"העליה בהיקף התיירות מעידה על תחושת בטחון של התיירים ועל כשלון תנועת הBDS" כך נקבע במחקר חדש של המכון למחקי ביטחון לאומי INSS. החוקרים, ד"ר שמואל אבן ותת אלוף (במיל.) ששון חדד, חקרו והגיעו למסקנה כי לאירועים ביטחוניים מוגבלים בהיקפם, כמו מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן, היו השפעות מוגבלות בזמן ובעוצמה על התיירות.
המחקר המלא פורסם היום בגיליון 1144 של "מבט על" של מכון INSS, והנה תקציר מנהלים שלו:
בשנת 2018 נכנסו לישראל כ-4.1 מיליון תיירים מרחבי העולם – שיא של כל הזמנים. זאת, חרף האירועים הביטחוניים, הסיקור הנרחב שלהם בתקשורת הזרה וברשתות החברתיות, ומאמצי החרם של ה-BDS. מדובר בגידול של כ-100 אחוזים בתיירות בתקופת 2007 – 2018, לעומת גידול של כ-60 אחוזים בתיירות הכלל עולמית בתקופה זו. נתון זה הוא סימן חיובי לקשרים שבין ישראל לעולם ומדד לכך שהמצב הביטחוני של ישראל בעיני התיירים בתקופה הזו היה איתן. היקף התיירות לישראל היא הישג שיש לפתחו בשל חשיבותו המדינית, החברתית והכלכלית ולהביאו בחשבון גם בענייני הביטחון.
התיירות, הנמצאת במגמת עלייה רב שנתית ברחבי העולם, היא אחד מענפי המשק החשובים במדינות רבות. התיירות לכל מדינה מושפעת במידה רבה ממטרות הביקור (תיור, ביקורי קרובים, דת, עסקים, מרפא) ומחלופות שיש תיירים במדינות אחרות: מחיר, תשתיות, קבלת הפנים, אטרקציות ותחושת ביטחון. התיירות היא אחד הפרמטרים להערכת יחסי החוץ של מדינה ואינדיקציה למידת הנורמליזציה ביחסים בינה לבין מדינות אחרות. התיירות מהווה גם אתגר ביטחוני, הן בשל הצורך לשמור על ביטחונם של התיירים והן כדי למנוע חדירה של גורמים עוינים בתוך זרם התיירים. לאירועים ביטחוניים עלולה להיות השפעה נרחבת על היקף התיירות. למשל, פיגועי ה-11 בספטמבר 2001 בארצות הברית השפיעו אז על התיירות הכלל-עולמית. ישנם ארגוני טרור, למשל במצרים, שמתמקדים בתיירים כמטרה לפיגועים, על מנת להחליש את הכלכלה והמשטר. יש כאלה שמביאים בחשבון את התיירות בשיקוליהם המבצעים, למשל, מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, הסביר בנאומו באוגוסט 2006, לאחר מלחמת לבנון השנייה, כי הופתע מתגובה הקשה של ישראל לחטיפה, בין היתר משום שידע שבאותה עת חלה בישראל עונת התיירות. מדבריו השתמע, כי עונת התיירות בלבנון מהווה אצלו שיקול ממתן הסלמה.
התיירות לישראל עד 2017
בשנת 2000 הגיעו לישראל 2.67 מיליון תיירים (לא כולל מבקרים ליום אחד), לעומת 1.1 מיליון בשנת 1990. את העלייה בהיקף התיירות בשנות התשעים ניתן לייחס גם להסכמי אוסלו עם הפלסטינים והסכם השלום עם ירדן.
התמונה התהפכה בעקבות פרוץ האנתיפאדה השנייה בסוף ספטמבר 2000. בשנת 2001 צנח מספר התיירים שנכנסו לישראל ל-1.12 מיליון ובשנת 2002 ל-862 אלף נפש בלבד (ירידה של 68 אחוזים לעומת 2000). משפל זה חלה עלייה ל- 1.78 מיליון תיירים בשנת 2005.
במהלך מלחמת לבנון השנייה (יולי-אוגוסט 2006) חלה אמנם ירידה במספר התיירים, אך בסך הכול בשנת 2006 הגיעו לישראל 1.74 מיליון תיירים. בשנת 2007 עלה מספר התיירים ל-2.06 מיליון ובשנת 2008 ל-2.57 מיליון נפש. בשנת 2009 חלה ירידה במספר התיירים ל-2.32 מיליון נפש, בין היתר בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" (דצמבר 2008 – ינואר 2009).
בשנת 2013 הגיע מספר התיירים ל-2.96 מיליון. בתקופת מבצע צוק איתן (יולי-אוגוסט 2014) חלה אמנם ירידה בתנועת התיירים, אך שנת 2014 הסתיימה עם 2.93 מיליון תיירים.
התיירות לישראל בשנים 2018-2017
בשנת 2017 הגיע מספר התיירים ל-3.61 מיליון נפש, לעומת 2.90 בשנת 2016. לפי סקר תיירות נכנסת בשנה זו, של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), המטרות העיקריות של הביקור בישראל היו: תיור ובילוי – 42 אחוזים, ביקורי קרובים וידידים – 25 אחוזים, צליינות – 19 אחוזים, עסקים – 9 אחוזים והשאר – 5 אחוזים. לפי הסקר, 22 אחוזים מהתיירים היו יהודים, כ-68 אחוזים נוצרים, והיתר – מוסלמים, בני דת אחרת או ללא שייכות דתית. היהודים היוו 76 אחוזים מהתיירים שהגיעו מצרפת, 40 אחוזים מהתיירים מארה"ב ו-36 אחוזים מהתיירים מבריטניה.
