עוז ברלוביץ מונה למנכ"ל חברת התעופה ארקיע, באחת מהתקופות הקשות ביותר של החברה ושל ענף התעופה הישראלי. יש לו תוכניות סדורות ומפורטות איך להקטין את המשבר ואיך לצאת ממנו לשגשוג.

עוז ברלוביץ התחיל לעבוד בארקיע לפני 25 שנים כדייל, התקדם לתפקיד דייל ראשי, מנהל תחנות, מנהל מחלקת הדיילים, מישנה למנכ"ל, וכיום הוא מנכ"ל החברה. הוא נראה ונשמע מאוהב בעבודה שלו ובתחום התעופה. "תעופה זה חיידק וזה מקצוע" הוא מכריז. בישראל יש רק 3 חברות תעופה, רק אלפים בודדים של עובדים, ונמל תעופה בינלאומי אחד. "הניסיון זה הכי חשוב, כי יש רגישות לפוליטיקה לשער הדולר ולמצבים בטחוניים כמו המלחמה בעזה".

בתחום התעופה אומרים בהומור שהצלחתו של עוז ברלוביץ מובטחת, בגלל שמצב ארקיע לא יכול להיות גרוע יותר. מכאן אפשר רק לעלות. בקשנו לשמוע ממנו על תוכניותיו כמנכ"ל החברה.

אדוני המנכ"ל הנכנס, איך המלחמה בעזה משפיעה על ארקיע?

המלחמה משפיעה לא רק על ארקיע אלא על כל ענף התעופה בישראל. כיום אנחנו עובדים ב20% בלבד מהפעילות הרגילה שלנו, בהשוואה לדצמבר אשתקד. ברור שגם אנחנו עובדים פחות. את חודשי החורף הנוכחי אנחנו מנצלים לעבודות תחזוקה יסודיות של המטוסים שלנו, C-CHECK שנמשך שבועות אחדים להחלפת מכלולים וחידוש חלקים במטוסים ובמנועים, אף אם לפי הוראות היצרן עדיין לא הגיע המועד להחלפתם.

זה מסביר את התפעול, אבל מה קורה אצלכם בתזרים המזומנים כאשר אין הכנסות?

עשינו פעולות שונות לצמצם גם את ההוצאות במקביל לצמצום ההכנסות. אנחנו משתדלים להתמקד רק בהוצאות הכרחיות. 50 מעובדינו מגוייסים, ומשכורתיהם משולמות על ידי הביטוח הלאומי. לצערי, הוצאנו לחל"ת כ200 עובדים נוספים. אנחנו מצליחים לשרוד על כח אדם מצומצם והכרחי בלבד.

זה לגבי טיסות בינלאומיות. אבל מה קורה בקו שלכם לאילת?

הקו ממשיך לעבוד. מתווה המפונים שינה את סוג הנוסעים. בקו לאילת הטסנו בדצמבר 38,000 נוסעים, לעומת 47,000 נוסעים בדצמבר 2022. בקו הזה הירידה בפעילות די נסבלת. אין לשכוח שכיום הישראלים ממעטים לטוס לחופשות באילת, בגלל שהמלונות מלאים במפונים.

מה התחזית שלך לענפי התיירות והתעופה בתקופה הקרובה?

אני אופטימי שהענף יחזור לאיתנו עד הקיץ. הציבור מסתכלים קדימה על חופשות פסח וחופשות הקיץ, וכבר מתחילים להזמין. יש כבר גם הזמנות ספונטניות לטווח קצר של יומיים עד שבוע, בעיקר מצד צעירים, ולוחמים שמשתחררים ממילואים בעזה ורוצים להתאוורר ולהחליף אווירה. זה מסמן בעיני את סוף המשבר.

אתם חברת התעופה הישראלית היחידה שאינה שומרת שבת. איך זה משפיע על המכירות שלכם בציבור הדתי והמסורתי של שומרי שבת וכשרות?

אנחנו עובדים המון עם הציבור הדתי. סיטונאי תיירות דתיים הזמינו אצלנו מטוסים שלמים לקראת חג הפסח הקרוב כדי להטיס את לקוחותיהם לנופשוני פסח בחו"ל, במיוחד ליוון, מונטנגרו, דובאי, וגיאורגיה. אפילו לוייטנאם בדקו טיסות צ'רטר באמצעותנו לחג הפסח. בנוסף, לפני ראש השנה האחרון הפעלנו 36 טיסות צ'רטר לאומן.

