Frequent flyers love it. But airlines don't.

Anyone who has flown Ryanair or EasyJet knows the dance. One free personal item, and suddenly every extra kilogram becomes a sharp charge, usually around ten dollars per kilogram. That moment at check-in, when the scale reads “one kilo over,” can feel both familiar and humiliating. Two or three kilos… and minutes before boarding, our low-cost ticket suddenly costs more than the standard fare. Normally with Ryanair and Easyjet we are allowed a small personal item free, but anything above this- costs.

Stuffa, a small British company, proposes a simple, elegant solution: shift the weight from trolley to body. The Rift is compact, far less cumbersome than the traditional long travel jackets, called “wearable luggage”. Yet the Stuffa Rift is capable of carrying roughly five kilograms. Two pairs of jeans, two buttoned shirts, four T-shirts, four pairs of underwear, four pairs of socks. Enough for a full week. Add a small personal bag, and even a two-week journey becomes manageable without checking a suitcase.

The vest is designed with care. Big pockets accommodate folded trousers and shirts, medium pockets hold underwear, and smaller ones are crafted for socks. Velcro keeps everything secure, and the soft fleece lining at the collar hints at comfort. The cut is generous, allowing a traveller to fill it fully without looking absurd. In effect, what does not fit in your trolley moves onto your body.

But the Rift offers more than practicality. There is also the subtle luxury of time saved. The weary traveller, freshly off the plane, no longer waits by the carousel, scanning fifty near-identical black suitcases for the familiar yellow strap. With Stuffa Rift, the clothes are already with us. A short walk from the aircraft to passport control, and we are out. No lingering, no quiet anxiety about the fate of our luggage.

There is also a quiet emotional comfort. A small insurance policy for your peace of mind. If the suitcase is lost, our essentials -shirt, socks, perhaps even a sweater- are already on our bodies. At the fragile beginning of a journey, such small differences can shape the mood entirely. It resembles the long “wearable luggage” travel jackets that have become popular in Israel, but the Rift model is shorter and far less cumbersome. Travel jackets have many well-known advantages, but also one clear weakness: bulk. They are long, heavy and not especially comfortable in warm destinations, particularly in Israel. Stuffa Rift almost entirely removes that problem.

Using the vest is simple. At security, it slides into the tray like any carry-on. At the gate, wear it or hold it. Onboard, tuck it under the seat or into the overhead bin. Comfort is the only minor drawback: fully loaded, it can feel warm and slightly restrictive, but only briefly. Most of the time, it functions like an ordinary vest, perfect for city walks, casual strolls, or the commute to the train.

The only real drawback is comfort. Sitting in a terminal or on an aircraft with a fully loaded vest is not especially pleasant. But that discomfort lasts only a few minutes. Once we're on board, we remove it and store it under the seat or above head.

I am currently waiting for Stuffa to send me a trial vest to test, and after my next flight, I will write a new article to share with you whether combining a small under-seat bag with a Stuffa vest really does allow us to carry enough clothing for a full week without spending an extra euro.

Ms. Dominic Vanderstay of Stuffa says that Stuffa offers two main models, starting at around $130, plus roughly £35 for shipping to Israel, with delivery in about ten days.

Expensive compared with a standard vest? Perhaps. Yet a single overweight charge on a budget flight can quickly cover a significant portion of the cost, sometimes even the full return journey.

What makes Stuffa Rift truly elegant is its philosophy. It is not merely a travel gimmick, but a piece of clothing born of the realities of budget travel, of light movement, of small freedoms hidden in the fine print. It reminds us that travel, at its best, is about ingenuity, comfort, and a little bit of quiet rebellion.

Orders are available at: www.stuffa.co.uk. Readers of the Jewish Traveler online magazine are entitled to a special discount. To receive the discount, enter the code JT15 at your order.

Pictures credit: Stuffa

]]> https://www.jewishtraveler.co.il/hoam-esim-0326/ Tue, 03 Mar 2026 15:12:00 +0000 https://www.jewishtraveler.co.il/?p=40973 חברת HOAM eSIM הודיעה על מבצע חירום במסגרתו תעניק הנחה של 50% על כל חבילות ה-eSIM באתר החברה, עבור ישראלים התקועים בחו"ל, לקוחות קיימים וחדשים כאחד.

המהלך מגיע על רקע המצב הביטחוני המתמשך וההערכות שלפיהן בין 100 אלף ל-150 אלף ישראלים שוהים כיום מחוץ לישראל, מתקשים לשוב ארצה ונדרשים לפתרונות תקשורת זמינים ואמינים.

לדברי עדי שרקון, סמנכ"לית השיווק של החברה, קישוריות בעת חירום אינה מותרות אלא צורך בסיסי, המאפשר לשוהים בחו"ל לשמור על קשר עם בני המשפחה, להתעדכן במידע חיוני ולקבל החלטות בזמן אמת, בין אם הם נמצאים בברצלונה, בבנגקוק או בניו יורק. החברה מציעה כיסוי בלמעלה מ־200 מדינות ברחבי העולם, לצד מוקד תמיכה אנושי הזמין 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע.

HOAM מציגה עצמה כחברת ה-eSIM הדינמי הראשונה בעולם המבוססת על בינה מלאכותית, המאפשרת התאמה בזמן אמת של רשת, מהירות וכיסוי לפי מיקומו בפועל של המשתמש. לדבריהם, השירות פועל ללא צורך בהחלפת כרטיס SIM פיזי, ללא התקנת אפליקציה וללא עמלות נסתרות. (אך לפי ניסיוני האישי במוצר שלהם, ההתחברות מסובכת לאדם שאינו מומחה לתקשורת, ומוקד התמיכה הטלפונית חלש מאוד, או אף לא קיים בשעות שאינן שעות עבודה בישראל).

מימוש ההטבה מתבצע באמצעות כניסה לאתר hoamesim.com והזנת קוד ההנחה ARI-50 בעת התשלום.

כאן בדיוק נכנס לתמונה תרמיל הוואקום החדש של AIRBAG. לא עוד תיק גב רגיל, אלא תרמיל שנולד מתוך החרדה הקולקטיבית של כולנו למגבלת הכבודה.

במבט ראשון זה נראה כמו תרמיל מעוצב, נקי, כמעט סולידי. אבל מתחת לבד העמיד למים ולקריעות, מסתתרת מערכת שמשנה את חוקי האריזה. מכניסים את הבגדים, המגבות, בגדי הים, שכבת הפליז, הפיג'מה והכבלים. סוגרים רוכסן אטום לאוויר. מצמידים משאבה קטנה לשסתום, לוחצים, ובתוך חצי דקה עד דקה קורה הקסם. האוויר יוצא. לא בדרמה. בשקט. הבגדים שוקעים זה לתוך זה, כמו נושמים נשימה אחרונה, והתיק מתכווץ. פתאום תיק גב שנראה תמים ורגיל, מחזיק קיבולת של מזוודה.

מי שמרבה לטוס יודע. חברות לואו קוסט גובות תשלום על טרולי ועל מזוודה, אבל לא על תרמיל גב. גם לא מעט חברות תעופה סדירות. החיסכון על 'עודף כבודה' בטיסה אחת יכול להגיע עד 200 דולר. פחות ממחיר התרמיל עצמו.

וזה עוד לפני שדיברנו על חובבי קניות. כמה פעמים כבר קניתם בגדים בחו"ל, ואז מצאתם את עצמכם רוכשים מזוודה נוספת בעיר זרה, או גוררים מהארץ מזוודה ריקה ומשלמים עליה מראש? כאן פשוט ממלאים את ה AIRBAG בבגדים החדשים, שואבים, וסוגרים עניין.

