"תוך 3-4 שנים נתב"ג יהיה סתום בגלל הגידול הצפוי בתעבורה האוירית". כך הזהיר היום מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין, בועידת ישראל לתעופה של איגוד הטייסים בישראל. גונן מבקש מהמדינה להוסיף בנתב"ג מסלולים מקבלים למסלולים הפועלים כיום. לפי הצעתו, במקביל למסלול 12-30 ובמקביל למסלול 08-26 יש לסלול מסלולים נוספים, שיסומנו L או R, כמקובל בשדות תעופה רבים בעולם.
בועידה נשאו דברים ראשי חברת התעופה הישראליות וגם מומחים שהגיעו מחו"ל. הכל הציגו תחזיות 
וגרפים לעתיד התעופה בישראל ובעולם, ולדעת כולם צפוי גידול משמעותי ביותר. ראשי התעופה בישראל קובלים שהממשלה אינה עושה דבר, או אינה עשה מספיק להערך לגידול הזה. חלק מהמצוקה העתידית יהיה בגלל עודף רגולציה בישראל, אך גם בבקרה האוירית באגן הים התיכון, במיוחד מעל קפריסין. גונן אוסשקין קבל על שהממשלה מאפשרת "תחרות לא שיוויונית" בכך שמתירה לחברת התעופה ההודית לטוס מעל סעודיה, בנתיב קצר יותר מזה של אל על. חבריו "הרגיעו" אותו ואמרו שבקרוב יהיו עוד חברות זרות שיטוסו מעל סעודיה.
מפקד חיל האויר, האלוף עמיקם נורקין, אמר שהתעופה האזרחית חשובה לישראל גם בימי חירום, ולכן חיל האויר נערך להקצאת נתיבים מיוחדים להמראות ונחיתות של טיסות בינלאומיות גם בימי מלחמה וחירום. עצם הופעתו בועידה עוררה שמחה ונחת בלב הנוכחים, בגלל שאם היום הוא יכול להרשות לעצמו לעזוב את הבור בקריה לכמה שעות, זה סימן שהמצב הבטחוני והכוננות הצבאית פחות חמורים ממה שנדמה לכמה מהנוכחים.
אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, הפתיע באומרו "לא צריך כל כך הרבה חברות תעופה בישראל". לדבריו נתח השוק של כל החברות התעופה הישראליות עומד על 33% בלבד, בעוד חברות כמו טורקיש איר וויז איר מגיעות לכ15%. "יש סיכון שבעוד כמה שנים נפח השוק הכי גדול יהיה בידי חברה לא ישראלית" הזהיר סירקיס. לכן לדעתו המצב מחייב אישור של המיזוג של ישראייר עם סנדור ואל על.
מנכ"ל ארקיע, ניר דגן, דיבר על ההערכות לקראת הגידול בכמות התעופה, וביקש מהמדינה להסיר חסמים ולא להפריע לחברות התעופה להערך בעצמן. אחד מהרעיונות שלו היה לפתוח מחדש את שדה התעופה בעטרות לטיסות בינלאומיות' גם עבור תושבים ערבים מיהודה ושומרון, ובכך להקל על הלחץ בנתב"ג.
ראש רשות התעופה האזרחית, יואל פלדשו, (שהיה פעם מנכ"ל אל על) הציג תוכניות של הרשות להתגבר על הגידול הצפוי, והראה תוכניות להרחבה והתאמה של שדה התעופה הצבאי ברמת דוד גם לטיסות אזרחיות בינלאומיות, כפי שמקובל במקומות רבים בעולם. גם שדה התעופה רמון יוכל להקטין חלק מהלחץ הצפוי.
פלדשו אמר שאחת הבעיות היא נתיבי הטיסה מעל שמי ישראל. הוא הראה מפות של מגבלות טיסה בגבהים שונים, שממנה עולה שבישראל קשה מאוד להפעיל תעופה אזרחית חופשית.
אחד הפתרונות שהוצע בועידה היה להתאים את שדה התעופה של חיפה לטיסות בינלאומיות. כיום יש בעיקר שלוש מגבלות: אורך המסלולים קצר מהדרוש, לכן רק השימוש בשדה התעופה הוא רק למטוסים קטנים של עד 70-100 נוסעים בלבד. חברת התעופה TUS AIR הפעילה טיסות מחיפה לקפריסין וליוון, והטיסה עשרות אלפי נוסעים בתקופה קצרה. זה מלמד על הביקוש של השוק. שדה התעופה של חיפה נוח לתושבי הצפון וחוסך זמן נסיעה ופקקים לנתב"ג, וגם בדיקות בטחוניות ארוכות ומייגעות.
