כאשר אנחנו מדמיינים איך נראה היאור שפרעה ציוה להשליך לתוכו את הילודים, לפעמים אנו חושבים על מקומות בעולם שבהם אנשים חיים לצד נהרות ותעלות צמודות לבתי המגורים, כמו אמסטרדם, ונציה, קולמאר ואחרות. ישראלים אוהבים לטייל באמסטרדם בזכות התעלות והגשרים היפים והציוריים.
שייט בתעלות הוא חלק בלתי נפרד מהטיול לאמסטרדם, לפחות בביקור הראשון. קבלו טיפ: אל תסתפקו רק בשייט בשעות היום, אלא לאחריו חיזרו לעוד הפלגה בשעות החשיכה. זו חוויה שונה לגמרי כי הגשרים והבתים על גדות התעלה נראים אחרת.
ישראלים מטיילים באמסטרדם במשך כל השנה, ובקיץ צפויים גם דתיים רבים שיתחילו או יסיימו במסטרדם במסגרת שייט כשר על נהר הריין, של חברות 'גולדן טורס' וCroisiEurope- באמצעות חברת 'אסיה טרוול'. הכל מבקרים באטרקציות התיירותיות הידועות כמו מוזיאון ואן גוך, ושוק בפרחים, אבל בכתבה זו נתמקד באתרי מורשת יהודית באמסטרדם.
השם השני של אמסטרדם הוא "מוֹקוּם" (Mokum), שזה מהמילה "מקום" בעברית. את השם העברי לעיר נתנו יהודים שהגיעו אליה אחרי גירוש ספרד. גם הגוים החלו להשתמש בשם הזה, והם ממשיכים עד ימינו בלי לדעת שהם מדברים בעברית.
הקהילה היהודית הראשונה באמסטרדם נוסדה ע"י צאצאי מגורשי ספרד שברחו תחילה לפורטוגל השכנה, ושם הפכו לאנוסים. באותם דורות שרר מצב מלחמה בין הולנד לספרד, והם לא רצו להיות מזוהים עם האויב, לכן הם קראו לעצמם "הקהילה הפורטוגזית".
בית הכנסת שהקימו בשנת 1675 פועל עד היום, ונקרא ובהולנדית "סְנוֹחֶה" Snoge. כיום הוא משמש בעיקר כמוזיאון יהודי ואולם אירועים. (הכתובת: Mr. Visserplein 3)
בית הכנסת נבנה לפני שהומצא החשמל ולפני שמים זרמו בבתים. עד היום אין באולם הגדול מים זורמים וחשמל לתאורה או למיזוג או לחימום, כדי לשמור על המסורת. כדי להאיר אותו בזמני תפילות וטקסים מדליקים מאות נרות על משענות הספסלים ועל נברשות מיוחדות. התאורה העמומה הזו נעימה לעין ויוצרת אוירה שמחממת הלבבות נפשית וגם פיזית.
צילום ויקימדיה
על משקןף דלת הכניסה חרוט: 'בשנת "ואני ברוב חסדך אבוא ביתך" לפ"ק'. המילה "ביתך" מסומנת בנקודות היא 432 בגימטריה, להזכיר את שנת ה'תל"ב שבה נחנך הבנין. בסיפא של הפסוק כתוב "אבוא ביתך", רמז לרב יצחק אבואב דה-פונסיקה שיזם את בית הכנסת. שימו לב שאין מזוזה על הדלת. זאת בגלל שכתוב בשולחן ערוך: "בית הכנסת אם יש בו דירה לשום אדם חייב במזוזה" (יורה דעה רפ"ו/ג), והרב הראשי פסק שאין לקבוע פה מזוזה כי לא גרים בבית הכנסת.
בסידורי התפילה ההולנדים יש נוסח מיוחד עם שינויים קלים לעומת הנוסח שלנו. למשל, הם לא אומרים תפילת "מודה אני" בבוקר ולא את "אב הרחמים" בשבת. אחרי קריאת התורה בשבת הם אומרים בעברית את תפילת "הנותן תשועה למלכים" לכבוד בית המלוכה ומועצת העיר אמסטרדם, כשהקטע עם שם המלכה מקסימה ובעלה, והמלכה הקודמת ביאטריקס, נאמר בהולנדית ולפעמים בפורטוגזית.
חצר בית הכנסת הפורטוגזי מוקפת מעין חומה, עשויה מבנים נמוכים צמודים זה לזה שחדריהם משתמשים לספריית "עץ חיים" Livraria Montezinos, מקווה, בית טהרה, ומשרדים. בפינה מימין לשער נמצא "בית הכנסת החורפי".