תכולה של 30 ליטר, אך לאחר שאיבה הוואקום ניתן להכיל 50 ליטר. בפועל, נכנסים לתוכו כעשרים וחמישה פריטי לבוש. התחושה, למי שעבר טירונות, מוכרת מיד. קיטבג. הכמות כמו קיטבג שקיבלנו בתחילת הטירונות, אבל הנפח כמו תרמיל תד"ל צבאי.  רק לא להשאיר בתוכו כדורים ומחסניות!

אבל זה לא רק עניין של מקום. הדחיסה יוצרת סדר. הבגדים לא משוטטים בתוך התיק, לא מתערבבים, לא מתקמטים. יש משהו מרגיע בידיעה שכל פריט נמצא במקום שלו, דחוס, מוגן, שקט. גם מול לחות, גם מול ריחות של נסיעה ארוכה, גם מול טלטלות של אוטובוסים בדרום אמריקה או רכבות לילה באירופה.

וכאן מגיע ההבדל האמיתי בין גימיק לבין מוצר שעבר חשיבה. התרמיל מיוצר בסין, אבל תוכנן לפי דרישות מאוד ברורות של היבואן הישראלי. לא עוד העתקה גנרית של תיקי ואקום זולים שמציפים את אתרי האינטרנט, אלא התאמות קטנות שעושות הבדל גדול בשטח.

לפי דרישתו של היבואן נוספו לתרמיל הבסיסי גם כיסים קטנים לגאדג'טים, למטען טלפון, לכרטיסים. תא מרופד למחשב נייד או טאבלט עד 15.5 אינץ'. כיס ייעודי לדרכון, במיקום חכם שמאפשר שליפה מהירה בבידוק הביטחוני, בלי לפתוח חצי תרמיל. והשינוי הכי ישראלי, הכי מדויק, התא הפנימי הותאם כך שיוכל להכיל גם שקית טלית ותפילין. לא פרט שיווקי, אלא פתרון למי שמכיר אישית את צרכי הנוסעים הישראלים.

בגב התיק מותקנת מערכת אורטופדית מלאה. ריפוד עמוק, רצועות מתכווננות, חיזוק במותניים ובכתפיים. זה לא פרט שולי. תרמיל ואקום שמחזיק נפח של מזוודה, אבל שוקל רק 1.7 קילוגרם, חייב לשבת נכון על הגוף. כאן הוא יושב. הכתפיים נושמות. הגב לא מתלונן. הארגונומיה מורגשת כבר בצעד הראשון במסדרון הטרמינל.

יש עשרה צבעים לבחירה, וארבעה דגמים שונים. דגם OG הבסיסי, דגם 2.0 בגודל זהה עם עיצוב מעט שונה, דגם LITE קטן שמיועד להיכנס מתחת למושב שלפניכם, וגם דגם ענק של 70 עד 80 ליטר, כולל גלגלים, שניתן לגרור כמו טרולי.

התרמיל מתאים במיוחד לנסיעה של כמה ימים ועד כשבוע. וזה בדיוק הקהל שצריך לשים לב אליו.

כל תיק מגיע עם שלוש תגיות בעברית, הסבר על מנעול TSA והוראות שימוש למשאבה. גם על המשאבה עצמה מוטבע לוגו החברה. האחריות, שלוש שנים, גם לתרמיל וגם למשאבה. משלוח חינם בתוך שלושה עד חמישה ימי עסקים, ואפשרות החזרה במשך חודש.

המחיר לדגם הרגיל עומד על 450 שקלים, ונמכר אך ורק באתר החברה, ללא רשתות שיווק באמצע. התיק הושק בישראל לפני כחצי שנה, וכבר נמכרו מאות יחידות.

ובסוף, מעבר למספרים, לשסתומים ולרוכסנים שמיועדים לעמוד בלחץ הוואקום לאורך שנים, יש כאן תחושה.

תחושה של שליטה.

מי שטייל בדרום אמריקה יודע שתרמילאי ישראלי נקרא שם מוצ'ילרו, על שם המוצ'ילה. התרמיל הוא הזהות. ה AIRBAG מחליף את המוצ'ילה הקלאסית, ומכניס אל תוך עולם התרמילאות טכנולוגיה קטנה, שקטה, כזו שלא מבקשת תשומת לב, אבל משנה את כל חוויית הדרך.

פחות מאבק עם רוכסנים. פחות חשש בדלפק הצ'ק אין. יותר קלילות בגב, ויותר מקום למה שבאמת חשוב לקחת איתנו לדרך.

להזמנות: airbag-il.com

כרטיסי הטיסה כבר שולמו בארץ. המלון הוזמן מראש. אבל בחו"ל עצמו אנחנו משלמים על הכל. אוכל, תחבורה, מוזיאונים, שופינג, אטרקציות, קפה קטן בפינה של הרחוב. ועל כל ההוצאות האלו מתווספות גם עמלת המרת מט״ח, עמלות מט"ח ועמלות המרה. באחוזים זה נשמע זניח. בכסף אמיתי זה כבר סיפור אחר.

רוב הישראלים משתמשים בחו"ל בכרטיס האשראי הרגיל. מי שמטייל קצת יותר מגלה די מהר שיש דרך פשוטה לצמצם את כל העמלות שמסביב, באמצעות ארנק דיגיטלי. וכאן נכנס לתמונה פתרון חדש, שנבנה בדיוק בשביל מי שטס, קונה ומטייל - הארנק הדיגיטלי LAYA.

היתרון הגדול והברור ביותר של LAYA הוא החיסכון בעמלות המרת מט״ח. ברוב כרטיסי האשראי בישראל נגבית עמלת המרה של כ-3% על כל קנייה בחו"ל. במקרים של המרה כפולה, העמלה יכולה להגיע גם לכ-6%. ב-LAYA, בקנייה רגילה במטבע נתמך, לא נגבית עמלת המרת מט״ח כלל.

בתרגום פשוט: מי שמוציא בטיול כ-2,000 דולר, משלם בכרטיס אשראי רגיל יותר מ-180 שקלים רק על עמלות. עם LAYA הסכום הזה פשוט נשאר אצלנו.

וזה עוד לפני שמדברים על משיכת מזומנים. גם בכספומטים בחו"ל, הבנקים גובים בדרך כלל עמלה של 1% עד 3% על כל משיכה. ב LAYA אין עמלה על משיכת מזומנים מצד השירות עצמו. אך חשוב לדעת - יש כספומטים בחו"ל שגובים עמלה מקומית, ועל זה אין ל LAYA שליטה, אבל מצד הכרטיס עצמו אין עמלת משיכה.

מעבר לחיסכון, מדובר בכרטיס שמתאים בדיוק לאיך שאנחנו מטיילים היום. זהו כרטיס נטען, רב-מטבעי, שפועל בכל מקום בעולם שמקבל מאסטרקארד - בחנויות, במסעדות, בתחבורה ציבורית, בבתי מלון וגם בקניות אונליין באתרים כמו אמאזון או עלי אקספרס.

למען הדיוק, יש גם מצבים שבהם נגבית עמלת המרת מט״ח בלאיה. אם מבצעים עסקה מעבר ליתרה שנטענה מראש - נגבית עמלה של 0.9%. גם כאשר תבצעו קנייה במטבע שאינו נתמך על ידי האפליקציה תחויב בעמלה של 0.9%, עבור ביצוע הפעולה לאיה ממליצה לטעון דולרים, שאותם ממירה בעלות 0.9% לאותו מטבע שאין באפליקציה (לדוגמא דונג ויאטנמי).