סיטונאים דתיים מזמינים אצלנו הרבה צ'רטרים לנופשונים כשרים בפסח ובקיץ, כי הם יודעים שאצלנו הם ולקוחותיהם מקבלים שירות הכי טוב. כשרות האוכל המוגש בטיסות שלנו הוא בדיוק כמו באל על ובישראייר. אז המציאות מוכיחה שאין לנו נתק עם הציבור הדתי ועם הסיטונאים הדתיים.

ארקיע תחנוך ב6 בפברואר קו חדש לסרילנקה, שהיא אחד מיעדי התיירות הפופולריים ביותר בעולם. הקו לסרילנקה היה אמור להיחנך בסוף חודש נובמבר, אך טיסת הבכורה נדחתה בגלל המלחמה. הרי המלחמה טרם הסתיימה, אז לפי מה החלטת לחנוך את הקו כבר בתחילת החודש הבא?

עשינו סקר בקרב לקוחות שרכשו כרטיסי טיסה לחודשים האחרונים, רבים מהם הביעו רצון לטוס בחודש פברואר, בהערכה שעד אז יסיימו את המילואים. לאחר הערכת מצב אצלנו החלטנו לזרום עם רצון השוק, וכך קבענו את תאריך היעד של 6 בפברואר. הטיסה שלנו לסרילנקה תהיה ישירה והכי קצרה, בלי קונקשנים והחלפת מטוסים.

עומאן שוב אוסרת על חברות תעופה ישראליות לטוס במרחב האווירי שלה. איך זה ישפיע על הקוים שלכם לסרילנקה והודו?

זה יאריך את הדרך ואת הוצאות הדלק. הטיסות לסרילנקה בנתיב הקצר מעל סעודיה ועומאן תוכנן להיות 6 שעות ורבע. המטוסים שלנו יכולים לעמוד בזה. אבל כעת הטיסה תימשך 10 שעות, על גבול היכולת של המטוסים צרי הגוף. לכן אנחנו נבצע נחיתת ביניים בסיישל לתדלוק. העצירה תימשך עד 40 דקות, והנוסעים לסרילנקה לא ירדו מהמטוס.

יש גם יתרון בתקלה הזו. נוסעים יוכלו לרדת במאהה לחופשה באיי סיישל, והקו הזה ישמש שני יעדים. כך גם המטוסים יתמלאו יותר.

אנו מדברים על עומאן, וזה מעורר דאגה של סיכון חדש מצד החותים בתימן. איך זה משפיע על הקו הארוך מעל ים סוף והים האדום?

אין קשר. הנתיב שלנו לא חולף מעל מיצרי באב אל מנדב, שם פועלים החותים.

הארכת הטיסה מגדילה הוצאות ובעקבות כך גם מחירי כרטיסי טיסה. המחיר שקבעתם לכרטיס לסרילנקה בנתיב הקצר היה 600$. מה יהיה מחיר כרטיסי הטיסה בנתיב הארוך יותר?

המחיר יהיה החל מ800$.

איך פותחים קו חדש למקום כמו סרילנקה?

זו עבודת פרך שמעורבים בה גורמים רבים במשך זמן רב. על הקו לסרילנקה עבדנו כשנתיים. זה התחיל בפניה לרשות התעופה האזרחית בישראל, שפנתה אל הרשות המקבילה בקולומבו בירת סרילנקה. במקביל עשיתי עבודת מטה מול משרד הבטחון לגבי אנשי בטחון והציוד שיורשו להעלות למטוס. הדרישות הביטחוניות הן עקב אכילס של כל קו חדש. יש לישראל דרישות לגבי שמירה מיוחדת על הנוסעים בטרמינל, ועל שמירת מסלול העברת המזוודות אל המטוס וממנו. יש מנהלי שדות תעופה שאינם מוכנים לשנות את הטיפול הרגיל שלהם בכבודה ובדלפקי צ'ק אין, וזה כרוך בדיונים ובפשרות. מדינות אסיה הן בירוקרטיות מאוד וקשה להזיז שם דברים.

