עיריית נתניה כרתה אתמול ברית ערים תאומות עם עיריית בירשטונאס בליטא. יש דימיון ושוני בין נתניה לבירשטונאס. הדימיון- שתיהן ערי נופש שכלכלותיהן מתבססת על מלונאות ואירוח. יש גם דימיון מפתיע בתוי הפנים של מרים פיירברג, ראשת עיריית נתניה, ובין ניאולה דירגינצ'ינה Nijole Dirginciene, ראשת העיר ברישטונאס, וזה נותן משמעות נוספת למילה "תאומות".

אבל בכך מסתכם הדימיון. ברישטונאס היא עיירה קטנה מאוד יחסית לנתניה, וחיים בה רק כ5,000 תושבים.

לרגל חתימת הסכם הערים התאומות הזמינה שגרירות ליטא בישראל את ראשת העיר ועוזרותיה להציג העיר ויתרונותיה לתיירים ישראלים. ברישטונאס שוכנת על גדות נהר נמונאס, באמצע הדרך בין הערים וילנה וקובנה, 40 עד 70 ק"מ מכל אחת, אבל זמן הנסיעה הוא כשעה משתי הערים הגדולות, בגלל כבישים צרים ומפותלים. בעיר ובסביבותיה ישנם מעיינות מים מינרליים עשירים בברום, שבקרבתם ישנם מתחמי ספא וטיפולי בריאות שמהוים מוקד משיכה לתיירות מרפא מכל אירופה.

מידי שנה מתארחים בברישטונאס כ150,000 תיירים, מתוכם כ2,500 תיירים ישראלים. כמעט כולם מבוגרים ממשפחות יוצאי ליטא וברית המועצות, ששמעו בצעירותם על עיירת הנופש הזו ועל הספא המלכותי שלה. רבים מהם תיירים חוזרים, לאחר שהתנסו ביתרונות של המקום.

מנהלת מחלקת התיירות של בירשטונאס, רותה קפשינסקייט Ruta Kapacinskaite, מתגאה בהיסטוריה התיירותית של העיר. המים המינרליים המיוחדים של העיר ידועים משנת 1382. כבר בימי הביניים שימשה בירשטונאס אתר נופש של נסיכי ליטא, ולפני 175 שנה נפתחה העיר גם לפשוטי העם. מאז היא מוכרת כאתר תיירות ומרפא פופולרי במזרח אירופה.

בימינו נמצאת העיר בתנופה של פיתוח מלונאי בכל הרמות, החל מצימרים, מלונות בוטיק קטנים, ועד מלונות פאר גדולים. כיום יש בברישטונאס 3,000 מיטות אירוח. כמעט פי 2 לעומת 2013, שאז היו 1,700 מיטות. בעיר מוצעים מגוון גדול מאוד של טיפולי בריאות בליוי והשגחה צמודים של רופאים.

לתיירים שרוצים לבלות בנוסף לטיפולי הבריאות יש גם פעילויות ספורט כמו חתירה בסירות בנהר, מסלולי רכיבה על אופניים על גדות הנהר וביערות מסביב, שייט באוניה קטנה, מתקני גלגיליות וכדומה. בברישטונאס ניצב מגדל התצפית הגבוה ביותר בליטא. האטרקציה הגדולה ביותר היא  טיסה בכדור פורח מעל העמק והנהר היפים.

התיירים מוזמנים גם לטיולים בוילנה ובקובנה שיש בהן אתרי מורשת של אונסקו. אתר פופולרי מאוד הוא קברו של הגאון מוילנה. ערש לידתה של 'ישיבת חברון' הידועה היה בעיר קובנה ליד בירשטונאס. הישיבה הוקמה לפני כמאתיים שנה בעיירה סלובודקה, שהיום היא פרבר של קובנה. לפני כמאה שנים עברה הישיבה לעיר חברון, ועקב מאורעות תרפ"ט עברה הישיבה לירושלים, וכיום היא נקראת "ישיבת חברון".

נופשים שומרי כשרות יכולים לקבל מזון כשר בחלק מהמלונות בברישטונאס, אבל רק בהזמנה מראש. האוכל מוזמן ממסעדה כשרה בקובנה. השירות ניתן רק לקבוצות, ולא לתיירים פרטיים F.I.T, "כי זה מסובך מבחינה לוגיסטית, ולא משתלם לטרוח עבור סועדים בודדים".

הנספח הכלכלי של שגרירות ליטא בישראל, ארונאס קארלונאס, אומר שהוא מעוניין לפתח ולקדם את התיירות מישראל, ולהביא גם לברישטונאס ישראלים רבים יותר. כיום יכולים להיכנס לליטא רק מחוסנים. יש חובת הצגת תו ירוק בכניסה לכל המלונות והמסעדות, אך אין חובה לחבוש מסכות במרחבים ציבוריים ברחוב ובפארקים. מחירי הלינות והמסעדות בליטא נחשבים זולים יחסית למקומות אחרים באירופה. בכל מלון וספא אפשר לבצע בדיקת PCR לקראת הטיסה חזרה לישראל. כיום פועלות 4 טיסות שבועיות מישראל לוילנה, ע"י חברות התעופה וויזאייר וריינאייר. לפני משבר הקורונה היו גם טיסות קונקשן מנתב"ג לוילנה של חברות התעופה אייר בלטיק ולוט, וכנראה הקוים האלה יחזרו לפעולה עם דעיכת המגפה.

הסלוגן של בירשטונאס הוא "ההרמוניה של ההיסטוריה שלך". שאלתי את ראשת העיר, ניאולה דירגינצ'ינה, על ההיסטוריה שלנו, ועל בית כנסת בעיר. היא השיבה שאין יהודים בברישטונאס, אין בה בית כנסת או קהילה, ומעולם לא היו.

האומנם?

בספר הזכרון לקהילות ליטא כתוב שהעיירה נקראה ביידיש בשם בירשטאן, ו"משפחות מועטות של יהודים ישבו במקום בקביעות, ויהודים רבים מאוד היו באים לשם בקיץ לעונת הקייט" (כרך ד' עמוד 255). אז למה ראשת העיר מכחישה? אולי איננה מכירה היטב את ההיסטוריה של עירה, ואולי היא מתכחשת לחיסול הטרגי והמכוער של הקהילה היהודית המקומית. בתקופת השואה, בקיץ 1941, גורשו כל יהודי בירשטאן לגטו היהודי בעיר בוטרימנץ הסמוכה. שכניהם הגויים לא חיכו להוראות מהנאצים הגרמנים, והחלו מיד לבזוז את בתיהם ורכושם. כל יהודי ברישטאן נרצחו ב9 בספטמבר, ונקברו בקבר אחים בבוטרימנץ יחד עם 183 משפחות יהודיות. לצאצאי המגרשים והשודדים בבירשטונאס יש על מה להתבייש, אבל למה להכחיש?