אפשר לחבר אותו ישירות ל-Apple Pay ול Google Pay ולשלם מהנייד, או להזמין כרטיס פיזי למי שמעדיף פלסטיק בכיס.

טעינת הכסף נעשית ישירות דרך האפליקציה, באמצעות כרטיס אשראי, בשערי המרה שמתעדכנים בזמן אמת. בלי עמלות המרת מט״ח ובלי תלות בשעות פעילות של בנק.

אחד הפיצ'רים החביבים במיוחד על מטיילים הוא השקיפות. באפליקציה של LAYA יש מחשבון שמראה לנו לפני הקנייה כמה אותה עסקה הייתה עולה בכרטיס אשראי רגיל, וכמה היא עולה ב LAYA באותו רגע. רואים מיד את ההפרש בשקלים.

ואם במקרה באותו רגע אין חיסכון, האפליקציה אפילו מציגה הודעה ברורה: "ניסיתי הכל, אבל הפעם לא חסכתי לך". בלי אותיות קטנות ובלי הפתעות בדיעבד.

עוד יתרון משמעותי הוא תחושת השליטה והביטחון. בכל רגע אפשר לראות באפליקציה את היתרות בכל מטבע, את כל העסקאות שבוצעו, ולהגדיר מגבלות שימוש. ובמקרה של אובדן או גניבה, מקפיאים את הכרטיס מיידית מהטלפון. הכסף עצמו נשאר בארנק הדיגיטלי, ולא "נעלם" יחד עם הכרטיס. בניגוד למזומן, גם אין לחץ לבזבז את כל היתרה בסוף הטיול.

אם בסוף הטיול נשאר לנו כסף באפליקציה, אפשר:

• להשאיר אותו לנסיעה הבאה.
• להמיר אותו חזרה לשקלים.
• או להמיר למטבע אחר לקראת היעד הבא.

בלי ריצות לצ'יינג' ובלי שטרות מיותרים במגירה.

כיום האפליקציה תומכת במטבעות הבאים: שקל, דולר אמריקאי, יורו, לירה שטרלינג, באט תאילנדי, ין יפני, דירהם של איחוד האמירויות, פורינט הונגרי ופזו מקסיקני.

יש גם מגבלות שימוש. טעינה חודשית עד 34,200 שקלים, ומשיכת מזומנים עד 500 ליש"ט ביום, וכן מגבלות על מספר העסקאות היומיות. אבל עבור רוב המטיילים הרגילים, מדובר במגבלות שלא מורגשות כמעט.

אחד הפיצ'רים הכי שימושיים למי שטס עם חברים או משפחה הוא אפשרות "קבוצות" בתוך האפליקציה. פותחים קבוצה עם שותפי הנסיעה, מזינים הוצאות משותפות כמו דירה, רכב, מסעדה או אטרקציות, והאפליקציה מפצלת אוטומטית את הסכומים בין כולם, כולל שליחת בקשות תשלום. בלי אקסלים, בלי פתקים ובלי מרדפים אחרי מי ש"שכח להעביר".

LAYA  הושקה לפני קצת יותר משנה, ונרכשה על ידי אלטשולר שחם, ומאז נרשמו כבר למעלה מ-100 אלף התקנות לאפליקציה.

לדברי עומר חביבי, סמנכ"ל השיווק של LAYA, בקרוב יתווספו לאפליקציה מטבעות נוספים, אפשרות להטעין את הכרטיס גם באמצעות העברה בנקאית, וגם ביטוח נסיעות לחו"ל בשיתוף אחת מחברות הביטוח הגדולות בארץ. לדבריו, כיום החברה ממוקדת בתחום הנסיעות, אבל החזון שלהם למשהו גדול יותר.

את כל ההסבר המפורט לעיל מתמצת עומר חביבי במשפט אחד: "עם לאיה אתה מטייל כמו תייר - ומשלם כמו מקומי".

אז איך משתמשים בפועל?

מורידים את אפליקציית LAYA, טוענים בה את הסכום והמטבע הרצוי, ומכאן אפשר לשלם בכל מקום בעולם. מהנייד דרך Apple Pay או Google Pay, או באמצעות כרטיס פיזי.

למען הגילוי הנאות- יש עוד ארנקים דגיטליים בישראל כמו Max ו-Cal  וOne Zero . אבל לפי הבנתי ובדיקה (לא מקצועית) שלי, אפשר לומר על לאיה את הפסוק ממזמור 'אשת חייל': "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה".

לסיכום, LAYA לא מחליפה את חוויית הטיול. היא פשוט מנקה ממנה את הרעשים, את העמלות, את ההתחשבנויות, ואת כאב הראש שמגיע תמיד אחרי. לא עוד חישובים מעצבנים בראש בכל תשלום קטן, לא עוד הפתעות בדו"ח האשראי כשחוזרים הביתה, ולא עוד תחושה שמישהו גוזר קופון על כל קפה, מונית ומוזיאון.

וכשכסף מפסיק להיות סיפור, אפשר לחזור למה שבאמת חשוב בטיול: הרחוב, הריח מהמאפייה, השוק המקומי, הצלחת על השולחן. והדרך עצמה.

חברת HOAM מציעה טכנולוגיה מתקדמת מבוססת בינה מלאכותית, שמגדירה מחדש את חוויית השימוש בסלולר מעבר לים.

היתרון הגדול של HOAM הוא ההתאמה האישית לנסיעה עצמה. לא עוד חבילות גנריות, אלא פתרון שהוא ממש -Tailor Made תפירה לפי מידות הנוסע. הטכנולוגיה מתאימה את עצמה אלינו, ולא אנחנו צריכים להתאים עצמנו אליה. כך למשל, מי שטס להונגריה יקבל חבילת גלישה ייעודית להונגריה בלבד, ולא חבילה שמכסה מדינות שלא נבקר בהן, ולעיתים אף מכבידה על הכיס.

בעוד שהשוק התרגל למכור חבילות “כוללות הכול”, HOAM מציעה דיוק: ה־eSIM שלה מכסה רק את המיקומים הרלוונטיים לנו באמת. גם נפח הגלישה מותאם לצרכינו. לא פחות מדי ולא יותר מדי. בנוסף, HOAM מבטלת את אחד התסכולים הגדולים של נוסעים תכופים: הצורך להוריד ולהתקין eSIM חדש בכל נסיעה מחדש.

מנכ"ל HOAM, אילן פלדמן, מסביר את החזון שמאחורי המוצר: "אנחנו הראשונים שמספקים טכנולוגיית eSIM שהינה דינמית. הבינה המלאכותית שלנו בונה באופן מיידי תוכנית מותאמת אישית ומותאמת למסלול הספציפי של הנוסע. טסים לצרפת ואיטליה? משלמים רק עבור צרפת ואיטליה ולא על כל אירופה. יוצאים מטוקיו לסידני? מקבלים בדיוק את שתי המדינות האלה, לא יותר. התמחור הינו מדויק. בנינו את HOAM כי נוסעים ראויים ליותר. ללא עמלות נסתרות, ללא תשלום על מדינות שלעולם לא יבקרו בהן, ללא התקנה מחדש לכל נסיעה. רק קישוריות אמינה ומותאמת אישית שעובדת כמו שנסיעות מודרניות צריכות לעבוד."

