לפני 9 שנים הגיעה לישראל חברת הלואוקוסט איזיג'ט שחידשה חידוש בעולם התעופה: "אוטובוס מעופף" לאנגליה בלי אוכל ומזוודות. באותם ימים התבדחנו שאפשר לטוס ללונדון עם  חברת התעופה "בריטיש" או בחברת… "בלי-טיש". בעקבות מדיניות השמיים הפתוחים שהנהיג השר ישראל כץ הגיעו לישראל עוד חברות לאוקוסט כמו וויזאיר, ריינאייר, מונארך ואחרות. לאחרונה נודע כי חברת הלואוקוסט WOW תאפשר טיסות לואוקוסט אף לארצות הברית דרך איסלנד.

    

חברות הלואוקוסט הביאו לגידול משמעותי במספרי הישראלים שמטיילים בחו"ל במחירי הרצפה. מינימום מחיר ומינימום שירות. הן הצטיידו גם במטוסים חדשים ונוחים יותר לעומת תקופת "האוטובוס המעופף".

כלל ראשון: טיסת לואוקוסט תמיד תעלה לנו בסוף יותר ממה שחשבנו. השאלה היא האם רק 'קצת יותר' או 'הרבה יותר'? התשובה תלויה בהכרת סודות הלואוקוסט.

שיטת הלואוקוסט עומדת על תיזמון ההזמנה, ועל ה"אקסטרות". המחיר הבסיסי של כרטיס טיסה הוא זול מאוד, אבל אינו כולל כל מיני דברים שכלולים בכרטיס טיסה בחברה רגילה. חברות הלואוקוס דורשות מאיתנו כסף עבור "מותרות" כמו מזוודה, הזמנת מושב, אוכל ועוד דברים כאלה.

רבים אינם מבינים את שיטת הלואוקוסט, וחושבים שתמיד זול יותר לטוס בחברה כזו. טעות! הם אינם יודעים שיכולים להיות גם מקרים שבהם טיסה בחברת לואוקוסט עלולה להיות יקרה יותר מטיסה בחברה סדירה כמו אל-על. אומנם כרטיס הטיסה הוא זול, אבל אינו כולל "אקסטרות" שכלולות בכרטיס רגיל.

הנה דוגמה מהמציאות: מכר שלי טס לאמסטרדם מידי שנתיים. לפני שנה הוא בדק ומצא שכרטיס לאמסטרדם עולה באל-על 526$, וכרטיס בחברת לואוקוסט עולה רק 298$. חשב שהוא קונה מציאה. אבל כיון שלא הבין את שיטת הלואוקוסט, שילם עוד תוספות שונות שהסתכמו לו ב237$. הכיצד? לקחו ממנו דמי ניהול 22$, תיקון שמו בכרטיס 40$,  מזוודה 50$,  מטען 3 ק"ג עודף 45$, צ'ק אין בשדה התעופה 30$, הזמנת מושב 25$, קדימות בעליה למטוס 25$. וכל זה בלי "האלמנט". סה"כ עלות הטיסה היתה 535$, שזה יקר יותר מאל-על, פחות נוח מאל-על, ובלי ארוחה ובידור בדרך. אז מה הועילו חכמים בתקנתם?

אינני מתימר לכתוב שלא משתלם לטוס בחברות הלואקוסט. להיפך, אני ממליץ לטוס לואוקוסט בגלל שהיתרון של המחיר הנמוך עולה על כל החסרונות ביחד. למעשה, את כל טיסותיי בתוך אירופה אני נוהג לטוס רק בחברת ריינאיר. אלא שצריך לדעת איך לנצל את השיטה כדי למקסם את האפשרויות הרבות להוזיל מחירים. השיא, מבחינתי האיישת, היה כאשר טסתי פעם מברלין להמבורג במחיר… 11 יורו. מדהים. אפילו המונית לשדה התעופה עלתה לי כמעט פי שלושה. הטירונים חסרי ההבנה והפראיירים נאלצים לשלם יותר גם בחברות הלואוקוסט.

זוית הראיה של חברות הלואוקוסט

שיטת התמחור של כרטיסי הלואוקוסט מבלבלת. אנשים רואים באינטרנט מחירים שונים לאותו יעד באותו שבוע. חבר שמתפלל איתי סיפר שפעם הזמין כרטיס לעצמו, וכשרצה להזמין מיד עוד כרטיס גם לאשתו, ראה במחשב מחיר גבוה יותר.

