במשך מאות שנים היתה הונגריה גולה יהודית חשובה. בהונגריה התקיימו חצרות חסידיות, ביניהן חסידויות מונקאטש, סיגט, ספינקא, טאש וחסידות פאפא. חלק מהעיירות היהודיות כבר אינן חלק מהונגריה בעקבות "הסכם טריאנון" מ1920, שהעביר שטחים מאוסטרו-הונגריה לרומניה וצ'כיה. בין האדמו"רים החשובים שחיו בהונגריה נמנו רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, רבי ישעיה מקריסטיר, רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט, האדמו"ר רבי יצחק אייזיק וייס בעל ה"חקל יצחק" מספינקא שהתגורר בסליש, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם ועוד ענקי הרוח שהשאירו חותמם על התרבות היהודית.
העושר הרוחני הזה נחרב בשואה, אבל פה ושם נותרו שרידים של מבנים שמעידים על פאר העבר המשותף שלנו. כחמישים חצרות חסידיות התקיימו ברדיוס של כמאה ק"מ מדברצן. כיום מהווה דברצן נקודת יציאה לטיולי-כוכב לאתרים יהודיים, שנמשכים חצי יום או יום שלם. יבואו על הברכה עובדי מחלקת התיירות של עיריית דברצן שטרחו להכין עבורנו מסלול טיול "בעקבות האדמו"רים". אורך המסלול כ200 ק"מ, והוא חוצה כפרים ועיירות שבהם היו קהילות וחצרות חסידים גדולות. במסלול הזה נבחרו עבורנו שלש תחנות- הכי קרוב, הכי חשוב, והכי יפה. הנה התחנות במסלול האדמו"רים:
הכי קרוב: קָאלִיב Nagykallo

       

האוהל שנבנה מעל מערת הקבורה של הרבי מקאליב, והמצבה שעל קברו

בעיירה נוֹדְקָאלוֹ (ביידיש: קאליב), במרחק כחצי שעה נסיעה מדברצן, קבור האדמו"ר הראשון מקאליב, רבי יצחק טאוב זצ"ל. הוא התפרסם בעולם היהודי כעושה נפלאות שברכותיו התקיימו במציאות. הוא אהב לטייל באחו עם הרועים, ולמד מהם ניגוני רועים שעליהם הוסיף מלים מהמקורות היהודיים, והכניסם למורשת של חסידות קאליב. המפורסם שבהם הוא "שיר התרנגול" ((Szól a kakas már, שנהיה שיר עם פולקלוריסטי בתרבות ההונגרית הכללית. האדמו"ר קבור במערה קטנה שמעליה נבנה 'אוהל' מרשים, ובחוץ פזורות מצבות עם כיתובים בעברית. אגב, את נוסח הטקסט על מצבתו כתב הרבי בעצמו לפני מותו.
יש לתאם מראש ביקור במקום, כדי שיפתחו לנו את הדלת והשער. היארצייט של הרבי בז' באדר, אז מגיעים מאות ואלפי חסידים באוטובוסים בעיקר מאנגליה, וגם מישראל ומארה"ב.
חסידות קאליב קיימת עד היום בבני ברק ובברוקלין, ובראשה עומד האדמו"ר מנחם מנדל טאוב, הנכד של הנין של אותו רבי יצחק שקבור בקאליב. חסידות קאליב כיום הינה קטנה מאוד וכוללת כחמישים משפחות בלבד. אבל יש לה השפעה רחבה בזכות גישתו של האדמו"ר הנוכחי. הוא פתח את החסידות ואת התורה לקהלים רבים, בניגוד לאדמו"רים אחרים שהעדיפו לצופף את השורות בסגירות ולהתכנס בתוך החצר שלהם. רבי מנחם מנדל נוהג להופיע ולתת הרצאות ודרשות בכל רחבי ישראל. הוא החל במסעות של שיעורי תורה בוועדי עובדים ומפעלים גדולים, המשיך בקיבוצים ובמושבים, גם חילוניים, והופיע רבות בפני חיילי צה"ל. הוא מרבה לנאום ולדרוש גם בישיבות של חסידויות אחרות, וגם בישיבות בני עקיבא ובישיבות הסדר. אחד משמשיו אמר לי שבחמישים השנים האחרונות שמעו את הרב כחצי מיליון ישראלים. בזכותו יש לישראלים רבים נקודה חמה בלב וזיקה לחסידות קאליב.

