15 אתרים בבנגקוק שלא כדאי לנו לפספס
כמעט כל ישראלי שמגיע לתאילנד, עובר דרך בנגקוק. עיר ענקית עם כ10 מיליון תושבים, שרחובה הראשי מתארך ל97 ק"מ, כמו מת"א לחיפה. זו עיר של ניגודים. בקו הרקיע שלה בולטים גורדי שחקים מפוארים, ולצידם בתים דלים ומטים ליפול. קניונים יוקרתיים לצד דוכני אוכל רחוב. יש בה הרבה צבעים וריחות, וגם פיח ועשן מחניק. היא מתהדרת ביותר מ20,000 מקדשים בודהיסטים, וגם בקהילה יהודית פעילה. כיום מתגוררים בבנגקוק כאלפיים יהודים ישראלים ואמריקאים, שהגיעו לצורך עבודתם ונשארו כאן. גם אליעזר בן יהודה חי בבנגקוק שנים אחדות, ותרגם פה ספרים עבריים לתאילנדית. הופתעתי שרוב התאילנדים שאיתם שוחחתי אינם יודעים מה זה "יהודי".
בתי הכנסת
בבנגקוק פועלים שלשה בתי כנסת. לבנגקוק יש היסטוריה יהודית יותר מאשר לערים אחרות בתאילנד ובמזרח הרחוק. לפני כמאה שנים הגיעו לבנגקוק יהודים מאירופה, מסוריה ואיראן. בתחילה הם נהגו להתפלל בבתים פרטיים. אחת מנשות הקהילה נפטרה, ובצוואתה הורישה מגרש להקמת בית כנסת אשכנזי, שנקרא על שמה "בית אלישבע". בית לבן לא גדול, עם ויטראז' של מגן דוד צבעוני, ועם סורגים בצורת מנורה. כיום איננו יכולים לבקר ולהתפלל ב"בית אלישבע", בגלל שהבנין נהרס לצורך בניה מחדש. (הכתובת: Sukhumvit Soi 22).
בעיר פועל גם בית כנסת ספרדי "אבן חן", שהוקם על ידי סוחרי תכשיטים, שחלקם גרים בבנגקוק בקביעות ומקצתם באים רק לשבועות או ימים אחדים בשנה. ל"אבן חן" אין משכן קבוע, ומידי זמן הוא עובר ממלון אחד למשנהו באזור היהלומים של בנגקוק. כיום הוא פועל בהנהגת הרב דוד חדד במלון הילטון Silon.
לפני 33 שנה שלחו מתפללי שני בתי הכנסת בבנגקוק מכתב לרבי מלובביץ עם בקשה לשלוח להם רב. הרבי שלח את הרב יוסף קנטור, שכיום הוא הרב הראשי לתאילנד. ביום פטירת הרבי בשנת 1994, הוא פתח בית חבד ייחודי למטיילים, הראשון בעולם. מאז מנהל אותו השליח הרב נחמיה וילהלם. לפני כשנתיים נחנך מבנה מפואר לבית חבד ברחוב קָאוֹסָן. הבנין יפה מאוד מבחוץ ומבפנים, ומהווה נקודת המפגש של ישראלים.
בית עלמין יהודי
לפני כ20 שנה נרכש שטח לבית עלמין יהודי במרכז העיר. אין שם מצבות מעניינות של גדולי ישראל, אבל כדאי לבקר במקום כזה שלא ציפינו לראות בית עלמין יהודי. המצבות אחידות בצורתן שמזכירה לנו בית קברות צבאי בישראל.
הארמון הגדול
Grand Palace נחשב לאטרקציה הגדולה של בנגקוק. הוא נבנה לפני כ250 שנה ע"י מלך סִיאָם, שמה הקודם של תאילנד. ארמון המלוכה שוכן במתחם מוקף חומת בטון לבנה, שבתוכה מקדשים רבים, גנים, ומבנים ארכיטקטוניים יפים.
המרהיב ביניהם הוא Dusit שבנוי על פלטפורמה משיש. מקדש Phra Kaeo הוא החשוב ביותר בתאילנד, ובתוכו מוצגת דמות של בודהא אמרלד, שמסמל את המזל הטוב של המדינה. המבקרים נדרשים להתלבש בצניעות. אין כניסה ללובשי מכנסיים קצרים או חולצות ללא שרוולים.
הארמון משמש כיום רק לטקסים, ואילו המלך מתגורר בארמון אחר בעיר. התאילנדים ממש סוגדים למלך שלהם. לאורך הרחובות הראשיים ובהרבה מרכזי מכירות מציבים תמונה גדולה שלו, לצד שולחן מיוחד כמו מזבח, עטוף במפה צהובה. בימים אלה מתכוננים לחגיגות יום ההולדת של המלך. אסור לדבר סרה במלך, וגם לא לדבר על גילו. למתעניינים, אפשר לגלות שהוא בן שכבת הגיל של שבט 'יחדיו'.
