בנסיעתא
דשמיא

ותוליכנו לשלום

תיירות ולייף סטייל לציבור הדתי

הגן הנעול של מכון גנזים נפתח לקהל

תוכן עניינים

חלק מאוצרות ארכיון גנזים נחשפו היום בפני עיתונאים ובלוגרים. בארכיון נשמרים כתבי היד, הטיוטות, המכתבים, הצילומים  והתעודות של גדולי הספרות העברית מאמצע המאה ה-19 ועד ימינו. ביניהם י.ל. גורדון, שאול טשרניחובסקי, יוסף חיים ברנר, המשוררת רחל, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, יונה וולך, זלדה, ורבים אחרים. 

הארכיון נמצא בספריית בית אריאלה. חדרי העיון והמחקר צמודים לספריית הילדים, ובהם עובדים כתריסר מתנדבים שקוראים כל דף כתוב מהארכיון הפרטי של הסופרים, ומקטלגים אותו. מנהלת המכון, הסופרת אדיבה גפן, מסבירה: "כל נייר או מכתב של סופר, מקבל פה מספר זיהוי, ואח"כ הולך לסריקה בספריה הלאומית בירושלים, וחוזר אלינו. יותר מחצי הארכיון שלנו כבר מקוטלג, וכרבע ממנו כבר סרוק". המנהלת אדיבה מדגישה שבארכיון שומרים על כבודם של הסופרים, ולא סורקים "קטעים צהובים" אינטימיים מהיומנים שלהם.

לעבודת הארכיבאים יש דימוי של פעילות אפורה ומשעממת. עברנו בין העובדים על הקטלוג והתרשמנו שלא היא. "בכל יום אנחנו מוצאים פה משהו חדש" מוסיפה אדיבה. "המקום הזה כל הזמן מבעבע".

בקומת המרתף נמצאת "הכספת" של מכון גנזים. שם שמורים כתבי היד המקוריים, המכתבים, התעודות והתצלומים. הקיר מימין מכוסה ארגזי נעליים שבתוכם יותר מ100,000 כרטיסיות 'רפרנס' שבהן התייחסות והפנייה לכל נייר. "זה כמו הגוגל שלנו, עוד מלפני שהמציאו את האינטרנט" מסבירה אדיבה.

על הקיר השמאלי ממול יש ארכיון של צילומים. ובחדרים הפנימיים ארונות מלאים בתיקים עם כתבי יד מקוריים. פתחו לכבודנו אחדים מהם. זכינו לראות ולמשש מכתב בכתב ידו של ש"י עגנון, ראינו את דיפלומת סיום לימודי הרפואה של שאול צ'רניחובסקי, ואת טיוטת השיר "הוי ארצי מולדתי" עם שינויי עריכה ותיקונים שעשה.

טיוטות השיר "הוי ארצי מולדתי" בכתב ידו של צ'רניחובסקי

כל תיק בארכיון פותח צוהר לעולם העשיר, לחיבוטי הנפש ולהתלבטויות שמאחורי היצירה. בכל אוסף נמצאים כתבי יד של יצירות ספרותיות, טיוטות עם תיקונים ושרבוטים,  גרסאות שונות לאותה יצירה, שירים שנכתבו על מפית, ברכות היתוליות, קטטות ספרותיות, מכתבי חיזור, ציורים, מכתבים נרגשים, עלבונות, כעסים, ומכתבי אהבה' לצד כרטיסים ללוויה של ביאליק שנשמרו בארכיון.

הרבה מהארכיונים נמסרו לגנזים על ידי בני המשפחה אחרי מות היוצר, ויש שהסופרים עצמם מביאים אלינו את הארכיונים למשמרת, כך נהג  למשל יורם טהר לב. לפעמים, אנשים מביאים חומרים היסטוריים ספרותיים שמצאו בביתם. כך נמצאו מכתבי אהבה של חיים גמזו, או שירים לא מוכרים של לאה גולדברג, או מכתבי אהבה שכתב חנוך לוין לאהבת נעוריו.

ביקור במכון גנזים הוא מפגש אינטימי מרגש עם כתבי היד והמכתבים שהשאירו לנו גדולי היוצרים של הספרות העברית למשמרת. זהו ביקור מיוחד במינו במקום מיוחד.

כמעט על כל מסמך או משורר יש סיפורים מרתקים. ראינו את יומנה המקורי של לאה גולדברג, שהחלה לכתוב עוד בגיל 10 בביתה בקובנה. הראו לנו מכתבי אהבה של יוסף חיים ברנר למי שהפכה אח"כ לאשתו. ראינו גם מכתבי געגוג לבנו הפעוט שאימו לקחה אותו עימה לברלין לאחר הגירושין. המכתבים משדרים רכות ורגש, בניגוד לדימוי המחוספס שהיה לנו על ברנר.

"בחרנו לכם כמה יהלומים" אומרת אדיבה גפן, ומציגה גם שירי אהבה שכתב שז"ר לרחל המשוררת.

הביקור במרתף "הכספת" היה מפגש מרגש עם המסמכים, מכתבים ותעודות, תנועות קולמוסי הדיו על דפי נייר מצהיבים, והכל כל כך חי, תוסס ומרתק, כאילו נכתב רק היום.

הארכיון הוקם ב-1951 על ידי אגודת הסופרים במטרה לשמור את מורשתם הגדולה של היוצרים העברים בארץ ובגולה. מנכ"לית אגודת הסופרים, נירה תובל, הציגה לנו את פעילות האגודה בבית הסופר ובמכון גנזים. האגודה מקיימת אירועי ספרות ברמה גבוהה ברחבי הארץ, ומקיימת גם אירועים בבתי ספר כדי לטפח ולעודד יוצרים צעירים ומשוררים מתחילים. האגודה מוציאה לאור כתב "מאזניים".

מכון גנזים מזמינים את הציבור לבוא ולבקר בארכיון גנזים בבית אריאלה, לפגוש את היוצרים הגדולים דרך מכתביהם וכתבי היד שהשאירו אחריהם. הסיור כולל ביקור בחדרי העיון והמחקר, והרצאה על עולם הספרות כפי שעולה מארכיוני הסופרים, עם הצצה לחיי היום יום שלהם.

המכון פתוח לקהל מ8 בבוקר עד 5 אחר הצהריים, אבל כדאי לתאם מראש עם המנהלת אדיבה גפן, כדי לזכות בהסברים מפורטים ואולי גם להיכנס ל"קודש הקודשים" של הכספת. מובטחת לכם חוויה מרגשת. מפגש חד פעמי עם דפי ההיסטוריה הספרותית.

 

דילוג לתוכן