כמעט מידי יום מגיעים תיירים יהודים לבקר בקאליב ולהתפלל בקבר רבי יצחק להדליק נרות, ולהניח קוויטלעך. מקצתם נשארים שם לסופשבוע. למענם שופץ המבנה בהמשך הרחוב שהיה בעבר בנין הישיבה ובית המדרש של קאליב, והיום משמש "הכנסת אורחים" שכולל חדרי שינה וחדרי אוכל גדול ומטבח. בבנין זה רוכזו יהודי הסביבה לפני שנשלחו בטרנספורטים להשמדה. בעיירה נותר גם בית הכנסת שבו התפלל הרבי.

שומר בית הקברות סיפר לי שפעמים רבות הוא מתבקש לפתוח את קבר הרבי אף לנשים לא יהודיות. בכפרי הסביבה הגויים יש אמונה שהרבי מחולל ישועות וניסים גם לאחר מותו. אימהות של צעירות עקרות, נוהגות לבוא להתפלל בקבר הרבי מקאליב שיושיע ויעזור לתת פרי בטן לבנותיהן. השומר מאמין שזה עוזר, ולראיה פעמים אחדות כבר באו לתת לו מתנת תודה על לידת תינוק, שסבתו התפללה בקבר למען בואו לעולם. היו אף מקרים שהוא הוזמן להיות אורח הכבוד בטקס הטבלה בכנסיה.

 

הכי חשוב: סָאטוֹר אוֹיְהֵיל Satoraljaujhely
אתר עליה לרגל פופולרי נוסף הוא בית הקברות בכפר אוּיְהֵיל, שם נמצא קברו של ראשון שושלת סאטמר, רבי משה טייטלבוים, בעל ה"ישמח משה". היה מתלמידיו הבכירים של 'החוזה מלובלין'. כיום נחשבת חסידות סאטמר הגדולה ביותר בעולם היהודי, וגם העשירה ביותר. מעריכים שחברים בחסידות כעשרים אלף חסידים. החסידות נוסדה ע"י רבי יואל טייטלבוים מהכפר סיגט, שהשתקע בעיירה סאטמרנמטי, הקרויה בפי היהודים "סאטמר" .
חסידי סאטמר מארה"ב ומישראל מרבים להגיע לביקורים במקומות שבהם האדמו"רים שלהם כיהנו ברבנות, וכמובן שהמסלול שלהם גם את הכפר אוּיְהֵיל. חסידי סאטמר מארה"ב שיפצו את הקבר של ר' משה טייטלבוים ובנו מעליו אוהל מכובד. חובבי יהדות יהנו לבקר באתר קברו של אחד הרבנים בעל השפעה עצומה על התרבות היהודית והחסידות. בחודש תמוז מתקיים היארצייט שלו, וכ500 אוטובוסים מגיעים מכל רחבי אירופה. באותו יום מספר המבקרים גדול פי כמה ממספר תושבי הכפר. לפיכך המארגנים מגבילים את הביקור והעליה לקבר רק לשעות אחדות, ומתאמים זמני הגעה ועזיבה של אוטובוסים, כדי שלא יהיו בכפר יותר מ50 אוטובוסים בבת אחת.

מסע להונגריה       

 

הכי יפה: מָאד MAD
במחוז טוֹקָאי, המפורסם ביינותיו האיכותיים, נמצא הכפר מָאד, שבו חיו כ300 יהודים עד השואה. כולם רוכזו בבית הכנסת, שבתוכו ננעלו שלשה ימים ללא אוכל, ומשם נלקחו לאושוויץ. רק 40 מהם שרדו, וכולם עזבו את הונגריה לנצח. כיום יש בירושלים בית כנסת של יוצאי מאד. הכפר מאד הוא חלק מהסיור המומלץ לא בזכות רבנים חשובים שגרו בו, אלא בגלל שבו נמצא בית כנסת משופץ שנכלל ברשימת "מאה בתי הכנסת היפים ביותר בעולם".

