בפרשת השבוע שלנו מופיעות ברכות יעקב אבינו לבניו, ומפתיע לגלות שיש לפרשתנו ולברכותיה קשר גם ל…ברצלונה. יעקב אבינו בירך את בנו יהודה "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחוֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה". על פסוק זה נסב הדיון הראשון ב"ויכוח ברצלונה" ההיסטורי, שנקרא גם "ויכוח הרמב"ן".
בשנת 1263 יזם מלך אראגון ויכוח פומבי בין הכנסיה הקתולית לראשי היהודים. את הדת היהודית ייצג הרמב"ן, ואת הנצרות ייצגו קבוצה של כמרים שבראשם עמד הכומר פראי פול (האח פול), יהודי מומר שבצעירותו היה מתלמידי הרמב"ן.
הויכוח נפתח בטענה של פראי פול שהפסוק בפרשתנו "עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה" מתייחס לישו, שכאשר הוא יופיע בעולם אז כבר "יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה" והעם היהודי יתבטל. הרמב"ן השיב: "אין כוונת הנביא לומר שלא תהיה ממלכת יהודה בטלה כלל בשום זמן, אלא אמר שלא תסור ותפסיק לגמרי ממנו. והכוונה שכל זמן שתהיה המלוכה לישראל, ליהודה היא ראויה. ואם תתבטל מלכותם מפני חטא, ליהודה תשוב. והראיה לדברי, שכבר היו ימים רבים קודם ישו שבטלה המלכות מיהודה וגם מישראל".
הויכוח נמשך 4 ימים ועסק בטענות ושאלות רבות שהעלו הכמרים, אבל לרמב"ן לא הירשו לשאול שאלות אלא רק להשיב. הרמב"ן הצליח להדוף את כל הטענות של הנוצרים, עד כי אפילו השופטים "האובייקטיביים" שמינה המלך, נאלצו להודות שהרמב"ן ניצח בויכוח. המלך העניק לו פרס נצחון של 300 דינרי זהב, שלמעשה הוכן עבור המנצח הצפוי, האח פול.
באותה תקופה ויכוחים על אמונה בין נוצרים ליהודים היו נפוצים. ויכוח ברצלונה הוא מהמפורסמים ביותר, כי לאחריו חיבר הרמב"ן את "ספר הויכוח", הידוע גם בשם "ספר מלחמת השם", שבו הוא מצטט מזכרונו את פרוטוקול הויכוחים. רובנו למדנו בישיבות התיכוניות ובאולפנות מהספר "מלחמת השם" במסגרת השיעורים במחשבת ישראל.
בזמנם, הכמרים טענו שבספר "מלחמת השם" הרמב"ן משמיץ את הנצרות, ודרשו מהאפיפיור לדון את הרמב"ן למוות או למאסר עולם. הרמב"ן נאלץ לברוח מאימת הדין ועלה לארץ ישראל. בזהב שקיבל הרמב"ן מהמלך על הנצחון בויכוח, הוא מימן את בניית ביהכנ"ס בירושלים, הקיים עד היום ונושא את שמו מאז.
לפני שבועות אחדים ביקרה לישראל מנהלת לשכת התיירות של קטלוניה. מרתה טושידור, למפגש לקידום התיירות והעסקים עם ברצלונה. ברצלונה היא יעד תיירותי מבוקש ועשרות אלפי ישראלים מבקרים בה מידי שנה, ביניהם גם מהציבור הדתי. אבל רק מעטים מבקרים גם במקום שבו התנהל הויכוח ההיסטורי של הרמב"ן. מדריכי הטיולים לוקחים אותנו לבקר באטרקציות כמו קתדרלת 'סרגדו פמיליה' ומבנים אחרים של גאודי, בפארק נואל, ובשדרת לה-רמבלה, וכדומה. אך רק מעטים יודעים שויכוח הרמב"ן התקיים באחת מהסימטאות היוצאות משדרת לה-רמבלה, ברחבה מאחורי קתדרלת אֶוּלָליָה Santa Eulalia.
ברחבה הזו אני נוהג להקריא לקבוצות שלי קטעים נבחרים מתוך הספר "מלחמת השם". אנו מדמיינים שגם אנחנו שומעים במו אוזנינו את דברי הרמב"ן ופראי פול, ושאנו נטמעים בקהל שהאזין לויכוח. כך הופכים את הטיול לברצלונה גם לחוויה רוחנית.