למזלנו רת"א התגייסו לענין, ולחצו על הסרילנקים עד שהגיעו להסכמות. בלי זה לא היו מתפשרים גם אנשי הבטחון שלהם, והדיונים היו עלולים להימשך עוד שנתיים. (גילוי נאות: המראיין בכתבה זו היה "השדכן" שערך היכרות ראשונית בין מנהלי ארקיע לשגריר סרילנקה בישראל ביריד IMTM לפני שנתיים).

האם אתה יכול לתת לנו דוגמאות של יעדים שבדקתם ולבסוף לא אושרו לכם?

כן. הדוגמה העדכנית היא המלדיביים. זה יעד מבוקש לישראלים, עם פוטנציאל עסקי לארקיע. יש לי חלום לטוס גם לשם. המלדיביים זו מדינה מוסלמית. כאשר התחלתי לבדוק איתם הם סרבו להתיר נחיתות לטיסות שממריאות מישראל. פוליטי. הצענו לעשות חניית ביניים ולהמריא לשם מיעד שאינו ישראלי, וזה לא עזר. אז בינתיים ויתרנו על המלדיביים, אבל אני ממשיך להחזיק יד על הדופק.

מה יהיה מחירי כרטיסי הטיסה לסרילנקה?

בסביבות החל מ880 דולר.

אילו פרוייקטים אתה מקדם בתקופה זו?

אנחנו עובדים כל הזמן על יעדים חדשים. בשנת 2024 אני מקווה לפתוח עוד שישה יעדים חדשים. בנוסף, עובדים על מהמפכה טכנולוגית בארקיע. זה דורש השקעה רבה של זמן וכסף. מה שתזרע היום בתחום תקצור לפחות עוד שנה שנה וחצי.

מדובר ביעדים באירופה הקרובה ובאגן הים התיכון. היעדים המדויקים הם בינתיים סודיים מנימוקים אסטרטגיים, שלא יקדימו אותנו המתחרים. אני יכול לגלות רק שבעקבות ההצלחה הגדולה שלנו בקו למונטנגרו, נוסיף יעדים באזור הזה ובאגן הים התיכון.

האם יש לכם מספיק מטוסים לצורך זה? האם בשנים הקרובות צפויים שינויים בצי המטוסים שלכם?

כן. כיום אנחנו מפעילים 3 מטוסי אמברייר ושני מטוסי איירבוס 321 ניאו. עם צי קטן כזה קשה לנו להתמודד עם הביקושים הרבים, ואין לנו די מטוסים לפתוח יעדים חדשים כרצוננו ולפי דרישות השוק. לכן החלטנו לחכור בשנה הבאה 2 או 3 מטוסי אירבוס בחכירה יבשה (עם צוותי אוויר של טייסים ודיילות של ארקיע), ועוד 3-4 מטוסים בחכירה רטובה (עם צוות זר) לחודשי האביב והקיץ בלבד,. אנחנו עדיין בודקים הצעות למטוסי בואינג 737 או איירבוס 320, או שניהם. אנחנו חושבים גם להחליף חלק מצי מטוסי האמברייר שלנו במטוסי איירבוס.

ומה עם אפשרות לרכישה או החכרה של מטוסים רחבי גוף שיאפשרו לכם לטוס ליעדים רחוקים יותר כמו בנגקוק וניו יורק?

היה לנו מטוס רחב גוף, בואינג 767, שבו ארקיע טסה לתאילנד. מטוס גדול יש להפעיל למרחק גדול. זה מצריך לוגיסטיקה מורכבת מאוד, והסיכויים מול הסיכונים דומים. לכן החלטנו בעבר לוותר על ה767. ולמרות זאת אני בודק כל הזמן את הכדאיות העסקית למטוס רחב גוף וליעדים מתאימים. בינתיים אין החלטה להיכנס גם לזה.

איך אתה מתמודד מול חברות הלואו קוסט שהשתלטו על 30% מהתנועה האווירית מישראל?

עם פרוץ המלחמה חברות הלואוקוסט "ירדו מהמגרש". הן לא יחזרו לפני חודש אפריל, וגם אז יחזרו בעצימות נמוכה, לפחות בהתחלה. גם סגירת טרמינל 1 מונעת מהן לחזור לפי שעה. כשיחזרו, זה יהיה עם פחות טיסות שבועיות. לכן אנחנו בארקיע, ושאר חברות הלגאסי, נטוס יותר ליעדים מרכזיים באירופה.

