בשבוע הקרוב ייצא לקפריסין "מסע מורשת ההעפלה" שבו ישתתפו כ150 אנשים עם זיקה אישית למחנות המעצר למעפילים שהוקמו באי ע"י הבריטים לפני הקמת המדינה. את הכנס הנודד מארגן ירון אמיתי, מ"המרכז לקשרי תרבות ישראל-קפריסין". במחנות פעלו גם סניף בני-עקיבא ובתי"ס דתיים. יותר מאלפיים תינוקות נולדו במחנות המעפילים, ורבים מהם משויכים כיום לציבור הדתי לאומי. אחת מהם היא מרים קלייטמן (לבית רט) מגבעת שמואל. בילדותה הכירה בביה"ס "תחכמוני" ברחובות עוד תלמידים דתיים שנולדו בקפריסין. גם היא חזרה לבקר בקפריסין בשנים האחרונות, אבל לא מצאה זכר למחנות. לפני כחודש פרסמנו ב'נופשים' על שתי אנדרטאות חדשות למעפילים בקפריסין, והוצפנו בפניות של קוראים ומדריכי טיולים שביקשו עוד פרטים. לבקשת הציבור אנו מוסיפים כאן עוד מידע:

ובכן, כתריסר מחנות מעצר למעפילים הוקמו בקפריסין, ארבעה מהם ליד הכפר קְסִילוֹטִימְבּוּ. בכפר זה מתגוררת פּוֹלִי סְפִּירוּ, שמובילה בהתנדבות את פרויקט הנצחת המחנות. היא הגיעה לנושא הזה במקרה. במסגרת התחביב שלה בצילום התעניינה כיצד נראה הכפר בתחילת המאה, הרהיטים, הביגוד, וכו'. היא ביקשה מקרוביה ושכניה לראות אלבומים ישנים.

אצל אחד השכנים היא מצאה גם את הצילומים שמופיעים כאן, וביקשה הסבר מה רואים בהם.

      

השכן, קוֹסְטָאִיטִיס צַנְגָרִיס, אמר לה שזה חבר יהודי שהיה כלוא במחנה המעפילים. בצעירותו עבד השכן כאינסטלטור בבסיס הצבאי הבריטי הסמוך (שקיים גם היום), ובמחנות המעצר שצמודים אליו. לאחרונה ביקרתי בביתו עם פולי, שם שמענו את סיפורו מפי אלמנתו ובניו:

קוסטאיטיס הזדהה עם המאבק של יהודי א"י בבריטים, והתיידד עם העצורים. באותם ימים חפרו מנהרה אל מחוץ למחנה. בחוצפה יהודית, כלי החפירה הגיעו הישר מהאפסנאות של הצבא הבריטי. איך? קוסטאיטיס חתם עליהם כביכול לצורך עבודתו, ונתנם לחבריו היהודים. בנוסף, ביקשוהו לחפור ברחבי המחנה תעלות ובורות כאילו לצרכי ביוב, כאשר המטרה האמתית היתה להיפטר מעודפי העפר מהמנהרה.

אלמנתו של קוסטאיטיס אוחזת בצילום שלו מתקופת עבודתו במחנה המעצר למעפילים

חופרי המנהרה לא ידעו עד להיכן הגיעו. הם מתחו חבל מפתח המנהרה וקשרו קשר בסופה. את החבל נתנו לקוסטאיטיס שמדד את האורך מעל הקרקע, וסימן להם את המרחק מהגדר. כדי לא לעורר את חשד הבריטים, הוא נהג "למדוד" סתם גם במקומות אחרים במחנה.

כשנשלמה כריית המנהרה, סייע קוסטאיטיס גם בתיפעול השוטף שלה. בלילות המתין קוסטאיטיס מחוץ למחנה בפתח המנהרה, והוביל את הבורחים למערה במרחק כשני ק"מ. לפנות בוקר היתה מגיעה משאית להסיעם לנמל פמגוסטה. המנהרה שימשה לשני הכיוונים. לפעמים התדפקו אנשי הגנה מא"י על דלת ביתו של קוֹסְטָאִיטִיס, והוא הובילם לפתח המנהרה, והחדירם לתוך המחנה כדי לאמן את צעירי המעפילים לקראת מלחמת השחרור.

