חופשה זוגית בחו"ל מעוררת בנו אסוציאציה של תענוג צרוף של אושר, שלווה, ונופים ירוקים. אנו רואים בפייסבוק ובאינסטגרם צילומים רומנטיים של חברים מחייכים, על רקע נופים מדהימים או בניינים ידועים. גם אנחנו רוצים להיות שם ולחוות את האושר הזה ואת קירוב הלבבות. אבל בפועל, כשאנחנו נהיה בחופשה זוגית יתכן מאוד שנחווה גם מתחים ומריבות, ואולי אף נרגיש שהחופשה הופכת להיות סיוט.

אומרים שחופשה בחו"ל היא גם מבחן לזוגיות. באמריקה יש פתגם האומר "אם הם יסתדרו בחו"ל – הם יסתדרו כל החיים". בצרפתית יש פתגם דומה: "אם לא יצליחו להסתדר בריביירה – כדאי שייפרדו עכשיו". ואכן לא מעט מטיילים חוזרים ארצה מטיול בתחושה ובמחשבות האם הזוגיות שלנו נכונה? האם בן הזוג הזה באמת מתאים לי?

למה מריבות בין בני זוג פורצות בטיולים בחו"ל, ומה אנו יכולים לעשות כדי למנוע או לצמצם את הסיכונים שזה יקרה גם בטיול הבא שלנו?

שוחחנו על כך עם ד"ר שרית סגל, שהיא פסיכולוגית קלינית וגם מדריכת טיולים ותיקה בחברת "קרוז תור". היא עוסקת בשני תחומים שהשילוב ביניהם עשה אותה מומחית למריבות בטיולים בחו"ל ובקרוזים. בעיניה, משדות התעופה אנחנו עוברים אל… "שדות מוקשים", ולפי ניסיונה המקצועי היא יודעת לזהות את המוקשים שמתחת לפני האדמה. לא חייבים לדרוך על ה"מוקשים", אפשר ורצוי ליהנות מאוד מטיול בחו"ל, אם מכירים אותם ונמנעים מהם.

קודם כל, צריך להכיר בכך שהכל בעת חופשה אינסטנסיבי יותר מאשר בבית, ולכן מקבל עוצמה חזקה. דרכי הוויסות שיעילות מאוד בבית, אובדות כשאנחנו נמצאים בחו"ל.

"בין הגורמים הבסיסיים למתח ולמריבות נמצא הפער בין הציפיות למציאות" מסבירה שרית. אנחנו חושבים על הטיול חצי שנה מראש. חולמים ומפנטזים מה נעשה בחו"ל. הציפיות שלנו מבוססות על מה שאנו שומעים מחברות ומחברים שטיילו במקומות שבהם נבלה, ועל כתבות בעתונים ובאינטרנט. אבל בדרך כלל כל אחד מבני הזוג שומע חברים אחרים וסיפורים אחרים, ולא תמיד אנו משתפים את בן הזוג בציפיות ובחלומות שלנו. כך נוצרים הבדלים גדולים בין הציפיות של כל אחד מבני הזוג.

כידוע, הנשים מנגה, והגברים ממאדים. הוא רוצה לקרוע את העולם "כי חיים רק פעם אחת", אבל היא רוצה לחוות חוויות מקומיות. היא חולמת על קניות, על שיטוט בקניונים, על ישיבה נינוחה בבתי קפה, ועל מוזיאונים לאומנות. ואילו הוא חולם על משחקי כדורגל, או על מופעי אופרה, קזינו, רכיבה עלאופניים, ספורט אתגרי, או טרקים בהרים. היא נהנית להיכנס לחנות של גוצ'י או של פְּרַדָה ולמדוד שמלות יקרות שהיא יודעת שאינה יכולה להרשות לעצמה לקנותן, והוא משתגע מחוסר התוחלת שבזה. היא רוצה להריח את התבלינים בשווקים, והוא רוצה להריח פרחים בהרים.

לפעמים רק הבעל מתכנן את הטיול, ובת הזוג מצטרפת כמו טרמפיסטית. וכאשר במהלך הטיול היא מקטרת –בצדק- שהדברים לא לרוחה, הבעל מטיח בה בעצבנות "איפה היית בשלבי התכנון?".

כשנגיע לחו"ל לא נצליח לעשות רק את מה שהיא רצתה, או רק את מה שהוא רצה. אנו חייבים להתפשר ולוותר זה לזה. כל אחד מאיתנו שנאלץ לוותר על אטרקציה שציפה לה, מרגיש פגוע. מצטבר אצלו כעס ומתח, ואז מגיע איזה ניצוץ שולי וחסר חשיבות שגורם לנו להתפרץ ולהתחיל לריב. כך הטיול הופך לסיוט.

"חייבים להכיר את השוֹנוּת שבינינו ולכבד אותה" אומרת שרית הפסיכולוגית. אנשים שונים זה מזה. אפילו חז"ל הכירו בכך, ואמרו בתלמוד במסכת ברכות (דף נ"ח): "כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות".

