היום פותחות גרמניה ואנגליה את שעריהן למבקרים ישראלים מחוסנים, בלי חובת בידוד. התיירות מישראל נמצאת במקום ה20 ברשימת לינות זרים בגרמניה.
ענף התיירות מהווה כ4% מהתמ"ג לנפש בגרמניה, ומסתכם ביותר מ105 מילארד יורו. בענף התיירות עובדים כ3 מיליון גרמנים, שמהוים כ7% מהעובדים בגרמניה. בשנה שלפני משבר הקורונה ביקרו בגרמניה כ40 מיליון תיירים, שצרכו כ90 מיליון לינות במלונות בגרמניה. בשנת 2019 נרשמו 900,000 לינות של ישראלים, שמהוים גידול של 1.3% לעומת שנה קודמת.
"כמות התיירים מישראל נמצאת במקום השלישי באזור היער השחור, אחרי ארה"ב וסין, ולפני כל שאר מדינות העולם" אומרת גולדי מילר, מנהל לשכת התיירות של גרמניה בישראל. "אנחנו מעריכים שבשנת 2030 יגיעו לגרמניה 1.4 מיליון תיירים ישראלים". גרמניה החלה בקמפיין לעידוד תיירות ישראלית, שבמסגרתו הם מעניקים תשומת לב מיוחדת גם לציבור הדתי.
ביהכנ"ס אורניינבורגר המשופץ בברלין
למרות שבאסוציאציה ראשונית השילוב של "יהדות" עם "גרמניה" אינו מתקבל אצלנו בטבעיות, עלינו לדעת שיש בגרמניה שפע של אתרי מורשת יהודית. במאות השנים שלפני השואה היתה גרמניה (אשכנז) מרכז תרבות יהודי ומרכז לימוד תורה עולמי. באשכנז היו הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות ביותר בעולם שהובילו את הפסיקה ההלכתית העולמית. המרכז היהודי החשוב ביותר היה בקהילות שו"ם (שפיירא, ורמייזא, מגנצא), שם למד גם רש"י. בגרמניה חיו ופעלו רבינו גרשום מאור הגולה, רבי עקיבא אייגר, המהר"ם מרוטנבורג, ר' אריה לייב ברלין, ישעיהו הלוי הורוביץ (השל"ה הקדוש), ועוד רבנים ידועי שם שדבריהם וכתביהם משפיעים גם עלינו עד היום.
רוב העולים בעליה החמישית לארץ ישראל בשנות השלושים הגיעו ארצה מגרמניה, והשפעתם על התרבות והכלכלה הישראלית ניכרת עד היום.
כעת הכריזה ממשלת גרמניה על "חגיגות 1700 שנות החיים היהודיים בגרמניה" עם אירועים רבים, קונצרטים, תערוכות, פודקאסטים, פרויקטים של וידאו, מופעים, מחול ותיאטרון. מנהלת לשכת התיירות של גרמניה בישראל, הגברת גולדי מילר, אמרה במסיבת עיתונאים: "שנת היובל תעביר מסר ברור נגד האנטישמיות באמצעות הצגת התרבות, המסורות והמנהגים היהודיים".
לכבוד 'שנת היהדות' הפיק משרד התיירות הגרמני חוברת צבעונית באנגלית "גרמניה למטיילים הדתיים", בו רשימה מפורטת של כל המוזיאונים היהודיים, אנדרטאות לשואה, בתי הכנסת והמסעדות הכשרות בכל עיר בגרמניה. בחוברת יש גם מבחר יעדים שהם ניתן לראות "אבני נגף" (Stolpersteine) בפתחי בתי יהודים שנרצחו בשואה.
בתי הכנסת בגרמניה מעוררים זכרונות מאירועי ליל הבדולח שבהם נשרפו ונבזזו והושמדו בתי כנסת רבים. ראיתי בחוברת שברחבי גרמניה פעילים כיום מאות בתי כנסת שמחזירים עטרה ליושנה. בברלין לבדה פועלים עשרה בתי כנסת. זה הפתיע אותי מכיון שביקרתי בברלין כ20 פעם בעשור האחרון, וידעתי רק על שני בתי כנסת שבהם זכיתי להתפלל. תמונה דומה מצטיירת גם מהערים פרנקפורט, מינכן, קלן, דרזדן, דיסלדורף, המבורג, ועוד.
מנכ"ל קבוצת לופטהנזה בישראל, עופר קיש, אמר במסיבת העיתונאים שהתיירים הישראלים נוהגים לבקר בעיקר בשלשה יעדים: ברלין, פרנקפורט, והיער השחור. כעת יש מגמה לגרום לנו לבקר גם בערי שדה וביערות ברחבי גרמניה הגדולה, וחברת לופטהנזה התגייסה לתת מענה של טיסות פנים בהתאם.
יש בינינו המתחבטים מדוע לבקר בגרמניה שרצחה את עמנו, ולהעשיר בכספנו את קופתה הציבורית. במסגרת השיקולים בעד ונגד אני מציע להוסיף גם קטע שכתב הסופר האמריקאי יוסף גרינבלום: "ביקור באתרים בעלי חשיבות יהודית בלב ליבו של מה שהיה פעם האימפריה הנאצית, מסמל את כישלונם של הנאצים למחוק את הזיכרון היהודי. 'עליה לרגל' שכזו תהווה הכרה ב'גרמניה האחרת', בהישגיה בתביעה מחודשת של ההיסטוריה היהודית, ורצינותה להשלים עם העבר ועם עצמה". במלים אחרות- ביקור שלנו בגרמניה יכול להיות קידוש השם, ולא חילול השם.
