סיורים בחינם לישראלים בהונג קונג

כאשר חברים וקוראים מבקשים ממני עצות לקראת טיול בהונג קונג, אחד הטיפים הראשונים שלי הוא… SST. למי שמגיע להונג קונג לטיול פרטי, ולא בקבוצה, כדאי מאוד להכיר את SST, שמעניקים סיורים מודרכים אישיים בחינם רק לישראלים.

לפני כעשר שנים הגיעה הגברת אודליה גרייס מהונג קונג לביקור צלייני ראשון בישראל. כשראתה את חופי הארץ מחלון המטוס עברה חוויה מטלטלת, ופרצה בבכי בלתי נשלט וממושך. ״מאז בכל פעם שאני פוגשת ישראלי אני מרגישה כלפיו קירבה כמו בן משפחה. אין לי הסבר לזה״. החוויה הרוחנית של הביקור בארץ הקודש עוררה אותה לפעולה. היא החלה להקדיש מזמנה להדריך תיירים ישראלים נבוכים בהונג קונג.

בשנת 2015 יסדה עם חברתה איריס לו ארגון מתנדבים כדי לעזור לישראלים המבקרים באי. קוראות לעצמן SST שזה ראשי תיבות של Stepping Stones Tutti . המייסדות הן נוצריות שאהבתן לתנ״ך גרמה להן להתאהב גם במקומות הקדושים הנזכרים בתנ״ך, בארץ הקודש, ובתושבי ארץ התנ״ך. כלומר, אנחנו. הביטוי המעשי של אהבתן הוא הידוק הקשרים בין התרבות הסינית לישראלית, ולהציג בפני ישראלים שמבקרים בהונג קונג אתרי תיירות מקומיים, פסטיבלים, שווקים, מאכלי רחוב וכדומה. הסיורים שלהן ללא תשלום, מלבד נסיעות בתחבורה ציבורית ומסעדות לאורך הטיול. ליוזמה שלהן הצטרפו עד כה כ40 מתנדבים מהונג קונג.

אודליה עונדת לצווארה תליון זהב בצורת מגן דוד, ועונדת שעון עליו אותיות עבריות במקום ספרות. מפתיע. בהמשך הן סיפרו לי ששמותיהן המקוריים היו שמות סיניים, אך הן החליפו את שמותיהן לשמות עבריים.

בתחילת הדרך, לפני כ4 שנים, הן ארחו רק ישראלי אחד בחודש. אך שמועות על שירותיהן עברו מפה לאוזן, והיום יש להן אורח ישראלי כמעט מידי יום. לפעמים אפילו חמישה ישראלים ביום. כאלף ישראלים כבר טיילו איתן מאז הקימו את הארגון ללא מטרת רווח.

בכנסים של פרוטסטנטים במזרח אסיה הן דיווחו על פעילותן, וזכו לתשואות. פנו אליהן חברים מכנסיות אחרות וביקשו לעשות כמוהן. כך נפתחו סניפים של SST גם בערים אחרות בסין כמו שנחאי, בייג'ין, וגם בנפאל, בסינגפור, בטוקיו, באוסקה, קיוטו, בנקוק, ולאחרונה גם באוסטרליה ובניו זילנד. אודליה ואיריס הדריכו את חבריהן מערים אחרות איך לפעול, וכל הקבוצות מחליפות ביניהן מידע ועצות שימושיות כיצד להיטיב עם ישראלים. בקיוטו אף פתחו אכסניה בשם ״בית שלום״ שמארחת בחינם תיירים ישראלים. גם איריס ואודליה היו רוצות לפתוח אכסניה כזו בהונג קונג, אך אין להן תקציב. כאמור, כל הפעילות היא בהתנדבות מלאה ועל חשבונן הפרטי.

הן מתאימות לכל מטייל ישראלי מסלולים לפי תחומי עניין ולפי הטעם האישי של כל אורח. בפגישה מקדימה קיבלתי מאודליה הדרכה מפורטת איך להגיע למרכז הקהילתי היהודי, וגם הדרכה על בית חב״ד במיד לבל. (ראו עוד פרטים על אתרים יהודיים בכתבה נפרדת בקישור זה). הן אף טרחו לטלפן מראש לשליח חב״ד המקומי הרב אבצן, כדי לתאם עבורי פגישה וסיור בערב שבת, שזה היום הלחוץ ביותר בשבוע העבודה שלו.