עלינו להבין את השיטה מזווית הראייה של חברות הלואוקוסט: הן מחלקות את הנוסעים לשני סוגים: האחד- אנשים שחייבים לטוס במועד ספציפי לעבודה או לאירוע משפחתי או חלילה במקרי חירום. אני קורא להם "מלכתחילה". השני- תיירים גמישים, שלא חשוב להם המועד המדויק של הטיסה, אבל חשוב להם לחסוך בהוצאות. להם אני קורא "בדיעבד". הנוסעים מקבוצת ה'מלכתחילה' חייבים להגיע ליעד מסוים במועד מסוים ולכן ישלמו כמעט כל מחיר. את קבוצת ה'בדיעבד' אפשר לפתות רק במחירים זולים. הדילמה של מנהלי השיווק: אם יקחו מחיר מלא ויקר – יפסידו את הנוסעים בדיעבד. אם ידרשו מחיר זול – יפסידו הכנסות גבוהות יותר שהיו יכולים לקבל מהנוסעים מלכתחילה.

לפיכך, שיטת הלואוקוסט היא "גם וגם".

כך פועלת השיטה: נניח שבמטוס יש 200 מושבים. הם מציעים 10 כרטיסי טיסה במחיר נמוך מאוד כמו 99 יורו לכיוון אחד. כאשר ייגמרו הכרטיסים הזולים האלה, 20 הכרטיסים הבאים יימכרו במחיר של 150 יורו, אח"כ עוד 50 כרטיסים במדרגת מחיר גבוהה יותר של כ200 יורו, וכן הלאה. המחיר שאנו רואים מולנו במחשב הוא המחיר הנמוך ביותר שנשאר זמין למכירה באותו רגע. כשמדרגת המחיר הזו תיגמר, המחיר יקפוץ אוטומטית למדרגה הבאה. (כל המספרים והמחירים כאן המצאתי רק כדי להסביר את שיטת התמחור המיוחדת).

גם לכלל הזה יש יוצאים מן הכלל. בחברת WIZZ מציעים אפשרות לשריין עבורנו מחיר נוכחי למשך עוד 48 שעות. זאת אף אם מדרגת המחיר תקפוץ עוד שלב ביומיים האלה. השירות הזה עולה 3 יורו. אם בסוף לא נקנה את הכרטיס, מישהו אחר יזכה בו. בנוסף, כאשר המחשבים שלהם מראים שהביקוש לטיסה מסוימת גבוה בגלל אירוע מקומי מיוחד (כמו משחק גמר בכדורגל או הופעת זמר), הם מיד מעלים את המחיר למדרגה הגבוהה ביותר. ולהיפך, כאשר הם רואים שאין ביקוש- הם מורידים את המחירים למדרגה נמוכה יותר. כלומר המחירים דינמיים ולא קבועים.

בימים האחרונים לפני מועד הטיסה, מחירי כרטיסים בלואוקוסט קרובים מאוד למחירי החברות סדירות. וכאשר מוסיפים לזה את האקסטרות, העלות הסופית עלולה להיות גבוהה יותר ממחיר כרטיס רגיל.  אך באופן רגיל כל המחירים נקבעים בתחילת העונה. מבחינתם, מי שמשנה את המחירים הם אנחנו הנוסעים, ולא הם. העיקרון: כל הקודם זוכה! ככל שהמטוס מתמלא יותר, עולה המדרגה של מחיר כרטיס הטיסה.

איך הם עושים את זה?

חברות הלואוקוסט יכולות להציע כרטיסי טיסה במחירים נמוכים בגלל שההוצאות שלהן קטנות יותר מחברות סדירות, ואילו ההכנסות שלהן גדולות יותר.