(טיפ: ייתכן שתיתקלו במקומיים שיגידו לכם שהארמון סגור היום. אל תאמינו להם!)
נהר צָ`אוֹ פְרָיָה
מארמון המלך נצא בהליכה רגלית של 5 דקות לשייט בנהר שחוצה את העיר מצפון לדרום, ויוצאות ממנו תעלות שהעניקו לבנגקוק את התואר "ונציה של המזרח". אפשר לשוט בנהר בסירת מונית צרה וארוכת זנב, שמאחוריה מוט ארוך עם מנוע רעשני. גם סירות-אוטובוס משייטות לאורך הנהר בשני הכיוונים, ועוצרות ב9 מזחים. כדאי לעלות על סירה כזו, כדי לראות איך חיו בבנגקוק בעבר בבתי עץ עתיקים על הגבעות בגדות הנהר. רצוי להפליג עם מפת העיר, ולהבין מה אנו רואים בדרך.
(טיפ: כשתרצו לרדת מהסירה, רצוי להודיע לכרטיסן, כי הסירה לא עוצרת בכל תחנה).
מקדש השחר- וָאט הָרוּן
בשייט על הנהר רואים גם את מקדש אָרוּן בצורה של פעמון הפוך, שמתנשא לגובה 82 מטר. אנחנו לא נכנסים למקדשי עבודה זרה, אבל כדאי לראות את המבנה המקסים. המבנה מדורג בעיטורים ארכיטקטוניים, כשכל מדרגה בגובה החזה שלנו. חומרי הבניה שלו הם חרסינות סיניות, צדפים, ופורצלן, והוא מקושט בדמויות רבות ואלמנטים גיאוגרפיים. יש בתוכו מדרגות לעמדת תצפית על העיר. אני ממליץ לשכור תלבושת מסורתית באחד הדוכנים בחוץ (4 שקלים) ולהצטלם על רקע המקדש.
כדאי לבקר פעמיים. פעם ראשונה באור יום אחרי ההפלגה, לראות את הארכיטקטורה שלו. פעם שניה בלילה. אומנם שמו "מקדש השחר", אבל הוא יפה יותר בלילה, כאשר התאורה המיוחדת מעניקה לו גוון של זהב, בזכות ברק החרסינות. עדיף לצפות בו מהגדה ממול. כאן נרגיש "ומתוק האור לעיניים".
השוק הצף
באזור דָמְנָן סָדוּאָק יש תעלות שעל גדותיהן פתחו אנשים דוכני אוכל וביגוד. השוק הצף נמצא במרחק כשעה וחצי נסיעה ממרכז בנגקוק (כשאין פקקים). לביקור שם עלינו להקדיש חצי יום. בתעלה משייטות ועוגנות סירות קאנו מעץ, שגם הן דוכני מכירה של פירות וירקות ופרחים. נשים החובשות כובעי קש רחבים משיטות את הסירות הציוריות, שחלקן משמשות מטבח שבו מבשלים מרקים ואטריות האהובים על המקומיים.
אנו יכולים להגיע ברגל, או בסירה שמשייטת בין הסירות והדוכנים. פעם היה השוק הזה מרכז הקניות של המקומיים, אבל מאז שנסלל כביש נוח, המקומיים עברו לערוך קניות במרכז העיר. כיום הוא בעיקר אטרקציה תיירותית. לכן כמחצית מהדוכנים על הגדה ועל הסירות הפכו להיות חנויות מזכרות.
שוק הפרחים
פרחי יסמין וארכידיאה ועוד עשרות סוגים בשלל צבעים וגדלים. לצד רוב הדוכנים יושבות נשים שמעצבות זרים, או שוזרות את עלי הכותרת לצורות מקסימות של שרשראות, ומפסלות מהפרחים כוכבים, קוביות. עבודתן המקצועית מהפנטת את המבקרים.
השוק פועל 24 שעות. מומלץ להגיע גם לפנות בוקר ולראות סירות ומשאיות מגיעות עם חומרי גלם, ובעלי חנויות פרחים מקומיים באים לקנות סחורה לחנויותיהם.
שוק הרכבת
הדוכנים בשוק טָלָאת רוֹט פָאי מגיעים עד מסילת הרכבת ולפעמים ממש בין הפסים. שוק צפוף וססגוני, שבאווירו ריח דגים מיובשים, למרות שמוכרים כאן לא רק דגים אלא גם בדים וירקות. הקונים הולכים באמצע המסילה.
