בקַרִינְתִיָה שבדרום אוסטריה נפתחו הקיץ שני מלונות כשרים, ושניהם בתפוסה מלאה. הדבר מלמד שקרינתיה הופכת להיות כנראה היעד החם והמבוקש של התיירות הישראלית הדתית בשנים הקרובות.

קרינתיה (CARINTHIA) נמצאת מזרחית לחבל טירול, שהמוני ישראלים כבר גילו אותו וביקרו בו. טיילתי בקרינתיה לאחרונה, ולדעתי האזור הזה ראוי להיקרא "טירול פלוס". הנוף באזור זה דומה מאוד להרי טירול המיוערים והיפים עם גווני הירוק הרבים, שמרגיעים את העין ומרחיבים את הלב. וה"פלוס" של קרינתיה זה אגמים רבים. כ1,200 אגמים יש בחבל קרינתיה ו22 הגדולים שבהם נחשבים אתרי תיירות. ועוד פלוס קטן- גם אתרים יהודיים אפשר למצוא בקרינתיה.

      

אטרקציות תיירותיות רבות יש בקרינתיה, ולדעתי האטרקציה הטובה והמושכת ביותר שם איננה מעשה ידי אדם, אלא הטבע המקסים והפשוט מעשה ידי הבורא. הנופים פשוט מטריפים. הכל ירוק. מדשאות ושדות מטופחים בעמקים, והרים גבוהים מכוסים יערות, ואפשר לראות באמצע הקיץ אף רכסים מושלגים פה ושם. שפע של מים זורמים בנחלים גדולים וגם יובלים קטנים בכל מקום. האויר צח וצלול, נעים וקריר ללא צורך במזגן. תענוג לשוטט סתם בדרכים, לעצור בכל מיני מקומות, לרדת מהרכב השכור, לשבת על אחד הספסלים או הדשאים, לנשום עמוק את האויר הצונן, ולבלוע בעינינו את מראות הנוף מסביב. שלווה פסטורלית. ההיפך מהלחץ ומרוץ החיים בארצנו. גן עדן לנופשים. למשל, שורות אלה אני כותב ממרפסת חדרי במלון, כאשר מולי נשקף מראה הנוף הזה:

גם מטיילים חובבי אתגרים יכולים למצוא בקרינתיה שפע של אפשרויות בילוי. יש המון מסלולי אופניים, מסלולי הליכה בנוף מהמם, סנפלינג, אומגה, טיפוס הרים, מצנחי רחיפה ועוד. ישנם אפילו אתרי סקי שפתוחים ופועלים גם בקיץ, בחלק מרכסי ההרים שבהם קרחונים ושלג עד. בעונת החורף פועלים מאות אתרי סקי ברחבי קרינתיה.

קלגנפורט

בירת מחוז קריתינה היא העיר קְלַגֶנְפוּרְט Klagenfurt. יש בה בניינים עתיקים בסגנון הבארוק לצד בניינים מודרניים. כדאי לבקר שם בבנין העיירה הישן ב Alter Platz שבכיכר המרכזית, שנבנה במאה ה13.

כדאי לבקר גם בבית הממשלה, שקומתו הראשונה היא למעשה גם מוזיאון אומנות שבו מוצגים 665 ציורים. בנין העיריה נמצא בכיכר החדשה Neuer Platz שנבנה במאה ה16. בחזיתו יש פסל גדול של דרקון וגם פסל של מאריה תרזה. על המדרכה ברחוב קרמר הסמוך יש פסיפסים עם סמלים של ערים תאומות לקלגנפורט. נוכל לראות שם גם את הסמל של נצרת עילית.

     

מקום הבילוי החביב ביותר על ילדינו יהיה פארק מינימונדוס Minimundus. זהו אתר גדול ובו מיניאטרות של מבנים מפורסמים בעולם ושל העיר העתיקה של קלגנפורט. משהו דומה ל"מיני ישראל" שלנו באזור לטרון, אבל גדול פי כמה.