  • ההוצאות שלהן קטנות בגלל שהן לא נותנות אוכל בחינם, ומקצתן גם לא מספקות בידור, סרטי טלויזיה וכדומה.
  • מערכת ההזמנות שלהן מתבצעת באינטרנט ללא סוכנים ועמלותיהם, ועם כוח אדם מצומצם מאוד של פקידות הזמנה.
  • הן נוחתות בשדות תעופה מרוחקים מהעיר, שגובים אגרות נחיתה זולות. זה כמו שטיסות לישראל היו נוחתות בשדה התעופה של חיפה או מצפה רמון. כך, למשל, כאשר טסים איתם לצרפת נוחתים בשדה התעופה בובא-טיל במרחק שעה וחצי נסיעה באוטובוס ממרכז פריז. נמל התעופה פרנקפורט-האן שוכן במרחק שעתיים נסיעה מהעיר. כשטסים ללונדון נוחתים בנמלי התעופה לוטון או גטוויק (ולא בהיתרו), שכל אחד מהם במרחק יותר מחצי שעה נסיעה ברכבת למרכז לונדון. זה יחייב אותנו להוסיף להוצאות הנסיעה שלנו גם עלות יקרה יותר של מונית העירה. לפעמים המחיר למונית יהיה גבוה יותר ממה שחסכנו על כרטיס הטיסה.
  • חברות הלואוקוסט ממריאות בשעות לא עמוסות כאשר "הסלוטים" (חלון זמן) זולים יותר, ולכן נוחתות ביעד באמצע הלילה. זה עלול לגרום לנו ללון עוד לילה במלון בתשלום נוסף.
  • על הטיסות שלהן עובדות מעט דיילות, ומצבת כוח האדם הכללי שלהם קטנה יחסית לחברות סדירות. למשל, בריינאייר היחס נוסעים/עובדים הוא 9600 נוסעים על כל עובד, לעומת יחס 1/735 בבריטיש אירווייז. חיסכון אדיר בהוצאה על משכורות.
  • המטוסים שלהן צפופים יותר, והם דוחסים 148 מושבים על מטוס 737, לעומת 128 מושבים על מטוס כזה באל-על. על מטוס איירבוס 321 הם דוחסים 230 מושבים, לעומת כ200 בחברות סדירות.
  • הם חוסכים גם בהוצאות תחזוקה שוטפת בכך שמפעילים מטוסים מסוג אחד בלבד (רק 737 או רק איירבוס 320), לעומת מגוון סוגי מטוסים באל-על.

כך הן חוסכות ממון רב.

מצד שני, ההכנסות שלהן גדולות יותר משום שהרבה דברים שאל-על נותנת לנו בחינם, נחשבים "מותרות" בחברות הלואוקוסט. ועל מותרות כמובן יש לשלם בהתאם. האקסטרות הידועות והמוכרות הן המזוודות והזמנת מקום מועדף על המטוס.

יש עוד כל מיני "אקסטרות" במחירים שונים מחברה לחברה, אבל ההפרשים אינם משמעותיים.

מפעם לפעם הן ממציאות שיטות וטריקים לחלוב מאיתנו עוד כסף. למשל, ריינאייר "מענישה" זוגות ומשפחות שאינם מזמינים מושב בתוספת תשלום, בכך שהיא מפרידה ביניהם במטוס. זוג ידידים שלי התלוננו שהושיבו אותם רחוקים זה מזה, למרות שבטיסה הם גילו שהכיסאות לצד האישה היו ריקים. חברה אחרת התחילה לגבות תוספת עבור "ביטוח". חברת לואוקוסט אחרת הוסיפה "מיסי נמל" למחיר כרטיס הטיסה. חברות ארקיע ונורביג'יאן דורשות תשלום עבור שמיכה ותשלום עבור כרית. לפעמים איזיג'ט גובה כסף אפילו עבור שיחה טלפונית אל מרכז ההזמנות שלה. וויזאיר דורשת תשלום נוסף עבור קבלה על ההזמנה או כל הודעת מיסרון. חברת ריינאיר אף שוקלת בימים אלה רעיון "מסריח"- לגבות יורו אחד עבוד כניסה לשירותים במטוס, היטל Pee Pee Pay. אצלם לכסף אין ריח.

על רקע זה אפשר להבין את הכרזתו של נשיא WOW, סקולי מוגנסן, שבעתיד חברות הלואוקוסט ישלמו לנו כדי שנטוס איתם. הם יעשו הרבה יותר כסף על כל הדברים הנילווים והאקסטרות.

 

כבודה ומטען יד

חברות הלואוקוסט דורשות תשלום על העלאת מזוודה לתא המטען במטוס. המחירים מתחילים החל מ15$ ועד 90$. למשל, בטיסות הטרנסאטלנטיות של חברת התעופה WOW דורשים 69$.