(כדי להגיע לשם בעצמכם, יש לעלות לאורך שדרת לה-רמבלה כמעט עד כיכר קטלוניה, ושם לפנות ימינה אל הרובע הגותי, ושוב ימינה לרחוב שיוביל אותנו לקתדרלת אֶוּלָליָה. נעקוף את הקתדרלה מצד שמאל, ומאחוריה נמצאת הרחבה).
שדרות לה רמבלה
באזור זה ישנם עוד אתרי מורשת יהודית פחות ידועים. אנו ממשיכים את הסיור אל הרובע היהודי (Barrio Judio) השוכן מצפון לאמצע שדרת לה רמבלה. בברצלונה לא היה גטו יהודי. המלך יעקב התיר ליהודים לקרוא לשכונתם בכל שם שיחפצו. הם בחרו בשם קאל Le CALL, מהמילה "קהל", ושם חיו יהודים מהמאה ה11 עד המאה ה14. בתקופת "תור הזהב" חיו כאן כ2,500 יהודים. חלק מהבתים והרחובות מימי הביניים נמצאים שם עד היום.
כאשר אנחנו מטיילים בסמטאות הקאל, אנו פוסעים באותן סמטאות שבהן התהלכו אדירי התורה כמו הרמב"ן, הרא"ש ובנו רבי יעקב בן אשר (בעל הטורים), הרשב"א, הריטב"א, הר"ן, רבי יהודה בן ברזילי (הנשיא מברצלונה), הריב"ש (ר' יצחק בר ששת), רבי אהרון הלוי (מחבר 'ספר החינוך'), ואחרים. רבים ממפרשי התלמוד שבהם נעזרנו בלימודינו בישיבות, חיו בקאל הזה וכאן חיברו את פירושיהם. כל בן תורה שזכה ללמוד מספריהם, חש כאן יראת כבוד "של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא". הרגשה מרטיטה של כמו שוטטות בין מדפי 'אוצר הספרים' בישיבה.
בהמשך הרחוב היוצא מהרחבה ניצב בנין ששימש מרכז האינקויזיציה. בקומות הראשונה והשניה שכן בית המשפט של האינקויזיציה. בקומת המרתף עינו ורצחו יהודים שנחשדו בקיום מצוות התורה. במאה ה16 הוסב הבנין להיות ארמון המגורים של רוזני ברצלונה, ובמאה ה19 רכש אותו הפסל פרדריק מארס, שהפך אותו למוזיאון נוצרי.
אותנו מעניין יותר האגף המזרחי של הארמון. הקיר החיצוני שלו בנוי מלבנים שסותתו ממצבות קבורה שנבזזו מבית הקברות היהודי שהיה על “הר היהודים”, המוֹנְטְז’וּאִיק Montjuic)). האגף הבולט של הארמון נבנה בשנת 1500 לאחר גירוש ספרד, כאשר בברצלונה כבר לא נשארו יהודים. אבל בית העלמין היהודי נותר ב"הר היהודים"' שכיום הוא במרכז העיר (תמונתו בצילום השער).
רוזן ברצלונה הורה לפועליו לגנוב את המצבות מבית הקברות היהודי הנטוש, ולסתת אותן לבלוקים אחידים. כדי להסתיר את הגנבה, הם בנו את הקיר כאשר הכיתוב החרוט על המצבות יהיה כלפי פנים. אבל התפקשש להם, ושלוש לבנים מונחות באופן שהכיתוב בעברית פונה החוצה, ומעידות על הגנבה.
מהתרבות היהודית העשירה בימי תור הזהב נשארו מעט שרידים. חמישה בתיכ"נ פעלו בקאל בימי הביניים. הבנין שנבנה על מקומו של בית הכנסת הגדול (הסִינָגוֹגָה מָאיוֹר) משמש כיום מוזיאון ליהדות. כשמבקרים שם, אני מארגן מנין לתפילת מנחה, בדיוק במקום שבו התפללו יהודים לפני גירוש ספרד. מרגש! בקומת הקרקע של הבית הצמוד פעלה חנות האיטליז הכשרה.
ברחוב הרשב"א הסמוך התגלה בית כנסת עתיק מהמאה השלישית לספירה. דלת הכניסה לביהכ"נ נמוכה, אבל לא בגלל שהיהודים היו גמדים. זה בגלל שיהודי קטלוניה נהגו לבנות מאחורי דלת הכניסה 3 מדרגות שיורדות אל רצפת אולם התפילה, כדי לקיים את הפסוק "ממעמקים קראתיך".