בית הכנסת הגדול של קלגנפורט נשרף עד היסוד בליל הבדולח ב1938, ועל חורבותיו נבנה בית מגורים רגיל. על המדרכה בחזית הבית ברחוב Platzgasse 3 ניצבת אנדרטת זיכרון לבית הכנסת ולקהילה היהודית.

על המצבה האמצעית כתוב בעברית: "לזכרון עולם. המקום הזה אתה עומד עליו, אדמת קודש הוא. כאן עמד לשם ולתפארת מקדש-מעט, בית כנסת שנהרס בזדון ע"י הרשעים הנאצים בליל הבדולח האיום והנורא בשנת 1938. נזכור גם את תושבי עירנו היהודים אשר הושמדו במלחמת העולם השניה. הי"ד". על מצבות סמוכות מוטבעים צילומים ישנים מבית הכנסת, ומתחתם טקסט בגרמנית שלא הבנתי.

במקומות אחדים בעיר יש אבני שפה מנחושת (Stolpersteine) שעליהן חרותים שמות יהודים שגרו בבית הזה ומכאן נלקחו בשואה למחנות ההשמדה.

אבני מדרכה אלה צולמו בקרבת בנין העיריה בסמטה הראשונה משמאל. כתובים עליהן שמות הדיירים היהודים לשעבר שנקלחו מבית זה אל מותם במחנות ההשמדה של הנאצים. אבנים דומות יש על המדרכות מול בתים נוספים בקלגנפורט.

האתר היהודי המענין ביותר בקלגנפורט הוא בית הקברות היהודי. נראה שם מצבות קבורה החל משנת 1880 ועד לפני השואה.

       

במיוחד כדאי לשים לב למצבות של חיילים יהודיים בצבא האוסטרי, ילידי קלגנפורט, שנפלו במלחמת העולם הראשונה והובאו לקבורה צבאית בבית הקברות הזה. יש שם גם מצבות של קציני צבא יהודיים משוחררים שנפטרו בשיבה טובה לאחר שחרורם מהצבא. כאשר הנאצים עלו לשלטון באוסטריה, אחדים מהקצינים היהודיים המשוחררים תלשו את אותות הגבורה ואת מדליות הצבאיות מעל מדיהם, והחזירו אותם לממשלה באקט הפגנתי.

בית הקברות סגור ונעול. אפשר לקבל מפתחות בהשאלה בבית העיריה של קלגנפורט, ורצוי להודיע להם מראש בטלפון שאנחנו מעונינים לקבל מפתח.

למעונינים להתעמק: יש מדריכת תיירים (לא יהודיה) ששמה מרתה מאן Martha Mann שחוקרת שנים את ההיסטוריה היהודית של קרינתיה, והיא מעבירה סיורים מודרכים בבית הקברות היהודי, ויודעת לספר סיפורים מרתקים כמעט על כל נפטר, ובמיוחד על הקצינים הקבורים במקום.

קלגנפורט שוכנת על גדות אגם וֶרְטֶר Worthersee, שהוא הגדול מבין האגמים הרבים בקרינתיה. מומלץ לצאת להפלגה בספינה שיוצאת מהמזח ליד העיר, וחוזרת לשם כעבור כשעתיים. בדרך עוגנת הספינה במקומות אחדים ויפים. מומלץ לרדת ממנה בחלק מהתחנות לפי בחירתנו, לשוטט להנאתנו בסמטאות ובגנים הסמוכים למזח העגינה, ולעלות על הספינה הבאה שתגיע בתוך כחצי שעה. מי האגם צלולים מאוד. אפשר לשתות מהם, ובמקומות רבים נראה משפחות רוחצות ושוחות במי האגם. סירות מירוץ וסירות מפרץ חולפות על פנינו ברחבי האגם. רוח נעימה מלטפת את הפנים והזרועות, ואני מתמכר לה בשקיקה. השמש נעימה והטמפרטורה היא 18 מעלות (כאשר בארץ הטמפרטורה באותה שעה היתה 35 מעלות).