כך נראית המערה כיום, לאחר שרוצפה מחדש

מידי כחודש העניקו הבריטים כמאה אישורי עליה (סרטיפקטים) לעצורים במחנות, והעלו אותם על אוניה אזרחית שהפליגה לחיפה. סוכן האוניות של הג'וינט, פְּרוֹדְרוֹמוֹס פָּאפָּאוָוסִילְיוּ, התנדב בסתר לתנועת ההעפלה, ודיווח לאנשי ההגנה מתי הבריטים הזמינו אצלו הפלגות. ההגנה היו מעלים על אותה אוניה עוד עצורים שהוברחו דרך המנהרה.

פאפאואסיליו גם רכש ספינות לתנועת ההעפלה, שהמפורסמת בהן היתה האוניה "אקסודוס". לפאפאוסיליו היתה כניסה חופשית למחנות בזכות התנדבותו לטפל בקבורת יהודים שנפטרו במחנות. העצור היהודי שעבד מולו היה אביו של הזמר שלמה ארצי. (ממשלת ישראל העניקה לו התואר "חסיד אומות העולם").

פולי ספירו גילתה שגם דוד שלה, אָנְדוֹנְיוּס קוֹנְסְטַנְדִינוֹס, עזר למעפילים. כשהיה בן 10 עבר לילה אחד ליד המערה, ושמע קולות מתוכה. ראה שם אנשים שברחו מהמחנה, והבין שהם רעבים. חזר הביתה על אופניו, והביא להם כמה כיכרות לחם. למחרת בלילה שוב הביא אוכל למערה, אבל בלילה ההוא כבר לא מצא שם איש.

אחרי סיום המנדט הבריטי בא"י הבריטים שיחררו מהמחנות את הרוב מבין 52,000 המעפילים, אך המשיכו להחזיק במעצר בקפריסין צעירים בריאים, כדי למנוע מהם להילחם במלחמת השחרור. לפיכך ההגנה הבריחו מהמחנות צעירים חסונים דרך המנהרה, בעזרת אנשים טובים כמו קוסטאיטיס, שנפטר בשנת 2011. אלמנתו מספרת לנו שבקשתו האחרונה היתה לפגוש שוב את הישראלי שהיה המפעיל שלו מטעם ההגנה, או את צאצאיו.

סיפורי גבורה נוספים כאלה חשפה הגב' ספירו. בשבוע הבא ישהה הכנס הנודד גם בקסילוטימבו למפגשים עם חלק מאותם צדיקים וילדיהם. אותם המעטים בכפר שהסתכנו לעזור ליהודים, שמרו בסוד את מעשיהם כי חששו מהלשנות שכניהם. עבודה אצל הבריטים היתה מבוקשת מאוד, ולכן היו שהלשינו כדי לתפוס את הג'וב שלהם, או סתם להחניף לשלטון.

ומהעבר להווה: לפני שנים אחדות הכשירה מועצת הכפר קסילוטימבו גינה ציבורית בשם "פארק השלום". בנו שם קיר בגובה כשני מטרים שמתפתל לאורך כמאה מטרים, וביקשו מפולי ספירו לעטר את הקיר בתמונות מהעבר בכפר. בהזדמנות זו רצתה פולי להוסיף גם צילומים אחדים ממחנות המעפילים. מועצת הכפר סירבו להקצות ליהודים מקום על קיר ההנצחה, אבל נעתרו לבקשתה "לעשות לפחות משהו קטן" בפינת הפארק.

פולי פנתה לשגרירות ישראל בקפריסין שעזרה לשלטונות קפריסין לממן הקמת מצבת זיכרון מאבן, שעליה חרתו משפט שאמרה זהבית בלומנפלד מרמת גן, שנולדה בבית החולים הצבאי בניקוסיה. לצד האבן הוצב שלט ברזל של השגרירות בשפות יוונית אנגלית ועברית.

   

מימין: פולי ספירו ליד האנדרטה למעפילים בכפר שלה. משמאל: שלט הנצחה שהציבה שגרירות ישראל ליד האנדרטה

לבקשת זהבית, לפני כשנה הקימו השלטונות אנדרטה למעפילים גם בחצר ביה"ח הצבאי הבריטי, שכיום משמש בסיס של צבא קפריסין. ברחבה זו ייערך השבוע טקס לכבוד המעפילים בנוכחות משתתפי "מסע מורשת" שחלקם נולדו שם. שר ההגנה של קפריסין יכבד את הטקס בהשתתפותו, והצבא המקומי מארגן גם משמר כבוד ותזמורת צבאית.

