הקומדיה הצרפתית "בון וויאג', מארי" (Bon Voyage, Marie) נוחתת בישראל ותוקרן החל מ־23  באוקטובר בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ. זהו מסוג הסרטים הנדירים שמצליחים להיות גם מצחיקים וגם קורעי לב, מלאי חיים למרות שעוסקים במוות.

העלילה: מארי, סבתא בת שמונים עם לשון חדה וניצוץ בעיניים (בגילומה הנפלא של הלן וינסנט), משכנעת את משפחתה הלא מתפקדת לצאת איתה למסע אחרון לשווייץ, בקרוואן משפחתי ישן שמיטלטל כמו היחסים ביניהם. היא מספרת להם שבשווייץ ממתינה ירושה מסתורית בבנק, אך האמת אחרת לגמרי: מארי חולה בסרטן סופני, והיא החליטה לשים קץ לחייה בצלילות דעת, לפני שתהפוך לסיעודית וסנילית לגמרי. היעד האמיתי הינו מוסד להמתות חסד.

למסע הזה מצטרפים בנה הלא-יוצלח ברונו (פייר לוטן), הנכדה הספקנית אנה (ז’ולייט גאסקה), המטפל הצעיר והחביב רודי (דויד אילה), וגם עכבר המחמד לנון, דמות משנה שמספקת רגעים קומיים עדינים בין משבר למריבה.

מה שמתחיל כטיול משפחתי שגרתי מתפתח להרפתקה שכולה אהבה, כעסים, פיוסים וגילויים. בין כבישים מתפתלים לאגמים שלווים, שלושה דורות מתעמתים עם העבר ועם עצמם, ולומדים מאוחר מדי מה באמת חשוב בחיים.

הסרט, בבימוי רגיש ונטול סנטימנטליות מיותרת, מצליח לשלב בין הומור בריא לבין מבט מפוכח וכנה על הזיקנה, הכאב, והחופש לבחור את רגע הסיום. הוא לא מטיף ולא מחפש דרמה מזעזעת, אלא מגיש באצילות צרפתית את אחד הנושאים הרגישים ביותר בחברה המודרנית- המתת חסד והזכות למות בכבוד.

לאורך הסרט צפים רגעים שמוכרים כמעט לכל אחד מאיתנו: לראות הורה או סב שהולך ודועך, לשאול את עצמך בשקט "האם הייתי רוצה חיים כאלה?", ולשתוק מפחד, מהכאב, או מאשמה. "בון וויאג', מארי" נותן קול לאותה שתיקה, ומציע שיחה אמיצה על אהבה, פרידה, וגבולות הרחמים.

הלן וינסנט, בת 82, מגישה כאן תצוגת משחק עוצמתית וחדת הבעה. וינסנט, כלת פרס הסזאר ומועמדת שלוש פעמים נוספות, מוכרת לקהל מסרטיהם של טולדנו ונקש ("סה לה וי", "סמבה", "היוצאים מן הכלל") ולחובבי הקולנוע של פרנסואה אוזון ("כשהקיץ הופך לסתיו"). היא בונה דמות מלאת חן, חכמה וחוצפה, שמצליחה לגרום לנו לצחוק בדיוק כשאנחנו עומדים לבכות.

לצידה בולט פייר לוטן בתפקיד הבן ברונו, גבר נבוך שמן ומצחיק בלי להתכוון, שדרכו מתגלה שוב כוחו של השחקן שנודע מסדרת הקומדיות "משפחת לה טוש" ומהסרט "תזמורת המצעדים". גם כאן הוא מגלם את הצרפתי הקטן והאנושי, שמוצא את עצמו לבסוף במקום שאיש לא הכין אותו אליו- הפרידה מאמו.

"בון וויאג', מארי" הוא סרט שמצליח להיות גם קליל וגם עמוק, גם קומדיה וגם שיר פרידה. הוא מזמין אותנו לצחוק על החיים בזמן שהוא מזכיר לנו כמה הם שבירים. סרט קטן, פשוט ואנושי. כזה שנשאר בלב הרבה אחרי שהכתוביות נגמרות.

צרפת 2025 | 95 דקות | צרפתית | תרגום לעברית ולאנגלית
הפצה בישראל- קולנוע חדש בע"מ