על גדות האגם יש וילות יפות, שבחלק מהן יש יציאה מהסלון הישר אל שפת המים. כיום אסור לבנות בתים חדשים בקרבת האגם. הבתים הישנים והיפים נבנו ושופצו על ידי בעלי בתים עשירים, ומשמשים אותם כבתי קיץ. חלק מהבתים והארמונות האלה היו שייכים פעם ליהודים עשירים מהעיר וינה. בזמן עלית הנאצים לשלטון, הם נאלצו למכור אותם בזול מאוד.

הבית היהודי המפורסם ביותר על גדת האגם היה שייך למלחין גוסטב מהלר. כאן הוא בילה עם משפחתו בעונות הקיץ, וכאן כתב חלק מיצירותיו המוזיקליות, ביניהן גם הסימפוניה החמישית המפורסמת. כאן גם מתה בתו הצעירה בנסיבות לא ברורות, ומאז הוא חדל להגיע לאגם וורטר. 7 שנים עמד הבית בשממונו, עד שנרכש על ידי אדם אחר. לפני שנים רכשה הממשלה את הבית והפכה אותו למוזיאון גוסטב מהלר. יעד מומלץ לחובבי מוזיקה קלאסית.

במאמר מוסגר יש לציין שגם מושל קרינתיה לשעבר, יורג היידר הנאצי, התגורר על הר קראונטן בבית שהיה שייך ליהודי, ואשר הנאצים אילצוהו למכור. את הבית קנה בזול דוֹד של יורג היידר, שלא היו לו ילדים. הוא הוריש את הבית לאחיינו יורג היידר. הנאצי המנוול הזה שפעל נגד יהודים, חי בבית שנשדד מיהודים. הוא ידע על כך. ממש הגשים את הפסוק "הרצחת וגם ירשת". היידר נהרג בתאונת דרכים לפני שנים אחדות, וכיום בבית הזה מתגוררות אשתו ובנותיו.

      

ההר הגבוה בסביבה הוא הר גרוסקלוגנר Grossglockner, שפסגתו מגיעה לגובה של 3,798 מטרים מעל פני הים. הוא מאופיין בפסגה בצורת פירמידה. על רכס אחד ההרים מדרום לאגם ורטר ישנו מגדל תצפית  פִּירַמִידֵנְקוֹגֶל  Pyramidenkogel בגובה כ70 מטר (כמעט עשרים קומות). מעלית מעלה אותנו למרפסות העליונות שמהן נשקף מכל עבר נוף פנורמי עוצר נשימה של האגמים השונים ושל רכסי האלפים האוסטריים.

הירידה ממרפסות התצפית יכולה להעשות במעלית או במדרגות, אך הילדים והצעירים ברוחם יעדיפו לרדת בתוך מגלשה שמסתלסלת למטה. האדרנלין מציף את הגוף בגלישה המהירה, בתוך שק מיוחד שרותמים לרגליים ולישבן. כשהייתי למעלה ראיתי ילדים גולשים במגשת האקסטרים הזו שוב ושוב.

אתר נוסף שיעניין תיירים ישראלים הוא מחנה העבודה על כביש 91 בין קלגנפורט לגבול עם סלובניה. בערך חצי שעה נסיעה מקלגנפורט. זה היה מחנה עבודה וכפיה שבו הנאצים כלאו והעבידו בפרך יהודים רבים וגם צוענים וקומוניסטים לא יהודים. המחנה הזה היה מעין סניף של מחנה מטהאוזן הידוע לשמצה. המחנה המקורי היה בנוי מעץ, ושרידי חלק מהצריפים נשמרו עד היום ואחרים שוחזרו. חלק מעצורי המחנה שוחררו על ידי הפרטיזנים. מרגש ושווה ביקור.

העיר השניה בגודלה בקרינתיה היא פִילָאך Villach. העיר נמצאת במפגש של הנהרות דראו וגאיל, במרחק כשעה נסיעה מקלגנפורט. העיר מוקפת בכמה אגמים ובהרים, המשמשים לסקי בחורף ולטיולים בקיץ. העיר שוכנת במרחק כרבע שעה נסיעה מגבול איטליה וסלובניה. כדאי לשוטט להנאתנו ברובע העתיק של העיר. מול המוזיאון העירוני לוֹיְבֵּלפָּאס (Loibelpass)  ברחוב וִידְמָן יש גינה ציבורית שבמרכזה אנדרטה לשואה. עליה חקוקים שמות של כ400 מתושבי העיר קורבנות השואה, ביניהם גם שמות של 162 יהודים.

מחוז Hohe Tauern

קרינתיה היא אזור תיירות, וכמו בכל אזור תיירותי יש בה הרבה מאוד אטרקציות לתיירים. אי אפשר למנות את כולם בכתבה אחת, לכן נציג אחדים מהבולטים והמומלצים ביותר מבין האטרקציות באזורים שבהם נופשים רבים מהציבור הדתי.

 

בעיירה הקטנה פְלָאטָאך Flattach  נמצא המלון הכשר Molltal Sport Hotel שיכול להוות נקודת יציאה לכמה אטרקציות. מעבר לכביש הראשי נמצא מתחם CAM שבו יש פארק חבלים למשחקי ילדים.

משם אפשר לצאת גם לשייט רפטינג. לאורך רוב הדרך נסחפת סירת הגומי עם הזרם בנחל בצורה חלקה, אבל אחרי כקילומטר אחד יש אזור קטן של סלעים וגלים גבוהים שהסירה עולה ויורדת מעליהם בפראות. בקטע האתגרי הזה נשמעות הרבה צעקות התרגשות, והאדרנלין בשמיים. אחרי כחמישים מטר נגמרים הסלעים שגרמו לגלים, והשייט חוזר להיות נוח ורגוע. הדרך של כחמישה ק"מ במורד הנחל נמשכת כשעתיים וחצי, והנסיעה חזרה באוטובוס נמשכת עוד כרבע שעה. בילוי משפחתי נהדר.

בקרבת המלון הכשר נמצא גם קניון רַגָשְלוּכְט Ragga-schlucht. בקניון שנבקע בתוך הר וחצה אותו לשניים, יש מסלול הליכה מקסים לצד נחל זורם ומעליו. מתחילים לנוע בשביל עפר לצד נחל ויובליו. בתחילה המים זורמים ומפכפכים בשקט, ומלווים אותנו במעין מוזיקת רקע מרגיעה. ככל שמטפסים, השביל הולך וצר, עד שנקטע ומוחלף במשטחים של קורות עץ, שלרוחבם קבועים קרשים למניעת החלקה. מתחת למסלול הליכה זורם הנהר, ויש בו גם מפלי מים רבים שעוברים ביניהם. ככל שמתקדמים הופכת זרימת המים להיות חזקה ורועשת יותר, עד שאי אפשר לשמוע זה את זה אלא בצעקות. הטבע נגלה לעינינו במלוא עוצמתו, ואנו חשים ממש את הפסוק "מקולות מים רבים אדירים". אכן, "אדירים" ועוד איך. מלים אינן יכולות לתאר. חייבים ללכת ולראות בעצמנו. ההליכה במסלול בנקיק נמשך כשעתיים, והירידה עוד כחצי שעה על שביל הררי בתוך היער.  מתאים לכל המשפחה, חוץ מאשר למי שסובל מקשיי הליכה. המסלול כולל קטעים תלולים, וגם מאות מדרגות.