כיום מבקשת פולי ספירו להקים מוזיאון צנוע למעפילים מאחורי האנדרטה בקסילוטימבו. בתוכניתה לשחזר גדר, מגדל, ומבנה "נִיסֶן" כמו שהיה במחנות, ובתוכו להציג ממצאים מאותה תקופה.

     

מועצת הכפר ומשרד התיירות הקפריסאי אישרו את הרעיון, אך מסרבים להשקיע כסף בהיסטוריה של היהודים. אמרו לה שאם יתרשמו שהאנדרטאות בניקוסיה ובקסילוטימבו מושכות תיירים, ישקלו שנית את הבקשה.

וכאן אנחנו נכנסים לתמונה. מי שמגיעים לטייל בקפריסין מתבקשים לסור גם לקסילוטימבו (Xylotymbou). הכפר נמצא במרחק כעשרים דקות נסיעה מלרנקה לכיוון צפון מזרח. אם המקומיים יראו שמגיעים לשם תיירים באוטובוסים ובמכוניות פרטיות, הם יחשבו על פוטנציאל כלכלי של אתר תיירות. תנועה שלנו יכולה לגרום לרשויות בקפריסין להקים מוזיאון לזכר המעפילים. אז הבה ננצל את הטיול שלנו גם לעשות עוד מצווה.

כל הזכויות שמורות לאתר ותוליכנו לשלום

24 thoughts on “קפריסין- אתרי מחנות המעצר למעפילים”
    1. 1. ירון אמיתי מירושלים מארגן קבוצות לקפריסין, לרבות מחנות המעפילים שנשאר לראות בהם משהו.
      2 הצד הטורקי יש רק המחנה שהיה בפמגוסטה. שמעתי שהמקומיים ל אמארחים ברצון והם לא אדיבים. לא הייתי שם, ושמעתי שלא כדאי להגיע לשם. לשיקולך.

  1. מחר אני טס לקפריסין עם אשתי ועוד זוג. אנחת בלרנקה. כל אינפורמציה שאקבל על המחנות תועיל.

    ייתכן שכב מחר אחה"צ אנסה להגיע לקסטלוטימבו.

    תודה מראש. שאול אפרתי 052-8119137 (מורה דרך)

    1. נסה לדבר עם ירון אמיתי 054-4773453
      הוא המומחה הכי גדול למחנות מעפילים שאני מכיר
      כשתהיה בקסילוטימבו אני מציע להפגש עם הגברת פולי ספירו, גויה אוהבת ישראל שחוקרת את הנושא.
      אין לי הטלפון שלה, אבל אצל ירון יש.
      לבעלה יש חנות בגדים ענקית בתחילת הרחוב הראשי של קסילוטימבו, וגם דרכו תוכל להגיע אליה.
      נסיעה טובה

  2. שלום יעקב
    בנוגע לאקסודוס.
    היות והדבר סותר את כל הידוע עד עכשיו – אשמח לקבל פרטים נוספים על המחקר או הפניה למרואיין.
    חג שמח
    יעקב וימן (דור שני לאקסודוס וחבר בצוות אקסודוס 2017).

  3. שלום יעקב
    שוב בנוגע לעזרה ברכישת אקסודוס על ידי הקפריסאים.
    הפניתי את הכתוב בדף לפרופ. אביבה חלמיש – המומחית בארץ לנושא אקסודוס.
    לא ידוע לה על כך דבר.
    עדיין מחכה ממך לתשובה ולהפנייה למחקר שמציין זאת.
    חג שמח
    יעקב וימן

  4. ב- פברואר 2016 נחנכה רחבת זכרון יפה בניקוסיה בבית החולים הצבאי הבריטי לשעבר בו נולדו כ= 2200 תינוקות להורים ששהו במחנות בים 8.1946- 2.1949
    האנדרטה הוקמה ע:"י ממשלת קפריסין ביוזמתה של אחת מילידות המחנה זהבית בלומנפלד.
    רבים מילידי המחנות בקפריסין ביקרו במקום והוא מקום לעליה לרגל של אורחים רמי מעלה למגיעים לקפריסין .
    זהבית