מסבירה ד"ר סגל: גם כשאנו בבית אנחנו שונים זה מזה בציפיות, אבל מוצאים את הדרך להסתדר ולהתפשר. אנו מתרגלים לוותר. אף במקרים של לחץ מצטבר, התרגלנו למצוא שיטות לפרוק אותו בלי מריבה עזה. בבית יש לנו מרחב אישי ((Space שאליו אנו "בורחים", כמו הטלויזיה, או אינטרנט, או לקריאת ספר, או לצאת עם חברות לבית קפה. אבל כאשר אנחנו בחו"ל אין לנו לאן "לברוח". אנחנו תקועים עם בן הזוג בחדר במלון, או בתא קטן באוניה בקרוז, או במכונית השכורה, ואז המחלוקות בינינו מקבלות עוצמה גדולה יותר.  הכל מתחדד בזמן שהייה משותפת אינטנסיבית, ובחופשה בחו"ל זה קורה יותר מאשר בבית. דרכי הויסות ו"שיחרור הקיטור" שיש לנו בארץ בקונפליקטים דומים, אינם קיימים בחו"ל. ממילא התוצאה המתבקשת היא מריבות.

גורם נוסף לחיכוכים הוא הכסף. היא רוצה לקנות מציאות שאין להשיג בארץ, להרגיש כמו מלכה, לקנות מזכרות ומתנות קטנות לחברות בעבודה, שיֵקנאו ושיֵחנקו. אבל הוא מרגיש אחריות למינוס בחשבון הבנק בארץ ולמשכנתא שהם משלמים בישראל, ולכן הוא מעוניין לחסוך ככל האפשר. ואז היא מתחילה לקרוא לו "קמצן", והוא משיב לה "בזבזנית", "חסרת אחריות". מכאן קצרה מאוד הדרך להטחת עלבונות ולמריבה.

הקונפליקטים בהתיחסות לכסף קיימים גם כשאנחנו בארץ, אבל בבית התרגלנו כבר להסתדר. הוא לא רואה ולא יודע על הוצאות קטנות שהיא קונה כשהוא בעבודה, והיא לא יודעת על איזה דברים גדולים הוא מוותר ברצונו לחסוך. אך בחופשה בחו"ל אנחנו צמודים זה לזה, וכל הוצאה או ויתור נעשים למול העיניים שלנו, וזה נראה כהתרסה.

קונפליקטים נוספים קשורים לאוכל. כשאנו בעבודה אנחנו לא רואים כמה ממתקים ושטויות אוכלים בני הזוג שלנו. בחופשה אנו מרשים לעצמנו "להתפרע" עם האוכל, ובת הזוג עלולעה לפלוט משפט פוגעני, והבעל יחזיר לה. כך האוירה הנעימה נעלמת. הלך הכיף של הטיול.

אז מה עושים?

לד"ר שרית סגל יש טיפים ועצות לצמצם את המריבות ואף למנוע אותן:

• הכירו את השוֹנוּת ביניכם וכבדו אותה. כל אדם שונה מרעהו, אפילו תאומים זהים. אפילו אנו עצמנו שונים לפעמים בהתנהגותנו ובציפיותנו בזמנים ובמצבים שונים. זה נורמלי. כמו שאנחנו מכילים את העובדה שאנו מתנהגים בצורה שונה בנסיבות שונות, כך עלינו להכיל גם את הציפיות השונות של בת/בן הזוג שלנו. אין להתרגז על השוני בינינו, ולכן אין מה לריב על כך.
• לא לצבור בבטן. כאשר משהו קטן מפריע לנו, עלינו לתת לו ביטוי ולשתף את בן הזוג. זו הדרך היעילה ביותר להשתחרר מהמועקה הקטנה הזו. הבעיה היא שרובנו מתאפקים מלהגיב, ברצוננו לשמור על שלום-בית. אנחנו מוותרים לבן הזוג, אבל צוברים כעסים על הקורבנות הקטנים שאנו מקריבים. ואחרי כמה שטויות קטנות כאלה, צץ עוד ניגוד ענינים על משהו שטותי, ואז אנחנו מתפרצים על בן הזוג על כל הדברים הקטנים שצברנו, והפכו להיות דבר גדול. פתאום הדבר הקטן והשטחי מקבל משמעות עמוקה. חבל! כמעט כל דבר קטן יכול להיפתר בחיוך ובאמירה בטון שקט.
• תכננו יחדיו את הטיול מראש לפרטי פרטים. לא כדאי לגלות כשנהיה בחו"ל שעכשיו הוא רוצה ללכת לקזינו ואת רוצה ללכת לקונצרט. גלו את הציפיות שלכם לפני הטיול. חשוב מאוד לתכנן יחדיו את החופשה. הגדירו באופן כללי מה אני רוצה מהחופשה, ומה אתה רוצה מהטיול? ואז הגדירו בצורה טקטית איך אנחנו מגשימים את הרצונות שלך ואיך את שלי? בדקו אילו אטרקציות יש ומתי, ותכננו יחדיו לאיזו מהן תלכו. פעם למקומות ובילויים שהוא מעדיף, ופעם לפי העדפות שלה. כך תחסכו מעצמכם אכזבות ועוגמת נפש.
• התפצלו בבילויים. אפשר להחליט שבערב מסוים הוא ילך למקום אחד והיא תלך למקום אחר. כאשר קובעים את זה מראש בדיון שקט, זה פחות מפריע ומציק מאשר להגיע להחלטה כזו לאחר ויכוח שהתעורר בחו"ל ברגע האחרון.
• הוא לא נטש אותך וברח. כאשר אנו מתפצלים וקובעים מקום מפגש, קורה שאחד מאיתנו מאחר בגלל שנתקע בפקקים או לא מצא את המקום. בארץ זה לא נורא, אבל בחו"ל בסביבה זרה ולא מוכרת, צצות מחשבות הרסניות כמו "הוא ברח ממני". אז לא! גלו סבלנות גם בסביבה הזרה בחו"ל והכל יסתדר בשלום.
• עשו תוכנית תקציב מסודרת לחופשה. חלק מהמריבות בחופשות הן בעניני כסף. אפשר למנוע אותן כאשר קובעים מראש באיזה רמה של מלונות נלון, איזה קטגוריה של רכב נשכור, לאיזה סוג מסעדות נלך, וכדומה. בנוסף, עלינו להקציב מראש תקציבים לקניות לבזבוזים. לקבוע בנחת לפני הטיול כמה כסף נוציא על קניות מתנות ולמי, איזה מעיל או שעון נקנה ובאיזה מחיר, כמה נבזבז על שטויות ומזכרות, עד איזה גבול נוציא בדיוטי פרי, ומה הסכום שאנחנו מוכנים להפסיד בקזינו לפני שנעזוב את שולחן ההימורים ונחזור למלון.
• בטיולים מאורגנים ובהפלגות נופש יש פחות מריבות בין בני הזוג. מתברר שזה בגלל שהתוכנית נקבעה מראש, ואחריות הביצוע היא על המדריך המלווה. גם כאשר אחד מבני הזוג אינו מרוצה ממשהו בטיול, זה באחריות המדריך. כך מנוטרלים חלק גדול מהגורמים למריבות בחופשות.

