כל הפוסטים בתמונה תחתונה ימין

בשבוע שעבר שבו קראנו בתורה את פרשת נֹחַ, זכיתי לשוט על "תיבה" מודרנית יותר מתיבת נח. זו האוניה אנקור Encore של חברת השייט נורביג'ן NCL, שיצאה להפלגת הבכורה כשעל סיפונה גם עיתונאים מישראל. זו האוניה החדישה ביותר בעולם, והותקנו עליה אמצעי בידור ובילוי הגדולים והרבים ביותר בעולם השייט. האוניה עלתה כמיליארד דולר, ומנהלי נורביג'ן רואים בה פאר היצירה. להמשך קריאה

סאטיריקנים שבינינו נוהגים להתבדח על זוגות שטיילו בקרואטיה, עד שהגיעו ל…"ספליט". בסוף חזרו ארצה בנפרד. אבל המציאות היא שספליט אינה מפרידה, אלא דוקא מחברת את התיירים גם למקורות היהדות. יש בעיר שפע של אתרי תיירות, ולאחדים מהם יש זיקה ברורה למורשת יהודית. ישראלים רבים מבקרים ויבקרו בספליט, וכדאי להכיר את מכמניה המיוחדים עבורנו. להמשך קריאה

תולדות זאגרב קשורים לאחד מסיפורי המקרא. כתוב בתורה בספר שמות שמשה רבנו היכה בסלע והוציא ממנו מים. אגדה קרואטית עתיקה מספרת שפעם היתה בצורת קשה בהרים בצפון קרואטיה. כדי להשקות את העם והבהמות, נעץ המושל את חרבו באדמה, ומים צלולים בקעו מהקרקע. המושל אמר לחייליו "תשאבו לכם", שבשפה הקרואטית זה "Zagrabite". במקום הזה הוקמה העיר שאח"כ נקראה "זאגרב". להמשך קריאה

ריגה ידועה בעולם כעיר תיירות. כ3 מיליון תיירים מבקרים בה מידי שנה. משרד התיירות המקומי בודק בקביעות גם את התיירות הישראלית. מנהל הפיתוח של משרד התיירות, סרגיי מולדובנס Sergey Moldovans, מדווח שכ30,000 ישראלים הגיעו לריגה בשנת 2018. כשליש מהם אנשי עסקים, והשאר קבוצות מאורגנות או ישראלים עם שורשים או קשרים משפחתיים בלטביה. לאחרונה החלו משרד התיירות של לטביה ושגרירת לטביה בישראל, אליטה גבלה Elita Gavele, להשקיע בשיווק לטביה גם לתיירים מישראל. "המטרה שלנו היא ליצור עליה של 10% בכמות הישראלים בכל שנה בחמש השנים הבאות" אומר סרגיי. השגרירות בישראל יוזמת אירועים, מפעילה קמפיינים ברשתות חברתיות, ובכירי התיירות בלטביה מגיעים מידי שנה ליריד התיירות IMTM בתל אביב. להמשך קריאה

ביום י"ב בתמוז מציינים חסידי חב"ד את "חג הגאולה". ביום זה שוחרר מהכלא בלנינגרד האדמו"ר השישי, שנעצר בעוון הפצת תורה, ונגזר עליו דין מוות. היתה לי זכות נדירה להזדמן לעיר שבה התרחש הנס, בדיוק ביום "חג הגאולה".  להמשך קריאה

בתקופת השואה היה בהלסינקי, בירת פינלנד, מועדון של חיילי SS גרמניים במרחק כמאה מטר מבית הכנסת הראשי. בשבתות היו מגיעים לביהכ"ס יהודים עטופים בטלית, כדי לא לטלטל בשבת. הם עשו דרכם על המדרכה בין קציני הSS, שלא הורשו לפגוע בהם. מעניין מה הרגישו? להמשך קריאה

"מעשה ובא אצלי המיופה כוח השבדי ובישרני שזיכתה אותי האקדמיה השבדית בפרס נובל" כך פתח הסופר ש"י עגנון, הישראלי הראשון שזכה בפרס נובל, את נאומו ההיסטורי בטקס קבלת הפרס בשנת 1966. והמשיך: "בירכתי בשם ומלכות, כדין השומע שמועה טובה לו ולאחרים, ברוך הטוב והמיטיב. אמרו בגמרא: נקיי הדעת שבירושלים לא היו נכנסים בסעודה אלא אם כן יודעים מי יושב עמהם. ובכן, אומר לכם מי אני, שנכנסתם עמי בסעודה…". כל מי ששמע מלים אלה בשידור חי, רטט מהתרגשות. בהמשך, נכנס נאום זה לתוכניות הלימודים. להמשך קריאה

צעירה חרדית מפולניה, ששמה פריידל בת רבי שמואל, התאהבה בקצין צעיר בצבא הפולני. הרומן לא מצא חן בעיני הוריה החרדים. כדי להפריד בין שני הנאהבים, שידכו אותה בכפיה לאברך מקהילתם. בערב האירוסין, לאחר שהאורחים עזבו ובני המשפחה עלו על יצועם, התאבדה פריידל. היא שתתה מעט רעל ציאניד שסיפק לה אהובה הקצין הפולני. למחרת נודע הדבר בעיירת מגוריהם, סופוט. כאשר שמע הקצין על מות אהובתו, שתה גם הוא מהרעל שסיפק לה, ומת במקום. להמשך קריאה

במדינת ליטא חיים רק 3.5 מיליון איש, ומתוכם בעיר קְלֵיפֶּדָה KLAIPEDA חיים 150,000 איש. העיר הוקמה על ידי גרמנים ליד שפך נהר ניימן, בגלל מיקומה הנוח להקמת נמל ימי. שמה המקורי של העיר היה מֶמֶלְבּוּרְג, או בקיצור- מֶמֶל. ממל מעניינת אותנו כיום בעיקר בזכות רבי ישראל סלנטר, מייסד תנועת המוסר, שכיהן כרב העיר הזו. להמשך קריאה

בספרד ובקטלוניה שגשגו חיים יהודיים בתקופה שלפני כאלף שנה ועד גירוש יהודי ספרד בשנת 1492. בעקבות הגירוש הוטל "חרם הקדמונים" על יהודים שיתיישבו או אף יבקרו בספרד. כחמש מאות שנה לא היו יהודים בספרד, והחרם הזה בוטל בשנת 1934, לרגל חגיגות 800 שנה להולדת הרמב"ם. מעט יהודים חזרו להתגורר במדריד ובברצלונה, והקימו קהילות יהודיות. אבל בחבל קטלוניה בצפון ספרד אין קהילות יהודיות מחוץ לברצלונה. להמשך קריאה