בשנת 1972, אחרי מלחמה ההתשה, פרסם הזמר אריק איינשטיין את "זהו שיר אחרי מלחמה" שהפך לחלק מהקלאסיקה המוזיקלית הישראלית. את הלחן כתב אז צעיר ששמו שם-טוב לוי, שזכה להשמיע לאריק איינשטיין מנגינות אחדות שחיבר. אריק אהב את הלחן. כעבור שנה אריק חיבר את מילות השיר "אחרי מלחמה" שעליהן הלביש את אותו לחן שקיבל משם טוב לוי. השיר של איינשטיין הוא "שיר ישן נושן, שיר של חיילים / שחוזרים אחרי הקרב". מדובר בקרבות של מלחמת ההתשה.
לאחרונה חיבר גם המשורר הירושלמי, אמנון ריבק, "שיר שלאחר המלחמה" של חרבות ברזל שאנו בעיצומה. האמת היא ש… "מישהו שר את זה קודם", אבל במלחמה הנוכחית האבדות והשכול רבים יותר מאשר חווינו במלחמת ההתשה, והפצועים קשים יותר. לדעתי, אילו אריק איינשטיין ז"ל היה חי כיום, הוא היה כותב בדיוק כמו אמנון ריבק, או אפילו מסכים איתו. אולי היה מעדכן בתים אחדים בשירו המקורי בבתים מתוך השיר של ריבק שמתפרסם להלן.
שני השירים, של ריבק ושל איינשטיין מרגשים מאוד, כל אחד במילותיו המיוחדות "הוא תמיד מזכיר לי תקווה". תקווה ששני המשוררים מדברים עליה: "היא מחכה, אהובה כבר חוזר / זהו שיר שבא אחרי המלחמה"
אמנון ריבק: זה שיר שלאחר המלחמה
הבוקר הפציע והמלחמה נגמרה,
הרדיו הודיע הודעה יבשה..
המלחמה נגמרה עד להודעה חדשה ..
ולסיום החדשות .. מזג האוויר,
שרב בהרים ולחות במישור ..
וזהו סוף החדשות …
ואצלי הלב שבור לרסיסים
היכן הם כל החיילים שמתים ..
האם הם רואים מעל את הבוקה ומבולקה?
האם הם בוכים שהם כבר לא חלק מהעדה ?
האם הם ששילמו את המחיר
עצובים ובוכים?
האם הם, שהשאירו יתומים
יתנו מטריה לעוללים?
האם הם ינגבו את הדמעות של הילדים
בלילות הקרים?
המלחמה נגמרה הודיעו בחדשות ..
ואצלנו הלב מפורק לאלפי פיסות,
שאין דבק בעולם שיאחד את הפרודות ..
האם האלמנה תמצא נחמה ?
איך יכולים הורים ואחים לבלוע את הגלולה המרה ??
המלחמה נגמרה והחיים ממשיכים ..
ואצלנו המשפחות .. אין יותר את האהובים ..
יש לוח אבן קרה,
מזכרת של קבר ששותק בדממה ..
המלחמה נגמרה והלב שבור..
הפוליטיקה משתוללת
והבורסה מזניקה
כן חברים .. נגמרה המלחמה ..
החיים חזקים יותר מהשברים..
ואתם שמעל שנפלו על משמר,
נפלו גם בקרב שלא נגמר ..
אתם היום מלאכים ששומרים על העם ..
הפכתם לעיניים של המדינה..
לא בחרתם אך זה נכפה ..
הגורל רצה שאתם הנופלים..
קיבלתם תפקיד שבכלל אתם בו לא חפצים ,
לשמור על העם ממעוף הציפור..
שמרו מכל משמר על אלמנה בודדה
שתש כוחה מול בשורה מרה ..
שימרו על אב שכול ואם בוכיה
שמשננים על שפתם השכם והערב ,
את סיפורה של האבדה ,
אח ואחות ושאר המשפחה
מביטים ובוהים אך אין תרופה ..
אלא רק תהום ואפלה ..
ראי ישראל ראי ..
מנעי קולך מבכי , ועינייך מדמעה ..
את עדיין הארץ היפה ..
אני זועק את קול ההמונים
אנו אותך אוהבים מולדת ..
למרות שאת היום מפולגת ..
אני זועק את קול ההמונים
אנו אותך אוהבים מולדת ..
למרות שאת היום מפולגת ..
למרות שאת מדממת כל רגע ושעה ..
כן , המלחמה כמעט נגמרה ..
כך הודיעו הרגע במהדורה ..
את ישראל תתחזקי בעוצמתך ..
כי זו חקוקה במורשתך..
את מדינה שנולדה לקרב ..
מימי מואב פלשתים ועמלק,
זו החרב מנת חלקך..
השם ינקום דמך .
ימים באים והשלום יגיע..
כי שילמנו מחיר יקר..
ואתם שבשמים תקרבו את היום..
כי בלעדיכם אין חזון..
כי אנו כאן בחלום ,
על שדות מוריקים וירוקים,
על בית עם צהלות ילדים..
על הורים שמנחת מתמוגגים..
ועל מדינה ששוברת שיאים ..
ואם תרצו אין זו אגדה
כי המחיר יתן את התמורה..
ואתם הפצועים ומשפחות החטופים
שאו תפילה למען החלום
שיתאחד העם ויגיע השלום ..
כי אנו מאסנו בכזו שיגרה של יום …!
הודיעו בחדשות ..
שהגיע הזמן שנקיץ מהחלום ..
כי נגמרה המלחמה ..
האם יש אמת בשמועה ?