כשאנחנו חושבים על דיילות, הדימוי המקובל הוא של מלצרית מעופפת נאה וחייכנית שמתפרנסת מטיולים בעולם. מעניין מה הדיילות חושבות עלינו הנוסעים, ובפרט על הנוסעים הדתיים?

דיילות הקרקע:

הדיילות בדלפק הצ'ק-אין אמורות לארגן את הישיבה בתוך המטוס. הן משתדלות להושיב משפחה ביחד, כשהילדים ליד החלון. הורים שנוסעים עם תינוק מקבלים מושב בשורה ראשונה, ומשתדלות להשאיר ביניהם מושב ריק. דיילות הקרקע מעניקות טיפול מיוחד לנוסעות בהריון או לנוסעים מוגבלים. כשהן רואות נוסע חרדי הן מחפשות עבורו מקום ליד גבר, והנוסע אפילו אינו יודע שזכה בשירות מיוחד. כשמגיעה קבוצת חרדים, הן משתדלות להחליף את אחת הדיילות בדייל-זכר.

לפיכך, כדאי לנו להקדים הגעתנו לשדה התעופה, כי אז קל לדיילות להיענות לבקשות מיוחדות להושבה. אבל ככל שהטיסה הולכת ומתמלאת, קשה יותר למלא בקשות ספציפיות של נוסעים.

לפי חוקי התעופה זכאי הנוסע להעלות כבודה במשקל 20 ק"ג, ועל משקל עודף יש לשלם תוספת. רוב דיילות הקרקע נוהגות "לעצום עין" בחריגות משקל עד 23 ק"ג, אבל על יותר מכך לדרוש תשלום. הדרישה לשלם עבור מטען עודף גורמת אי נעימות.

רוב הנוסעים מגיעים בהרגשה טובה לדלפק הצ'ק-אין. אבל יש גם נוסעים לחוצים וחסרי סבלנות שנדחפים בתור, ואף צועקים על הדיילת. אם הדיילת לא מצליחה להרגיע אותם, יש לה שיטות "להעניש" את הנוסעים הבעיתיים. למשל, היא לא תוותר להם על חריגה במשקל המזוודה, או תיתן להם מושב גרוע במטוס ליד השירותים ובשורה האחרונה. לפיכך, כדי לזכות בשירות טוב מהדיילת עלינו להיות אדיבים ומנומסים כלפיה.

דיילות אויר

בפתח המטוס אנו רואים דיילת אויר שמברכת אותנו בחיוך. זה חלק חשוב בעבודתה. הדיילות מאומנות לקלוט במבטן טיפוסים מפוקפקים, כמו שיכורים ומסוממים, שעלולים להפריע לטיסה. הן בוחנות במבט חטוף גם את המצב הבריאותי שלנו, כי הצוות לא רוצים להתעסק עם נוסע שיחטוף התקף לב בטיסה. בדלת המטוס הן מחפשות מי שנראה חולני וחיוור, ויבקשו ממנו אישורים רפואיים.

הדיילת בוחנת גם את תיק היד שלנו, כדי לוודא שלא העלנו למטוס תיק גדול מהמידות של התא העליון. במקרה כזה היא תקיים את הפסוק "כְּבוּדָה של בת מלך פנימה" לבטן המטוס, ולא לתא הנוסעים.

לפעמים מבקשת הדיילת לראות את כרטיס העליה למטוס (ה'בורדינג פס'). בכך היא מוודאת שליד יציאות החירום ישבו נוסעים שיהיו מסוגלים לפתוח ולהרים את הדלת הכבדה, ולהפעיל את מגלשות החירום. אם הדיילת מתרשמת שאדם מוגבל או זקן קיבל מושב ליד יציאת החירום, היא תחליף לו את מקום הישיבה.

כשטייסים ודיילות עולים למטוס כנוסעים הם לוחשים לדיילת "Crew" (צוות). אם יתרחש מצב חירום, העזרה המועילה ביותר תגיע מעובדי חברות תעופה שעברו הדרכה מתאימה. הדיילות שמות עין על נוסעים חסונים שיושבים ליד המעברים. כבר בעליה למטוס הן מסמנות לעצמן למי יפנו לעזרה כדי להשתלט על נוסע מתפרע כמו ב"טיסת השוקולד", או שיעזור להן לפנות נוסעים מהמטוס במקרה חירום.

את כל הבדיקות האלה עושה דיילת מקצועית במבט חטוף של שתי שניות בפתח המטוס.

לאחר ההמראה, כשהטייס מכבה את נורת "נא להדק חגורות", זה האות לרובנו לקום, ללכת לשירותים, או להסתובב במעברים ולפטפט עם חברים. העומדים במעברים מפריעים למעבר עגלות האוכל או הדיוטי פרי. דיילת גילתה לי סוד שכדי לפנות את המעברים, לפעמים הן מתקשרות לקברניט בטלפון הפנימי, ומבקשות להדליק נורת "להדק חגורות".

הדבר שמרגיז את הדיילות זה כשמצלצלים סתם בכפתור הקריאה. הפעמון שם למקרי חירום, ובחברות זרות משתמשים בו רק כשבאמת חייבים. רק ישראלים לוחצים בפעמון כשרוצים כוס מים או לחמניה.

יש נוסעים שמגזימים בהטרחת הדיילות ומטרטרים אותן. לדיילות יש שיטות מקצועיות להעניש ולנקום. למשל, את כוס הקפה השלישית שנבקש הן ממלאות עד גדותיה כמו גביע יין להבדלה, כדי שהמשקה החם יישפך על הבגדים. את פחית הקולה שהן יביאו בחוסר חשק, הן ינערו היטב בדרך מהמטבח לנוסע, וכאשר הוא יפתח את הלשונית המשקה ישפריץ על בגדיו.

בז'רגון הפנימי שלהן יש מילים מיוחדות לנוסעים מיוחדים. לדוגמה: "יוּאֶמִים" זה ילדים קטנים שטסים לבדם בלי ליווי מבוגר, והדיילת צריכה לתפקד גם כבייביסיטר שלהם. (ראשי תיבות של Unaccompanied Minors).

לנוסעים חרדים הן קוראות "סַקְמָלִים"' שזה כמו "דוסים". המקור בקוד SKML (ראשי תיבות של Special Kosher MeaL) שמסמל הזמנה של מזון כשר למהדרין.

למה הצמידו לנו סטיגמה שלילית? דיילת אחת שיתפה אותי בסיבות:

• הדיילות חייבות להגיש תחילה את האוכל הגלאט. בעיניהן זו טרחה מיותרת, וזה מעכב את ההגשה לנוסעים הרגילים שמתרעמים על הדיילות. אפשר להניח שכך מרגישות דיילות בחברות זרות גם כלפי המזמינים אוכל כשר רגיל.
• לנוסעים חרדים יש דרישות מיוחדות כמו להחליף מקום בגלל שאינם מוכנים לשבת ליד אישה. דווקא בשיא הלחץ של העליה למטוס חוסמים "הסקמלים" את המעברים.
• הדיילת מספרת בעלבון שהחרדים אינם מדברים איתה ואינם מסתכלים בעיניה. כשהם רוצים כוס מים הם מאותתים לה בסימנים עם היד, תוך שהם קוראים בספר. לדיילות זה נראה כזלזול פוגעני. לדבריה, מעולם לא שמעה "תודה" מנוסע חרדי.

בקורס ההכשרה לא הסבירו להן את גדרי הצניעות של החרדים. הדיילת התפלאה לשמוע ממני שהמדים הסולידיים שלה אינם צנועים בעיני הדתיים, בגלל המחשוף הנדיב והברכיים החשופות מתחת החצאית.

• בטיסות ארוכות נוסעים דתיים נעמדים במעברים להניח תפילין ולהתפלל שחרית במנין. לדיילות אין בעיה עם התפילה שלנו, עד שהקברניט מדליק את נורת האזהרה "נא להדק חגורות!". הדיילות יודעות שבעוד דקות ספורות סערה תטלטל ותקפיץ את המטוס, והעומדים עלולים ליפול ולהיפצע והאחריות תהא עליהן. "דיילת השחר" מספרת שהיא מבקשת מהמתפללים לחזור לכיסאותיהם ולחגור חגורות, אבל רובם מתעלמים ממנה. זה גורם לה לחוש עוינות כלפי כל חובש כיפה שחורה או סרוגה.

הנוסעים הגרועים ביותר בעיניהן הם מי שחושבים שהדיילת היא משרתת שלהם, או שהיא "סבָּל" שעליה להרים עבורם את תיק היד למדף שמעל המושב. לא נכון! עלינו לדעת שתפקידה העיקרי הוא לוודא בטיחות הטיסה, ובמקרי חירום לחלץ את הנוסעים מהמטוס בתוך 90 שניות. חלוקת אוכל ושתיה זה רק תפקיד מישני שלה. מקובל שיש דיילת אחת על כל 50 נוסעים. אם היא היתה "מלצרית מעופפת" זה לא היה ריאלי לתת למלצרית אחת לשרת 50 סועדים.

ובכן, עבודת הדיילות קשה ומלחיצה. האחריות כבדה. נוכל לקבל יותר מהדיילות אם נפנה אליהן בכבוד ונימוס, ובעיקר בחיוך ובהבנה.

כמו בכל מקצוע גם לדיילות יש ז'רגון שלהן. הנה מילון חלקי:

פֶּרְסֶר – מנהלת צוות הדיילות בתא הנוסעים.

סִינְיוֹר מָאמָא- דיילת ותיקה ומבוגרת שכבר איננה מחייכת עוד.

עיניים אדומות– טיסה ארוכה שנמשכת גם לאורך כל הלילה

עיניים ורודות– טיסה לא ארוכה שמסתיימת אחרי חצות הלילה.

Lips and tips– הדרישה להתאמת צבעים של השפתון עם הלכה לציפורניים ועם העניבה.

סלטות Flip-flop – שיבוץ לטיסה נוספת בבוקר לאחר טיסת "עיניים אדומות".

DeadEnd– כאשר חוזרים ארצה באותו מטוס באותו יום, ולא נשארים ללון בחו"ל.

Deplane– כאשר יש לדיילות זמן קצר לשוטט בעיר עד הטיסה חזרה.

סיבוב– כאשר נוחתים בחו"ל, אבל נשארים במטוס ולא יוצאים לטייל ולקניות בעיר.

החדר החם– חדר מנוחה בתוך שדה התעופה שבו חייבות הדיילות להיות בכוננות לעבודה לא מתוכננת.

turn and burn– כאשר לאחר 3-4 ימים של טיסות ליעדים שונים חוזרים לנמל הבית, ומיד מוקפצים לעוד טיסה קצרה לפני שמספיקים להתרענן ולנוח.

Tagging– כאשר דיילת עולה לעבוד בטיסה ליעד עם מזג אויר אביבי או קיצי ומצטיידת בביגוד מתאים, ולאחר הנחיתה שולחים אותה ליעד אחר עם מזג אויר חורפי, ואין לה מעיל וביגוד מתאים.

כל הזכויות שמורת לאתר ותוליכנו לשלום