בשנת 2018 נרשם שיא בכמות התיירים שהגיעו לישראל. לפי אומדן הלמ"ס לישראל הגיעו 4.1 מיליון תיירים, גידול של 100 אחוזים בתקופה 2007-2018. הגידול בתיירות התרחש על אף חוזקו של השקל ביחס לדולר בחלק משנת 2018, ולמרות המחירים הגבוהים יחסית בבתי המלון (לפי נתוני 2017, מחיר חדר בבית מלון בת"א עמד על 332 דולר לילה במוצע, לעומת 384 דולר בפריז, 161 דולר בברצלונה, 110 דולר בברלין ו-91 דולר באיסטנבול).
במהלך שנת 2018, לפי אומדני הלמ"ס, נרשמה עד למאי 2018 עלייה של 22 אחוזים במספר התיירים, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2017 ואילו בחודשים יוני-דצמבר 2018 נרשמה עלייה של 8 אחוזים בלבד (בהשוואה לחודשים המקבילים ב-2107). יתכן שהירידה בשיעור העלייה נבעה מהשפעת המתיחות ביטחונית (העימות בגבול רצועת עזה ופיגועי טרור ביו"ש ובירושלים).
המספר הגבוה ביותר של כניסות תיירים בשנת 2018 היה מארצות הברית – 898 אלף (15 אחוזים יותר מב-2017) ומצרפת – 346 אלף (12 אחוזים יותר). השיא בשיעור הגידול במספר התיירים היה מפולין – 152 אלף, 56 אחוזים יותר מב-2017 (חלק מהגידול נובע מתיירות חורף ישירות לאילת) ומאיטליה – 151 אלף (40 אחוזים יותר). לעומת זאת, מרוסיה הגיעו 316 אלף תיירים (5 אחוזים פחות לעומת 2017), מאוקראינה – 137 אלף תיירים (6 אחוזים פחות) ומסין – 105 אלף תיירים (15 אחוזים פחות).
התיירות בירושלים צמחה בשנת 2018 ב- 37.5 אחוזים והיא עומדת בראש רשימת יעדי התיירות הצומחים בשנה זו.
ההכנסות מתיירים גם הן במגמת עלייה. על סמך נתונים חלקיים, ההכנסות בישראל מתיירות נכנסת בשנת 2018 עולות על 6 מיליארד דולר (ללא הוצאות של עובדים זרים בישראל). לפי נתוני למ"ס, בשנת 2017 הן הסתכמו ב-5.68 מיליארד דולר, בשנת 2016 – 4.82 מיליארד דולר ובשנת 2010 – 3.76 מיליארד דולר. יש להדגיש כי לתיירות תרומות עקיפות גדולות למשק, למשל בתחום השקעות וייצוא הסחורות, מאחר וחלק מהתיירים הינם אנשי עסקים.
משמעויות
אף שלתנודות בתיירות יש מגוון סיבות (חלקן עונתיות), ניתן לראות במספר התיירים הנכנסים סמן לתחושת הביטחון של התיירים בישראל. היקף התיירות הוא גם מדד לאטרקטיביות של ישראל ולנורמליזציה ביחסי ישראל עם מדינות שונות. העלייה הדרמטית בהיקף התיירות בעשור האחרון, על אף המצב הביטחוני ותופעת החרם של תנועת ה-BDS, עשויה להעיד על תחושת הביטחון של התיירים בישראל, כמו גם על כישלון של מאמצי ה-BDS בתחום זה. נתון זה מעניין לאור הפער שבינו לבין תחושה הרווחת בישראל כי מצב הביטחון נפיץ. אף על פי כן, יש להתייחס לאוכלוסייה התיירים כבעלת רגישות גבוהה מאוד לאירועים ביטחוניים.
מעיון בגרף הרב שנתי של מספר התיירים הנכנסים לישראל עולה, כי לאירועים ביטחוניים מוגבלים בהיקפם, כמו מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן היו השפעות מוגבלות בזמן ובעוצמה על התיירות. ניתן להסיק מכך שרוב התיירים העריכו, שישראל לא נמצאה בסיכון משמעותי, גם משום שעיקר הפעילות הייתה בצפון הארץ ובדרומה, בעוד שמרכזי התיירות העיקריים – ירושלים, תל אביב ואזור ים המלח – לא היו תחת איום ניכר. ההתאוששות מאירועים אלה אינה דבר מובן מאליו, כי תיירים לא נוהגים לרדת לעומקם של אירועים ביטחוניים ואמורים להיות מושפעים במידה רבה מהתקשורת. לעומת זאת, בתקופת האנתיפאדה השנייה, שהייתה עימות ממושך וכלל את מרכז הארץ, ההשפעה על התיירות הייתה קשה וההיחלצות ממושכת.
העלייה במספר התיירים מארצות הברית וצרפת לישראל משקפת את היחסים הטובים בין המדינות ואת הקשר החשוב שבין הקהילה היהודית במדינות אלה לישראל. יתכן שהעלייה בתיירות מצרפת לישראל נוגעת גם להתגברות האנטישמיות במדינה זו ובאירופה בכלל. כלומר, חלק מהתיירים הם יהודים צרפתים, שחשים בישראל ביטחון רב יותר ואולי אף בוחנים אפשרות עלייה לישראל.
היקף התיירות לישראל היא הישג שיש לפתחו בשל חשיבותו המדינית, החברתית והכלכלית, ולהביאו בחשבון גם בענייני הביטחון. השקעה שוטפת בביטחון ובאירועים מיוחדים (כמו אירוויזיון 2019 הצפוי להיערך במאי בתל אביב) היא חלק מכך. מאידך גיסא, כאשר יוצאים למלחמה או למבצע גדול אין להתעלם מהנזק הצפוי לתיירות בישראל.