  5. ביולי 2014 הוקם בכפר קסילוטימבו מזרחית ללרנקה " גן השלום "
    הגן הוקם ע"י מדינת ישראל בעידודו של השגריר מיכאל הררי ורעייתו ובשיתוף עם תושבי הכפר
    כהוקרה לתושבי הכפר שעזרו רבות למעפילים בין השנים 1946-1949
    במרכז הגן ניצב לוח זכרון מאבן עליו חקוקות המילים :
    "הצד השמאלי שלי הצד של הלב הוא ישראלי והצד הימני הוא קפריסאי."
    את המשפט הזה תרמה ללוח ילידת קפריסין זהבית בלומנפלד ,
    שמסייעת בהתנדבות לחולים קפריסאים שמגיעים לישראל לטיפולים
    רפואיים קשים וממושכים ואת המשפט אומרת להם בשובם לקפריסין.

  6. יעקב מאור יקר
    אתה כותב בפוסט שלך כאן
    מ-4.3.2018 על פולי:
    "גויה אוהבת ישראל"
    לא כל כך אהבתי את זה אולי יותר נכון היה לכתוב – לא
    מבנות עמנו.
    מה דעתך?
    זהבית בלומנפלד
    ילידת מחנות המעפילים בקפריסין
    8.6.2018

  7. לפני יומיים חזרתי מקפריסין ובקרתי ב בגן השלום שבקסילוטימבו.תוך חיפוש המקום הגעתי לגב' פולי ספירו והיתה לי פגישה מרתקת .צילמתי אותה בוידאו ואני עורך סרט קצר על הסיפור שלה ושל נושא ההעפלה .
    אשמח מאוד להפגש עם אנשים שיש להם סיפור מעניין שלהם או של משפחתם כדי לתעד אותו בסיפור.
    אני מתנדב בביטוח הלאומי ומגיע לקשישים הביתה מידי שבוע. אחד מהם סיפר לי שהיה על האוניה "פטריה-מולדת",נתפס ע"י הבריטים והובל לקפריסין והצליח לברוח מהמחנה בעזרת "ההגנה" ושחה בים לאוניה של "ההגנה" וכך עלה לארץ.
    שוב מי שיש לו סיפור מעניין ומוכן להיות מצולם לסרט שייצור איתי קשר.
    0545605665. מייל- yakovb1946@gmail.com
    בברכה
    יעקב בן שמחון

  8. הייתי בקסילוטימבו ונפגשתי עם פולי.הואיל ואני עורך סרט דוקומנטרי על אנדרת השלום וסיפור המקום אודה לכל מי שיוכל לתרום לי מהידע ומהנסיון שלו על המקום ועל ההעפלה בקפריסין.
    אשמח אם זהבית בלומנפלד או יעקב מאור יצרו איתי קשר
    בברכה
    יעקב בן שמחון
    טל 0545605665

  9. "ארגון מעפילי קפריסין" שייעודו הנצחת והנחלת מורשת המעפילים בקפריסין פועל בישראל מאז מסע מורשת 70 הראשון בסוף 2016 במגוון דרכים כולל כנסים ואירועי זכרון (נערכו מעל 20), מערכת מידע מעפילים, קהילת פייסבוק כללית וקבוצות ספינות, ערוץ סרטים, ספריית מחקר, פעילות תיעוד מעפילים, אנדרטאות ועוד. מעפילי קפריסין, בני משפחות ובעלי זיקה מוזמנים להצטרף (ללא תשלום) – שלחו מייל עם שמכם ושמות המעפילים לתיבת הארגון cyprsii@gmail.com או בהודעת וואטסאפ\אס אם אס לאמיר רוגל 054.7886968 בברכה אמיר

    1. שלום לילי
      לצערי לא שמרתי את מספר הטלפון שלה.
      קבלתי אותו בעבר ממנהלת לשכת התיירות של קפריסין בישראל, הגברת לואיזה ורקלס.
      מציע שתשאלי אותה.
      הטלפון שלה: 03-5257442 והמייל cto@netvision.net.il
      בנוסף, אנא צרי קשר איתי כאשר הספר שלך יצא לאור. אני מעונין לקנות עותק.
      בהצלחה

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן