בוקרשט נהיתה לאחרונה יעד פופולרי מאוד לתיירים ישראלים. אותנו מענינים במיוחד ההיבטים היהודיים של בוקרשט.

לפני השואה חיו ברומניה 850,000 יהודים. אחרי השואה התברר שרק 350,000 יהודים שרדו. כלומר, פחות מחצי. רובם עלו ארצה, והנשארים סבלו משלטון הדיקטטור צ׳אושסקו. המפקד הרישמי האחרון נערך בשנת 2011 ובו הזדהו כיהודים רק 3,271 איש. אבל שליח חב"ד, הרב נפתלי דייטש מעריך שיש עוד רבים, כי לשיעורים שלו ושל אשתו, וגם לליל הסדר הציבורי שעורכים בחב"ד מגיעים גם יהודים שאינם רשומים כחברים בקהילה היהודית.

את הסקירה על יהדות בוקרשט אני מעדיף להתחיל בחידה: מהו המבנה שבצילום זה?

ובכן, התשובה היא שבבנין הזה נמצאת המסעדה הכשרה הגדולה של בוקרשט. מי שאיננו יהודי מקומי אינו יכול לדעת זאת. אין שלט. אין כלום. המסעדה היחידה שראיתי בעולם אשר אינה מנסה למשוך לקוחות אלא מרחיקה אותם. כאן תיירים יהודים אינם רצויים. המסעדה מסתגרת בתוך עצמה, כמו הקהילה היהודית. מסתתרת. נפחדת. בעיקר מעצמה.

אין שיתוף פעולה בין ועד הקהילה לבין השליחים של חב״ד. יהודי המקום עוקבים בחשדנות אחר פעילות יהודית מבורכת כמו ארגון סדר המוני או שיעורי תורה ותניא. בהרבה מקומות בעולם ראיתי שהשליחים של חב״ד זוכים ליחס חשדני של כבדהו וחשדהו. אבל חשדנות וניתוק כמו בבוקרשט לא ראיתי בשום קהילה יהודית בעולם.

פעם היו 1550 בתי כנסת בכל רומניה, כיום רק 81. בבוקרשט רק 6. רוב האזור היהודי נהרס על ידי הרודן צ׳אוצ׳סקו במהלך התוכנית המגלומנית שלו לעשות מול ארמון הפרלמנט שדרה ״שתהיה גדולה יותר משדרות שאנז אליזה״. כדי למלא את רצונו גורשו מבתיהם 40,000 משפחות, חלקן יהודיות, והבתים ומבני הציבור נהרסו.

בקרבת ארמון העם נמצאת אנדרטת השואה לזכר קורבנות יהודים וצוענים. בפינת הרחבה החיצונית יש עמוד ברזל בגובה כחמש קומות. בכל צלע בראש העמוד קבוע אחת האותיות של המילה "זכור". העמוד הזה נראה למרחקים גם מארמון העם וגם מגני צ'ישמיג'יו.

המבנה המרכזי הוא חדר זכרון עמוק באדמה, שנועד להזכיר לנו קבר אחים. בצד הקבר יש גם מצבות שהובאו לכאן מבתי קברות יהודיים. ברחבה החיצונית יש מגן דוד מברזל חלוד, וגם ארגז ברזל גדול שבתוכו שברי סלעים. כשמתקרבים אפשר להבחין שאלה שברי מצבות של יהודים. ברחבה יש גם גלגלי ברזל חלוד, סמל לצוענים.

     

בבוקרשט היה רובע יהודי שנמצא מאחורי בית החולים Coltea לכיוון דרום מזרח. לפני השואה 15% מתושבי בוקרשט היו יהודים. כיום אפילו לא פרומיל. פעם היו 81 בתי כנסת ובתי מדרש. רומניה היתה המדינה הקומוניסטית היחידה שהתנהלו בה חיי קהילה יהודיים בראשות הרב משה רוזן, שהיה גם חבר בפרלמנט הרומני.