בביקורי האחרון לפני חודשים אחדים, עם קבוצה דתית בקרוז של חברת 'גולדן טורס', ראינו שהמזוזה נעקרה ממקומה. כשהערנו על כך למלווה מטעם משרד התיירות הוא אמר שזה לא ענין של אנטישמיות, אלא סתם ונדליזם. לדבריו, באותו ליל ניזוקו גם דלתות של בתים וחנויות באותה סמטה.
בהמשך הסמטה, בפינת רחוב Marlet, תלוי על אחד הבתים לוח אבן שעליו חרוט בעברית: "הקדש רבי שמואל הסרדי. נבת". "הסרדי" זה מסרדיניה. "נבת" זה ראשי תיבות של 'נפשו בגן עדן תנוח', או 'נפשו בטוב תלין'.
כדי לחוות את הווי החיים היהודיים ברובע היהודי, כדאי להיכנס לבית חבד שבקאל (יש 2 בתי חבד בבברצלונה). שליח חבד, הרב דניאל רוזנברג, פיתח סיור וירטואלי ברובע היהודי בתקופה שלפני גירוש ספרד. אנו חובשים משקפי מציאות מדומה VR, ובעזרתם יוצאים לטיול וירטואלי מרתק בין היהודים שחיו אז, על רקע הסמטאות ובתי היהודים שעומדים על תילם גם היום. הכתובת: רחוב Sant Honorat 9 (ליד פלאסה ג'נרליטאט).
ב"רחוב המקוואות" Carrer Banys nous התגלו 3 מקוואות לגברים ולנשים. המקווה לגברים היה בביהכ"נ הצרפתי, שכיום משמש חנות רהיטים S’Oliver. המקווה לנשים נמצא בתוך בית הקפה Caelumברחוב Palla 8. על הקיר מהמאה ה12 אפשר לראות שם ציור של בלנית משגיחה על נשים טובלות. בעלי החנות ובית הקפה מרשים למבקרים להיכנס למקווה, ומצפים מאיתנו שבהזדמנות זו גם נקנה משהו.
בקאל ניתן לבקר גם ב“בית האלכימאי” La Case de l’Alquimista)), שבו תערוכה של חפצי יודאיקה מהמאות ה-13 וה-14, כמו קערות עליהן אותיות עבריות, חנוכיה ועוד. בקצה הקאל אפשר לראות שרידים של "הטירה החדשה" El Castell Nouy)) שבה התחבאו היהודים בפרעות 1391. נותרה במקום רק קשת גותית.
הקהילה היהודית המפוארת הזו התפוגגה בגירוש ספרד. ישנה סברה שלאחר גירוש ספרד הוטל "חרם הקדמונים" לא לחזור לספרד ולפורטוגל. מרן הראי"ה קוק זצ"ל התייחס לחרם הזה וכתב: "לא מצאתי עדיין מפורש אם היה חרם או שבועה על זה, ומן הסתם לא החמירו יותר מדירת מצרים, שלא נאסרה כי אם לקבוע, ולא לשם פרקמטיה ודעתו לחזור" (אגרות ראי"ה ח"ב/ס).
כיום חיים בברצלונה כ6,000 יהודים. במרכז ברצלונה ישנן מסעדות כשרות אחדות, וגם חברת קייטרינג כשר ששמה "טעים", ממנה אנו יכולים להזמין ארוחות לכל המלונות בעיר. בית הכנסת הראשי כיום הוא Cominidad Israelite de Barcelona ברחוב Avenir 24. בית חבד הראשי שוכן ברחוב montnegre 14 במרכז העיר החדשה. שליח חבד בגירונה, הרב אברהם רוזנברג, אומר שלפעמים פונים אליו מקומיים שמספרים שאבותיהן ואימהותיהם שמרו על מנהגים יהודיים, ולפיכך הם רואים עצמם צאצאי האנוסים. מקצתם מבקשים להצטרף לשיעורי תורה ולתפילות. אחדים מהם אף התגיירו בשנים האחרונות.
כללית, ברצלונה בטוחה וידידותית לדתיים, אבל יש לנו בעיה אחת איתה: המשחקים של קבוצת הכדורגל האגדית 'בארסה 'FCB מתקיימים רק בשבתות.