מטען יד אפשר להעלות בחינם לתא הנוסעים, אך רק בתנאים המיוחדים והמשונים של הלואוקוסט. מידות הטרולי הסטנדרטיות הן 55X40X20 ס"מ, אבל חברות הלואוקוסט קבעו מידות קטנות יותר מהמקובל. הן מסבירות שזה בגלל המידות של תאי האחסון העליונים, מעל המושבים בתא הנוסעים. אבל יש אומרים שזה טריק כדי שיוכלו להגדיר גם את תיק היד שלנו בתור "מזוודה", ואז לחייב אותנו לשלם גם עליה. אינני יכול להפריך חשד זה.

לכל חברת לואוקוסט יש מידות משלה, כאשר WizzAir מגדירה את המידות הקטנות ביותר- 42X32X25 ס"מ. פירוט של מידות אלה אפשר למצא בעמוד הלואוקוסט באתר של 'אשת טורס'. לא כדאי לנו לחרוג כי בחו"ל מקפידים מאוד על המידות, ונותנים קנסות על כל חריגה קטנה. זה עוד מקור הכנסה חשוב של חברות הלואוקוסט. אחרי שנתקלתי בעצמי בבעיה זו, קניתי טרולי "בשיעור חזון איש" -כלומר, וויזאיר- והוא משמש אותי מאז גם בחברות לואוקוסט אחרות בשיעור "בית הלל". חבל שאין תקן בינלאומי אחיד למידות של מזוודות בכל חברות התעופה.

אבל משהו קורה לאחרונה בתחום הטרולי בלואוקוסט. בתקשורת האירופית היו הרבה כתבות קטלניות על ההקפדה המרושעת של חברות הלואוקוסט, והלחץ כנראה עשה את שלו.  חברת התעופה וויזאיר הודיעה לאחרונה כי מחודש נובמבר הקרוב הם יגדילו את מידות תיקי היד. נוסעים מספרים לי שהתרשמו שגם איזיג'ט ונורביג'יאן וחברות לואוקוסט נוספות שיחררו קצת את החבל, והפסיקו להקפיד על כל ס"מ וכל ק"ג נוסף. בדקתי אצל דוברות חברות הלואוקוסט בישראל שאישרו את המידע. שאלתי: מדוע ממשיכים לפרסם את המידות המוזרות האלה?התשובה שקיבלתי היתה שזה רק כדי להצדיק הקנסות על נוסעים שמגזימים, ומנסים לעלות לתא הנוסעים עם תיק יד גדול שהוא בעצם מזוודה בינונית. מי שלא מגזים – יכול להיות רגוע.

טיפים שימושיים

לאור כל זאת, כדאי להכיר גם שיטות צרכניות לנצל את המיטב מהאפשרויות והיתרונות ששיטת הלואוקוסט יכולה להציע. הנה טיפים מהניסיון:

זריזין מקדימים במצוות: כדאי להזמין טיסה מוקדם ככל האפשר, כדי לתפוס את המחיר הנמוך ביותר הזמין לאותה שעה. פעמיים בשנה מפרסמות חברות הלואוקוסט את מחיריהן לעונה הבאה. כשזה קורה, כרטיסי הטיסה הזולים ביותר נחטפים בתוך שעה על ידי הנוסעים החכמים והמנוסים.

יש לי חברים בקהילה היהודית בבאזל שתמיד דרוכים לקראת פרסום המחירים החדשים של איזיג'ט לישראל, ומזדרזים לקנות כרטיסי טיסה הכי זולים. אשת אחד מרבני הקהילה, שרוב ילדיה ונכדיה חיים בישראל, סיפרה לי שהיא קונה בהזדמנות זו הרבה כרטיסי טיסה לעצמה ולילדיה, ורק אח"כ מחליטה לפי מה שהצליחה "לצוד" מתי לטוס ארצה ולהזמין את הילדים לסופשבוע בבאזל. לדבריה, היא מעולם לא שילמה על כרטיס טיסה לישראל יותר מ70 דולר, לעומת כ400 דולר שאני משלם בד"כ עבור כרטיס לבאזל בחברות אל-על או סוויס.

