כשלושים שגרירים זרים ועובדי שגרירויות בישראל השתתפו בכנס לציון "יום היציאה והגירוש של יהודי ארצות ערב", שנקבע ע"י ממשלת ישראל לתאריך 30 בנובמבר מידי שנה. הכנס התקיים במרכז מורשת יהדות בבל באור יהודה, והיתה בו התיחסות גם לקהילות יהודיות באיראן ובתימן.
בכנס השתתפו בין השאר שגרירי זמביה, סרילנקה, קרואטיה, רואנדה, בלארוס, סלובקיה, הודו, נפאל, תאילנד גוטאמלה, הונדורס, שווייץ, קוסובו, הונגריה, סרביה, טורקיה, וחיל המצב של האו"ם.
את המפגש פתח סגן שר החוץ, עידן רול, שסקר את העליה של יהודי ארצות ערב לישראל בשנות החמישים, לאחר שהפכו לפליטים והשאירו מאחוריהם רכוש של מליארדים שהולאם ע"י המדינות. הוא אומר שהטראומה על הפליטות והשמדת התרבות ובתי הכנסת, ממשיכה להתקיים עד היום. עידן רול מוחה על כי גירוש יהודי ארצות ערב ואיראן אינו נמצא בשיח הציבורי כראוי, ולדעתו לפליטים שגורשו מגיעים פיצויים או לפחות הכרה."אני מכיר את התרבות העיראקית מסבתא של בן הזוג שלי" התגאה סגן השר הגאה.
המפגש כלל הרצאות, סרטונים, מופעי אומנות, וסיורים מודרכים במוזיאון. סופרים ואנשי תרבות יוצאי מדינות ערב הוזמנו להציג בפני השגרירים הזרים את חיי היהודים במדינות ערב לפני הקמת המדינה והגירוש, וגם את החיים בישראל וקשיי הקליטה. כל זאת לפי סיפורם האישי.
הגברת לידיה ששון סקרה את תולדות משפחתה בבגדד, ואת מגבלות התנועה שהטילו העיראקים על היהודים, לרבות שני מעצרים של אביה שנחשד כ"מרגל ציוני". סיפורה היה מרגש ונוגע ללב, והשגרירים היו מרותקים לדבריה. הסופרת שרה אהרוני ממוצא איראני סיפרה על הקשיים שהיו לעולים מאיראן וכיצד אמה חששה לעלות והגיעה לישראל כתיירת, לפני שההורים שינו את הסטטוס ל"עולים".
באולם הכנס הוקרן גם סרטון על מורשת יהדות תימן, ועל גלי העליה לארץ ישראל מאז המאה ה19 ועד מבצע 'מרבד הקסמים' לאחר הקמת המדינה. הסרט היה מרגש, אבל התרגשות מיוחדת פרצה כאשר נציג שגרירות קוסובו, מני דהרי, שהוא ממוצא תימני, זיהה פתאום בסרטון את הוריו. זו היתה הפעם הראשונה שהוא צפה בסרטון זה.
להקת המחול התימנית "ברחובות תימן" הציגה ריקודים תימניים לצלילי מוזיקה משירי רבי שלום שבזי. נראה שהשגרירים התלהבו מהריקודים התימניים, והם הצטרפו במחיאות כפים קיצביות ללוות את המוזיקה.
בהמשך הכנס הוזמנו השגרירים לסיור באולמות מוזיאון יהדות בבל, בליווי מדריכים שהסבירו להם על חיי הקהילה היהודית בבבל. התערוכה כוללת שיחזור של סימטה ברובע היהודי של בגדד, חצר בית יהודי, מטבח, חדרי שינה וריהוט טיפוסיים. אזור מיוחד מוקדש לעליה ארצה ולקשיי החיים במעברות, שבהן התגוררו יהודי עירק באוהלים ופחונים.
הארוע הסתיים בארוחת צהריים חגיגית עם מיטב המאכלים העירקיים האותנטיים. דיקאן הסגל הדיפלומטי בישראל, שגריר זמביה, מרטין מוונאמבאלה, סיכם באומרו שיום העיון הזה חשף בפניו צדדים חדשים שמעולם לא הכיר בהיסטוריה הישראלית, ולכן הוא שמח להשתתף וללמוד עוד על ישראל בתורה חווייתית.
מנכ"לית מרכז מורשת יהדות בבל, עליזה דיין חממה, מסכמת: "אני מודה לאנשי משרד החוץ על ההזדמנות לחשוף את אנשי הנציגיויות הזרות בארץ לסיפורי היציאה והגירוש מארצות ערב ואיראן, ומעריכה את הבחירה המאתגרת דווקא בנו. הצלחנו לחבר אותם לנרטיב יהודי בבל, שסיפור בריחתם ועליתם לארץ הושפע מעליית התנועה הנאצית לשלטון.
תגובות הדיפלומטים היו מרגשות במיוחד כי כל אחת ואחד מהם התחבר למוזיאון מהמקום שלו".
