זוג חברים שלנו הופתעו מאוד לקבל חשבון חריג על חוב של יותר מ2,000 שקלים לחברת הסלולר. הם פנו לחברת הסלולר בבקשה לתקן את ה"טעות" שלהם, אבל אז התברר שלא היתה טעות. בחודש שקדם לחשבון המנופח הם טיילו בחו"ל, והשתמשו במכשיר הסלולרי כדרכם בארץ.

הם לא ידעו עד כמה השימוש הרגיל בטלפון סלולרי בחו"ל יקר. למשל, חברת פרטנר גובה 30 שקלים עבור כל דקה של שיחה מחו"ל, ו25 שקלים לדקת שיחה נכנסת. על הודעת SMS גובים כמעט 4 שקלים. במחירים כאלה שיחות אחדות של אשתי ממלוננו בלונדון לאחותה באשדוד יכולות לעלות כמו כרטיס טיסה נוסף.

זוג החברים שלי למדו את הלקח הכואב. בקיץ בשנה שלאחר מכן יצאו כל המשפחה לטיול בת מצוה באירופה. לאור ניסיונם הם הזהירו את ילדיהם לא לדבר ולא לגלוש שם בטלפון הסלולרי. ובכל זאת גם אחרי הטיול הזה בחו"ל הם שוב קבלו חיובי עתק מחברת הסלולר.

מה קרה?

התברר שהילדים הטובים והממושמעים לא עשו שיחות ולא גלשו כמצוות הוריהם. אבל ההורים לא אמרו להם כלום על מסרונים (סמסים). כילדי הדור הצעיר הם טעו לחשוב שגם בחו"ל סמסמים הם בחינם, ושלחו לחבריהם הודעות ותמונות בסמס. על טעויות משלמים, ובמקרה זה יש לטעות תעריף של 4 שקלים לכל מסרון. חברת הסלולר חייבה את ההורים בכ2,500 שקלים.

ובכן, חשבון הסלולר עלול להרוס לנו את החוויות והזיכרונות הטובים מטיולים בחו"ל. המטיילים בחו"ל לא רק מדברים בסמארטפון אלא גם שולחים תמונות בפייסבוק ובווצאפ. זה כרוך בגלישה סלולרית שעולה כ130-100 שקלים לכל מגהבייט. רובנו לא יודעים לאמוד נפחי גלישה. ובכן, תמונה  שוקלת כ1.5 מגהבייט, וסרטון וידיאו כ15 מגהבייט לדקה. כלומר, שליחת תמונה אחת עלולה לעלות יותר ממאה שקלים.

גם מי שאינם משתמשים בחו"ל בטלפון הנייד עלולים לקבל חשבון מנופח. מידי כמה דקות הסמארטפון שלנו מתחבר אוטומטית לרשת אינטרנט מקומית, ומסנכרן את המיילים והפייסבוק אף מבלי שנוגעים במכשיר. הסנכרון נעשה בגלישה. בחשבון הסלולר יופיע חיוב בשם "גלישה מזדמנת", שמשמעותו "היטל פראיירים".

כדי לא לצאת פראיירים, לפני הטיסה עלינו להתקשר למוקד השירות של חברת הסלולר ולבקש שיחסמו לנו את הגלישה בחו"ל. אפשר לעשות זאת בעצמנו כך: נכנסים ל"הגדרות". אח"כ ל"מצב רשת" או "נתונים". ושם להעביר ל"לא פעיל", או לכבות את כפתור "נתוני סלולר".

הנה אפשרויות לחסוך בעלויות תקשורת בחו"ל:

1. אפליקציות חינם– אפשר לדבר מחו"ל חינם באמצעות אפליקציות כמו WhatsApp, Viber או Skype. זאת בתנאי שגם הצד השני מחובר לאותה אפליקציה. תחילה יש להתחבר לרשתות WiFi שנמצאות בכל בית מלון וברוב הקניונים ובתי הקפה, ובחלק מהאוטובוסים והרכבות. לקוחות בזק יכולים להשתמש חינם בטלפון הנייד בחו"ל דרך קו הטלפון שלהם בבית, באמצעות אפליקציה Bphone שפועלת במקום שיש WiFi. אין צורך שגם לצד השני תהיה אותה אפליקציה.

לעובדים באוניברסיטאות יש הסדר נדידה בינלאומי ברשת WiFi עולמית שנקראת Eduroam. את העלויות משלמות האוניברסיטאות, במסגרת אחזקת החיבורים של רשתות אקדמיות.

אלה האפשרויות לדבר בחינם. ליתר ביטחון כדאי להוציא מהנייד את כרטיס הסים, ולשמור בצד. החיסרון- לא כל הזמן הטלפון יהיה זמין.