למרות ההצלחה חדלה חברת TUS לטוס מחיפה בגלל שאין בו מתקני ILS לנחיתות בתנאי ראות לקויה, ובגלל שעות העבודה המוזרות של השדה. בימים של ערפל או אובך כבד אי אפשר לנחות בחיפה, והמטוסים נאלצים לנחות בנתב"ג. בנוסף, שדה התעופה היה נסגר בשעה 7 בערב. לפעמים טיסה שהיתה אמורה לנחות במועד, מתעכבת בחו"ל שלא באשמת החברה, והיא לא יכולה לנחות כשדה חיפה סגור. לכן המשיכו מטוסי TUS לנחות נתב"ג. העברת הנוסעים באוטובוסים ובמוניות מנתב"ג לחיפה כרסמה מאוד ברווחי TUS, ובנוסף, הטרחה הזה גרמה להתמרמרות נוסעים ופגעה בשמה הטוב של החברה. לכן עזבה את חיפה.
לפיכך הציעו אחדים מהדוברים בועידה שהמדינה תשפר את שדה התעופה של חיפה, תשקיע בהארכת מסלולים, תפעיל את השדה 24 שעות ביממה, ותכניס לשימוש ILS ורדאר מודרניים. צעד כזה יהיה לא רק לרווחת תושבי הצפון, אלא גם לרווחת נוסעים תושבי המרכז, בכך שהלחץ על נתב"ג יקטן.
רבים מהדוברים העלו על נס את המצוקה הצפויה בכוח אדם בחברות התעופה בשנים הבאות. לפי כמות הזמנות לייצור מטוסים בעולם יהיה צורך ב300,000 טייסים. לא ברור מהיכן יגיעו. חברת אל על נערכת לפתוח קורס טייס משלה, להכשיר גם טייסים שלא שרתו בצוותי אויר בצה"ל. במדינות אחרות אין הערכות כנדרש. מתברר שכבר כיום מועסקים טייסים ישראליים בחברות תעופה זרות, ובWIZZ יש קבוצה לא קטנה כזו. אבל תנאי העבודה והמשכורות פחות אטרקטיביות. בועידה סיפרו על טייסים ישראלים שעברו לגור בסין להטיס טיסות פנימיות, אך נשברו מבחינה חברתית ונטשו ושבו ארצה. גונן אוסישקין העיר בקריאת ביניים כי אפילו הוא קיבל לאחרונה הצעת עבודה כטייס בחברה זרה במשכורת של 4000 יורו בלבד. המציעים פנו אליו כמו אל כל טייס יוצא חיל האויר, מבלי לדעת שהאו מכהן כמנכ"ל אל על.
מנכ"ל קאל, עופר גלבוע, אמר שחברות תעופה בכל העולם מעסיקות טייסים זרים, אך בישראל זה בלתי אפשרי. הרגולציה הממשלתית דורשת שכל טייס בחרה ישראלית יהיה דובר עברית. "זה אבסורד!" התרעם עופר גלבוע.
ראש ארגון הטייסים באירופה דיבר על תנאי עבודה שם. לדבריו כשליש מהטייסים הפעילים בחברות תעופה אירופאיות אינם מועסקים כעובדי החברות, אלא כעובדים פרילאנסרים עצמאיים ומזדמנים, וחלקם כעובדי קבלן של חברות השמה לטייסים. אין להם שכר ותנאי עבודה כמו לטייסי החברות. שכרם נמוך יחסית. ועל ימים שהם לא עובדים בגלל העדר ביקוש או מחלה, הם לא מקבלים כל תשלום.
מר איב רנרד מהנהלת חברת איירבוס הציג את המכירות של איירבוס בעולם ובישראל, וגם תחזיות. הוא הראה גרפים של גלי הזמנות של מטוסים בעולם. לדבריו שיאי ההזמנות מקבילים לתקופות שיא ושגשוג בתעופה העולמית. אבל כשההזמנות נמסרות ללקוחות כעבור שנים אחדות, כבר נגמר גל השגשוג והתעופה נמצאת שוב בשפל זמני, ואז לחברות התעופה אין מה לעשות עם המטוסים הנוספים שהזמינו. הוא גילה שהציע למנהלי ארקיע וישראייר אפשרויות להתמודד עם הבעיה הזו, אבל לא הרחיב מה הפתרון.
והקינוח המתוק: אנאליסט של חברת מקינזי, אלכס דיכטר, אמר שלפי מגמות האבולוציה של עולם התעופה בעתיד נטוס חינם. כרטיס הטיסה יהיה בחינם, כמו שנכנסים בחינם למסעדה ולבית קפה, אבל נשלם לחברות התעופה על שירותים שונים בטיסה. הוא קרא למנהלי חברות התעופה בישראל ואמר שכיום לא איכפת לרוב הנוסעים עם איזו חברה הם טסים, אלא רק מה המחיר ומה כלול בכרטיס. "זה כמו תחנת דלק. כולנו מתדלקים בתחנה הנוחה והקרובה, ולא משנה לנו איזו תחנת דלק זו, ולאיזו חברה היא מסונפת".