     

בית הכנסת של מאד נבנה במאה ה18 ברחוב טָנְשִיץ' Táncsics utca בסגנון לואי ה16. בית הכנסת הזה עמד בשיממונו מאז השואה, בניגוד לבתי כנסת נטושים אחרים באירופה שהפכו להיות מחסנים או מועדונים מקומיים. בית הכנסת במאד שופץ ושוחזר, ונפתח לקהל בקיץ האחרון. היום הוא מעורר התפעלות בהדרו, ומעורר מחשבות על העושר התרבותי והגשמי של היהודים המקומיים לפני השואה. הקירות והתקרות נצבעו בציורי קיר מרהיבים, ואורן הקודש שוחזר בגילופים מדהימים ונצבע בסגנון תחילת המאה הקודמת.

למעלה: פנים ביהכנ"ס. למטה: ארון הקודש וקטעים מהתקרה המצויירת

           

מאחורי בית הכנסת היתה ישיבה ובית מדרש. גם מבנה זה שופץ וכיום הוא משמש בעיקר כמוזיאון ליהדות, שאליו מגיעים בעיקר תלמידים לא יהודים מכל הסביבה כחלק מתכנית הלימודים שלהם. למען מבקרים יהודים שיש להם שורשים משפחתיים במאד או בכפרי הסביבה, הציבו במקום מחשב עם פרטים כמעט על כל יהודי המקום, באיזה בית התגוררו, והמקום המדויק של הקבר של כל אחד.

גם המשרד של ראש הישיבה שופץ ושוחזר. מוצגים בו ספרים שחיברו רבני מאד שגם קבורים במקום, כמו הספר "קול אריה" מאת הרב אברהם הכהן, והספר "לבושי מרדכי" של הרב מרדכי ליב וינקלר. ספרים אלה יצאו לאחרונה לאור במהדורה מחודשת בארצות הברית בהוצאה של צאצאים של תושבי הכפר לשעבר. בחדר המשוחזר הזה עברה עלי אחת החוויות העוצמתיות ביותר בחיי. הוצאתי מהארון  את הספר "לבושי מרדכי", וניסיתי ללמוד כמה דפים כאשר אני יושב ליד שולחנו של הרב המחבר מרדכי וינקלר, בשולחן שעליו כתב את הספר. מרוב התרגשות לא הצלחתי להתרכז בלימוד.

       

למעלה: הספר "קול אריה" במהדורה מקורית ומהדורה חדשה. למטה: הספר "לבושי מרדכי" 

           

בשנים האחרונות מגיעים למאד כ10,000חסידים בסוף חודש אפריל לכבוד היארצייט של רבי שייעל'ה שטיינר. השנה הם מתכוננים לעשות שם את השבת, ולרגל זה שכרו כבר את כל החדרים והצימרים בכפר.
במקום יש גם מטבח וחדר אוכל עבור תיירים יהודים שמביאים אוכל בעצמם ורוצים לחממו ולאכול בצלחות נורמליות לא מפלסטיק. במבנה הישיבה הקצו גם כמה חדרים ללינה זוגית, או חדרי אכסניה עם 16 מיטות לתלמידים בטיול מאורגן. החדרים במלונית זו מרוהטים בסגנון תחילת המאה הקודמת. מיטה ללילה עולה במחיר מגוחך של 15 דולר ללילה בלבד. בכל סופשבוע המלונית מלאה עד אפס מקום.

     

מנהלת פרויקט השיחזור היא מאריאן פרנק, ישראלית לשעבר, מארגון "בעקבות הרבנים עושי נפלאות". הקבלן שביצע את השיפוץ הוא נשיא בית הכנסת בדרבצן, שנתן את נשמתו לשיפוץ בית הכנסת. בתקופה זו הם עמלים גם על פרויקט של שיחזור יקב כשר ומיקווה בכפר מאד.
בקרבת מקום נמצא בית הקברות היהודי המטופח. אפשר לבקר שם את מצבותיהם של רבני הכפר אברהם שוורץ ומרדכי וינקלר זצ"ל.