2. כרטיס SIM בינלאומי- מוצר החו"ל הטוב ביותר בשוק מכונה פלאפון Global SIM. זה מוצר שמיועד ללקוחות כל החברות וכולל 1 ג'יגה גלישה במחיר של 99 שקל. הוא פועל ב–120 מדינות, ובניגוד לשאר החבילות בחו"ל, תוקפו אינו מוגבל. אפשר להשתמש בו שוב ושוב עד לניצול החבילה, ואז לטעון את החבילה שוב לפי הצורך במחיר מוזל. זה כרטיס SIM שמכניסים לטלפון הנייד, במקום הסים שלנו. עלות השיחות זולה בהשוואה לחבילות חו"ל של חברות הסלולר. יש בישראל הרבה חברות שמציעות כרטיס סים בינלאומי, מומלץ לחפשן באתר 'כמהזה' ולהשוות ביניהן. מחירי הכרטיסים כמאה שקלים. התעריפים משתנים בין החברות, ובהתאם לכמות השימוש בטלפון. מספר הטלפון שלנו לא יישמר בכרטיס הזה. חשוב לזכור לעשות "אקטיבציה" ולהפעיל הכרטיס עוד בארץ. (הכרטיס המצולם בצד הינו דוגמה אחת מיני רבות. קיימים בשוק הרבה כרטיסים בינלאומיים).

3. חבילות חו"ל– כל חברת סלולר ישראלית מציעה חבילות מיוחדת לחו"ל. למשל, דקת שיחה בחבילה של פרטנר עולה 35 אגורות (לעומת 30 שקלים בלי החבילה). בד"כ חבילות חו"ל של חברות הסלולר הקטנות, כמו הוט ורמי לוי, זולות יותר מאלה של הספקיות הגדולות. מומלץ להשוות מחירים סמוך לנסיעה, כי התעריפים משתנים כל הזמן. כדאי לתכנן מראש את כמות השיחות והגלישה שלנו, כי אין החזר כספי למי שלא מנצלים את כל החבילה. מחירי החבילות 150-300 שקלים. ניסינו להשוות מחירים בין ספקיות הסלולר אבל אין בסיס משותף להשוואה, כי החבילות שונות זו מזו בכמות דקות השיחה, בתקופת החבילה, ובנפח הגלישה. לקנית חבילה והפעלתה יש להתקשר למוקד השירות של ספקית האינטרנט. חבילת הגלישה מתחילה ברגע הרכישה, לכן במקרה זה עדיף להמתין עם הקניה עד הרגע האחרון. למרות שאופציית 'חבילות חו"ל' אינה הזולה ביותר, היא פופולרית מאוד. כנראה בגלל שרוב הישראלים אינם מכירים אפשרויות אחרות.

4. SIM מקומי– כרטיס סים שקונים בחנויות סלולר בחו"ל. זו אפשרות זולה מאוד, כיון שעלות השיחות היא לפי התעריפים המקומיים. יש להקפיד לקנות כרטיס סים מוגבל בזמן, ולא סים רגיל עם התחייבות לשנה. בשדה התעופה בנחיתה כרטיס זה יקר יותר מאשר בעיר.

5. כרטיס חיוג בינלאומי–זה מספר טלפון שאליו אנחנו מחייגים כדי להתקשר באמצעותו לכל טלפון אחר. זו שיטה זולה מאוד, אבל לא נוחה. הוראות השימוש המסובכות כתובות על כרטיס בגודל כרטיס אשראי, ומכאן השם "כרטיס חיוג". בכרטיס החיוג אפשר להשתמש לא רק מהסלולר שלנו, אלא מכל מכשיר טלפון. פעם זו היתה הדרך היחידה לחסוך, אבל כיום היא פחות פופולרית.

6. מודם נייד- אפשר לשכור מודם נייד, שמאפשר גישה חופשית לאינטרנט. אפשר לחבר אליו עד 5 מכשירים. המחיר כ350 שקלים לשבוע. זו אפשרות לא זולה, ומשתמשים בה בעיקר אנשי עסקים שצריכים להיות בקשר רצוף עם המשרד בארץ. הספקיות בישראל הן MiFi, Webbing, Wi-Fly

7. שירות סינון שיחות- כשאנחנו בחו"ל אפשר לחסוך כסף על שיחות נכנסות. כדאי להצטרף לשירות "סינון שיחות" של ספקית הסלולר. מגדירים קוד, שרק מי שיודע אותו יוכל להתקשר איתנו. אחרים יועברו למענה הקולי שלנו. המחיר כ-30 שקלים לחודש.

בעלי הניסיון משלבים בין האפשרויות הנ"ל. קונים חבילת חו"ל מינימלית לשיחות בלבד ללא גלישה, וגם שירות סינון שיחות. גלישה ושיחות לא-דחופות עושים באמצעות האפליקציות החינמית במקומות שיש WiFi.

הערה לסיכום: עצות אלה מתאימות לנוסעים לחו"ל לטיול עד חודש, אך אינן רלבנטיות למי שנוסעים לתקופה ארוכה, או לאנשי עסקים שטסים בתדירות ליום או יומיים.

כל הזכויות שמורות לאתר 'ותוליכנו לשלום'