מידי כחצי שעה כרוז מודיע "הנה באה הרכבת", והמוכרים מפנים את סחורותיהם במהירות וביעילות מהמסילה. חלק מהארגזים הם משאירים צמודים למסילה, בגובה נמוך מזה של רצפת הקרונות. הם מזיזים הצידה גם את העמודים שעליהם סככות צל. הרכבת חוצה את השוק באיטיות, וכאשר היא חולפת, מיד מחזירים הסוחרים את דוכניהם למצב הקודם.
שוק הלילה פָּטְפּוֹנְג
בבנגקוק יש הרבה שווקי לילה שנפתחים בשעה 8 בערב. עלינו לבקר בשוק לילה בשביל החוויה, ולא בהכרח בשביל לקנות. אחד מהשווקים הגדולים והתוססים הוא פטפונג, שבו אפשר למצוא הכל. בגדים, צעצועים, מזכרות, ופירות טרופיים כמו מנגו או גויאבות בגודל של אתרוג תימני. זה גם מרכז של מותגים מזויפים כמו שעוני רולקס, ארנקי לואי ביטון, ונעלי אדידס, הכל בזיל הזול. יש פה גם הרבה דוכני אוכל תאילנדי, בעיקר נודלס למיניהם, ומרקים כמו מרק זנב כריש. יש גם דוכנים שמוכרים בשר נחשים, שרצים למיניהם, ואפילו מוצג לראווה בשר של תנין קטן שפשטו את עורו, והמוכר חותך מבשרו חתיכות כמו שווארמה אצלנו.
קניונים
בנגקוק התברכה בקניונים מודרניים רבים שבהם אפשר למצוא הכל. אחד הגדולים שבהם הוא IconSIAM. מידי ערב בשעה 7 מתקיים מופע מזרקות מים צבעוני ומוזיקלי מחוץ לקניון על הטיילת בינו ובין הנהר.
קִידְזָאניה
אם אנחנו מטיילים עם ילדים, כדאי לקחת אותם גם לקניון סִיאָם פָּארָאגוֹן. יש שם מעין עיירה עם מבנים וכבישים, שבה כל ילד מוזמן "לעבוד" במקצוע שיבחר, כמו רופא, בנאי, נהג, טבח וכן הלאה. הילד מקבל ביגוד מקצועי תואם, ולאחר הדרכה הוא עובד במקצוע שלו. בסוף, הילדים מקבלים "משכורת" במטבעות של המתחם, ויכולים לקנות לעצמם מתנות בחנות המקומית. חוויה בלתי נשכחת.
רובע קָאוֹ סָאן
זה הרחוב "הישראלי" של בנגקוק, שנקרא גם "הגטו של התרמילאים". עם אווירה מיוחדת, חיי לילה תוססים, וסידורי לינה זולים. ברחוב זה שומעים הרבה עברית. ברחוב יש מסעדות עם תפריט בעברית, ודוכני אוכל (ג'וקים מטוגנים), בארים ומועדוני לילה, מכוני מסאז', וחנויות חשמל ותכשיטים, שחלקם בבעלות ישראלים. פה נמצאים גם משרדי נסיעות לטיולים ברחבי תאילנד.
לא בכדי נפתח כאן גם בית חב"ד, שמהווה מקום המפגש של התיירים מישראל. חדיש ומפואר ברמה של 5 כוכבים. יש בתוכו מסעדות חלבית ובשרית, וגם שמירת חפצים ומכבסה. כמובן, גם בית כנסת ובית מדרש. בקומה השניה יש חדר מנוחה, עם ספות נוחות. בית חבד מציע גם שיחות טלפון ארצה בחינם. בקומת הקרקע יש חנות מכולת כשרה, (וגם סופרמרקט כשר בקצה השני של העיר). בכל ערב שבת יש סעודת קבלת שבת בהשתתפות 300-600 ישראלים, מקומיים ותיירים. בחג פסח האחרון ארגנו הרב נחמיה וילהלם וצוות השליחים את הסדר הגדול בעולם, בהשתתפות 6,000 איש בעשרה מקומות ברחבי תאילנד. בקומת המרתף יש גם מקווה לגברים ומקווה לנשים, שלדברי אשתי הוא המקווה היפה ביותר בעולם.
בבית חבד בבנגקוק יש ספריה גדולה של ספרי קודש ללימוד במקום ולהשאלה. הפרויקט הבא של הרב נחמיה זה לפתוח ספריה ניידת, שתסתובב בין בתי חבד השונים בתאילנד, ואנחנו נוכל לשאול ספר בעיר אחת ולהחזירו לבית חבד בעיר אחרת.
הרב נחמיה וילהלם מסביר: "הרבי רצה שנעזור לאנשים בגשמיות וברוחניות. בדקנו מה חסר לתיירים, ואנו משתדלים לספק את זה. הרעיון שלנו הוא לתת לאנשים סיבות לבוא אלינו".
הכותב היה אורח בסיור מיוחד של TAT ושל טרהנובה, לשכת התיירות התאילנדית בישראל