עד כאן שלשת האתרים במסלול האדמו"רים שהכינו משרד התיירות ההונגרי ועיריית דברצן. אבל הרשימה הזו היא רק "דוגמיות". בתחקיר על ההיסטוריה של החסידות בהונגריה שערכתי לקראת נסיעתי, נודע לי שהיו שם כחמישים קהילות יהודיות. מרובן לא נותר זכר. אבל ב15 מקומות נותרו שרידים כלשהם, שכל ישראלי יגלה ענין אישי לבקר בהם, להדליק שם נר זיכרון, ואולי אף להתייחד בלימוד פרק מתוך ספר שחיבר רב המקום בדורות קודמים. רוב השרידים האלה מוזנחים ונטושים. אילו היו בישראל או באמריקה כנראה הם היו הופכים להיות אטרקציות תיירותיות.
בשיחה עם מנהלות מחלקת התיירות של עיריית דברצן, לִיבְּיָה דארין ונוֹרָה אֶדֶרַיי, התרשמתי מאוד מההשתדלות המיוחדת שלהם לקידום תיירות יהודית. אך מצד שני נדמה לי שאפילו משרד התיירות ההונגרי אינם מעריכים כראוי על איזה מכרה זהב תיירותי-יהודי הם יושבים. מבין חברות התיירות הישראליות רק "אלבר טורס" השכילו לזהות את הפוטנציאל העסקי של היהדות והחסידות בהונגריה.
בנוסף לשלשת האתרים ב"מסלול בעקבות האדמו"רים" שמומלצים ע"י עיריית דברצן, יש עוד אתרים יהודיים נוספים במרחק של כשעה וחצי נסיעה מדברצן. אבל הם פופולריים פחות. אליהם מגיעים בעיקר צאצאי יהודים שחיו באותם הכפרים, שמגיעים לטיול שורשים לראות היכן חיו הסבא והסבתא, היכן התפללו, והיכן הם קבורים. אולם נראה שגם תיירים יהודים וישראלים רבים יותר היו מעוניינים להגיע, אילו רק היו יודעים על קיומם של האתרים האלה.
להלן עוד אתרים יהודיים שעליהם אני ממליץ למי שיש לו זמן לטייל באזור:
אוּיְפֶרְטוּ (Ujfeherto)
האתר היהודי השני בחשיבותו (אחרי סָאטוֹר אוֹיְהֵיל) הוא הכפר הקטן אוּיְפֶרְטוּ, שלהפתעתי אינו נכלל ברשימת המומלצים של משרד התיירות ההונגרי. בישראל הכפר הזה מוכר יותר בשמו ביידיש "רָאצְפֶּערְט". הוא זכה לתהילת עולם בזכות רבי שלום אליעזר הלברשטאם, בנו של מייסד שושלת חסידות צאנז. ר' שלום אליעזר הלברשטאם כיהן כרב הכפר ויסד שם את חסידות ראצפערט, אך הקהילה המפוארת הושמדה בשואה ובנייניה נחרבו.
כיום חסידות צאנז היא חצר גדולה מאוד עם רבבות חסידים, רובם בישראל ויש חסידי צאנז גם באנגליה, בלגיה וארה"ב. צאצאיו וחתניו של האדמו"ר מראצפערט הקימו בתי מדרש וחצרות בויליאמסבורג בניו יורק, בסאן פאולו בברזיל, בקליבלנד ובמונטריאול. אחד מחתניו הוא האדמו"ר מקרעשטניף שהקים חצר בעיר רחובות, ושגם אני זכיתי להתברך מפי קודשו. לכל החצרות העצמאיות האלה  יש זיקה משפחתית אל רבי שלום אליעזר הלברשטאם זצ"ל, וחסידיהם באים לבקר גם בעיירה שבה כיהן ברבנות, ומתפללים ומדליקים נרות בבית העלמין המקומי, שרוב הטמונים באדמתו היו חסידי צאנז. גם תיירים יהודים שיש להם חיבה לעולם החסידות מבקרים בכפר שבו פעל האדמו"ר החשוב.