 

ביהכ"ס המרכזי בבודפשט הוא ביהכנ"ס הכוראלי שהוקם לפני כ150 שנה, ושופץ בעשור האחרון. אם הוא נראה לנו מוכר קצת, זה בגלל שהוא תוכנן ע"י שני האדריכלים שבנו גם את ביהכנ"ס טמפלגאסה בוינה. זה בנין מפואר מאוד מבחוץ, ומבפנים מעוטר בציורי קיר מרהיבים ביופים. כמו בביתיכ"ס רפורמים, גם בו יש מקום לעוגב ומקהלה. מכאן השם כוראלי – "עם מקהלה". הבנין נפגע ברעידות אדמה, שופץ במשך 8 שנים, ונחנך מחדש בשנת 2014. כיום זה בית כנסת אורתודוקסי ובשבתות וחגים מתפללים בו בנוסח אשכנז.

בתחילה עזרת הנשים היתה בקומה השניה, אבל בשנים האחרונות עשו מחיצה בקומה הראשונה, כי לנשים המבוגרות שכבר מגיעות להתפלל בשבתות, היה קשה לעלות במדרגות. הגבאי, גילברט שיים, גאה שזכה לארח בבית הכנסת הזה גם מנהיגי ישראל כמו מנחם בגין, יצחק שמיר, גולדה מאיר, נתניהו, פרס, ויולי אדלשטיין. כאשר סבו היה גבאי, הוא אירח בביהכנ"ס את משה מונטיפיורי.

ביהכ"ס השני היה בית הכנסת הפולני שבו היו מתפללים בנוסח ספרד. כיום הוא משמש מוזיאון לשואה. קיר ארון הקודש מאוייר בעיטורים מקסימים. על שאר הקירות תלו כרזות ותמונות מתקופת השואה. לא הכי מרשים שראינו בחיים, אבל יותר טוב מכלום.

 

כדאי לשים לב לחסיד אומות העולם טריאן פופוביץ, שסיפורו ותמונתו נמצאים בפינה המערבית דרומית של המוזיאון. בתקופת השואה היה טריאן פופוביץ ראש העיר צרנוביצ'י ברומניה (כיום באוקראינה). הוא הציל כ25,000 יהודים כשהנפיק להם תעודות זהות של נוצרים. אמיתיות ומקוריות, לא מזויפות. כך הוא הציל יותר יהודים משינדלר.

       

בין היהודים שהוא הציל היו גם הסבא והסבתא של השחקן ההוליוודי דסטין הופמן. בשנים האחרונות עובד דסטין הופמן על הפקת סרט עלילתי על מעשי פופוביץ בשואה, והוא יגלם את דמותו בתפקיד הראשי. אחד התחקירנים בשירות דסטין הופמן לעלילה הזו הוא מדריך התיירים שליווה אותי בסיור בבוקרשט היהודית, יוּאָן מִיכַאֵלִישוּ, ולדבריו "זה יהיה סרט כמו 'רשימות שינלדר' אבל גדול יותר".

בית הכנסת הפעיל הוא "ישועה טובה" שהיה סגור כ70 שנה, ושופץ על ידי אנשי חב"ד. זה היה בית הכנסת העתיק ביותר בבוקרשט. לדברי הרב יש במקום שלשה מנינים ביום. אני מוסיף: "כמעט!". כשהגעתי באחד מימי החול לתפילת שחרית אני הייתי העשירי, ובלעדיי לא היה מנין. לעומת זאת בתפילת קבלת שבת היה בית הכנסת מפוצץ במתפללים שרובם ישראלים. היה קשה לי למצא מקום ישיבה באולם התפילה שבו כ150 מושבים. הכתובת: (Tache Ionescu 9).

  

השליח הרב נפתלי דייטש אומר שרבים מהתיירים הישראלים שמתפללים אצלם בשבתות מגיעים בקבוצות של חברת 'אבימור'. בבית חב"ד יש מטבח שמספק ארוחות כשרות לפי הזמנה לבתי המלון, במחיר זול של 15 יורו בלבד לארוחת צהריים. במקום מופעלים גם גן ובית ספר יסודי.

בבוקרשט לומדים כ200 סטודנטים ישראלים (מתוך כ500 בכל רומניה) ומידי שבת עורך השליח הרב דב בער אורגד סעודות שבת לכ40 מהם, ומקיים שיעור שבועי על פרשת השבוע, וגם אירועים כמו מדורת ל"ג בעומר, תיקון ליל שבועות, וכדומה. בנוסף, בבוקרשט חיים כ150 משפחות ישראליות שעשו רילוקיישן בשליחות מקום העבודה שלהם בישראל.