בקרינתיה אפשר למצוא אתרי סקי פעילים אפילו בשיא הקיץ. על רכסי הרים אחדים יש שלג עד, גם בקרבת המלון הכשר. ביום שבו הטמפרטורה בישראל היתה 38 מעלות, הלכנו לגלוש בקרחון Molltalen Glestcher על הר מלטל שמתנשא לגובה 3,122 מטר. השלג למעלה רך ונעים לגלישה, אבל במורד המסלולים הוא הופך להיות נוקשה כמו קרח. ענן כיסה את אזור הרכס, ולא יכולתי לצלם שם, אבל במורד ההר נגמר הענן, וכך זה נראה במתחם המסעדות בגובה 2,800 מטר.

      

מומלץ להקדיש לפחות חצי יום לביקור ולגלישה. השיטה הטובה היא לבוא בערב ללון במלון באדמייסטר Badmeister, ובבוקר ללכת משם ברגל כ300 מטר עד לתחנת הרכבל שמעלה אותנו לפסגת ההר. השירות במלון הזה אדיב ומפנק במידה לא רגילה.

באד קְלַיינְקִירְשְהָיִים

המלון הכשר השני הוא Alpenlandhof בעיירה הציורית באד קְלַיינְקִירְשְהָיִים Bad Kleinkirchheim. מלון זה היה מלא כשהייתי בקרינתיה, לכן התארחנו במלון Kaerntenhof הסמוך שהוא מפואר יותר, והתפללנו עם אורחי המלון הכשר. המלון שייך למשפחתו של ראש העיר, Matthias Krenn, שהוא מהתומכים בתיירות הישראלית לקרינתיה, ואף בא לבקרנו בערב הראשון שלנו שם.

בעיירה זו יש מעיינות מים תרמיים שפורצים מהאדמה במידות חום שונות, החל מ31 מעלות עד 46 מעלות. מעל המעיינות החמים בנו במתחם רוֹמֵרְבָּאד Thermal Spa Romerbad בריכות בגדלים שונים שאוגרות את המים המינרליים שיצאו זה עתה מבטן האדמה. בחלק מהבריכות יש גם זרימת מים חזקה שיוצרת ספא וג'קוזי. הבריכה הקטנה עם הג'קוזי נראית כמו… "מקווה מוגז". יש שם גם חדר ארומטי שבו רופאים נותנים שמני מרפא בהתאמה אישית לפי המצב הרפואי של כל אדם. הבריכות נמצאות בתוך אולמות סגורים, ובריכה אחת בחוץ. כשביקרנו שם החל לרדת גשם. נשארנו בתוך הבריכה החמימה, כאשר גשם קר יורד על ראשינו. הרגשה מיוחדת ומוזרה שלא תישכח במהרה.

אבל אין לחשוב שהברכות התרמיות והמינרליות מיועדות רק למבוגרים ולחולים. אלה מתחמים שמתאימים לבילוי של כל המשפחה, ובאחת מהן יש אפילו מגלשות מים גדולות ופארק מים.

בקרבת העיירה יש גם מסלולי הליכה מעניינים ויפים ברמות שונות של קושי.

יש עוד שלשה אתרים שיעניינו יהודים, אף שאינם מופעים על מפת התיירות של קרינתיה. יש שם שלשה כפרים שכל תושביהם היו יהודים בלבד, להבדיל מכפרים מעורבים שבהם גרו יהודים וגויים בשכנות. שניים מהם נקראים Judendorf שפירושו "כפר היהודים", ואחד נקרא Judenanger שזה "הכעס היהודי". (מענין מה הסיבה לשם הזה?). היום אין שם שום זכר ליהדות, מלבד השלטים עם החצים שמראים את הדרך אל הכפרים. חיפשתי שם סימנים לחורים של מזוזות או סימן לבית כנסת, ולא מצאתי כלום. יכול להיות מעניין לשוטט ברחוב הראשי של כפר "יהודי" כזה, ולדמיין איך היה נראה הרחוב לפני השואה, עם ילדים חובשי כיפות, שציציות ופיאות משתלשלים מהם, והם משחקים להנאתם ומצחקקים ברחוב הראשי של הכפר. כל תושבי הכפרים היהודיים נשלחו למחנות ההשמדה, והתושבים כיום הם כפי הנראה צאצאים של גוים שפלשו לבתי היהודים, או שקנו אותם מפולשים אחרים, ושיפצו אותם.

פסגת הר גולדק

אחד הרכסים של האלפים האוסטריים הוא הר גוֹלְדֶק Goldeck. עולים אליו ברכבל מהעיירה שְפִּיטָל Spittal, ובתחנה העליונה יוצאים מהרכבל למסע רגלי בשבילי ההר אל הרכס. בחורף המקום אחד מאתרי הסקי הגדולים באוסטריה, ובקיץ הוא משמש בעיקר למסלולי הליכה (Hiking) ותצפית מהממת.

טיול יוצא מהכלל. מתחתינו נוף משגע של שדות ירוקים ורכסי הרים נוספים. במורד ההר בנויות בקתות, ולידן פרות רועות באחו בשלווה ובעצלתיים. המראה הזכיר לי את התיאורים בספר הילדים "היידי בת ההרים" שקראתי בילדותי, עם הסיפורים על הסבא של היידי שגר בצריף עץ מבודד בהרי האלפים, ומגדֶל כמה עזים ופרות. חבל שלא הבאתי את הספר לנסיעה. אני  ממליץ לקוראיי לארוז גם את הספר, ובדרך אל פסגת הגולדק לעצור, לשבת על הדשאים או הסלעים, ולהקריא לכל המשפחה קטעים שמתארים את המראות והחוויה שאנו חווים ורואים לנגד עינינו ממש. זה יכול להיות מרגש.

       

כשמגיעים לפסגת הגולדק נפרסים לעינינו עמקים והרים לכל הכיוונים. המראה עוצר נשימה. הדבר הראשון שיעלה במוחנו זה הפסוקים מתוך "ברכי נפשי": "ה' אלוקי, הוד והדר לבשת. יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום יסדת להם, המשלח מעינים בנחלים, בין הרים יהלכון. הרים הגבוהים ליעלים, סלעים מחסה לשפנים. מה רבו מעשיך, ה'". אנחנו רגילים לומר אותם בכוונה רבה או בלי כוונה, אבל כאן על הפסגה אנחנו גם מרגישים אותם.

כשיורדים מההר חזרה העירה, כדאי לטייל על גדות אגם מִילְשְטָטֶר Millstaetter See. יש שם בתים יפהפיים שגינתם מגיעה עד המים. כדאי לשוט באגם להנאתנו. אפשר לשכור סירת משוטים או סירת פדלים במלון Royal X בקצה האגם. אנחנו שכרנו סירת מרוץ שבה השתעשענו במרכז האגם בשייט מהיר מאוד עם סיבובים חדים. החרטום עלה לאויר מעל פני המים, כמו מטוס ממריא. שובל אדיר של קצף נוצר מאחורי הסירה המהירה. חוויה בלתי נשכחת.

אלה רק "דוגמיות" של מבחר קטן מתוך אטרקציות אחדות שחוויתי בקרינתיה, יש עוד רבות מאוד. בכל תחנת מידע לתיירים בקרינתיה אפשר לקבל הסברים וגם מפות ופרוספקטים של אתרי תיירות בסביבה הקרובה. בתחנות אלה מחלקים גם קופונים ושוברי הנחה לכניסה לאתרים שונים וגם הנחות לבתי מלון. בנוסף, יש כרטיס תיירים שאפשר לקנות בכל תחנת מידע לתיירים, ובחלק מבתי המלון הוא מחולק חינם. כרטיס זה מעניק כניסה חינם או הנחות למאות אתרי תיירות. שווי כל ההנחות של הכרטיס הוא כ700 יורו. מומלץ מאוד למטיילים עצמאיים ולמשפחות.