     

שער בית העלמין                 מצבת רבי הרצקע

אל תחפשו שם את קברו של המנהיג רבי שלום אליעזר הלברשטאם. הוא נרצח בשואה בכבשני האש במחנה בירקנאו, אפרו פוזר, והוא לא זכה לקבורה. אבל בבית העלמין בכפר רצפערט קבורים יהודים רבים, והחשוב ביניהם הוא רבי הרצקע הלוי זילברמן, תלמידו של רבי חיים מצאנז. הוא הקים בראצפערט חצר חסידית נפרדת במקביל לחצר של רבי שלום אליעזר, ובין החצרות לא היה קשר מלבד הזיקה לאדמו"ר מצאנז. צאצאיו מטפחים ושומרים את בית העלמין. הם גם רכשו בית צמד לבית הקברות, והכשירו אותו להכנסת אורחים לאכילה ולינה למי שבאים לקברי אבות, ובנו שם גם מקווה טהרה.

אוֹלַשליסקַה (Olaszliszka)
במחוז טוקאיי, במרחק כרבע שעה נסיעה מהכפר מָאד, נמצא הכפר אוֹלַשליסקַה, שם כיהן ברבנות האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן, תלמידו המובהק של ר' משה טייטלבוים. לאחר פטירת רבו הפצירו בו ליטול את שרביט ההנהגה. בתחילה סירב אולם לאחר שנטל עצה משלושה צדיקים, ביניהם ר' מאיר מפרמישלאן והרוז'ינר, החל לכהן כאדמו"ר מליסקא. הוא היה גאון בתורה, והוא מצוטט בספרי שו"ת רבים של רבנים חשובים אחרים. הוא כתב את הספר "אך פרי תבואה" עם חידושים על התורה, ואת הספר "הישר והטוב" עם דרשות והספדים. באישיותו הכובשת הוא הפך את הכפר הקטן להיות אחד ממרכזי החסידות החשובים בעולם בתחילת המאה הקודמת. המוני חסידים ופשוטי עם באו לחזות בעבודת קודשו, ושמו התפרסם כצדיק שגוזר והקב"ה מקיים את דבריו. פעל רבות להפצת מעיינות החסידות ובהשפעתו התרבו החסידים בהונגריה.
כ400 יהודים התגוררו בכפר אוֹלַשליסקַה. רובם התפרנסו מעסקי יין שהוכן בשיטות איטלקיות. הכפר נקרא בשם אוֹלַשליסקַה, כי "אולש" בהונגרית זה 'איטליה'. כל היהודים בכפר נשלחו לאושוויץ, ובית הכנסת הגדול שהיה בכפר ננטש, ובמשך הזמן נהרס. איחוד הקהילות היהודיות בהונגריה שיפצו את אתר בית הכנסת, שיהיה לאנדרטה לזכר נרצחי השואה.

השיטה הארכיטקטית האומנותית של השיחזור מזכירה לנו את השימור של בית טליתא-קומי בירושלים. המשחזרים לא בנו מחדש את הקירות ולא הציבו גג חדש, אלא רק ניקו וחיזקו את הקירות שנותרו על תילם. על קיר הכניסה שרטטו מפה עם שמות העיירות במחוז טוקאיי שבהן היו קהילות יהודיות. בצד הפנימי של קיר הכניסה חרותים שמות של 63 משפחות יהודיות שגורשו מהכפר אוֹלַשליסקַה בתקופת השואה ונלקחו למחנות ההשמדה.
בכותל המזרחי, במקום הפרוכת על מה שהיה ארון הקודש, הציבו אבן שעליה חרות בעברית ובהונגרית הפסוק: ”ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית יהוה ואל כל זקני ישראל. ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל". בנוסף, על רצפת בית הכנסת, במקום שבו היתה הבימה לקריאה בתורה, העמידו בימה מאבן. בלילות המקום מואר בתאורה עמומה מלמטה למעלה, באופן שמעורר יראה וכבוד.

האתר מרהיב ביופיו האומנותי. נפתח לקהל הרחב בקיץ בשנה שעברה. (צילומים: אנדרה מאייר).