בדרך כלל מתנדבי SST לוקחים את הישראלים לראות את אתרי התיירות הפופולריים והמקובלים. אבל אני נפגשתי איתם אחרי שכבר ביקרתי באטרקציות הראשיות. (ראו כתבה נפרדת בקישור זה). רציתי לראות דברים חדשים, ובעיקר לחוש את דופק החיים האותנטיים של המקומיים. לבקשתי, המתנדבים ויקטור וָואן ואיריס לוּ לקחו אותי לטייל בשכונות במזרח הונג קונג במקומות שתיירים אינם מגיעים אליהם.

מתנדבי SST ויקטור ואן ואיריס לו בסיור עם כותב שורות אלה

ראיתי שם שווקים ודוכני מזון של המקומיים. אין שם שלטים באנגלית כמו באזורי התיירות, אלא בסינית בלבד. כיוון שאני מקפיד על שמירת כשרות, איריס ידעה לבחור עבורי דוכנים עם תבשילי פירות וירקות בלבד, ועם סוגי תה צמחוני. המאכל הלאומי שלהם הוא דִים סָאם, כמו הפלאפל שלנו. אלה כיסנים מאודים, שבתוכם כל מיני מילויים. איריס הפתיעה אותי כשידעה לבחור עבורי דים סאם ממולאים רק בירקות או בביצה קשה ומתוקה, אך בלי בשר. היה מעניין וטעים.

בשכונת Canse Way Bay ראיתי מגורים בצפיפות בלתי נתפסת בעיניים ישראליות. בצילום זה רואים חצר משותפת אחת מיני רבות ששמה Montane Mansion. זו אינה שכונת עוני, אלא מגורים של מעמד הביניים הלא גבוה. אבל בתיהם גבוהים ועוד איך.

מתחת לגשר קנורו הראו לי דוכנים של מכשפות ו"מגרשות רוחות". המקומיים באים אליהן כדי לקלל את אויביהם ושונאיהם. המכשפה מקשיבה באמפתיה לסיפור של הלקוחה, רושמת את שם האויב על נייר אורז מיוחד. מקפלת את הדף בצורה מיוחדת, ומכה בנייר שוב ושוב באמצעות סוליה של נעל. קצת מזכיר את חיבוט ערבות אצלנו. אח״כ המכשפה עוטפת את הנייר החבוט בציור של אריה צהוב, ומעלה אותו באש הנרות שלידה. הטקס המוזר הזה אמור לגרום שלקורבן השנוא יהיה מזל רע בשנה הבאה. לפי כמות המכשפות שישבו שם וכמות האנשים שעמדו בתור, נראה שהעסקים שלהן לא רעים.

משם המשכנו לשכונת Tai Koo Shing במזרח האי. אזור מגורים מודרני ומטופח על שטח שהיה פעם מספנה. עשרות גורדי שחקים מוקפים בגינות נאות. אזור גרים בעיקר מהגרים יפנים ובעלי המעמד הבינוי של הונג קונג.

תיירים רגילים ומי שמגיע בקבוצה מאורגנת לא יכול ליהנות משלל האפשרויות האלה. רק ישראלים אורחי SST. לא הבנתי למה זכיתי לשירות צמוד כזה. איריס היא מנהלת בחברת אסטרטגיה. למעני עזבה את המשרד ליום שלם, ובודאי נגרם לה הפסד כספי. כשהצעתי תשלום היא סירבה. ״זו הדרך שלנו לעבודת אלוקים״ התנצלה בחיוך כובש.

טוב הלב הנדיר הזה עורר בי קצת סקפטיות וחשדנות. גם רב בית הכנסת של חב״ד, שם התפללתי שחרית בכל יום, חושד שSST זו קבוצה מסיונרית. "תיזהר מהן" אמר לי. לפיכך, שאלתי אותן ישירות מי מממן אותן, והאם יש איזה מניע מיסיונרי מאחוריהן. הן לא הבינו את החשד שלי. לדבריהן, יש להן שליחות במובן של ״משימה״, אבל לא במובן של המרת דת. אינן מדברות עם אף יהודי על התנצרות. אני התרשמתי מהכנות שלהן ומטוהר כוונותיהן.

הסיסמה של SST: ״רוצים לבנות ידידות לטווח ארוך עם ישראלים, ולא רק לביקור אחד בהונג קונג״. אודליה מספרת שיש בהונג קונג קבוצה שכבר עשר שנים מתפללת בקביעות למען ישראל ולשלומה. SST הדפיסו דף עם קיצור ה"תפילה לשלום המדינה" מתורגמת לסינית, והפיצו בכל הכנסיות הפרוטסטנטיות בסביבה.

