התאחדות המלונות ערכה יום עיון למלונאים שכותרתו 'התפתחות בשווקים האלקטרוניים'. הדגש של יום העיון היה פעילותם של ה-OTA's (סוכנויות הנסיעות האינטרנטיות).
את הפערים בגישה בין עמדת התאחדות המלונות לעמדת משרד התיירות אפשר היה למצוא בדבריהן של מנכ"לית התאחדות המלונות עו"ד יהל בן-נר שאמרה בין השאר כי "ה-OTA's אינם האויב", אך הצביעה על חוסר התחרותיות, חוסר השקיפות, ופירסומים מטעים שלהן, שבין השאר אינם כוללים מע"מ, וגורמים למלונות נזק תדמיתי מול הלקוחות הישראלים.
לעומתה, הילית מגד ברגבאום, סמנכ"לית השיווק הבכירה של משרד התיירות, אמרה שהיא מבינה את ההסתייגויות של המלונאים מאופן הפעולה של ה-OTA's, אך למרות כל הסתייגויות המלונאים, משרד התיירות רואה בשיתופי הפעולה האסטרטגיים של המשרד עם ה-OTA's נדבך חשוב בפעילות השיווקית שמאפשר למשרד להגיע ישירות אל הצרכן הסופי ולקהלים שמעולם לא הצליחו להגיע אליהם בעבר בשיווק שהיה נהוג עד לפני זמן לא רב.
אורח מעניין שהגיע מאוניברסיטת אוקספורד הוא פרופ' אריאל אזרחי – ראש המרכז לחוק, מדיניות ותחרות שם. בנימה אישית, אני משתתף שנים רבות בפורומים וכנסים בינלאומיים למלונאות וטרם הזדמן לי לשמוע את פרופ' אזרחי, שהציג מצגת מרשימה שהסבירה בפירוט רב תוך מתן דוגמאות מדוע גם אם אנו חושבים שהאינטרנט מעודד ומאפשר תחרות, הרי שבפועל, לאור ההתקדמות הטכנולוגית, התחרותיות יורדת. כאן נכנסים למשחק הרגולטורים, אשר תפקידם לדאוג לכך שערוצי השיווק האלקטרונים לא יעשו שימוש בכלים פסולים תוך מעקב אחר אלגוריתמים בעייתיים, איסוף מידע שפוגע בלקוחות, בינה מלאכותית וביג דאטא.
פרופ' אזרחי טוען (לדעתי האישית – בצדק רב) שהתועלת של ה-OTA's לשוק החופשי גדולה מהסכנות של חוסר התחרותיות הקיים לכאורה מכך שיש שתי קבוצות דומיננטיות המובילות את השוק – פרייסליין ואקספדיה. עיקר התועלת היא לא רק לצרכנים בנגישות קלה לספקים אלא גם למלונות קטנים שאינם חלק מרשתות בתי המלון הגדולות, שבאמצעות השיווק הגלובאלי של ה-OTA's מסוגלים להגיע לצרכן הסופי בכל נקודה בעולם. לדעת פרופ' אזרחי, יש לאפשר ל-OTA's מרחב תימרון בפיקוח במסגרת פסיקה הנקראת MFN אך בגרסתה הצרה (Narrow MFA) כפי שחלק משמעותי ממדינות אירופה החשובות אישרו. זו בעצם גירסה של Narrow rate parity. לדבריו, בישראל אין את הרגולציה הקיימת בחלק ממדינות האיחוד האירופי בהקשר לפעילות ה-OTA's.
בהקשר זה אולי נכון וכדאי היה לממונה על ההגבלים בישראל לבחון את התקנות והחקיקה האירופאית בהקשר ל-OTA's וליישם בישראל רגולציה דומה שתאפשר להן מצד אחד לפעול ולהרוויח, אך מן הצד השני לשמור על הספקים ועל הצרכנים.
מצגת נוספת הציג יקי ברנס מחברת ראיית-החשבון והייעוץ האסטרטגי 'בייקר טילי'. כותרת המצגת היתה סקירת שוק ה-OTA's הגלובליים ואסטרטגיות התמודדות.
המצגת נפתחה בסקירה על התפתחות שוק ה-OTA's שהחל לפני 25 שנה פחות או יותר, בתחילת דרכו של האינטרנט כערוץ פעילות מסחרי ועד ימינו אלה. בהמשך איפיין ברנס את עיקר העבודה המגיעה כיום דרך OTA's לבתי המלון – מעל 60% מהזמנות המלונות הגלובליות מתבצעות באינטרנט. 81% מהנוסעים העסקיים חושבים שאתרי OTA's חשובים. 65% מההזמנות של היום האחרון מתבצעות באמצעות הטלפון הנייד. שווי השוק הגלובלי של ה-OTA's בשנת 2016 עמד על 178.8 מיליארד דולר והתחזית שבשנת 2022 יעמוד שווי השוק על 220 מיליארד דולר.
מעניין במיוחד בעיני היה תיאור את פעילות משרד התיירות הישראלי מול ה-OTA's, ובמסגרתו ניתן לראות את הגידול בפעילות קבוצת אקספדיה לאור ההשקעה של משרד התיירות בפעילויות שיווקיות באתרי קבוצות אקספדיה. 35% גידול בפעילות לכ-375 אלף תיירים. קבוצת Edreams-Odigeo – גידול של 55% בפעילות לכ- 85 אלף תיירים. קבוצת GDS – Amadeus – גידול של כ-23% בפעילות. הסכמים נוספים מול קבוצות OTA's גדולות נמצאים כעת בשלבים מתקדמים של משא ומתן לקראת הסכמים.
לסיכום, שני דוברים אלו הדגישו שלמרות הבעייתיות הקיימת בין ה-OTA's לבין הצרכנים והמלונות, הטובה הצומחת משיתוף פעולה גדולה מהבעיות הכרוכות בעבודה איתן. יש למצוא דרכים לשתף פעולה, אך לדאוג שהמלונות ישמרו על אפשרות להתחרות מול ה-OTA's בפניה ישירה לצרכנים הסופיים, כפי שעושות כיום רשתות בתי המלון הגדולות דוגמת מאריוט, הילטון ואקור.
הכותב, יוסי פישר, הוא מומחה תיירות בינלאומי ובעליה של חברת הייעוץ למלונאות ולתיירות
Vision Hospitality & Travel