יתרון משמעותי נוסף הוא פשטות ההפעלה. HOAM מתגלה כידידותית למשתמש יותר מכל חבילת חו"ל המוכרת לי. תהליך ההתקנה קצר וברור: בוחרים את היעדים הנדרשים, משלימים את הרכישה, סורקים קוד QR להתקנה ראשונית, וזהו. אנחנו מחוברים.

מרגע שמתקינים את ה־eSIM של HOAM פעם אחת, הוא הופך לבן לוויה קבוע לנסיעות עתידיות. אין צורך להוריד אפליקציה ייעודית או לבצע עדכונים לפני כל טיסה. לפני הנסיעה הבאה פשוט מטעינים אותו מחדש עם היעדים החדשים דרך הפלטפורמה האינטרנטית של HOAM. אין צורך לחזור על תהליך ההתקנה מהתחלה.

מנהלת השיווק של HOAM, עדי מזרחי שרקון, מדגישה כי מאחורי הפתרון עומדת תפיסה רחבה יותר מטכנולוגיה בלבד: "הגישה שלנו אינה רק טכנולוגית, היא גם שיווקית ותודעתית. במקום לאלץ לקוחות להסתגל למערכות שלא תוכננו עבורם, בנינו מערכת שמסתגלת להתנהגות הצרכנים. נוסעים כיום אינם חושבים ביבשות, אלא ביעדים. בנוסף, אנו מזהים מגמה ברורה של טיולים הכוללים יותר מיעד אחד, והמערכת שלנו נבנתה בדיוק עבור המציאות הזו."

בתפילה אנו אומרים: “דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום”. מעתה, אפשר לאמר בחיוך: “דרכיה דרכי HOAM”.

למידע נוסף או לבניית eSIM מותאם אישית, ניתן לבקר באתר: www.hoamesim.com

האתר החדש, מבית חברת שוק הביטוח, מרכז את התנאים וההרחבות שמציעות חברות הביטוח המובילות בישראל, כולל הגבלות גיל (למשל חלק מהחברות לא מבטחות הריון מעל גיל 42 או 45), שבוע מקסימלי להריון (לרוב עד שבוע 32), גובה כיסוי, והחרגות נפוצות. באתר ניתן גם לקרוא ביקורות של מבוטחות שכבר רכשו ביטוח נסיעות בהריון, ולבחור לפי ניסיון אישי של נשים במצב דומה.

האתר מתייחס גם לטיסות ארוכות לחודשיים, הריונות בסיכון, חזרה בסוף שבוע 32 או נסיעות בהריון בגיל מבוגר כולל נשים בהריון בגיל 50, בהתאם לתנאי החברות.

בועז קציר, הבעלים של שוק הביטוח, אומר: "בענף הביטוח מזכירים כי ביטוח רגיל אינו מכסה סיבוכים בהריון. ללא הרחבה מתאימה עלולה הנוסעת להיתקל בהוצאות גבוהות במקרה של טיפול רפואי דחוף או לידה בחו"ל. לכן חשוב לוודא התאמה מלאה בין שבוע ההריון לפוליסה הנבחרת".

הצילום באדיבות Southern Cross Travel Insurance

הצעה לכתבה על אלון בבג'ני הבעלים של רשת השטיחים - השטיח האדום

עולם שבו קמעונאות מסורתית מתמודדת עם טלטלות טכנולוגיות וצרכניות, אלון בבג'ני, יזם נמרץ ובעל חזון, מצליח לייצר סיפור צמיחה יוצא דופן - כזה שמחבר בין מסורת רבת־שנים, חדשנות טכנולוגית, ותעוזה עסקית.

אלון, בן 35, הוא דור רביעי לשושלת סוחרי שטיחים שנולדה באיספהאן, איראן - עיר הידועה כעיר מסחר מהגדולות בעולם דאז. הוא הראשון במשפחה שנולד בישראל, לתוך מציאות שבה אביו ניהל מפעל מקומי לייצור שטיחים. ילדותו עברה בין מכונות אריגה, גלילי חוטים, וסיפורים משפחתיים על מסעות שטיחים בין אומנים לשווקים תוססים.

בגיל 24 בלבד, נגד כל עצה שקיבל, בחר לפרוץ דרך ולמכור שטיחים אונליין - מהלך שנחשב אז לבלתי אפשרי בתחום שנתפס מסורתי לעילא. כך נולדה רשת "השטיח האדום" שכיום, עשור לאחר מכן, כוללת 7 סניפים פיזיים ואתר איקומרס פורץ דרך שנחשב למוביל בישראל בקטגוריית עיצוב הבית - הן בהיקפי המכירות והן ברמת חוויית המשתמש והחדשנות.

לאחר חגיגות העשור למותג, בבג'ני לא נח לרגע. במקום לקפוא על השמרים, הוא הכריז על הקמת קבוצת קמעונאות חדשה בשם HōM GROUP - שמאגדת תחתיה מותגים בתחום עיצוב הבית והלייף סטייל, תוך שמירה על ליבת הידע שלו: טקסטיל, חדשנות וחווית לקוח יוצאת דופן.

המהלך התחיל ברכישת המותג POZITIVE - המתמחה בפריטים טקסטיליים לבית - ובעתיד הקרוב יושק גם המותג ELITE RUGS, המתמקד בשטיחי OOAK (one of a kind) יוקרתיים. בנוסף, תושק HōM BUSINESS, שתוביל את הפעילות ה-B2B של הקבוצה.

HōM GROUP מתוכננת להיות בית למותגים לעיצוב הבית, עדכניים ובעלי DNA חזק, עם כוונה להמשיך ולהתרחב דרך רכישות, מיזוגים והשקות נוספות בעתיד הקרוב.

עבור עולם הכלכלה, הקמעונאות והאיקומרס - זהו סיפור נדיר של יזמות אותנטית, שורשית ומקומית, שפוגשת חשיבה גלובלית, אינטואיציה עסקית ואומץ. אלון בבג'ני לא רק מתחרה בזירה של ענקיות - הוא משרטט מסלול חדש מעולם השטיחים לעולם עיצוב הבית.

בועז מסביר שברוב חברות הביטוח הפוליסה הוארכה אוטומטית עד 22 ליוני, לכל מי שהפוליסה שלו עתידה להסתיים בין התאריכים ה 13.6.25 ועד לתאריך ה 20.06. לפיכך, לקוחות "שוק הביטוח" פטורים מהצורך לפנות למוקד להארכת הפוליסה.

עם זאת, יש לדעת כי בפוליסות ביטוחי נסיעות לחו"ל אין כיסוי להוצאות לינה, מסעדות וכלכלה, ונסיעות, זאת אף במקרים בהם נרכשה הרחבה לביטול או קיצור הנסיעה מסיבות רפואיות .

מבוטחים הנוטלים תרופות באופן קבוע וזקוקים לחידוש מרשם, עליהם לקנות את התרופות בחו"ל, ולאחר שובם ארצה לבקש החזר מחברת הביטוח. לא בכל חברות הביטוח הפוליסות כוללות כיסוי גם למצב כזה. מבוטחי הפניקס והראל יכולים להתייעץ עם רופא בוידיאו צ'אט לצורך קבלת מרשם באמצעות airdoctor.

בחברת 'שוק הביטוח' מציעים לנו השוואות בין הכי הרבה חברות ביטוח בישראל, כדי לאתר את המחיר המשתלם ביותר בהתאם לצרכים המיוחדים שלכם: ביטוח רכב ללא מיגון, ביטוח נסיעות למחלות כרוניות, או ביטוח נסיעות לשנה. המערכת מאתרת את ההצעה המתאימה מבין כל החברות המובילות בשוק הביטוח.