המחירים החדשים ומועדי פרסומם הינם אחד הסודות השמורים של חברות הלואוקוסט, וקשורים בזיקה ללו"ז של יאט"א. אנו מפרסמים כאן באתר 'ותוליכנו לשלום' את מועדי הפרסום לעונה הבאה. מי שאינו יכול לעקוב בקביעות, יכול להירשם לניוזלטר שלנו ולקבל עידכונים על "שוק המציאות" של כרטיסי הטיסה.

להזמין ב"בודדת"- כשנוסעים בזוג או במשפחה, עדיף להזמין כל כרטיס בנפרד. לקנות ב"בודדת" ולא ב"צרורות". למה?

אסביר באמצעות דוגמה: נניח שאני נוסע עם המשפחה וזקוק ל5 כרטיסי טיסה. אני רואה שהמחיר הזול ביותר בטיסה המתאימה לי הוא 175$ דולר לכרטיס. אינני יכול לדעת שנותרו להם רק 3 כרטיסים במחיר זה. המחשב שלהם אינו מסוגל לספק הזמנה שלמה של 5 כרטיסים במדרגה 175$ כיחידה אחת, ולכן הוא יספק לי את ההזמנה המלאה של 5 כרטיסים רק במדרגה הבאה, במחיר $250 כל אחד. אבל אם אני קונה כל כרטיס בנפרד, אז אוכל להשיג 3 כרטיסים במחיר, 175 ורק 2 במדרגת מחיר גבוהה יותר של 250. חסכון של $225 לכל ההזמנה. כמו עוד כרטיס טיסה נוסף.

מתי לטוס- יש להתחשב גם בימות השבוע והשפעתם על מחירי הכרטיסים. אנשי עסקים נוהגים לטוס לחו"ל בתחילת השבוע, ולחזור הביתה לקראת סוף השבוע. לכן בימים אלה יש ביקוש שמשפיע על המחירים. באמצע השבוע פחות אנשי עסקים טסים, ויש ירידה בביקושים. בעקבות כך יורדים גם המחירים באמצע השבוע. לכן בד"כ נראה בימי שלישי כרטיסי טיסה במחירים זולים יותר.

השוואת מחיר– בחלק מהטיסות יש להשוות לא רק בין חברות לואוקוסט שונות, אלא אפילו בין אתרים של אותה חברה. מכר שלי, גיל ארד, מצא פערי מחיר בין האתר של איזיג'ט בעברית לבין האתר שלהם באנגלית. לרוב זה היה הפרש רק של עמלת המרת מט"ח, שהיא גבוהה באיזיג'ט יותר מעמלות הבנקים והצ'נצ'רים.

השוואת חברות- באתר של חברת 'אשת טורס' יש מידע שמסייע לבחור טיסות בין חברות לואוקוסט שטסות לאותו יעד. למשל, אם אנחנו רוצים לטוס ללונדון, אין צורך להיכנס בנפרד לאתרים של כל חברות הלואוקוסט. יש שם עוד יתרונות כמו הזמנה בעברית, חיוב בשקלים במקום במט"ח (שמוזיל את העסקה בכ2%), וגם זכאות של חוק הגנת הצרכן למי שמזמין טיסה דרך האתר.

קונקשן עצמאי– יש מחבריי שמצטערים על שאין טיסות לואוקוסט מישראל ליעדים שהם רוצים. לעומתם, נוסעים בעלי ניסיון יודעים להתגבר על הלקונה הזו בשיטת "מהסוף להתחלה".

כך זה עובד: תחילה אני מחפש איזה טיסות לואוקוסט מגיעות אל היעד שבו אני מעוניין, ומאילו שדות תעופה באירופה הן ממריאות לשם. בשלב הבא אני מחפש טיסות לואוקוסט מישראל אל אותם שדות תעופה משניים, ובודק היטב את הפרשי הזמנים בין הנחיתה עד להמראה אל היעד הסופי שלי. לפי התוצאות אני מרכיב בעצמי טיסה אל היעד עם נחיתת ביניים באירופה. שני הקטעים של הטיסות יכולים להיות גם בשתי חברות לואוקוסט שונות.