טיפ: אל תבואו להתפלל שם כי עלולים לגרש אתכם. לפני שבועות אחדים הגעתי למקום לתפילת שחרית של שבת עם חברים מקבוצה שהדרכתי. בריונים חובשי כיפה שהשתלטו על המקום (שנראו לי יורדים ישראלים) סילקו אותנו בברוטליות ובבושת פנים, ואף נזפו בשומר למה איפשר לנו להיכנס למתחם בלי כרטיסי כניסה. חילול השם!! פניתי לועד הקהילה היהודית לאמסטרדם באימייל וביקשתי הסבר, אך הם לא טרחו לענות עד היום.
פעם זה לא היה כך. פעם יהודי אמסטרדם ואורחיהם דווקא נהנו מחופש דת וחופש עיסוק יותר ממקומות אחרים באירופה. לכן הקהילה הלכה וגדלה בצאצאי ספרד ופורטוגל, ובהמשך גם יהודים שהגיעו ממרכז אירופה. במאה ה17 הם הקימו גם קהילה אשכנזית נפרדת. היהודים זכו לחיות באמסטרדם בשגשוג במשך מאות שנים עד השואה. גם בשגשוג רוחני ודתי.
בשנת 1639 הוקמה המסגרת הארגונית של הקהילות היהודיות שנקראה "קהל קדוש תלמוד תורה", ופעלו בה כעשר ישיבות. אחת מהן היתה הישיבה הספרדית "עץ החיים" שבה לימד רבי משה חיים לוצאטו (הרמח"ל). הוא ברח מפדובה באיטליה לאמסטרדם, כי קיצוניים רדפו אותו בגלל שעסק בתורת הקבלה. באמסטרדם עבד הרמח"ל לפרנסתו בליטוש יהלומים, וגם עסק בתורה. כאן הוא חיבר והדפיס את ספריו, ביניהם הספר 'מסילת ישרים' שלומדים אותו עד ימינו בישיבות ואולפנות בני עקיבא. לא בכדי זכתה אמסטרדם לכינוי "ירושלים של המערב".
שלט "רחוב היהודים"
לפני השואה חיו באמסטרדם 70 אלף יהודים, והנאצים רצחו את רובם במחנות ההשמדה. המפורסמת ביותר מבין קורבנות הנאצים היא אנה פרנק. היא ומשפחתה התחבאו בחדרון נסתר בבנין בו היה המשרד של אביה, ובמחבוא הזה היא כתבה יומן פרטי על חוויותיה. היא נתפשה ונשלחה למחנה ברגן בלזן, שם נרצחה. אביה שרד את השואה, וחזר לביתו ולמשרדו, ומצא את היומן והביאו לדפוס. "היומן של אנה פרנק" נהיה רב מכר עולמי שפורסם בשפות רבות, גם בעברית.
טיפ: כדאי להזמין באינטרנט כרטיסים למוזיאון בית אנה פרנק לפחות חודשיים מראש. מול הקופות והכניסה יש תמיד תור ארוך מאוד, ובימי עומס הם מפסיקים למכור כרטיסי כניסה באמצע היום.
צילום ויקימדיה
בנין המשרדים הפך למוזיאון בשם "בית אנה פרנק", שניצב על תעלת הפרינסנחראכט Prinsengracht בשכונת 'הירדן' (הכתובת: Westermarkt 20). אבל האמת היא שלפני המלחמה התגוררה משפחת אנה פרנק בבית אחר ברובע היהודי. מול בנין המגורים שבו היתה הדירה שלהם יש כיום גינה ציבורית עם מדשאה, ובמרכזה הציבו פסל קטן של אנה פרנק עומדת ומביטה לעבר החלון של חדרה.
עוד אחד מבניה המפורסמים של הולנד הוא הפילוסוף ברוך שפינוזה, שנחשב חלוץ החילוניות היהודית וביקורת המקרא. בילדותו למד בישיבה של רבי שאול מורטירה, ובבגרותו היה הוגה דעות שזכה להוקרה מגדולי הפילוסופים בעולם, כמו הגל, גתה ואחרים. הוא חיבר ספרים רבים, שהחשוב בהם הוא "תורת המידות" (אתיקה). הוא היה מחשובי המפתחים של תפיסת הפאנתיאיזם, שגורסת שאלוקים הוא רק חלק מהטבע, ולא מהות נפרדת מעל הטבע. לא כאן המקום להרחיב בה. הרבנים התייחסו אליו בביקורתיות והקהילה היהודית החרימה אותו. גם מרן הראי"ה קוק זצ"ל הקדיש מזמנו ללמוד את דברי שפינוזה, וחולק על רובם (לא על כולם), תוך שהוא מגלה "ניצוצות של קדושה" במשנתו (אורות הקודש חלק ב´ שצה).