אז מה כדאי לנו לדעת לפני שבוחרים מלון?

• למלונות מפוארים יש גם סודות מכוערים. למשל, חדרי המלון אינם סטריליים. לכן רצוי לא להשתמש בכוסות ובספלים שבחדר שלנו. את הכוסות המלוכלכות החדרניות לוקחות למדיח. אבל כוסות מלוכלכות רק קצת, הן מנקות באותו סמרטוט שבו ניקו קודם את האסלה, הכיור, והשולחן. לכן לכל מלון אני מגיע עם כוסות וספלים וכפיות חד פעמיים, או עם ספל נירוסטה שרק בו אני מכין לעצמי קפה או מרק.
• לפעמים יש פשפשים גם במלונות יוקרה. איך מגלים אותם? כאשר נכנסים לחדר לא מדליקים מיד את האור, ומניחים את המזוודה ליד הדלת, כי פשפשים בורחים מאור או מהמכה של המזוודה. דבר ראשון שעושים זה להוריד את השמיכות והסדינים, כי הפשפשים נוהגים להתקהל בשקעים שבמזרון. יש מי שמורחים מעט משחת שיניים על פינות המזרון. אם יש פשפשים במיטה, הם יגיעו בהקדם למשחת השיניים ונוכל לראותם. כמובן שנדרוש להחליף חדר.
• יש מלונות שבהן החדרניות מסדרות את החדר ביסודיות רק כאשר האורחים עוזבים את המלון, וכל עוד אנו נשארים במלון הן מנקות את החדר רק באופן שטחי. אם אנחנו רוצים שהחדרניות יחליפו לנו את המגבות המשומשות, עלינו להשליכן לרצפה. (את המגבות. לא את החדרניות).
• רובנו מזמינים חדר באמצעות אתרי אינטרנט כמו בוקינג או אקספדיה ודומיהם. עלינו לדעת שאתרים אלה דורשים מהמלונות עמלות על כל הזמנה. המלונות הראשונים ברשימות בוקינג הינם אלה שמשלמים את העמלות הגבוהות ביותר, לפעמים אף 50% מהתשלום שלנו. כמובן שהמלונות מגלגלים עלינו את הוצאותיהם על הקומיסיון. ישנן שתי שיטות מקובלות לחסוך בהוצאות אלה: האחת, לאחר שבחרנו מלון באתר בוקינג, מתקשרים למלון להזמין ישירות. השניה, להזמין באמצעות סוכן נסיעות. לסוכני נסיעות יש קשרים עם רשתות מלונות שמעניקים להם הנחות גדולות, שבהן יכולים הסוכנים להתחלק איתנו.
• 
• כאשר אתם מתכננים חופשה, אל תזמינו חדר באמצעות אותו המחשב שבו חיפשתם מלון. לאחר שתמצאו את המלון הרצוי, בצעו הזמנה ממחשב אחר. אתרי הזמנות יודעים לזהות את הURL של המחשב שלנו, וכבר יודעים שאנחנו מחפשים מלון בעיר מסוימת ובתאריך מסוים. הם הופכים אתנו ל"לקוח שבוי" שלהם. האתרים האלה גם קשורים ביניהם בבעלות צולבת ושיתופי פעולה. כאשר נגלוש למלון אחר, יציגו לנו אותו חדר במחיר יקר יותר. כאשר נחזור לדף המלון הראשון שראינו, נגלה שמישהו אחר כבר הזמין, אבל "נותרו רק שני חדרים" במחיר גבוה בהרבה. אל תהיו פראיירים שלהם. כאשר תחליטו על המלון הרצוי, תוכלו להזמין בו חדר במחיר זול יותר באמצעות מחשב שהאפליקציה של בוקינג איננה מזהה.
• אין לסמוך על הצילומים של המלון. עדיף לחפש תמונות שהעלו אורחים ברשתות החברתיות. אם אנו רואים פרסום של מלון שמראה רק את הנוף סביבו, ולא את החדרים, סימן שיש להם מה להסתיר. מלון כזו לא בשבילנו.
• הזמן הטוב ביותר להגיע למלון הוא בשעות אחר הצהריים המוקדמות. מי שמגיעים בשעות הערב עלולים לגלות שרוב החדרים הטובים כבר נתפסו. מי שמגיעים בשעות הבוקר עלולים לפספס חדרים טובים שטרם פונו ונוקו.
• בקשו מפקידי הקבלה לראות תחילה את החדר. כך תוכלו לבחור את החדר הטוב ביותר עבורכם. בכל מלון יש גם חדרים עם בעיה זמנית, והם רוצים לאייש גם אותם עד התיקון. לכן פקידי הקבלה "מפילים" בהם אורחים שנראים שלא יעשו בעיות. לא נהיה הפראיירים שלהם.
• אם אנו יודעים מראש שנשאר במלון גם בשבת, רצוי לבקש חדר בקומה נמוכה, כדי שלא נשתמש במעלית.
• הכרטיסים המגנטיים לפתיחת חדרי המלונות מפעילים מנגנון חשמלי שיש בו חילול שבת. אם אנחנו רואים בדלת גם חריץ למפתח מיכני, נבקש בערב שבת גם מפתח מיכני.
• 
• בעלי ניסיון יודעים לנטרל את מנגנון המנעול המחלל שבת. סותמים את השקע במשקוף, שלתוכו נכנסת לשון המנעול. כך יכולה דלת החדר להיסגר ולהיפתח, אך לא להינעל. השיטה הקלה ביותר היא פס מגנטי שנצמד למשקוף המתכתי. אני נוהג לגזור מתמונה מגנטית שמחלקים בחתונות פס ברוחב 2.5-3 ס"מ, ומשתמש בו לכסות את החריץ. אם אין פס מגנטי כזה, אפשר למלא את השקע בחתיכות נייר טואלט שמונעים מהלשונית להיכנס.
• 

• בד"כ דלת הכניסה הראשית למלון נפתחת ונסגרת באמצעות חיישן חשמלי מחלל שבת. לכן בערב שבת נבקש מהקונסיירז' או מדלפק הקבלה שיראו לנו את הכניסה האחורית לספקים, ונעבור רק משם בהליכה לבית הכנסת ובחזרה.
• זמן פינוי החדרים המקובל הוא בצהריים. אם עלינו לעזוב במוצאי שבת, נבקש אישור מיוחד (Late Check Out) להישאר בחדר עד רדת החשיכה. בד"כ יאשרו לנו כאשר המלון אינו עמוס. לפעמים ידרשו תשלום. אם הם לא מסכימים, אפשר לעזוב את החדר בשעת הצ'ק אאוט, ולהפקיד את המזוודות שלנו בידי הקונסיירז' עד למוצאי שבת.
• יש הבדל בין "כולל ארוחת בוקר" Breakfast included הכלולה במחיר, ובין "זמינה" Breakfast available שעליה נידרש לשלם תוספת.
• הוצאת מזון מחדר האוכל נחשבת חוסר נימוס חזירי. המלונאים לא אוהבים לראות אותנו מכינים בארוחת הבוקר גם כריכים לארוחת הצהריים. אל תעשו זאת, או לפחות עשו זאת בצנעה ובסתר.
• כדאי לבקר בחדר הכושר אפילו אם אנחנו לא מתעמלים. יש שם בקבוקי מים מינרלים, פירות, וחטיפים בחינם.
• המלונאים מתייחסים טוב יותר ללקוחות בוקינג ואקספדיה לעומת אורחים שמגיעים ישירות. המלונאים רגישים מאוד לביקורות שליליות שכותבים אורחים באינטרנט, כי משובים משפיעים על היקף ההזמנות העתידיות לאותו מלון. בנוסף, בוקינג מענישים מלונות על ביקורת שלילית בהרחקתם לתחתית הרשימה.
• עלינו לבדוק ביקורות ופידבקים שכתבו אורחים במלון, ולהבין מה היתרונות והחסרונות מבחינתנו. אתרים כמו בוקינג מספקים ביקורות שכתבו אורחים, אבל עדיף להיכנס לגוגל ולהקליד את שם המלון בתוספת המילה review.
• יש יתרון בהזמנה באמצעות סוכן נסיעות ישראלי, כי במקרה של ביטול ההזמנה אנחנו זכאים לחוק הגנת הצרכן. בנוסף, המלונות מתייחסים יפה לבקשות שינויים מצד סוכני נסיעות שמביאים להם הרבה לקוחות, אבל אורחים שהגיעו בעצמם עלולים להיתקל בהתעלמות ובזלזול. כאשר אנו מבקשים החזר כספי הם מצפצפים עלינו.
• כאשר אנו עושים השוואת מחירים, יש לוודא האם המחיר כולל מסים שונים, או שזה בתוספת. בלי זה יתכן שנשווה מין בשאינו מינו.
• 
• אם אתם חוגגים אירוע כמו יומולדת או יום נישואין או מתכננים הצעת נישואין או ירח דבש, כדאי להודיע מראש למלון בעת ההזמנה. מלונאים נוהגים לפנק את החוגגים אצלם בבקבוקי שמפניה או מגשי פירות ושוקולדים.
• עדיף לחכות עם הזמנת החדר עד לרגע האחרון. זאת בגלל שהמחירים יורדים ככל שמתקרב מועד ההגעה שלנו, כי המלונאים רוצים לאכלס חדרים שנותרו פנויים. הטיפ הזה לא יעיל בזמנים של תפוסה רבה בשיאי העונות ובמועדים שבהם מתקיים בעיר כנס גדול או תחרות ספורט בינלאומית. לכן עלינו לבדוק באינטרנט גם מה עומד לקרות ביעד שלנו.
• עלינו לשים לב למיקום המלון. עד כמה הוא רחוק ממרכז העיר ומבית חב"ד. ככל שמתרחקים ממרכז העיר המחירים יורדים. אבל העלויות של מוניות שנצטרך להזמין הופכות את ההפרש לבלתי משתלם.
• מחיר המלון עלול להשתנות גם אחרי שבצענו הזמנה. יש באינטרנט אתרים כמו PRUVO שעוקבים אחר השינויים, ומתריעים לנו על ירידת מחיר לחדר שהזמנו. לפעמים משתלם לבטל את ההזמנה המקורית, ולהזמין שוב אותו חדר במחיר נמוך יותר.
• ברשתות מלונות רבים יש 'מועדון חברים' עם הרשמה בחינם. הצטרפו למועדונים אלה אפילו אם אינכם מתכוננים לשוב לאותו מלון. חברות במועדון מגדילה את הסיכויים לשדרוג, ועוד הטבות ומתנות שהרשתות מחלקות לחברי המועדון אף במלונותיהן במדינה אחרת. יש מלונות שבהם אפשר לשלם בנקודות של מועדוני הנוסע המתמיד בחברות תעופה שונות, ולפעמים אף בנקודות של אל על.
• בענף המלונאות מקובלת תופעה של רישום יתר (Over Booking), שבה המלון מקבל הזמנות בכמות גדולה יותר ממספר החדרים שלו. המלונאים עושים זאת בידיעה שכמעט תמיד יש ביטולים ברגע האחרון. יתכן שלמרות שעשינו הזמנה, כאשר אנו מגיעים למלון אומרים לנו שהמלון כבר מלא ואין עוד חדרים. בד"כ המלון יציע על חשבונו מלון סמוך באותה רמה.
• במקרים כאלה המלונאים מתחשבים יותר בחברי המועדון שלהם ובאורחים שהזמינו חדרים יקרים יותר, ואילו את השאר הם נוטשים. במקרים של רישום יתר משתדלים המלונות לא לפגוע בלקוחות שהזמינו דרך בוקינג, כי חברת בוקינג מענישה מלונות שעושים רישום יתר.
• הזהרו ממלכודת "ביטול חינם". יש לבדוק את האותיות הקטנות לגבי מועד הביטול חינם. לפעמים ה"חינם" זה רק לביטול של עד חודש לפני ההגעה, ולאחריו יחייבו אותנו בקנסות.
• לבתי מלון שנפתחו רק לאחרונה אין הרבה פידבקים באינטרנט. כדי לחפות על החיסרון בביקורות חיוביות, נוהגים מנהלי מלונות חדשים להתחנף לאורחים במיוחד, בשדרוג לחדרים טובים יותר, גמישות בהזמנות ומחירים, מתנות ודילים.

צילומים באדיבות Schloss Elmau Luxury Spa Retreat

המסעדה והמכולת בבית חבד קוסמוי בתאילנד

למשל, בבית חבד הגדול שבקוסמוי בתאילנד התארחו בשבתות האחרונות לא פחות מאלף איש בכל סעודת קבלת שבת. האולם הרחב של בית חבד היה צר מלהכיל את כולם, לכן הארוחות התחלקו לשתי משמרות. במשמרת הראשונה ספרתי כ400 איש. השליח, הרב מנדי גולדשמיד, מעריך שבשבתות אחרי תשעה באב, יגיעו לבית חבד 1,500 ישראלים. הוא נערך לקלוט אותם לסעודות שבת במלון גדול, או להקים אוהל גדול במגרש החניה.

בתפילת קבלת שבת הצטופפו בבית הכנסת כ150 איש, ועוד רבים עמדו במסדרון. אחרי התפילה עברנו לאולם המסעדה וללובי הגדול, שבהם היו ערוכים שולחנות רבים. על מקצת השולחנות הוצבו שלטים קטנים כמו "משפחת כהן" או "קהילת קוסמוי" וכדומה. גם בעזרת הנשים ובבית הכנסת ערכו שולחנות. 450 פיות שרו יחדיו "שלום עליכם" ו"אשת חיל" בסוג של קולולם בניצוח הרב. זה היה רגע מרגש של התעלות נפש. נהניתי, והרהרתי מה היה אומר רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, סנגורם של ישראל, אילו היה נוכח פה.

אבל האירוע לא היה נקי לגמרי ממחלוקת. התברר שכאשר אנחנו התפללנו ערבית, נכנסו לחדר האוכל נשים עם ילדיהן, סילקו את השלטים של המקומות השמורים, והתישבו במקומם. כשהגיעו האורחים שנרשמו מראש, הופתעו לראות אחרים תופסים את מקומם השמור. העוזר של השליח אמר לי אחרי הארוחה שהוא מכיר את משפחות היורדים ה"אוכלי חינם" האלה. אני הייתי מתפוצץ מכעס. אבל הרב מנדי הגיע ופתר את המחלוקת בנועם וחיוכים. הוא הציע לאורחים ששילמו, לוותר וללכת למלון, ולחזור בעוד שעתיים למשמרת השניה. אחר כך אכלנו ושבענו מאוכל מצוין, ומזמירות שבת בניצוח השליח. נראה שרוב התיירים מישראל הן חילוניים שאינם מכירים את זמירות השבת שלנו, לכן הרב פצח במחרוזת שירים ישראלים, והקהל הצטרף בשמחה.

חוויות השבת בבית חבד הגדול שבקוסמוי גורמות לי לשתף אתכם בכללי התנהגות ראויים, כאשר אנו מגיעים לבית חבד גדול או קטן בכל מקום בעולם.

הכלל הראשון - הזמינו ארוחות מראש.

שליחי חבד בכל אתר רוצים לדעת מראש כמה מנות להכין, כמה חלות לאפות, וכיוצא בזה. אפילו כאשר ילדינו ונכדינו מתכוננים להגיע לשבת, הסבתא דורשת לדעת מראש כמה יבואו. קל וחומר בבית חבד שנדרשים להתכונן לאורחים רבים.

בית חבד בווליגמה בסרילנקה

אני זוכר חוויה קשה ומטלטלת לפני כעשר שנים בבית חבד בעיר נופש בארה"ב. בערב שבת, 5 דקות לפני הדלקת נרות, מטלפנת מדריכת טיולים ישראלית אל השליח, ומודיעה לו שהיא והקבוצה שלה יישארו לקידוש וארוחה אחרי תפילת ערבית. היא לא שאלה האם אפשר להצטרף לארוחה, היא לא ביקשה לבוא עם תריסר אורחים. היא הודיעה! וזהו.

ראיתי את השליח הצעיר (שמו שמור במערכת) כמעט פורץ בבכי של חוסר אונים. הוא אומר לי: "אני בשיא הלחץ, ומנסה לסדר דברים אחרונים לפני שבת. עד יום חמישי נרשמו מראש 35 איש לקידוש ולארוחת שבת. ביום שישי בצהריים נוספו עוד 20 איש. הכל כבר מבושל, השולחנות כבר ערוכים, ופתאום היא צצה אחרי הרגע האחרון. ואני שואל: רבש"ע, מאיפה אני אביא עכשיו עוד אוכל?". מסכן.

בסוף זה נפתר. אשתי ואני עזרנו לו לפתוח ולערוך עוד כמה שולחנות, והמלצרים קיבלו הוראה לחלק ל75 מנות, את כמות האוכל שהוכנה ל60 סועדים.

לכן, הכלל החשוב הוא להזמין מראש. הרי אנו עושים זאת ממילא. כאשר אנחנו מתכננים טיול אנחנו מזמינים מראש חדרים במלונות, אנחנו מזמינים מראש כרטיסים לקונצרטים או משחקי כדורגל, וכן הלאה. אז למה לא לנהוג כך גם עם בתי חבד? הרי לכל אחד מהם יש אתר אינטרנט.

יש פתגם באנגלית: "The best surprise is no surprise" שמשמעותו "ההפתעה הטובה ביותר זה כאשר אין הפתעות". אל לנו להפתיע את שליחי חבד בהגעה לארוחה ללא הזמנה מראש!

מישהו אמר לי שהוא לא מזמין מראש, כי הוא לא רוצה להתחייב לתשלום, שמא יהיו שינויים בתוכנית.

טעות!

הזמנת מקום לסעודת שבת אינה כרוכה בתשלום. ההרשמה נועדה רק להתארגנות. הקונספט שלהם זה לתת לאנשים סיבות לבוא לבתי חבד, ואז לעזור להם בגשמיות וברוחניות. (בנושא הכסף נעסוק לקראת סוף הכתבה).

כלל שני- בתי חב"ד קיימים לא למעננו.

יש בציבור חוסר הבנה בסיסי של מפעל השליחים ושל בתי חבד. הנה סיפורים להמחשה:

• קבוצה קטנה של אברכים ומשפחותיהם השקיעו ממון רב על טיול לשווייץ. שילמו עבור טיסות, שכרו רכבי יוקרה, ובזבזו מאות יורו על קניות. אחרי כל זה החליטו שהם ילונו בבית חב"ד, כדי לחסוך כסף. זה לא התאים לשליח, ולכן ניסה לסדר להם מוטל לא יקר בקרבת בית חב"ד. הם התנגדו והתווכחו, ולבסוף כפו עצמם על השליח ונשארו בכל זאת בבית חב"ד. עוזרו נאלץ להישאר איתם, במקום להיות בלילה עם משפחתו.
• סוכן נסיעות סיפר לי על לקוחה חרדית שחזרה מאירופה כשבפיה תלונה: "למה שליח חב"ד לא חיכה לי בשדה התעופה לאסוף אותי בנחיתה? למה לא אירח אותי בביתו? נאלצתי לשכור על חשבוני חדר בבית מלון". הסוכן היה המום, בגלל שידע שהגברת נחתה בשעה 2 בלילה. הרי הוא מכר לה את כרטיס הטיסה.
• יש בינינו זוגות דתיים שקונים טיסת לואוקוסט במחיר מציאה, ואז "מתעלקים" על בית חב"ד שידאג לכל שאר צרכיהם, ויעניק להם אוכל כשר, מדריך טיולים צמוד, ואפילו הסעות לאתרי תיירות.

כמעט כל שליח נתקל לעתים גם בחוצפה של ישראלים עם דרישות לא הגיוניות. כמובן שרוב הישראלים אינם כאלה, אבל ישנם בינינו מטיילים עם ציפיות לא ריאליות משליחי חב"ד. השלוחים משרתים בשמחה ובאהבה כל יהודי בכל מקום בעולם. אבל יש בינינו מי שאינם מבינים את מהות השירות הזה. יש אנשים המגיעים לבית חב"ד עם תחושה של "מגיע לי!".

אז זהו, שלא! לא מגיע לנו כלום!

הכירו את עקרונות היסוד של השליחות בחב"ד:

את מוסד השליחות הקים בתחילת המאה הקודמת האדמו"ר השישי, הריי"ץ, במטרה לשמור על הגחלת היהודית, ושלח שלוחים לקהילות יהודיות נידחות וחלשות ברחבי רוסיה. באמצע המאה הקודמת, האדמו"ר האחרון, הרבי מלובביץ', הרחיב את מפעל השליחות במסגרת "וּפַרָצְתָּ". הוא שלח שליחים גם למרוקו ולכל רחבי הגלובוס.

דגל חבד באמצע הג'ונגל בסרילנקה

הוא עשה "ופרצת" לא רק גיאוגרפית, אלא גם סוציאלית. הוא שלח שליחים לבתי חולים לבקר מאושפזים יהודים, וגם לבתי סוהר לעודד אסירים יהודים. כאשר נודע לו על התבוללות של סטודנטים יהודיים באוניברסיטת לוס אנג'לס, הוא שלח שליח גם לשם. השליח פתח בקמפוס סניף של חבד, וקרא לו "בית חבד". כך בא לעולם "בית חבד" הראשון בעולם. רק בשנות ה70 החלו להיפתח גם בתי חבד למטיילים, לשם באים תרמילאים להניח תפילין ולהתרועע עם ישראלים.