הדפיסו בורדינג פס– ישראלים שאינם בעלי דרכון אירופי חייבים להדפיס מראש את כרטיס העליה למטוס (הבורדינג פס). זה לא כמו בטיסות של אל-על שבהן אפשר להסתפק בבורדינג פס על הסמארטפון. על הכרטיס בפינה הימנית העליונה נראה כתוב באותיות קטנות “visa check” שמשמעותן שיש לבדוק את הפספורט שלנו בעמדת הצ'ק-אין. מי שלא מגיע עם בורדינג פס מודפס, יידרש לשלם קנס ואולי אף לא יעלה לטיסה.

הכינו בבית כרטיס עליה למטוס– עלות בורדינג פס במחשב מהבית עולה רק כ10$. מי שמגיע לשדה בלי בורדינג פס, יקבל אותו מהדיילת בדלפק הצ'ק אין, שגם תחייב אותו כ50$ עבור השירות הזה.

אוכל- כדאי להכין בבית כריכים לטיסה, ולחסוך את קנייתם ביוקר על המטוס. (למזנונים בטרמינל אין תעודת כשרות, כי הם עובדים גם בשבתות).

שתיה– מי שרוצים להביא מהבית גם שתיה, צריכים לזכור שבבידוק הביטחוני אוסרים להעלות למטוס נוזלים בכמות של יותר מ100CC. כל מי שמגיע עם בקבוק מים מינרליים מחרימים לו אותו. השיטה של בעלי הניסיון: מגיעים לבידוק עם בקבוק ריק. לאחר הבידוק ממלאים אותו במים מאחת הברזיות הרבות באולם היוצאים.

כבודה- כיון שיש לשלם תוספת על מזוודה, עדיף לא להביא מזוודה לטיסה. רובנו יכולים להסתפק בתרמיל גב קטן או בטרולי שמעלים לתא הנוסעים. לא צריך לקחת לחו"ל "את כל הבית". אפשר להסתפק במעט פריטי לבוש, שקית טלית ותפילין, ומחשב נייד. אם יחסרו לנו בגדים ולבנים נוכל לקנותם כשנהיה בחו"ל, וזה יעלה לנו פחות מעלות התוספת למזוודה בטיסה.

מגבלות המשקל- כדאי לבדוק במחשב מה מגבלות המשקל והמידות של תיקי היד, ולשקול בבית את התיק שלנו לאחר האריזה. אם המשקל שלנו עודף, כדאי לפתוח ולהוציא דברים, עד שנגיע למשקל המותר. כאמור, בחו"ל מקפידים מאוד על המשקל המותר.

להתחמק ממשקל עודף- למנהלי שדות התעופה יש אינטרס כלכלי שנוסעים יקנו הרבה בחנויות הדיוטי פרי. לכן הם דורשים מחברות התעופה לא "להציק" לנוסעים על סחורה שנקנתה בדיוטי פרי. לפיכך טריק של המקצוענים: יש לי בבית שקיות דיוטי פרי משומשות מהרבה נמלי תעופה בעולם, ולכל גיחה לחו"ל אני לוקח גם שקית ריקה של הדיוטי-פרי בנמל התעופה שממנו אחזור ארצה. אם אני מקבל בחו"ל דוגמאות ומתנות מעל המשקל המותר, אני מכניס את העודפים לתוך שקית הדיוטי פרי, וכך מצליח לחמוק מתשלום עבור המשקל הנוסף.

העברת תיק יד לתא המטען- לפעמים הדיילות בכניסה למטוס או בשער העליה למטוס לוקחות את מטען היד של חלק מהנוסעים, כדי להעבירו לבטן המטוס. מרגיעים אותנו שזה בחינם, ומצמידים לתיק תווית “Free checked baggage”. הסיבה: רוב הטיסות מלאות, והם יודעים שהתאים בתוך המטוס מעל הכיסאות יהיו דחוסים בתיקי יד. כדי להקטין את העומס והבלגן הם מעבירים חלק מהם לתא המטען, עוד לפני הכניסה למטוס.

אומנם זה בחינם אבל זה יכול לגרום טרחה מיותרת, כי זה יחייב אותנו להמתין אחרי הנחיתה ליד הסרט הנע של איסוף הכבודה. אם הבאנו מזוודה ומילא נצטרך להמתין שם – זה לא נורא. אבל כאשר אנחנו טסים בלי מזוודה, אנו מעדיפים לא להתעכב בשדה התעופה שלא לצורך. הפתרון: אפשר לקרוע ולהסיר מהתיק את מדבקת Free checked baggage במתחם ההמתנה ליד שער העליה למטוס, או תוך כדי הליכה בשרוול עד לדלת המטוס. בדוּק ומנוסה!