עד המלחמה, שלש חברות הלואוקוסט בישראל הטיסו יותר נוסעים מכל חברות התעופה הישראליות גם יחד. קשה היה לנו להתמודד עם חברות הלואו במחיר השיווק. לפיכך נקטנו באסטרטגיה לשווק מוצרים שאין לחברות הלואוקוסט. ארקיע תמיד משלבת את חברת התעופה עם חברת התיירות ביחד. כך אנחנו מציעים חבילות של טיסות עם לינות ועם טיולים מקומיים, ועם כרטיסים להופעות וקונצרטים ולתחרויות ספורט גדולות. כך אנחנו מתחרים בהצלחה בחברות הלואוקוסט. אנחנו משלבים תעופה עם תיירות, במוצרים שהם ברי תחרות מול הלואוקוסט. נוסע חברת לואוקוסט שינסה להרכיב חבילה כזו בעצמו, ישלם בסוף יותר מאשר אצלנו.

לעומתכם, חברת ישראייר מתקדמת עוד בתחום התיירות, והיא רוכשת גם מלונות ביעדים של טיסותיה, ומכשירה את המטבחים בהם. איך אתם חושבים להתקדם בתחום זה?

ישראייר היא חברת תעופה שנכנסת למלונאות. אצלנו זה להיפך. הבעלים שלנו, ג'ורדש ונקש הם בעלי חברת מלונאות ענקית, שרכשה גם חברת תעופה, ארקיע. יש לקבוצה שלנו יותר מלונות להציע.

איך אתה מסכם את שנת 2023, ומה ההישג האישי שאתה גאה בו ביותר?

הצלחת ההתאוששות של החברה ממשבר הקורונה. אנחנו היינו חברת התעופה הישראלית היחידה שהודממה. בשנת 2020 הוצאנו לחל"ת 98% מהעובדים. החברה היתה סגורה במשך כשנה. יש עוד חברות תעופה בחו"ל שעשו זאת, אבל רובן לא שרדו. ואילו אנחנו חזרנו להפעיל את ארקיע במספרי שיא, וב2022 הבאנו אותה לריווחיות.

הישג נוסף הוא שבשנת 2023 ארקיע הגיעה למקום השני בישראל מבחינת כמות הטיסות המקומיות והבינלאומיות. וזאת עם חברה רזה, ופחות 25% עובדים מלפני הקורונה.

לאחרונה הגעתם לשקט תעשייתי בהסכמי שכר שהעניקו תוספת 10% לשכר העובדים. המתחרים שלכם טוענים שהייתם נדיבים מידי, וכעת גם העובדים שלהם דורשים השוואת תנאים. מה דעתך על טענה זו?

הסכמי העבודה והשכר חשובים מאוד להתפתחות ארקיע בעתיד הקרוב והרחוק, לפי מגמות השוק. בארקיע יש 5 ועדי עובדים, של הטייסים, הדיילים, המכונאים, עובדי הקרקע, ועובדי ההזמנות. עם כל וועד ניהלנו משא ומתן ארוך ומייגע, והצלחנו להגיע להסכמים שמשפרים את שכרם בהתאם לשכר בחברות תעופה אחרות. העובדים קיבלו תוספת של 10% והטייסים קבלו תוספת של 30%.

ארקיע הגיעה להסכמים עם עובדיה אחרי שאל על וישראייר כבר חתמו הסכמים משלהם עם עובדיהן. מי שהרים את הרף של שכר הטייסים זה לא אני, אלא אל על וישראייר. אני סגרתי אחריהם.

לדעתו של עוז ברלוביץ, התעופה הישראלית חשובה מאוד. הוא מצר על כך שיש בינינו אנשים אינם מעריכים את התעופה הישראלית, ומעריכים יותר חברות תעופה זרות. "השוק הישראלי הוא קטן, אבל בפרמיה לנוסע הישראלי יש ערך רב. ישראלי מרגיש בבית על מטוס ישראלי, יותר מאשר על מטוס של חברה זרה כמו לופטהנזה".