שפינוזה היה הראשון שהעז לטעון "חמשת חומשי התורה לא נכתבו בידי משה, אלא בידי אדם שחי שנים רבות אחריו". בזמנו לפני 300 שנה, הוא לא ידע שבמאה האחרונה יתגלו הרבה הוכחות ארכיאולוגיות לנכונות התורה. אנחנו פרסמנו בעבר במגזין 'ותוליכנו לשלום' כתבות רבות עם הוכחות מדעיות שסותרות את הטיעון של שפינוזה ו'ההיסטוריונים החדשים' כאילו התורה נכתבה בידי אדם. שהרי לא יתכן שסופר יוכל לדמיין מימצאים ארכיאולוגיים שיתגלו מאות שנים אחריו.
באמסטרדם אנו מוצאים מספר מוזיאונים יהודים:
- בקרבת בית הכנסת הפורטוגזי פועל המוזיאון להיסטוריה יהודית שבו תערוכה מתחלפת של כלי קודש ואומנות יהודית הולנדית לסוגיה. המוזיאון שוכן במבנה שהיה פעם בית הכנסת האשכנזי הגדול שנבנה במאה ה17. הוא נחרב במלחמת העולם השניה, ונבנה מחדש באופן שמשחזר במדיוק כפי שהיה. במקרה הזה מומלץ להסתכל גם בקנקן וגם במה שיש בו.
- צמוד אליו שוכן גם מוזיאון הילדים היהודי. אפשר לראות בו איך מנגישים את המסורת היהודית לילדים. זה המקום אליו מגיעים תלמידי בתי הספר בהולנד להכיר את היהדות. הכתובת: Nieuwe Amstelstraat 1
- במרחק כחמש דקות הליכה בהמשך הרחוב נמצאת "אנדרטת המראות השבורות" שידועה גם בשם "לזֵכֶר". היא נחנכה אך לאחרונה בתשרי תשפ"ב 2022 ע"י מלך הולנד. היא בנויה קירות שמעוצבים כמו חומה שנראית מלמעלה כמו האותיות של המילה "לזכר".
החומה בנויה מ102,000 לבני בריק כתומות, כאשר על כל לבנה מוטבע שם של יהודי מקורבנות השואה, עם תאריך לידתו ומותו. מעל הקירות העמידו שברים של מראות גדולות שבהן משתקפים השמים והעצים הסמוכים ובניינים מעבר לכביש.
- אנדרטה לזכר לוחמי המחתרת היהודית Joods Verzetmonument הוקמה ברובע היהודי סמוך לבנין האופרה ושוק ווטרלופליין. יש שם עמוד שחור גבוה שעליה חקוקים בעברית והולנדית באותיות זהב פסוקים מנבואת ירמיהו. למרגלות העמוד מתקיים מידי שנה טקס לציון יום הבדולח. האנדרטה צמודה לנהר האמסטל, וניתן לראותה גם במסלול ההפלגה של שייט תעלות.
- כדאי לבקר גם באנדרטת עובדי הרציפים. בתקופת השואה בחודש פברואר 1941 החליטו עובדי הרציפים לשבות כדי למנוע את גירוש היהודים ברכבות למחנות השמדה וגם לשבש את האספקה לנאצים ועוזריהם בהולנד. השלטון הפרו-גרמני הגדיר את השביתה בתור מרד, וניסה להכניעו בכוח. חלק מהשובתים ברציפים שילמו בחייהם.
- הגרמנים ריכזו את היהודים המיועדים למשלוחים למחנות בבנין התיאטרון Hollandsche Schouwburg ובחזיתו. 46,000 יהודים עברו כאן רישום לפני שליחתם למחנות הריכוז וההשמדה באירופה. כיום, הלובי הגדול בכניסה לתיאטרון הפך לאולם הנצחה שבו עמודי זכוכית שחורים שעליהם חרותים בצבע לבן שמות של כ7,000 יהודים.
- מחוץ לרובע היהודי נמצא מוזיאון בית רמברנדט שבו התגורר. רמברנדט היה פרוטסטנטי שסלד מהפסלים והאיקונים הרבים שעיטרו את הכנסיות הנוצריות. בימיו לא היוו כנסיות פרוטסטנטיות באמסטרדם, ומקומות התפילה שהכי התאימו לו היו בתי הכנסת היהודיים. לכן הוא אהב יהודים ובנה את ביתו בקרבתם. כיום יש בבית תצוגה של ציורים שלו ושל ציירים אחרים בני זמנו.
כיום חיים באמסטרדם כעשרים אלף יהודים, רובם בשכונות חדישות מחוץ למרכז העיר הישנה. רבים מהם ישראלים יורדים, או כאלה שעשו רילוקיישן לשנים אחדות לצורך עבודתם. הרובע היהודי באמסטרדם הנמצא באזור תיקה באמסטרדם אמסטלפיין Amstelveen שם ממוקמת רוב הקהילה הדתית, עם בתי כנסת, מסעדות כשרות, ובית ספר בעברית.