האהבה של חברי SST לישראל מתבטאת גם בלימודי עברית. מידי שבוע הם נפגשים לשיעור מפי מורה ישראלית, שֶלי סלומון מגבעתיים. הצטרפתי לשיעור הרביעי שלהם, ונשביתי בקיסמם. כתריסר סינים מבוגרים יושבים בכיתה, לומדים ברצינות ומתרגלים כל משפט חדש. המורה מלמדת אותם עברית מדוברת, וכבר בשיעורים הראשונים למדו ביטויים כמו ״סבבה״ ו״כפרה״.

ניצלתי את ההיכרות עם המורה שלי סלומון, כדי לברר את השמועות על מסיונריות. שלי סיפרה לי שפגשה את מנהלות SST יותר מ20 פעם בחצי השנה האחרונה, ומעולם לא ניסו לקרב אותה לנצרות. שמחתי לאשש את התחושה שלי על תום הלב שלהן.

האהבה שלהם לישראל ולשפה העברית אינה מובנת מאליה. שאלתי את אדמונד, שישב לצידי בשיעור, למה הוא משקיע מאמץ ללמוד עברית?

״ישו דיבר בשפה הזו״ מסביר לי אדמונד. ״אני קורא הרבה מאוד בתנ״ך, ויש לי חלום להיות מסוגל לקרוא תנ״ך גם בשפת המקור״.

ד״ר רות, רופאה פתולוגית, אומרת: ״חברה שלי התגוררה שנתיים בישראל ויודעת עברית, אז גם אני רוצה לדעת לתקשר עם ישראלים״. (אגב, באותו יום רות לקחה חופש מעבודתה כדי ללוות זוג ישראלים בסיור בעיר).

פלורנס הסבירה: ״בקרתי בישראל והתאהבתי בה. כשחזרתי התחלתי להתעניין בכל מה שקשור לישראל בתחומי תרבות, פוליטיקה, היסטוריה וגיאוגרפיה, הכל! השפה העברית זה עוד חלק מההתעניינות שלי״. פט ביקרה בישראל כבר פעמיים, ובטוחה שתבוא שוב. היא רוצה לשפר את יכולתה לתקשר עם ישראלים בביקוריה הבאים.

על כולם עולה ההסבר של אודליה מייסדתSST : ״למדתי בעבר עברית תנ״כית כדי לדעת לקרוא בתורה במקור. אני מכירה את אותיות האלף בית העבריות, קוראת תנ״ך בעברית, ובד"כ אינני מבינה. אני יודעת בעל פה פסוקים מספר בראשית בעברית. אבל כשהייתי בישראל, וממפגשים עם ישראלים פה בהונג קונג, הבנתי שזה לא מספיק. לכן אני רוצה לדעת גם עברית מדוברת".

לומדי העברית בהונג קונג. יושבת בחזית:  המורה שלי סלומון

יש לSST כבר קבוצה לא קטנה של אוהדים בישראל, שאף הקימו דף פייסבוק. כאשר הן מגיעות לישראל, הן זוכות לאירוח גומלין מישראלים שנעזרו בהן בעבר. בקיץ האחרון הקבוצה הישראלית ארגנה ״פגישת מחזור״ שאליה הגיעו כ50 ישראלים שנעזרו בעבר בשירותיהן.

ומה בעתיד?

אודליה ואיריס מעוניינות לפתח עוד קשרי תרבות בין סין לישראל. הן חולמות על מוסיקה עממית וקלאסית של נגנים ישראלים בהונג קונג, ולהביא לישראל נגני פולקלור סיניים. הן רוצות להקים מחנות קיץ משותפים לנוער ישראלי וסיני, ולהדק קשרים אקדמאיים בין חוקרים מאוניברסיטאות, ובתוכניות חילופי סטודנטים. אבל כרגע אין להן ידע ותקציב לקדם את התוכניות הגרנדיוזיות האלה. למי שיש רעיון, מוזמן לפנות אליהן ישירות.

גם מי שרוצה לחוות כמוני סיור אישי בלתי נשכח בהונג קונג.

האימייל שלSST :  ‏steppingstonestutti@gmail.com    ובווצאפ: 852-5285-7489