הכנסת ממליצה לממשלה לסייע לחברות התעופה הישראליות. על כך הוחלט בדיון שהתקיים בועדת הכנסת היום, בהשתתפות אנשי האוצר וההסתדרות והרשות להגנת הצרכן. לדיון הוזמנו גם צמרת הנהלות חברות התעופה הישראליות.
בדיון שעסק בעתיד התעופה הישראלית דרשו מנכ"לי החברות הישראליות סיוע ומענקים מהמדינה, לצד ודאות באשר לחידוש הפעילות. מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין, אמר שבכל העולם עוזרות הממשלות לחברות התעופה הבינלאומיות המקומיות, ורק בישראל הנושא מתמהמה. 
מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין, אמר כי 90% מכוח האדם של החברה בחל"ת עד סוף יולי, בשעה שבה לא ברור מה תהייה תמיכת המדינה. לדבריו, החברה במשא ומתן מול המדינה כבר 4 חודשים והמדינה לא הצהירה על תמיכה מעבר להלוואות בנקאיות בערבות מדינה.
אל על מבקשת מהמדינה הלוואה של 400 מיליון דולרים. גונן אוסישקין טוען שזה סכום נמוך לעומת הסכום של 700 מיליון דולר שתורמת אל על לתל"ג השנתי של ישראל. הוא אמר עוד שמצב אל על קשה במיוחד בגלל שנכנסה למשבר בסופו של תהליך הצטיידות יקר של מטוסי דרימליינר.
נציג החשכ"ל במשרד האוצר, עמית וסאל, גילה שהמשרד הציע לאל על מתווה של הלוואה בסכום רבע מיליארד דולרים, והתחייבות לקנות מניות של אל על בסכום של 150 מיליון דולר נוספים. המתווה המסתמן לפי שעה הוא שהמדינה תרכוש 60% ממניות אל על. המשמעות המעשית המיידית היא, למעשה, הלאמה של חברת התעופה. חברי הועדה ונציגי משרד האוצר הסתייגו מהרעיון של הלאמה, והבהירו כי אם ייצא לפועל מתווה זה, מניות המדינה יופקדו בידי 'נאמן חיצוני'. רכישת המניות נועדה לשמש ביטחון לכספי הציבור. הממשלה מתכוננת להיפטר מהמניות והבעלות כאשר ענף התעופה יתייצב.
מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, סקר את פעילות ישראייר בתקופת הקורונה, ואת טיסות החילוץ הרבות שהפעילה, ואת טיסות הפנים לאילת. הוא סיפר שרק כמחצית מעובדי החברה נשלחו לחל"ת, והשאר עובדים במשרה מלאה, לרבות טייסים וצוותי אויר. הוא הציג חוברת עבה בת כ400 דפים של תוכנית עסקית ליציאה מהמשבר. סירקיס הצביע על המצב האבסורדי שבה החברה שלו "נענשת" על שהמשיכה להעסיק עובדים בימי המשבר. משרד האוצר קבע הסדרי מענקים להחזרת עובדים מחל"ת, אך ישראייר אינה יכולה להשתלב בהסדר לגבי 200 מעובדיה שממשיכים לעבוד.
סירקיס מבקש מהממשלה השוואת תנאים לחברות הלואוקוסט האירופאיות וויזאייר וריינאייר שמקבלות מהמדינה מענק של 60 אירו על כל נוסע שהן מביאות לנמל התעופה רמון.
ישראייר הגיעה להסדר הלוואות בנקאיות בסכום של 90 מיליון שקלים בערבות המדינה. סירקיס הפתיע כשגילה שהחליט לא למשוך את ההלוואות בגלל חוסר הוודאות העיסקי בתקופה הקרובה.
מנכ"ל ארקיע החדש, ירון אמזלג, ציין שהחברה מושבתת למעשה. הוא התלונן על ששולחים אותו לקושש הלוואות במערכת הבנקאית, ולא נותנים לארקיע מענקים, כפי שמקבלות חברות תעופה בחו"ל. כשנשאל מתי יחזרו לטוס, הוא השיב "עוד לא החלטנו".
אמזלג חזר והציע את הרעיון הישן של אורי סירקיס למזג את חברות ארקיע וישראייר לחברה אחת. כידוע, הן הגיעו כבר להסכמה על המיזוג, אך רשות ההגבלים העיסקיים דחתה את הבקשה לפני שנתיים וחצי. כבר אז אמר אורי סירקיס שאין מקום בשוק התעופה לחברות קטנות עם תקורה גבוהה, ולכן הוא שאף למזג את ישראייר עם אל על או עם ארקיע. כעת כשרואים את הבור התקציבי של חברות התעופה, רואים כמה צדק מר סירקיס שהשכיל לראות את העתיד טוב מכולם.
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי, סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה מייחסת חשיבות רבה לשמירה על התעופה הישראלית, בשל המאפיינים המיוחדים של המדינה. "על אף שההשפעה על הענף ידועה מתחילת המשבר, עד כה לא נקבע מתווה לסיוע לחברות התעופה. הוועדה קובעת בצורה חד משמעית שהמתווה לסיוע בחל"ת להשבת העובדים זה אינטרס של המשק והממשלה בתחילה, ועל המדינה לבחון דרכי סיוע נוספים כגון גיוס הון, הלוואות בתנאים מועדפים בצמוד להעמדת הון בעלים, התייעלות וחיסכון והכל בכפוף לפיקוח ובקרה", אמר.
עוד הוא הוסיף כי "הוועדה רואה צורך, בעת אסון או משבר כמו המשבר הנוכחי, שהמדינה תיכנס לעובי הקורה בנדיבות גם במענקים. אבל לא שמענו שום מתווה שמדבר על מענקים. המדינה צריכה לקבוע תג מחיר לערך האסטרטגי הזה. הוועדה תמשיך לעקוב אחר התפתחויות בענף במשבר ואחריו, וקוראת להעניק תמריצים לחברות הישראליות כפי שניתנים לחברות הזרות. הוועדה דוחה בכל תוקף שיח של הלאמת אל על או כל חברה אחרת, אין זה מתפקידה של המדינה לשלוט בחברת תעופה, ותומכת במינוי נאמן במקביל להנפקה. הוועדה תקיים דיון נפרד על סוגיית פיצוי הנוסעים ותקיים דיונים גם בעניין רשות שדות התעופה והתחרות בענף ובעניין הקמת שדה תעופה נוסף".
בסיום הדיון הודיע יו"ר הועדה, כי הוועדה תקיים דיונים נוספים על ענף התעופה, שבהן ילובנו הסוגיות של פיצוי הנוסעים שביטלו כרטיסי טיסה בגלל משבר הקורונה, הקמת נמל תעופה בינלאומי ברמת דוד או בנבטים, והתנהלות רשות שדות התעופה ובחינת התחרותיות בענף.
