מתי ניתן יהיה לעלות שוב למטוס ולנסוע לחופשה, לכנס או לפגישת עסקים חשובה, שלא ניתן לעשות דרך האינטרנט? הטיסה, שכוללת שהייה קרובה לאנשים זרים אחרים במשך כמה שעות, בעייתית בעיקר בגלל המשטחים המשותפים במטוס: הידיות, שולחנות האוכל והשירותים. באוניברסיטת בר-אילן מנסים מהנדס, חוקר ננו ומשפטן להשתמש בחלקיקי הכסף כדי למגר את הקורונה במטוסים ולתת לנו תקווה שנוכל לטוס בקרוב.
בפקולטה להנדסה שבאוניברסיטת בר אילן עובדים בימים אלה על הפתרון שימנע את ההדבקה דרך משטחים שעלולים להיות מזוהמים. פרופ' דרור פיקסלר וד"ר יוסי טליוסף עובדים עם אנשי הצוות שלהם על שימוש בננו-טכנולוגיה ליצירת חומרי ננו מהונדסים עם תכונות אנטי-ויראליות. המחקר שלהם מתמקד בננו-חלקיקי כסף (AgNP) המאופיינים ברעילות נמוכה על בני אדם ופוטנציאל גדול מאוד בחיסול הווירוסים, תכונה שלא קיימת בכסף שאיננו בגודל של ננו.
פרופסור דרור פיקסלר (צילום יוני רייף)
הצוות מבר-אילן מציע לייצר משטחים חדשים עם ננו חלקיקי כסף, ולצפות משטחים קיימים באמצעות צבע חדשני המבוסס בננו חלקיקים אלו. לזמינותם של משטחים כאלה יכולות להיות השלכות משמעותיות כאמצעי זהירות מקדימים אשר ישמשו כנגד מגיפות עתידיות. ובמקרה שכבר מתפרצת מגיפה, ניתן להשתמש בחומר זה על מנת לטהר משטחים באזורים ציבוריים.
הבעיה היא שחומר הכסף מוכר כחומר מסוכן, והרגולציה משפטית סביבו לא ברורה. לשם כך נכנס לתמונה פרופ' אורן פרז, מומחה עולמי בתחום הרגולציה, והוא האחראי על הצד המשפטי של העבודה.
המסגרת הרגולטורית השולטת בשימוש בננו חלקיקים מכסף מורכבת ביותר ומכילה לקונות משפטיות משמעותיות. ראשית, למרות הסיכונים הנלווים אין תקני חשיפה ספציפיים הקשורים לננו חלקיקים מכסף. ארגון הבריאות העולמי קבע רמת השפעה לכלל האוכלוסייה (הקשורה לסכום כל נתיבי החשיפה) של חמישה מיקרוגרם לק"ג משקל ליום. שנית, ישנם הבדלים משמעותיים בין הגישות המשפטיות של מדינות מפתח כמו ארה"ב והאיחוד האירופי. באופן דומה, ברמה הגלובלית ישנם ארגונים רבים העוסקים בשימוש בננו חלקיקים מכסף, בפרט, ארגון הבריאות העולמי, ארגון התעופה האזרחית הבינלאומית ('ICAO') והארגון הבינלאומי לתקינה (‘ISO’). כל ניסיון לפתח תגובה מבוססת ננו לנגיף הקורונה יצטרך לשקול את המסגרת הרגולטורית כבר בשלב המו"פ על מנת להקל על אימוצם על ידי קובעי המדיניות.
במחקר באוניברסיטת בר-אילן מתייחסים לגישה זו בשם 'עיקרון הזהירות המונעת'. עיקרון המבוסס על הרעיון שיש לקחת בחשבון חששות בטיחותיים מוקדם ככל האפשר בתהליך החדשנות של מוצרי ננו. שיטת חשיבה חדשנית זו מספקת דרך לשילוב עקרון הזהירות בתהליך המו"פ. שיתוף הפעולה המיוחד הזה מאפשר למהנדסים ולמדענים להיות מוכנים מבעוד מועד על מנת לאפשר למוצר שהם מפתחים להיות מוכן לשימוש ברמה המיידית. לפיכך, תפיסת הזהירות המונעת שונה מגישות הערכת סיכונים קונבנציונאליות, השוקלות רק בטיחות כאשר המוצר כבר מפותח במלואו. שתי האסטרטגיות העיקריות במחקר הנוכחי הן, ראשית, להפחית את הפוטנציאל של הננו לגרום לנזק, ושנית להפחית את החשיפה המתווכת לשחרורם של ננו-חומרים.