ולמרות כל היתרונות והפוטנציאל התיירותי הגדול של קרינתיה, היא נחשבת "טרה אינקוגניטה" עבור הציבור הישראלי. בשנה שעברה היו כ8,000 לינות של ישראלים בקרינתיה, לעומת 180,000 לינות של ישראלים בזלצבורג ובחבל טירול הסמוכים.

הגברת אלינה ­­­­­­­­­­ואן-דייק שמטפלת בתיירות הישראלית לקרינתיה, אומרת שבקיץ הנוכחי יש עליה של כ50% במספר הישראלים שהגיעו לקרינתיה. עוד היא מציינת שכ35% מהתיירים הישראלים בקרינתיה מגיעים מהציבור הדתי. רובם הגיעו באמצעות חברות תיירות דתית סיטונאיות כמו 'נופש כשר' בבעלות זיו טור, לציבור הסרוגים, ו'לכיש טורס' בבעלות משה אנגל, ו'תור עולם' בבעלות ברוך פדר, שמתמחים בציבור החרדי. כולם חברי קבוצת 'חו"ל מהודר'. חברות אלה שכרו מלונות לתקופת 'בין הזמנים' ומילאו אותם במטיילים ונופשים ישראלים.  בכל מלון כזה הוכשר המטבח, עובד משגיח כשרות, ואחד האולמות או החדרים הוסב לבית כנסת עם ארון קודש וספר תורה. בשבת זכיתי להתפלל שחרית במלון בבאד קליינקירשהיים, וחדר התפילה היה מלא ומפוצץ, ברוך השם. הרגשתי כמו ב'איצקוביץ' בבני ברק. ממש עונג שבת להתפלל כך בקצה העולם. ככל הנראה יכשירו את המלונות האלה ואחרים גם בעונת הקיץ בשנה הבאה. בנוסף לקבוצות האלה יש עוד תיירים דתיים שמגיעים לקרינתיה באופן עצמאי.

אפשר להגיע לקרינתיה בטיסה דרך וינה או דרך לובליאנה (בסלובניה), ומשם להמשיך ברכב שכור. מרחק הנסיעה מלובליאנה הוא כשעה אחת, והמרחק מוינה ארבע שעות. יש גם טיסת פנים מוינה לקלגנפורט.

בצד כל הפלוסים נתקלתי גם בשני מינוסים בקרינתיה מבחינת התייר הישראלי. אחד- אין מסעדה כשרה בכל המחוז הענק הזה מלבד במלונות הכשרים. מי שמטייל עצמאית צריך להתמודד עם אתגר כשרות לא פשוט. השני- אין טיסות ישירות לקלגנפורט. טיסות קונקשן מכבידות על התייר הבלתי מנוסה, והן טאבו עבור מארגני קבוצות תיירים. אלינה ואן-דייק מבטיחה שבשנה הבאה יהיו גם טיסות צ'רטר ישירות מנתב"ג לקלגנפורט, ולקראת חג הסוכות יתחילו טיסות מבחן. משך הטיסה הישירה מישראל לקרינתיה קצר יותר מהטיסות לזלצבורג ולאינסברוק, ולכן נראה שמחיר כרטיסי הטיסה יהיה זול יותר, וגם זה ישפיע על התחרות בין האזורים. אלינה ומשרד התיירות מתמודדים גם עם אתגר הכשרות, ויתכן שבית חב"ד במינכן יפתחו סניף ומסעדה כשרה גם בקרינתיה. נעדכן כשיהיה חדש בנושא.

צילומים: לירון אלמוג, Gert_perauer, Martha Mann, Franzgerdl ,

Tourismusregion Klagenfurt _

 

 

One thought on “"מִן הַמֵּצָר… קַרִינְתִּ-יָה"”

כתיבת תגובה

WP2Social Auto Publish Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן