עם תחילתו של מחזור חדש של קריאת התורה, כשהמילים "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ " נשמעות שוב בבתי הכנסת בארץ, נולד מיזם שכולו אור, דמעות ואמונה. עמותת "מנציחים" משיקה פרויקט מיוחד- סט חומשים לזכר לוחמי ישראל שנפלו במלחמת "חרבות ברזל".
מאחורי היוזמה עומד יהודה לנצקרון, אדם שהפך את האובדן האישי שלו לגשר של זיכרון ואהבה. לפני 24 שנים חרב עולמו של יהודה. אחיו הצעיר נפתלי, בן 13 בלבד, תלמיד ישיבת "בני חיל" בקדומים, נרצח בפיגוע באינתיפאדה השנייה, שלשה חודשים אחרי בר המצוה שלו.
"הדרך שלי להתמודד עם האסון הייתה בעשייה של הנצחות”, הוא מספר בשקט. "בניתי לזכרו שלושה בתי כנסת, בית מדרש, גן חי, כתבתי ספרים, הפקתי סרטים". ואז, לילה אחד, הופיע נפתלי בחלום. "יהודה, עד כאן," אמר לו. "עשית לי מספיק. עכשיו תעזור לאחרים."
"זה היה הרגע ששינה את חיי," אומר יהודה. "הבנתי שזאת השליחות שלי."
מאותו רגע, יהודה שעסק בנדל"ן, הפך לעוגן עבור משפחות שכולות, מעניק להן ספר תורה וכל מה שהן חפצות בו. מתוך העשייה הזו צמח ניסיון של מעל 20 שנה בגיוס כספים ובהקמת הנצחות שונות. אך כאשר החורבן של השביעי אוקטובר פקד את הארץ, יהודה הבין: הגיע הזמן להקדיש את כל כולו למשפחות השכולות, ולא רק עיסוק צדדי. כך נולדה עמותת מנציחים.
פוגרום השביעי באוקטובר והמלחמה גבו את חייהם של מאות חיילים, שוטרים ואנשי כוחות הביטחון. יהודה, שחווה על בשרו את הכאב של האובדן, החליט להתמקד בסיוע למשפחות השכולות. "לי מאוד חשוב להנציח את כל הנופלים שנלחמו כדי להחזיר את החטופים, וכדי שאנחנו נוכל לחיות במדינה הזאת". מספר יהודה. "חשוב לי להנציח אותם במסגרת של תורה. שברתי את הראש מה אני עושה. ואז הגיתי את הרעיון הזה של חומש הגיבורים. חומש שכולו משמש זיכרון אישי ומשמעותי."
כשאנו פותחים את החומש בכל דף ופרשה, יש לפנינו כפולת עמודים. העמוד השמאלי הוא טקסט חומש רגיל עם דברי המקרא, פירושי רש"י ואונקלוס, באותיות נאות.
הייחוד של חומש הגיבורים הוא בעמוד הימני. בכל עמוד ימני כזה מופיעה משבצת אפורה שבה שם החלל, דרגתו, יום נפילתו, תפקידו בצה"ל, היכן נפל, באיזה גיל, ובאיזה בית עלמין צבאי הוא נטמן. לצד המשבצת הזו מופיעה ביוגרפיה קצרה, ודברי זיכרון שכתבה המשפחה. החצי התחתון של העמוד מוקדש לדברי תורה מותאמים אישית לחלל. דברי התורה לזכר חללים דתיים נכתבו ע"י רב שבחרה המשפחה, ולחילוניים לפי החלטת העמותה.
בתחתית העמוד הימני מופיע משפט ההיכר והמוטו שמונצח גם בסטיקרים. זה מודפס בפונט של כתב יד, כמו אישי.
בחמשת חומשי תורה מופיעים 818 חללים מתוך 960 משפחות שאליהן פנתה העמותה, כבר הוכנסו לפרויקט. כולל משפחות דרוזיות ונוצריות. בחומש, שעוצב והופק במשך שנה של עבודה של צוות של 40 איש, הושקעו יותר ממיליון וחצי שקלים. הוא תורגם גם לאנגלית, ועתיד לצאת במהדורה מיוחדת בארצות הברית.
"הכנסנו לחומש רק חללים ממבצע 'חרבות ברזל' שהסתיים ב 15 למאי 2025. אנחנו היינו צריכים לעצור כדי לערוך את כל האירוע הזה. בערך 70 חיילים שנהרגו מאז, אינם בפנים. במהדורה הבאה, שנוציא בחודשיים הקרובים, נוסיף גם אותם".
החומש מוצע לציבור במחיר של 499 שקלים, באמצעות האתר של עמותת מנציחים. יש גם אפשרות למבצעים במחיר 360 שקלים למוסדות ובאמצעות משפחות שכולות.
ספרי תורה שמחיים את הזיכרון
פרויקט חומש הגיבורים אינו העיסוק הראשי של עמותת מנציחים. עיקר פעילותה היא בסיוע להכנסת ספרי תורה לזכר החללים. מסביר יהודה לנצקרון: "מהניסיון שלי, הדבר שמנחם הכי הרבה את המשפחות השכולות זה ספר תורה. ספר תורה חדש עולה כ-200,000 שקלים. יקר לרוב המשפחות. לפיכך, המיזם החדש של העמותה מתמקד בחידוש ספרי תורה קיימים".
"כמעט בכל אחד מ40,000 בתי כנסת ברחבי העולם ישנו לפחות ספר תורה פסול אחד. 40,000 ספרי תורה כאלה, שמורים סתם בארונות קודש, ולא משתמשים בהם כבר שנים. אנחנו פונים לגבאים, למשפחות בעלות ספרים, למועצה הדתיות, ומגייסים ספרים. מתקנים ומספקים למשפחות. עד היום גייסנו 170 ספרי תורה פסולים".
"יש הוצאות נוספות על ארגז או עצי חיים, מעילים, יש עלות של גיוס הכסף, והעמותה צריכה לשלם משכורות לעובדים שלה. לפיכך המחיר הנקוב שלנו לשיפוץ ספר זה 65,000 שקלים. המשפחה לא נדרשת להביא כסף מהבית. אנחנו עושים גיוס המונים לכל משפחה בנפרד. זה לוקח חצי שנה, ואז עושים הכנסת ספר תורה ברוב עם. ככה עשינו עד היום ליותר מחמישים משפחות."
במיזם חידוש ספרי התורה יש גם אלמנטים סמליים ומרגשים במיוחד. חלק מעצי החיים של ספרי התורה עשויים מעצים שנכחדו במתקפת 7 באוקטובר.
"חודשיים אחרי פרוץ המלחמה ירדתי עם ילדיי לגזום עצים שנשרפו בקיבוץ ניר עוז. מהגזעים האלה מייצרים טבעות מיוחדות שבהן מוטבעים טקסטים "עץ חיים היא" ו"מתבוססת בדמייך", והן משולבות בחלק העליון של עצי החיים. סוג של תחיית מתים לעצים שנפגעו."
גם מעילי ספרי התורה זוכים לטאץ' מרגש: בכל מעיל וכל קופסה לספר משולב מעין 'חושן' של תריסר ריבועי בדים שרקמו נשים מרחבי העולם היהודי. העמותה הפיצה פיסות בד מודפסות בקהילות יהודיות, ואלה הוחזרו רקומות לפי הטעם האישי של כל רוקמת. הרעיון נוצר בהשראת הקמת המשכן לאחר יציאת אבותינו ממצרים, שבו נשים תרמו את תכשיטיהן. "נשים בכל העולם היהודי שותפות כאן בעשייה של המעילים לספרי התורה, במעגל של זיכרון, תורה ואהבה."
"זו לא רק התורה", מסכם יהודה, "זו ההרגשה שאפשר להחזיר את הזיכרון לחיים, לתת מקום אמיתי לכל חייל שנפל, ולתת למשפחה השכולה תחושת נוכחות וזיכרון. דרך החומשים, ספרי התורה והטבעות מהעצים. אנחנו משרים חיים חדשים בזיכרון. כי כפי שנאמר: בדמיך חיי."
יהודה לנצקרון מצליח להפוך כאב אישי עצום למעיין של השראה, של זיכרון והנצחה. אדם שהפך את האובדן שלו למתנה לחברה כולה, שמראה שגם בתוך האפלה הגדולה ביותר, אפשר למצוא אור של זיכרון ואהבה.