שילוב של משפטן, מהנדס ומדען, אולי יאפשרו לנו לטוס בקרוב לחופשה, תוך שילוב של זהירות מעניינים שבגוף וזהירות מההשפעות הרעות שחומרים אלו יכולים לגרום.
הצוות מבר-אילן מציע לייצר משטחים חדשים עם ננו חלקיקי כסף, ולצפות משטחים קיימים באמצעות צבע חדשני המבוסס בננו חלקיקים אלו. לזמינותם של משטחים כאלה יכולות להיות השלכות משמעותיות כאמצעי זהירות מקדימים אשר ישמשו כנגד מגיפות עתידיות. ובמקרה שכבר מתפרצת מגיפה, ניתן להשתמש בחומר זה על מנת לטהר משטחים באזורים ציבוריים.
הבעיה היא שחומר הכסף מוכר כחומר מסוכן, והרגולציה משפטית סביבו לא ברורה. לשם כך נכנס לתמונה פרופ' אורן פרז, מומחה עולמי בתחום הרגולציה, והוא האחראי על הצד המשפטי של העבודה.
המסגרת הרגולטורית השולטת בשימוש בננו חלקיקים מכסף מורכבת ביותר ומכילה לקונות משפטיות משמעותיות. ראשית, למרות הסיכונים הנלווים אין תקני חשיפה ספציפיים הקשורים לננו חלקיקים מכסף. ארגון הבריאות העולמי קבע רמת השפעה לכלל האוכלוסייה (הקשורה לסכום כל נתיבי החשיפה) של חמישה מיקרוגרם לק"ג משקל ליום. שנית, ישנם הבדלים משמעותיים בין הגישות המשפטיות של מדינות מפתח כמו ארה"ב והאיחוד האירופי. באופן דומה, ברמה הגלובלית ישנם ארגונים רבים העוסקים בשימוש בננו חלקיקים מכסף, בפרט, ארגון הבריאות העולמי, ארגון התעופה האזרחית הבינלאומית ('ICAO') והארגון הבינלאומי לתקינה (‘ISO’). כל ניסיון לפתח תגובה מבוססת ננו לנגיף הקורונה יצטרך לשקול את המסגרת הרגולטורית כבר בשלב המו"פ על מנת להקל על אימוצם על ידי קובעי המדיניות.
במחקר באוניברסיטת בר-אילן מתייחסים לגישה זו בשם 'עיקרון הזהירות המונעת'. עיקרון המבוסס על הרעיון שיש לקחת בחשבון חששות בטיחותיים מוקדם ככל האפשר בתהליך החדשנות של מוצרי ננו. שיטת חשיבה חדשנית זו מספקת דרך לשילוב עקרון הזהירות בתהליך המו"פ. שיתוף הפעולה המיוחד הזה מאפשר למהנדסים ולמדענים להיות מוכנים מבעוד מועד על מנת לאפשר למוצר שהם מפתחים להיות מוכן לשימוש ברמה המיידית. לפיכך, תפיסת הזהירות המונעת שונה מגישות הערכת סיכונים קונבנציונאליות, השוקלות רק בטיחות כאשר המוצר כבר מפותח במלואו. שתי האסטרטגיות העיקריות במחקר הנוכחי הן, ראשית, להפחית את הפוטנציאל של הננו לגרום לנזק, ושנית להפחית את החשיפה המתווכת לשחרורם של ננו-חומרים.
שילוב של משפטן, מהנדס ומדען, אולי יאפשרו לנו לטוס בקרוב לחופשה, תוך שילוב של זהירות מעניינים שבגוף וזהירות מההשפעות הרעות שחומרים אלו יכולים לגרום.