בית הקברות היהודי בליסקא מטופח ושמור היטב, בהשוואה לרוב בתי הקברות היהודיים בעיירות וכפרים ללא תושבים יהודים. חסידי סאטמר בארה"ב חידשו את המצבה של רבי צבי הירש פרידמן ובנו אוהל מעל קברו, שאותו מרבים לפקוד יהודים מכל העולם, במיוחד ביארצייט שלו ביום י"ד אב.

             

קבר הרב פרידמן מלפנים ומאחור

אדרוביין Erdőbénye
הפרויקט הבא של מריאן פרנק וארגון "בעקבות הרבנים מחוללי הפלאות" יהיה שיפוץ המקווה בכפר אדרוביין במחוז טוקאיי. גם בכפר זה היתה קהילה יהודית קטנה, שכולה הושמדה בשואה.  המקווה בכפר מיוחד במינו בגלל שהוא נבנה מעל יובל של נחל. כשיושלם השיפוץ, גם אתר זה יהווה אנדרטה לקהילה היהודית ולקורבנות השואה.

          

המבנה ההרוס שבו היה המקווה של הכפר. מבט מחוץ ומבפנים

קֶרֶסְטִיר (Bodrogkereszteur)

        

שייעלע מקרסטיר "רב העכברים"           בית הרבי המשופץ                המצבה על קברו

אחד מראשי אדמו"רי הונגריה היה רבי שייעלע (ישעיהו) שטיינר, מייסד חסידות קַרֶסְטִיר. הוא היה שמשו ונאמן ביתו של רבי צבי הירש מליסקא ותלמידו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז. לאחר פטירת רבו, רבי צבי הירש, החל רבי ישעיה להתפרסם כבעל מופת וחסידים רבים שיחרו לפתחו. (תמונתו ובה חתימתו מקובלת כיום כסגולה לשמירה מפני עכברים). נכדו הרב רובין מאמריקה שיפץ את קבר סבו ובנה שם אוהל ענק וגם מקווה בקרבתו. הרב רובין רכש גם את בית המגורים של סבו האדמו"ר ובית נוסף לידו, והקים שם אכנסיה ליהודים. בכל שבת מגיעים לשם חסידי קרסטיר מאנגליה ואמריקה.
בנוסף לאתרים היהודיים שסקרתי לעיל, יש מסביב לדברצן עוד מקומות שהיו מרכזי תרבות יהודית. בחלק מהם יש מה לראות. בד"כ זה בית קברות קטן, שבני משפחה טיפחו ושיפצו את קברי אבותיהם, ומשלמים בקביעות לגנן מקומי לטפח את הקבר וסביבתו, ולפעמים את כל בית הקברות. יש עוד מקומות שבהם אפשר לראות מבנה שהיה פעם בית כנסת או בית מדרש, וכיום משמש מועדון מקומי או מחסן.

איך מגיעים לאתרים האלה?
הכי זול– בתחבורה ציבורית, אך זה לא מומלץ למי שאינו דובר הונגרית. רוב הכפריים אינם דוברים אנגלית או שפה נוספת אחרת.
הכי יקר– לשכור מונית צמודה ליום שלם.
הכי נוח– לשכור נהג דובר יידיש מהקהילה היהודית בדברצן. בבנין הקהילה בדרבצן יש פנסיונרים שהרב ארנפלד הדריך אותם היכן קברי הצדיקים, והם מוכנים להסיע תיירים מישראל לכל אתר יהודי. רצוי להזמין נהג כזה שבועיים מראש. התשלום נמוך לעומת עלות השכרת מונית צמודה ליום שלם.
אפשר להגיע גם במכונית שכורה. במשרדי הקהילה היהודית אפשר לקבל הדרכה ואף נ"צ מדויק, שאותו ניתן להכניס לGPS, שיוביל אותנו בדיוק עד לקבר הרצוי.

The study tour was organised and hosted by the City of Debrecen and the Association for the Tourism of Debrecen and Hortobágy, with the kind support of Wizz Air

 

כל הזכויות שמורות לאתר ותוליכנו לשלום

3 thoughts on “מסע בהונגריה בעקבות האדמו"רים”

להגיב על יהודה בנדיקט לבטל

WP2Social Auto Publish Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן