"מצב התיירות טוב מאי פעם, ועוד יהיה הרבה יותר טוב. אנחנו בתחילתה של פריצה דרך",  כך הכריז באופטימיות שר התיירות, יריב לוין, בועידת המלונאים שהתקיימה במלון אורינט בירושלים.

השר גילה שחודש אפריל 2018 היה השני אי פעם במספר התיירים שהגיעו לישראל, כשלמעלה מ400,000 תיירים הגיעו, והם מצטרפים לשינוי ענק. בארבעת החודשים הראשונים של 2018 נרשמה עליה של עוד 20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שגם היא הצטיינה בגידול ענק. "אנחנו צועדים לקראת מספרים שפעם היו בגדר חלום" הכריז השר לוין. "ההישגים האלה נותנים לנו הזדמנות אדירה, ועלינו לנקוט פעולות למקסם אותה. יש צורך להגיע לרשת בטחון והסדרה לענף המלונאות".

"השקענו יותר ממאה מיליון שקלים לסבסוד חברות תעופה שיביאו תיירים לישראל, והשקעה זו הוכיחה עצמה. למשל, מפולין פתחנו 6 קוים חדשים. ממצב של 7,000 תיירים מפולין בשנה שעברה, הגענו למצב של 22,000 תיירים. כך גם ממדינות אחרות. עוד דוגמה: לאילת הגיעו בעבר 4 טיסות שבועיות מחו"ל, וכיום יש 47 טיסות בינלאומיות. "הצלחנו לפתוח 150 טיסות שבועיות חדשות רק בשנתיים האחרונות" סיכם השר בסיפוק.

משרד התיירות השיג תקציבי שיווק חסרי תקדים. פעם תקציב המשרד היה 700 מיליון שקלים, מתוכם 200 מיליון לשיווק. כיום תקציב המשרד עומד על 1.2 מיליארד שקלים, ומתוכם חצי מיליארד מוקדש לשיווק. "זה מאפשר לנו לפתוח שווקים חדשים ולהעמיק טיפול בשווקים וותיקים".

השר הוסיף שהוא משתדל להביא תיירות חורף. בשנה האחרונה הגענו למצב שב"עונה המתה" הגיעו לישראל יותר תיירים מאשר ב"עונה הבוערת" בשנים קודמות. עם זאת השר ציין את האתגר של מחסור בחדרי מלון, וקרא למלונאים להתרחב ולהשקיע בפתיחת מלונות נוספים.

ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, תאר את תיסכולו ממצב התיירות בירושלים ובישראל. "לניו יורק ופריז מגיעים 50 מיליון תיירים בשנה. אפילו לקפריסין מגיעים עשרה מיליון. אז למה לירושלים מגיעים רק 2 מיליון תיירים?". ברקת דיווח על השקעות בתשתיות שונות, לרבות מלונאות. "התברר שככל שאנו מוסיפים חדרי מלון, התפוסה בהם עולה ולא יורדת". ניר ברקת הציג מהלכים אסטרטגיים שלו, כמו מירוץ ג'ירו איטליה והפקות אחרות שיוצרול לירושלים מיתוג חדש ואטרקטיבי לתיירים. "אנו משקיעים בתשתיות שונות ובספורט ובתרבות, ואני מאמין שבעוד 10 שנים תוכל העיר לשרת 10 מיליון תיירים בשנה".

דוד פתאל גילה למשתתפי הוועידה כי מלונותיו בישראל צריכים למכור 60% יותר ממלונותיו באירופה כדי להגיע לאותה רמת ריווחיות. לדבריו, ההפרשים ברווחים נובעים מהוצאות גדולות בישראל על ארנונה, רישוי עסקים, רגולציה דרקונית כמו דרישה למצילים וספרינקלים, ודרישות כשרות ושכר משגיחי כשרות. אפשר להבין ממנו כי הרגולטורים הממשלתיים חונקים את המלונאים בישראל. לדוגמה הוא הביא את הדרישה לחידוש רישיון עסקים בכל 3 שנים, כאשר באירופה זה נדרש רק פעם בעשור שנים, ובארצות הברית הרישוי ניתן לכל החיים.

הוועידה נפתחה בסקירה של מנכלית התאחדות המלונאים, יהל בן נר, שאמרה שהוצאות תפעול מלון בישראל כפולות מהוצאות תפעול מלון של אותה רשת בגרמניה.

היא ציינה שמצוקת כח האדם מהווה איום אסטרטגי על ענף המלונאות. כדי לפתור זאת הצליחה ההתאחדות להגיע להסכם עם הממשלה לייבא 2,000 עובדים זרים לענף, כאשר מחציתם פלסטינאים ומחציתם ממדינות אחרות. בתקופה זו היא מנהלת דיונים מול האוצר על גזירת המיסוי וההיטל הרטרואקטיבי על מלונאים שהעסיקו מסתננים מהגרי עבודה.

בין האתגרים שבהם עוסקת התאחדות המלונות היא ציינה את הקטנת הרגולציה של משרד הבריאות ושל משרד הדתות. היא הקימה צוות שעובד מול הרבנות הראשית, במגמה להביא למצב שהרגולציה בכשרות תעסוק רק במזון ושתיה, ולא בענייני אוירה ובידור במלונות. יהל עוסקת גם במאבק נגד השכרת דירות AirBnb שנוגשות בשוק של המלונות.

אחת הסוגיות שמעוררת בה ענין היא להבין מדוע התיירות הישראלית במצב סטגנציה כאשר התיירות מחו"ל הולכת וגדלה. היא מחפשת דרכים להגדיל גם את רכישת הלינות של ישראלים, ושוקלת לצאת בקמפיינים ארציים.

את סקירתה המקיפה סיימה בהצגת חדשנות טכנולוגית ואינטרנטית שעומדת להיכנס לענף המלונאות.

בוועידת המלונאים התארח גם שר האוצר, משה כחלון, שדיווח על ההסכם להוספת 2,000 עובדים זרים לענף המלונאות, וציין "זה לא הסוף! אם תממשו ותנצלו את כל המיכסה הזו ותפעילו את כל האלפיים, אהיה מוכן לדון בתוספת עוד עובדים זרים". הוא ציין את התקדים שבו נתנה הממשלה אישור לייבא 20,000 עובדים זרים מסין לענף הבניה, אך הקבלנים לא באו לנצל את המיכסה. התברר שטענות הקבלנים על היקף המחסור בעובדים היו מוגזמות מאוד, וגרמו לממשלה הפסדים ומבוכה מול ממשלת סין. השר כחלון למד לקח, ולא רוצה לחזור על זה גם בענף המלונאות.  הוא הצהיר גם שהוא בעד הקטנת מסים כי זה מגדיל את הצמיחה במשק.

השר כחלון יצר בדבריו זיקה וקשר בין הגידול בתיירות לבין "חוק ההתגברות" להגבלת הרודנות הכוחנית של שופטי בג"ץ. כחלון אמר שתיירים באים למדינה דמוקרטית מתוקנת, אבל חוק ההתגברות עלול לפגוע בדימוי הדמוקרטי של ישראל, והדבר ירחיק מאיתנו תיירים שיחששו להגיע למקום חשוך כזה.

השר יריב לוין שנאם אחריו פתח את נאומו בלגלוג על הגישה של "התיירות המשפטית". "תמיד שאלתי את עצמי איך קרה שהתיירות משגשגת?" אמר השר בסרקזם, "ועכשיו הבנתי שזה בזכות 'התיירות המשפטית', ואם נעביר את פסיקת ההתגברות אז אף תייר לא יבוא לישראל. כי יש אנשים שחושבים ש3 וחצי מיליון תיירים הגיעו לישראל בשנה שעברה רק כדי לראות את הפלא המשפטי של בג"ץ השליט הכל יכול". הוא הציג את עמדתו שהחוק הזה הוא הדרך להחזיר את דמוקרטיה למקום שהיא צריכה להיות.

נשיא התאחדות המלונאים, אמיר חייק, אירח לשיחה את יאיר לפיד שהביך את עצמו ואת הקהל בדברים תפלים על ליגת כדורגל.

שרת המשפטים, אילת שקד, גילתה לנוכחים כי היא מנסה בקביעות לעצור חקיקה של רגולציה מיותרת על מלונות, כמו הצעת חוק אבסורדית לפיה הפעלת מלון בלי שירותי אינטרנט תיחשב עבירה פלילית. היא הבטיחה גם לתקן את "חוק הגנת הצרכן" באופן שיאפשר שיוויון בין מלונאים ישראלים שמשלמים מע"מ ומסים, ובין אתרי הזמנות בינלאומיים שפועלים גם בישראל ואינם גובים מע"מ. דבריה אלה התקבלו בשמחה וקורת רוח אצל המלונאים.