הרב נחמיה וילהלם, שליח חבד בבנגקוק, מגלה שכיום יש יותר מ7,000 שליחים בכ4,000 בתי חבד במאה מדינות, ורק 200 מהם מטפלים גם במטיילים. שימו לב לפרופורציות- פחות משלושה אחוזים מבתי חבד בעולם נועדו לטפל גם בנו, התיירים, בנוסף על הטיפול במקומיים. כל שאר בתי חבד נמצאים במקומות שבהם לא דורכת כף רגלו של תייר יהודי. המטרה הראשית של בתי חב"ד היא לשמור על היהדות של המקומיים. הקליינטים הראשיים שלהם הינם יהודים מקומיים "הָאוֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם", כולל משפחות יורדים שעשו רילוקיישן. לפיכך, הפוקוס של השליחים לא יכול להיות מוקדש לתייר מזדמן שהגיע לשבוע. עם כל הכבוד לנו, אנחנו לא בראש סולם העדיפויות שלהם. עלינו להבין שהשליחים לא נמצאים שם בשבילנו. ואם בכל זאת הם מארחים אותנו בשמחה, ומעניקים לנו שירות שאף תייר גוי אינו זוכה לו, עלינו להכיר טובה. לא לבוא בדרישות, ולא להתלונן.

כלל שלישי- תרום כפי יכולתך

בתי חבד פועלים רק מתרומות. אין מאחוריהם איזה גוף ממשלתי או מיליארדר שמממן אותם. לשליחים יש לא מעט הוצאות, על אוכל, שכר למלצרים, להחזיק מקום, מנקים, וכדומה. בתי חבד אינם דורשים תשלום על ארוחות שבת, ארוחות בוקר אחרי תפילת שחרית, ועל הכיבוד בשיעורי תורה. זו הוראה של הרבי מלובביץ'. הרב נחמיה מסביר שהרבי רצה לא לבייש את "מי שאין לו". יהודים עניים באירופה (במיוחד מהגרים מרוסיה) מוזמנים לאכול חינם, ובהזדמנות זו גם להתפלל ולשמוע דברי תורה. ברחבי אסיה ודרום אמריקה מטיילים תרמילאים תפרנים, שקשה להם לשלם על ארוחה כשרה. אם הם באים להניח תפילין רק בגלל האוכל בחינם, גם זה טוב.

אבל מאיתנו, ה"בעלי-בתים", מצפים לשלם על הארוחות שאנו אוכלים, ואם אפשר אז גם לתרום משהו כתשלום עבור סועד אחר. לא חייבים, אבל רצוי. "אם תרצו להשתתף בהוצאות ולתרום, תבוא עליכם הברכה". אומר הרב נחמיה. "יש קופות צדקה, ובמוצ"ש תשים בתוכן כמה שאתה רוצה. ואם אין לך, אז תרגיש נח. הכל בסדר".

בתי חבד נותנים לתיירים גם שירותים אחרים, כמו שמירת חפצים. יש ישראלים שמגיעים לעיר גדולה, ועורכים בה מסע קניות. אחר כך ממשיכים לטייל ברחבי המדינה, ולא רוצים להיסחב עם כל הפקלאות. בבתי חבד רבים יש חנות מכולת כשרה, בית ספר של יום ראשון, שירות כביסה, ועוד.

 יש עוד שירותי תיירות, כמו יעוץ לתכנון טיולים, השכרת טלפון לווייני, וכדומה. השלוחים נחלצים לעזרה במקרים של אסונות או תאונות או אובדן דרכון, ומשמשים מעין קונסול לא רישמי. הם דוברים גם את שפת המדינה וגם עברית, ויש להם ניסיון בפתרון משברים מול הרשויות המקומיות.

כל מי שנהנה מבתי חבד ומההזדמנות לדבר עברית, מוזמן לתרום למימון מפעל השליחים. כל איש כאשר ידבנו ליבו.

לי יש הוראת קבע של ח"י שקלים מידי ראש חודש למספר בתי חבד בעולם. לפני כל "נסיעתא דשמיא" שלי לגולה, אני מתקשר מראש להזמין ארוחות, וגם שואל את השליח האם הוא צריך משהו מהארץ. כך עשיתי גם עם השליח בקוסמוי, הרב מנדי גולדשמיד, שלא הכרתיו עד לפני שבועיים. לפני שטסתי לכאן, אחותו המתגוררת בכפר חבד הביאה לביתי שתי שקיות עבורו. למדתי מפי שליחי חב"ד שאירחו אותי בעבר, כי לפעמים חבילת נרות חנוכה, שעולה לי בארץ 2 דולר, שווה בעיניהם הרבה יותר מ200 דולר תמורת אירוח זוגי לשבת. פעם הבאתי לשליח במלטה חבילה גדולה עם מאות כיפות מודפסות, שהוא הזמין ממפעל בארץ. בערב ליל הסדר לפני 7 שנים הבאתי מהארץ 40 ק"ג מצות לבית חב"ד במנילה בפיליפינים. השליח שילם עבור המצות, ואני תרמתי רק את התשלום עבור המשקל העודף במטוס. ויש לי עוד הרבה דוגמאות.

אני שמח על ההזדמנות להיות שותף שלהם לדבר מצווה. ועל ארוחותיי אני משלם תמיד. אפילו דוד המלך, שכתב בתהלים ברכת תודה לאלוקים על "כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי", הקדים לשאול "מָה אָשִׁיב לַהשם?". אני מציע גם לקוראינו להבין את השליחים ולהתנהג עימם בהתאם.

אנו נתקלים לא מעט בבעיות מול חברות התעופה המקומיות והזרות. ביטולי טיסות ועיכובים בהמראות, ביטולים של טיולים מאורגנים או סגירתם של יעדים בפני ישראלים, בייחוד על רקע המשברים שפוקדים אותנו בשנים האחרונות - מקורונה ועד חרבות ברזל. על אף שחוק שירותי תעופה מגדיר את זכויותיהם של הצרכנים, רבים מהם מוצאים עצמם בהתנהלות ממושכת מול החברות, המצוידות במערך משפטי מיומן ונרחב שמוצא את הדרכים לחמוק מהחזרי התשלום. בעוד הצרכנים, נטולי כלים וידע משפטי, יוצאים לא פעם מופסדים או שזכויותיהם אינן ניתנות להם במלואן.

השירות ניתן ללא תשלום. הפניות לסיוע משפטי בקליניקה זו צריכות להעשות רק בטלפון או באינטרנט, בשלב זה של הפתיחה. בנוסף, יקיים צוות הקליניקה סדרת הרצאות לציבור בנוגע לזכויותיו בתחום התעופה, וכן יפורסם נייר עמדה למקבלי ההחלטות להסדרת הסוגיות שאינם זוכות למענה במסגרת החוק הקיים.

עו"ד ליאת גלילי פרל, מנהלת הקליניקה למשפט ותעופה: "ענף התעופה נחשב לאחר התחומים במשק בהם מתקיימת פגיעה נרחבת ומתמשכת בציבור הצרכנים - הצרכנים לרוב לא מודעים לזכויותיהם ולא מסוגלים לעמוד מול התנהלות החברות, וזאת מבלי שישנו גורם מתכלל שידע לתת מענה ולהתנהל מול חברות התעופה המקומיות והזרות. על אף החוקים שקיימים בתחום, חברות התעופה לא תמיד עומדות  במחויבויותיהן וישנם גם שטחים אפורים שהחוק לא נותן להם מענה. ההחלטה להקים את הקליניקה נובעת מתוך צורך אמיתי שזיהינו בשטח, שהתגבר על רקע המלחמה ויציאתן של חלק מחברות התעופה מישראל. במסגרת פעילות הקליניקה אנחנו נעניק סיוע משפטי לפונים, נאפיין את היקף הפגיעות ואופיין ונפעל לגיבוש חקיקה והסדרה בתחום שתמנע את המשך הפגיעה בציבור הצרכנים".

לפניות לקליניקה: https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSd_0d8neCdEOP_2gZbnkRDpmRSuqHIOYRv3QVRt28hM3lgEKw/viewform