ראוי לציין גם את ביכנ"ס "קהל גדול" שעמד בכיכר האחדות ונשרף ע״י גזענים בפוגרום של 1941. על שטחו בנו קניון ענק. אחד מבתי הכנסת החשובים בבוקרשט היה בית הכנסת המלבי"ם, בו כיהן ברבנות רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר, שאת פירושיו למדנו בישיבות בני עקיבא. בית הכנסת הזה עמד שומם שנים רבות, עד שהשלטון הקומוניסטי הרס את המבנה ב1988 ובנה על חורבותיו את הספריה העירונית. יש בעיר עוד שני מבנים נטושים שבהם היו בתי כנסת- ביהכ"נ "בית המדרש" שמכונה גם "בית הכנסת האבוד" כי הוא נסתר בין בתים שחוסמים את הגישה אליו. וגם בית הכנסת "חברה אמונה". יש בבוקרשט גם שלשה בתי קברות יהודיים.

כדאי לדעת שיש בבוקרשט גם מוזיאון יהודי, אבל לא זכיתי לראותו כי הוא סגור כבר 4 שנים לצורך שיפוצים. אבל הוא או-טו-טו יפתח לקהל. נאמר לי שלפני חג הפסח האחרון נערך במוזיאון סיור עיתונאים לרגל פתיחתו לקהל, אבל אז התגלו שם ליקויים שמטופלים כעת ולא ידוע מתי יסתיימו. ראיתי גם את בנין התיאטרון האידי, שבו מתקיימות הצגות ביידיש. טוב לדעת שיש גם תרבות יהוידת חילונית בבקורשט, אבל אין מה לראות שם. סתם בנין.

את הסקירה על יהדות בוקרשט אני מבקש לסיים גם בצילום סימלי, כמו תמונת הפתיחה של כתבה זו.

     

בבוקרשט יש יותר חורבות של מוסדות יהודים מאשר מבנים פעילים. אחת הדוגמאות הוא מבנה בית האבות הגדול שפעל עד 1958, וכיום הוא נטוש והרוס. לאחר נטישתו נכנסו לתוכו צוענים. תחילה התגוררו בו, ואח"כ גנבו את כל הריהוט והברזים, ואפילו את הדלתות והמשקופים והמזוזות. בעיניי, המקום הזה יחד עם המסעדה, משקפים את מצב יהדות רומניה כיום יותר מאשר בתי הכנסת היפים והמשופצים. תהילתם מאחוריהם.

כ3,000 יהודים חיים בבוקרשט, רובם מבוגרים ורק פחות מ300 איש בגיל מתחת 60 שנה. הרב דייטש מספר שהפעם האחרונה שבה נערכה בבוקרשט חופה שבה שני בני הזוג יהודים היתה לפני כשלוש שנים. המשמעות היא שבעוד עשור או שניים היהדות בבוקרשט תתאדה ותימוג.

יש בבוקרשט כמה גופי תיירות שעורכים טיולים לבוקרשט היהודית ברגל או ברכב, בחינם או בתשלום. עירית בוקרשט עורכת גם סיורים יהודיים של כחצי יום במחיר 29 יורו לאדם. בתור אורח רישמי העמידו לרשותי את המדריך שנחשב הטוב ביותר. שמו יוּאָן מִיכַאֵלִישוּ (Ioan Mihailescu), ואפשר להזמין אצלו סיורים מראש באתר www.bucharestjewishtours.com או בטלפון 4-0722-235095. המחירים: 57 יורו למשפחה לסיור רגלי, ו- 145 יורו ל 5 אנשים בנסיעה במיניבוס.

 

המידע והתמונות לכתבה זו הושגו תודות לארגון Bucharest Expirience ובמיוחד למנהליו Tudor & Anda Maxim

כל הזכויות שמורות לאתר ותוליכנו לשלום

5 thoughts on “יהדות בוקרשט כיום ובעבר”
  1. שלום
    האם אתה יכול לציין את שמו של בית האבות הגדול שפעל עד 1958?
    האם ניתן למצוא רשימות של המתגוררים בו ב1940?
    אני מנסה לאתר את אביו ואחותו של משה אורחובסקי, שעמד בראש המשרד לעליה בבוקרש ונרצח ב1941 בזמן מרד הליגיונרים.
    משה היה אחיו של סבא שלי

להגיב על יעקב מאור לבטל

WP2Social Auto Publish Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן