רבים מנוסעי אל-על נתקעו בשדות תעופה בגלל עיצומי הטייסים בחודש דצמבר 2016. רק מעטים מהם זכו לקבל פיצוי על הסבל ועוגמת הנפש. אחד מהם היה אליעזר ש' שפנה אלי בעקבות כתבה שפרסמתי בשבועון 'נופשים'. הצעתי לו מה לעשות, ולפני שבועיים קבלתי ממנו במייל מכתב תודה: "בעצתך פנינו לאל-על וסיפרנו על הנזק שאירע. להפתעתנו קבלנו מהם סכום של 1,800 שקלים ובא לציון גואל. לך התודה ולך הברכה".
ננסה כאן להדריך מתי מגיע לנו פיצוי ומתי לא? כמה מגיע לנו? ואיך לקבל את הפיצויים?
בישראל יש "חוק שירותי תעופה 2012 התשע"ב" שמגדיר מה חייבות כל חברות התעופה להעניק ללקוחותיהן במקרים של איחורים. החוק הזה עולה הרבה כסף לחברות התעופה, והן מנסות להתחמק מלבצע את חובותיהם ולחסוך בהוצאות.
לפי החוק אחרי שעתיים של איחור, מגיע לנו אוכל ושתיה על חשבון חברת התעופה, וגם שתי שיחות טלפון ומשלוח הודעה במייל או בפקס.
אם האיחור נמשך יותר מ5 שעות מגיע לנו גם אירוח בבית מלון עד ההמראה, וגם העברה והסעה חינם משדה התעופה לבית המלון ובחזרה. בנוסף, באיחור כזה זכותנו לדרוש החזר כספי על כרטיס הטיסה או טיסה חלופית.
איחור של יותר מ8 שעות נחשב לפי החוק "טיסה שבוטלה". במצב כזה מגיע לנו אירוח במלון וגם פיצוי כספי לפי מרחק הטיסה. על יעדים קרובים עד 2,000 ק"מ כמו טורקיה יוון ורומניה, נקבל 1,290 שקלים. על יעדים באירופה מגיע לנו 2,070 שקלים, ועל טיסות למרחקים של יותר מ4,500 ק"מ, כמו ארה"ב או המזרח הרחוק מגיע לנו פיצוי של 3,100 שקלים. אבל סכומים אלה נחתכים לחצי במקרה שקיבלנו טיסה חלופית.
החוק האירופי מחמיר יותר מהישראלי, וקובע שכבר אחרי 3 שעות (ולא 8 שעות) מגיע לנו פיצוי של 600 יורו. לפיכך לפעמים כדאי לתבוע אותם באירופה.
איך נוכל לקבל מה שמגיע לנו?
עלינו לפנות אל נציג חברת התעופה בדלפק הצ'ק-אין או בשער היציאה. החוק מחייב שנציג כל חברת תעופה יימצא בשדה 3 שעות לפני מועד ההמראה המתוכננת, ויישאר בשדה עד חצי שעה לאחר ההמראה. בטיסות צ'רטר ידועים מקרים שנציגי חברות התעופה נעלמים מהשטח כשצריכים אותם, או מסרבים לתת לנוסעים מזון ומלון לפי הוראות החוק. אם אנו נתקלים במצב כזה, כדאי לתעד בכתב ובהקלטה את תגובות נציג החברה לבקשותינו.
כדאי לדעת שאם נוכיח שחברת התעופה נמנעה "ביודעין" מלתת לנו את זכויותינו למזון ולינה, בית המשפט יחייב אותם לתת לנו פיצוי עד 10,350 שקלים, מבלי להוכיח את הנזק. אם נוכיח נזק גדול יותר, נקבל פיצוי בהתאם.
לנו -כשומרי שבת- יש עוד זכאויות במקרה שטיסה שלנו נוחתת באיחור לאחר כניסת שבת וחג, או באיחור שלא יאפשר לנו להגיע הביתה לפני הדלקת נרות. חברת התעופה תהא חייבת לתת לנו מזון ושתיה בשדה התעופה, אבל לא בית מלון. בנוסף, במקרים שבהם נגרם סבל נפשי, כמו אי הגעה לליל הסדר עם המשפחה, מגיע לנו גם פיצוי על עוגמת נפש.
חברות התעופה יודעות שהנוסעים הממורמרים רוצים להגיע כבר ליעדם, ולשכוח את התלאות והסבל. רובם אינם מנצלים את זכאותם לפיצוי. לכן חברות התעופה מתעלמות מהנוסעים ב"שיטת מצליח".
אנחנו לא נהיה פראיירים שלהם. בכל פעם שטיסה לא יוצאת בזמן נתחיל לתעד מה קורה, ונשמור מסמכים והוכחות לצורך תביעה עתידית. כדאי גם להקליט את שיחתנו עם נציגי החברה בשדה התעופה, ואף לצלם בוידיאו. מאורח יותר נשלח לחברת התעופה מכתב רשום עם דרישה לפיצוי כאמור בכתבה זו. אם יתעלמו מאיתנו או יציעו פיצוי קטן מדי, נתבע אותם. מומלץ לחפש עו"ד מומחה לתעופה ולא עו"ד רגיל, כי בחוק שירותי תעופה יש ניואנסים שלא כל עו"ד בקיא בהם. פרקליטי חברות התעופה עלולים "לסובב" אותו.
מתי לא מקבל פיצוי?
החוק קובע שלא מגיעים לנו פיצויים כאשר חברת התעופה הודיעה לנו על האיחור שבועיים לפני הטיסה. כך גם במקרה שיותר משבוע לפני מועד הטיסה הם הציעו לנו טיסה חלופית בסמוך לזמן הטיסה המקורית.
לא נקבל פיצוי גם כאשר האיחור או ביטול הטיסה נבעו בגלל "נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה החברה". הכוונה למזג אויר סוער, מלחמה, תקלה טכנית חמורה, או שביתה מוגנת. חברות התעופה מנסות למתוח את גבולות ההגדרה של "נסיבות מיוחדות" שלא בשליטתן.
לדוגמה: באל-על אומרים שעיצומי הטייסים לאחרונה הינם "שביתה", ולכן החוק פוטר אותם מפיצוי. לא נכון! החוק מדבר על "שביתה מוגנת" שהוכרזה כחוק על ידי ההסתדרות. עובדים שפיתחו מחלה פתאומית, או שאינם עונים לטלפונים אינם נחשבים שביתה חוקית. דוגמה נוספת: פעמים רבות מתרצים כאילו האיחור נגרם בגלל תקלה טכנית, גם כאשר האיחור נובע מסיבות אחרות. עו"ד מומחה יודע לגלות אם אכן זו הסיבה האמתית, או שיש גורם אחר שמזכה בפיצוי. לאחרונה ראינו שטייסי אל-על עובדים ב… מקרקעי ישראל.
כל הזכויות שמורת לאתר ותוליכנו לשלום