מאחרים בצ'ק אין– מי שעושים צ'ק-אין ראשונים ואינם משלמים עבור מושב מועדף, יקבלו את הכיסאות שבסוף המטוס. כי ברוב חברות הלואוקוסט נוהגים למלא את המטוס מהירכתיים בסוף, אל הפתח בקדמת תא הנוסעים. אני מעדיף לחכות בצד ולבצע צ'ק-אין באיחור, כדי לקבל מקום ישיבה בשורות הקדמיות של המטוס, שיאפשר לי להיות בין הראשונים שיוצאים מהמטוס לאחר הנחיתה.

מקום הנחיתה– עלינו לבדוק מראש את המרחק של שדה התעופה בנחיתה ממרכז העיר, ומה עלות הנסיעה ומשך זמן הנסיעה העירה. לפעמים העלויות הנוספות על מונית לנסיעה העירה, ואולי גם על לינה של עוד לילה במלון, יעלו לנו יותר ממה שחסכנו במחיר כרטיס הטיסה. כבר קרה לי שהעדפתי טיסה באל-על, וויתרתי על טיסה בלואוקוסט בגלל זה.

דיוק בזמנים– חברות הלואוקוסט עובדות לפי "שעון בני-עקיבא". רוב טיסות הלואוקוסט יוצאות באיחור של כחצי שעה, לא רק מנתב"ג. חסרי הניסיון עלולים להתרגז ולהיכנס ללחץ. בעלי הניסיון משלימים מראש עם האיחורים.

קדימות בעליה למטוס– מי שטסים לעיתים רחוקות צריכים לחשוב להוסיף קצת למחיר הכרטיס ולקנות PRIORITY BOARDING, בד"כ רק 5 יורו. כרטיס עדיפות נותן לנו לעלות ראשונים למטוס ולהתמקם, וגם מאפשר לנו לקחת איתנו שני תיקי יד. זה חיוני במיוחד למי שטס עם מחשב נייד בגודל שאינו נכנס לתיק היד. בנוסף, החברות אינן שוקלות את תיק היד של בעלי כרטיס עדיפות, ולפעמים זה משתלם למי שחוזר ארצה עם הרבה מתנות וצעצועים לילדים.

למען השם– קורה שהתוכניות שלנו משתנות, או שבמהלך ההזמנה באינטרנט כתבנו את השם שלנו עם טעות כתיב או בלי השם האמצעי. אם השם בהזמנה אינו זהה לגמרי למה שכתוב בדרכון שלנו, לא יתנו לנו לעלות לטיסה. אי אפשר לבטל כרטיסי טיסה של חברות לואוקוסט. כל שינוי בכרטיס עולה כסף. ריינאיר תגבה מאיתנו עוד 230$ על שינוי שם בשדה התעופה, ו-180$ אם השינוי נעשה יום לפני הטיסה. עלינו לדעת שמחיר השינויים לפעמים גבוה יותר אפילו מכרטיס טיסה חדש לאותו יעד. לפיכך לפני שאני עושה שינוי כלשהו, אני בודק כמה יעלה לי כרטיס טיסה חדש. רק אח"כ אני מחליט אם לבקש שינויים, או לוותר על הכרטיס ולא להשתמש בו בכלל.

מועדון הנוסע המתמיד– אם אנחנו מרבים לטוס לאירופה כדאי להצטרף למועדון הלקוחות של חברות הלואוקוסט. החברוּת מקנה לנו גמישות בתשלומי האקסטרות למיניהן, הנחות או פטור לגמרי מתשלום על שינוי שם וכדומה. והכי חשוב- חברי המועדון מקבלים ראשונים התרעה מתי יתחילו מכירות הכרטיסים לעונה הבאה. בזכות חברותי במועדוני הלקוחות של כל חברות הלואוקוסט בישראל, אני מצליח לשתף את קוראיי בסוד מתי נפתחת עונה המכירות הבאה. יש שני סוגי כרטיסי מועדון- basic ו-plus. בוויזאיר הם קרויים “WIZZ Go”  “WIZZ Plus”.

 

One thought on “איך לעקוץ את ה…לואוקוסט”

להגיב על שי לבטל

WP2Social Auto Publish Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן