כתב 'ישראל היום', חנן גרינווד, הצליח לחדור לעולם הדימיונות של הסופר שלום עליכם, וביקר בעיירה אנטבקה, שבה מתרחשת עלילת טוביה החולב. אם חשבנו שאנטבקה היא מקום דימיוני פרי מוחו של שלום עליכם, בא חנן גרינווד ומראה לנו שהיא מציאותית לחלוטין. אנו מפרסמים גם אצלנו את סיפורו המרתק של חנן, בגלל הענין הרב במקום הזה ובגלל הפוטנציאל שלו להפוך לאתר תיירות מבוקש לישראלים משכילים. הנה הכתבה שפורסמה לראשונה בישראל היום:

אם תצאו מקייב, עיר הבירה של אוקראינה, ותיסעו מעט, תיתקלו בכפר בעל שם שיצלצל לכם מוכר. ברוכים הבאים לאנטבקה, כפר פליטים שנקרא על שמו של עיר הולדתו של טוביה החולב ושהפך לאחר סיום המלחמה עם רוסיה לעיירה יהודית מן המניין, הראשונה באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. בית כנסת, בית ספר יהודי, מרכז רפואי ומרכז קהילתי הם רק חלק מהמוסדות שנבנו שם בשנים האחרונות, והיד עוד נטויה.

ב-2015, בשיא הפלישה הרוסית לאוקראינה, נמלטו יהודים מאזורי הקרבות ונזקקו לסיוע מידי. לעזרתם נחלץ הרב משה אסמן, הרב הראשי במדינה, שיזם את הקמת כפר הפליטים. "לפני ארבע שנים התקשר אלי ראש עיר, 200 קילומטר מקייב, וסיפר על כך שיהודים ברחו בלי כלום מהאזורים שבהם גרו והגיעו אליו", הוא מספר. "לכן, קניתי את השטח הזה ושיכנתי את הפליטים האלו. הם הגיעו בלי כלום, אפילו תחתונים קניתי להם". העיירה הסמוכה לשטח שאותו קנה היא אנאטווקה שבה מתרחש סיפורו הדמיוני של טוביה החולב, גיבורו של הסופר שלום עליכם. בסרט ובמחזמר "כנר על הגג" שונה שם הכפר לאנטבקה, ולכן החליט הרב אסמן לקרוא כך לכפר. בשטח שנרכש, התברר בדיעבד, גם נמצא קברו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, מה שהופך אותו לנקודת עלייה לרגל לחסידים ולנס גלוי מבחינת אנשיו של הרב אסמן. כאן, הוא אמר, צריכה לקום עיירה יהודית.

המלחמה הסתיימה כבר מזמן, אבל הכפר רק קורם עור וגידים. בנייני דירות מוקמים מדי כמה חודשים ומיזמים נוספים נמצאים בתכנון. מי שמסייע לא מעט לבניית הכפר ולהמשך קיומו הם אנשי הקונגרס היהודי-יורו אסיאתי (EAJC), בנשיאות ד"ר מיכאל מירילשווילי. מדובר בארגון שמסייע ליהודים שנמצאים במדינות ברית המועצות לשעבר. "מדובר במרכז שהוא דוגמה מובהקת לפעילות החברתית של הקונגרס, במטרה לתת מענה לפליטים ולמשפחות יהודיות נורמטיביות שמעוניינות לספק לילדיהם חינוך יהודי ולהיות בקרבה בתי כנסת ומוסדות יהודיות", מספר חיים בן יעקב, מנכ"ל הקונגרס. בנו של מיכאל מירילשווילי, יצחק, הוא מהדמויות הבולטות בסיוע לכפר אנטבקה.

למרות גודלו הקטן של הכפר, בפועל הוא משמש כמרכז קהילתי גדול ליהודי האזור. מדי יום מגיעים כ-300 ילדים מקייב הסמוכה לבית הספר בכפר ומקבלים חינוך יהודי. במקום יש גם מרכז לקשיש, בית ספר יום א' וחוגים שמאפשרים לילדים שנמצאים בבתי ספר ממלכתיים לקבל קצת "יידישקייט". בן יעקב: "אנחנו מספקים למרכז כסף, חומרי לימוד, תוכניות מיוחדות ללימודי עברית, ספרות יהודית, הכשרת מורים, לימודי שואה ועוד".

ביניים

בשבוע שעבר התקיים בכפר כנס ראשון מסוגו, איחוד של ה-EAJC עם הפרלמנט היהודי-אירופי, ארגון גג שמאחד קהילות יהודיות באירופה. במושבי הקונגרס השונים דנו מאות נציגים מ-32 מדינות באירופה, ביניהם אוקראינה, רוסיה, קזחסטן, קרואטיה, אלבניה, אזרבייג'ן וגאורגיה,  בסוגיות בוערות שעל הפרק, ביניהם כמובן נושא האנטישמיות שמרים ראש באירופה. יום בלבד לפני הכינוס הגדול התעוררו תושבי העיר לתזכורת כואבת למצב, שקשורה היטב לאנטבקה: על פסלו של הסופר שלום עליכם בקייב רוסס צלב קרס גדול, אות לכך שהאנטישמיות הקשה אינה בעיה רק במערב אירופה אלא גם במזרחה.

בכינוס עסקו הנוכחים רבות בנושאי ההרכבים הדמוגרפיים של הקהילות והתהליכים השונים בהם, לצד אפשרות לתיקון. אחת הבעיות, אומר בן יעקב, היא הזדקנות המנהיגים בקהילות. "אנחנו מנסים לעודד את כניסת הדור הצעיר למנהיגות הקהילתית. כיום הפעילים הם צעירים בגילאי בית ספר אך לאחר מכן הם עובדים ולומדים ולא מסוגלים לקחת חלק בתוכניות החינוך השונות. אנחנו משדרים כל הזמן לחבר'ה הצעירים שיש מי שממתין להם בבתי הכנסת ובקהילות, שהם צריכים לקחת את המושכות".

במהלך ימי הקונגרס קרא ד"ר מירישווילי לשלטונות אוקראינה להעביר את שגרירות המדינה לירושלים. הנוכחים אימצו הצהרת מחויבות לעם היהודי ולמדינת ישראל וציינו כי "אנו מאמינים בפזורה יהודית חזקה ומשגשגת, מאוחדת סביב המורשת היהודית העתיקה ומדינת ישראל". כמו כן, הוחלט על פעילות לחיזוק תפקידם של בני הנוער ושימור המורשת היהודית ופיתוח החיים היהודיים באזור אירו-אסיה, המדינות ששטחן מתחלק בין אסיה לאירופה.

בינתיים, בכפר הקטן אנטבקה, שמונה כרגע כ-150 בני אדם, עושים גם הם מאמצים לשלב את הדור הצעיר ולהכניס זוגות צעירים למקום. דיור בר השגה ליהודים – מחיר למשתכן, הגרסה האוקראינית. "יש הרבה אנשים שרוצים לבוא לגור כאן אבל אין לי שום מקום פנוי, הכל תפוס, אנחנו בונים בניינים נוספים למען הזוגות הצעירים", אומר הרב אסמן בגאווה ובן יעקב מציין כי מדובר במיזם יחיד מסוגו באירופה. "זו הפעם הראשונה שמוקם כפר יהודי באירופה אחרי השואה. אנחנו לא מכירים דבר כזה באירופה, כפר יהודי שנותן מענה כולל לתושבים שגרים במקום".

לא מדובר בהפתעה היחידה שמגלה מי שמגיע לאנטבקה. ראש עיריית ניו יורק לשעבר, רודי ג'וליאני, הוכרז לאחרונה על ידי התושבים כראש העיר של כבוד ואף קיבל את מפתח העיר מהרב אסמן. מבחינת הרב, העובדה שג'וליאני מסייע לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לעזור לישראל, היא סיבה לכבד אותו בכל דרך אפשרית.

אנטבקה והקונגרס מציגות חזית מאוחדת לשמירה על מדינת ישראל. "בכל שבת אני נושא תפילה לשלום המלכות של טראמפ בבית הכנסת הגדול של קייב, אני לא מתבייש בזה. הוא עוזר לישראל במהלכים שעשה בנוגע לירושלים, רמת הגולן, יהודה ושומרון ואיראן".

אנשי ארגון EAJC שמים דגש רב על נושא ההסברה למען ישראל, ואף העניקו בכנס בשבוע שעבר פרס חיזוק הקשר בין ישראל לתפוצות לעורך "ישראל היום" בועז ביסמוט. "אנחנו מארגנים מפגשים שבהם מסבירים את מדינת ישראל לאליטות במדינות שלהם. אנחנו רוצים לתת דגש על כך שישראל אינה מדינה שרק מנהלת מלחמה, אלא היא מובילה בטכנולוגיה, בתרבות, בסטרט-אפ וביוזמות החברתיות", אומר בן יעקב. כפר אנטבקה הוא הוכחה לכך שיהודים וישראלים מסוגלים לדבריו לעשות דברים גדולים במיוחד בתחומים חברתיים. "כל הסיפור של הכפר הזה נולד כמענה לפליטים באוקראינה. יהודים נמלטו ופנו לארגונים לסיוע זמני הומניטרי. גם היום, לאור המצב הכלכלי של המדינה, יש צורך לסייע לאנשים, לתת להם מענה".

ובאנטבקה לא שוקטים על השמרים. בתים נבנים שם על בסיס חודשי, חוגים ובתי ספר נפתחים מדי שנה. "מרכז קהילתי רב תכליתי תקדימי שרק פועל וממשיך להתפתח", מגדיר זאת בן יעקב. "אין אדם שלא מתרשם כשהוא מגיע לאנטבקה", מציין הרב אסמן, ומבחינתו "מדובר רק ביסודות". בהמשך ייבנו במקום מוזיאון יהדות אוקראינה ומוזיאון החסידות, שכן המדינה היא המקום שבו פרחה החסידות. "אני מקווה שאנחנו נשפיע על העולם. נתנו דוגמה לאנשים, לא רק יהודים, כיצד לטפל בפליטים, לעזור ולשקם אותם. השאיפה היא שאנטבקה תהיה מרכז רוחני, תרבותי ורפואי שתסייע ליהודים ול-לא יהודיים כאחד".

צילומים: רפאל וילנסקי