מצדיעים לישראייר על טיסות החילוץ

חברת התעופה ישראייר בולטת בהתגייסות לחלץ ישראלים שנתקעו בחו"ל. עד כה בצעה ישראייר 30 טיסות חילוץ מאירופה, שבהן הטיסה הביתה כ4,000 נוסעים, ביניהם ממוקדי הקורונה במילאנו ורומא. השבוע יפעילו עוד 7 טיסות חילוץ (מברלין, וינה, פרנקפורט, קישינייב, טיביליסי, ובלגרד), ויתכן שיוסיפו עוד טיסות חילוץ, כמו מלונדון בשבוע הבא. עד כה הפעילה ישראייר יותר טיסות חילוץ מאל עלו ארקיע גם יחד.

מעבר לנתונים הסטטיסטיים הללו יש גם היבט ניהולי-ערכי שראוי לתשומת לב:

בימים שבהם כל חברות התעופה מבטלות טיסות לישראל בגלל הקורונה, נראים מנהלי אל על וארקיע משותקים מפחד וממבוכה. אפשר להבין אותם. לעומתם, אורי סירקיס וגיל סתיו מגלים מנהיגות ניהולית הירואית, בסגנון רודי ג'וליאני לאחר נפילת מגדלי התאומים בניו יורק. הם הראשונים להתעשת. תחילה פתחו קו מטענים ללונדון שהפעילו במטוסי נוסעים שהושבתו, כדי להביא ארצה חבילות ומטענים שהיו אמורים להגיע בתאי המטען של מטוסי אל על ובריטיש.

אחר כך גילו אחריות ציבורית והתגייסו, כאמור, להפעיל טיסות מיוחדות לחלץ ישראלים שרצו לחזור הביתה, אבל חברות התעופה הסדירות הושבתו.

ואל יהא הדבר קל בעינינו. רוב הטיסות הללו אינן ריווחיות לישראייר, למרות שהיא גובה תשלום על כרטיסי הטיסה. זאת בגלל שהטיסה בכיוון הלוך פועלת ריקה מנוסעים, ובגלל שטיסות החילוץ הביתה אינן מלאות בדרך כלל. ולמרות זאת ישראייר ממשיכה להפעילן בידיעה מראש שהיא עלולה להפסיד עליהן.

ראינו במשבר הנוכחי חברת תיירות גדולה שארגנה טיסת חילוץ מדרום אמריקה, ומכרה כרטיסי טיסה במחירים יותר מכפול מהמחיר הרגיל. הם הסבירו זאת בעובדה שמטוס יטוס ריק בכיוון הלוך, והנוסעים בכיוון חזור נדרשים לממן גם את הטיסה הריקה אליהם.

נקודה נוספת הראויה להערכה את ישראייר היא נכונות צוותי הטיסה, טייסים ודיילים, לסכן את בריאותם האישית בטיסות אלה. ברוב טיסות החילוץ היו במטוס נוסעים אחדים שהיו חולים בקורונה וגם נשאי הנגיף. קרוב לוודאי שהם הדביקו גם חלק מהנוסעים האחרים שעלו בריאים למטוס לפני ההמראה, ואחרי הנחיתה ירדו ממנו כנשאים. אפשר, חלילה, שגם הדיילים נדבקו.

הנהלת ישראייר נקטה אמצעי זהירות להגנה על הצוות. הדיילים קיבלו חליפות הגנה ומסכות. לפני שהנוסעים עלו על המטוס, הניחו הדיילים על המושבים בקבוקי מים וכריכים, כדי לצמצם מגע ישיר עם הנוסעים.

ראוי לצטט את דברי חגי כנען, קברניט ישראייר בטיסה מרומא, בכריזה לנוסעים לפני ההמראה הביתה: "אנחנו שמחים להיות כאן הערב. לאור הבנת הנחיצות והחשיבות להביא אתכם הביתה, ולמרות ההגבלות המוטלות על מרחבים אוויריים רבים כולל באיטליה, בוצעה עבודת רקע נרחבת כדי להוציא לפועל את הטיסה ולקבל את כל האישורים הנדרשים לכך בסיוע משרדי החוץ והבריאות. צוות הדיילים יבצעו את תפקידם הבטיחותי בלבד למען שמירת בריאותכם ובריאות ולכם אני מבקש מכם  להישאר ישובים ועם מסכות הפנים לכל אורך הטיסה. ישראייר כהרגלה מחויבת לנוסעים שלה גם בתקופת משבר ולסיום אני רוצה לאחל לכולנו שנצלח את התקופה הזו בשלום ורק בריאות"

גיל סתיו, סמנכ"ל שיווק ומכירות של ישראייר, אמר: "שמחנו לחלץ את הישראלים מרומא ומילאנו. אלו היו טיסות מאוד מורכבות שגורמים רבים וביניהם השגרירות, משרד החוץ וחברי כנסת נרתמו כולם למבצע המורכב".

חז"ל אמרו "חבר טוב נבחן בעת צרה". ישראייר עמדה בהצלחה רבה במבחן הזה. אורי סירקיס וגיל סתיו ראויים לצל"ש. עליהם נאמר הפתגם העממי אומר "כשהגלים מתחזקים – החזקים מתגלים". גם אנחנו במערכת "ותוליכנו לשלום" מצדיעים להם.

את ההערכה הצנועה שלנו לגדלותם אנחנו מבטאים בשינוי הלוגו של האתר "ותוליכנו לשלום". אנו גאים להציב בסמל החדש שלנו מטוס של ישראייר. כי בעינינו "חברת התעופה הלאומית של ישראל" היא מעכשיו ישראייר, ולא חברת תעופה אחרת שמטוסיה עיטרו את הלוגו שלנו עד היום.

שאפו !

אומנם גם אל על וארקיע הפעילו טיסות חילוץ אחדות, אבל התגייסותן היתה רק בעקבות פניות של משרדי החוץ והתחבורה, והטיסות היו מעטות יחסית להתגייסות הוולונטרית והגדולה של ישראייר. יש לי מעצור נפשי להצדיע גם לידידיי בהנהלת ארקיע. ראיתי לאחרונה מאזני בוחן ודו"ח שנתי של ארקיע, ולפי הבנתי המוגבלת בחשבונאות מצטיירת חברה פושטת רגל. אני מקווה שאני טועה. תלמדו מריצ'רד ברנסון, בעלים של חברת התעופה וירג'ין, שהשקיע בשבוע שעבר 250 מיליון דולר מכספו כדי לסייע לחברת התעופה שלו שנקלה בקשיים. אינני מבין את האחים נקש, בעלי ארקיע, למה הם שולחים ידיהם לקופה הציבורית לפני שהם מכניסים ידיהם לכיסיהם הפרטיים.  אבל ניר דגן ושאר עובדי ארקיע בהחלט ראויים לטפיחה על השכם בזכות התגייסותם להפעיל טיסות חילוץ אחדות.