עקרונות התכנון העתידי במפרץ אילת נקבעו ע"י משרד התיירות, משרד הפנים, ועיריית אילת. מפרץ אילת מהווה משאב ייחודי בעל חשיבות רבה בקנה מידה לאומי ובינלאומי. המפגש הייחודי בין נוף מדברי לבין שוניות אלמוגים צבעוניות מיצבו את אילת כעיר תיירותית בינלאומית מובילה. השילוב בין הרים, מדבר וים לבין העושר האקולוגי של הסביבה הימית, מדגישים את הרגישות הסביבתית הגבוהה במקום.

לצד הנושא התיירותי, אילת מהווה גם את 'השער הדרומי' של ישראל, ובמפרץ יש תשתיות בעלות חשיבות לאומית, ובהן נמל צבאי, נמל אזרחי ועוד. המדיניות שסוכמה שומרת על העיר אילת כיעד תיירותי מוביל המושתת על ערכי הטבע הייחודיים למפרץ אילת וסביבתו, וגם על גישה חופשית של הציבור אל החוף לכל אורכו, ללא מכשולים למעבר הולכי רגל, ובהתחשב בשימושים ובמקרקעין שסגירתם נדרשת מטעמי ביטחון ובטיחות, ואשר נדרשים לתפעול תשתיות. עבודה זו היא חלק ממגמה עולמית עדכנית של הכנת תכניות ומסמכי מדיניות להסדרה ותכנון של המרחב הימי ומציבה את ישראל כאחת המדינות המתקדמות בנושא זה.

מסמך המדיניות החדש משקף תפיסה תכנונית כוללת, לשלושה מרחבים גאוגרפיים: יבשה-חוף-ים. המסמך גובש בעזרת צוותי מתכננים מהמובילים בארץ ,ועל סמך מידע רב שנאסף ממפגשים עם בעלי עסקים, פעילי סביבה, אנשי קהילה מקומית, רשויות, משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות וגורמים רבים נוספים. בתהליך נבחנו ערי חוף מצליחות ברחבי העולם, ולפיהן אומצו עקרונות תכנון מודרניים. התכנון לרצועת החוף נערך על ידי צוות בראשות משרד אדריכלים מייזליץ כסיף רויטמן.

הרעיון המוביל הוא פיתוח של שני מתחמים בעלי ניגודים משלימים, במטרה ליצור חוויה ייחודית לאילת, שתפתח אותה למגוון קהלי יעד ותחדש את האטרקטיביות שלה. מצד אחד עיבוי והתחדשות מתחם המלונאות הצפוני, כמרחב עירוני תוסס, לעומת "עין סוף" בחלק הדרומי של העיר, כמתחם תיירות טבע, המציע שקט ורוגע מדבריים. כמו כן, מציע המסמך פיתוח מוקדי תיירות מדברית אקולוגית, תוך קביעת עקרונות הבינוי והפיתוח המייצרים הרמוניה עם הסביבה.

לצד הפיתוח, מציע המסמך גם הגדלת השטחים לשמירה על הטבע באמצעות מדרג של פיתוח ושימושים, הן בחופים והן במרחב הימי. זאת על ידי הנחיות סביבתיות מפורטות לפעילות האנושית ושמירה על המערכת האקולוגית.

המתכננים מציעים להקים באילת ארגון ניהול יעד תיירותי O.M.D, שינהל וישווק את המוצר התיירותי בעיר. גוף עצמאי, ללא כוונת רווח, שתפקידו לשלב בעלי עניין ציבוריים, פרטיים, מלכ"רים וחוקרים אקדמיים מהאזור. הגוף יהיה מורכב מבעלי עניין: תאגיד התיירות של אילת, התאחדות בתי המלון, משרד התיירות, תושבי העיר, מסעדנים, מפעילי אטרקציות, סוחרים, רשות הטבע והגנים הלאומיים, אנשי אקדמיה מהמחלקה לניהול מלונאות ותיירות של אוניברסיטת בן גוריון – קמפוס אילת. גוף זה ינהל וישווק את המוצר התיירותי בעיר.

מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, אומר: "שדרוג המוצר התיירותי באילת נידרש לטובת משיכת קהלי יעד חדשים. הנראות חשובה מאוד ולכן אנחנו בעד טיפוח ולא רק פיתוח. משרד התיירות רואה במכלול המשלב טבע מדברי ייחודי – ים ועיר ביחד – ערך מרכזי, וזהו גם הפוטנציאל המיצובי של המוצר התיירותי החדש והמושך. בהמשך לכך, נדרש מודל לתחזוקה ותפעול לצד מתן וודאות בתחום היזמי והעסקי. ההשקעה הנדרשת היא עצומה ואני מאמין שמסמך המדיניות יקדם מטרה ראויה זו, תוך חיבור אילת למותג הנגב אותו מקדם המשרד בימים אלה. כך נוכל להגיע ל-150-200 טיסות שבועיות מאירופה לשדה התעופה רמון. קיים פוטנציאל גדול בתיירות בת הקיימא המדברית, המתוכננת בחלק הדרומי של אילת ושמעמידה במרכז את החיבור בין הים, המדבר והטבע. אני מזמין את כל הגופים הנוגעים בדבר לשלב ידיים ולמצות את הפוטנציאל התיירותי של אילת ולהביאה  לשגשוג כלכלי לו היא ראויה".

ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, אמר "לראשונה בתולדות העיר אילת, אנו מציעים עקרונות תכנון לפיתוח רצועת החוף של אילת המאזנים בין הצורך בפיתוח העיר ובגיוון המוצר התיירותי לבין הגנה על הטבע והסביבה העוטפים אותה. אנו רואים בחופי אילת משאב לאומי ונכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה ומכאן החשיבות בתכנון מוקפד שיאפשר פיתוח נכון ומאוזן לצד שמירה על הסביבה החופית ועל המפרץ".