גם הפיצול בבילויים נוח יותר בטיולים מאורגנים. כאשר הגברים בקבוצה הולכים לטיפוס הרים ולמסע בנקיקי קניונים, הולכות הנשים בקבוצה לקניות בקניון מסחרי בעיר, וכדומה. אף אחד מבני הזוג אינו חש שננטש, ונוח יותר לבלות במחיצת אחרים במצב דומה.

• אל תקצינו ואל "תיכנסו לסרטים". החריקות הקטנות בין בני הזוג עלולות להתעצם ולהקצין במיוחד במצב רגשי מתוח כמו בטיול בחו"ל. במתח שנוצר לאחר מריבה בלתי פתורה עולות במוחינו מחשבות כמו "אולי הוא לא אוהב אותי?". "אולי זה מוכיח שאנחנו לא מתאימים?". "האם אני רוצה להמשיך לחיות כל חיי עם החרה הזה?". המחשבות האלה מפחידות. אם לא תופסים פרופורציות ורואים את הקשר שלנו בפרספקטיבה רחבה, עלולים לפגוע בזוגיות עד כדי פרידה. נקודות המחלוקת שהתעוררו בחופשה בין בני הזוג הן רק חלק קטן מאוד ממכלול החיים המשותפים. המשותף ביניכם וההרמוניה שלכם גדולים לאין ערוך מהמחלוקת. יותר מזה, זכרו שבחופשה הכל עוצמתי יותר ומחלוקות קטנות ולעתים אף חסרות משמעות מאיימות עלינו כי הן מתפרשות כגדולות.

הוא כן אוהב אותך! עובדה שהוא בחר לצאת לחופשה דוקא איתך ולא עם אף אחת אחרת. עובדה שהוא התחתן איתך ולא עם אחרת, ועובדה שהקמתם יחד משפחה ויש לכם אחריות משותפת לגביה.

אתם כן מתאימים! אומנם הוא "קמצן" ("אחראי", לדעתו) ואת "בזבזנית", או להיפך, או שהוא חובב ספורט ואת חובבת בתי קפה, אבל השוני הזה הוא רק אחוז זעיר ממכלול החיים. יש בחיינו עוד המון דברים שבהם אתם דומים מאוד זו לזה ומתאימים זה לזו.

אתם כן רוצים להמשיך לחיות יחד! הקמתם משפחה, והמשיכו לחיות בהרמוניה למרות השונות. גם אילו היית יוצאת לחופשה הזו עם בן/בת זוג אחר, היו פורצות ביניכם מריבות זהות או דומות, שנובעות בגלל השונות בין בני אדם באשר הם. למדתם להתפשר ולהכיל את השונות ביניכם כאשר אתם בבית, והמשיכו בדרך הפשרות גם לאחר שובכם ארצה מהטיול. כך תזכו לחופשות זוגיות עוד שנים רבות. החופשה הבאה יכולה להיות נפלאה! רק זכרו לעשות אותה כזו.

צילומים: Shuterstock ושרית סגל