קוריאה היא אחד מיעדי התיירות הפופולריים במזרח הרחוק, אבל רק מעט ישראלים פקדו אותה. עד מגפת הקורונה ביקרו בה יותר מ17 מיליון אורחים. כ60% מהם תיירים, וכ35% אנשי עסקים. בעבר, רוב הישראלים שהגיעו לקוריאה טסו לשם לצרכי עסקים. מארגני טיולים לא אוהבים לקחת קבוצות למקומות שמגיעים אליהם בטיסות קונקשן, כי פעמים רבות מטיילים הלכו לאיבוד בנמל התעופה שבו היה עליהם להחליף מטוס. כך היה בעבר גם עם קוריאה, אבל לא עוד. חברת התעופה קוריאן אייר פתחה קו ישיר מנתב"ג לסיאול. הטיסה בקו זה נמשכת 10 שעות וחצי. אצלנו יש רצון קבוע לגלות עולמות חדשים עבורנו, במיוחד בציבור הדתי.
לאחרונה ערכו חברת קוריאן אייר ולשכת התיירות של קוריאה סמינר לסוכני נסיעות ולעיתונאי תיירות, כדי לחשוף לישראלים את האטרקציות התיירותיות של קוריאה. לסמינר הגיעו מקוריאה נציגים מ7 משרדי נסיעות גדולים, שמציעים גם אפשרויות לאוכל כשר בטיולים שלהם. פתח את הסמינר שגריר קוריאה בישראל, קים ג'ין חאן (Kim Jin-Han), שאמר "החברות בין העמים חשובה לנו. אני מחויב לבנות גשר בין המדינות באמצעות תיירות. מקווה שזו התחלה של שיתוף פעולה פורה בתרבות ובתיירות".
סגנית מנהל לשכת התיירות הקוריאנית בטורקיה. פלין עוזר Pelin Ozer, אחראית גם על השוק הישראלי, והיא מתארת לנו מה מצפה למי שחושב על טיול לקוריאה.
ובכן, יש למדינה להציע לתיירים הרבה היסטוריה ותרבות, ארמונות עתיקים, טבע פראי, מוזיאונים, ובמיוחד קניות של מציאות בעיקר בתחומי אלקטרוניקה. שטחה יותר מ100,000 קמ"ר, קצת פחות מבריטניה. אוכלוסיתה כ52 מיליון נפש. הערים הגדולות הן סיאול, בוסאן, והאי גֶ'ג'וּ Jeju Island. הטבע שם עוצר נשימה. בחורף פריחת הדובדבנים, בקיץ שדות פרחים צבעוניים, ובחורף הרוב מכוסה שלג בתולי ורך.
הקוריאנים אוהבים ישראלים. כשהם רואים כיפה או מבינים שאתה ישראלי, הם רצים אחריך ברחוב, לוחצים יד ואפילו מחבקים אותך. הקוריאנים מעריכים את החוכמה היהודית ואת העובדה שכרבע מזוכי פרס נובל הם יהודים, למרות שהיהודים מהוים פחות מאחוז מאוכלוסיית העולם. הקוריאנים מבינים שמקור חוכמתנו בלימודי הפלפולים בגמרא, ולכן בבתי ספר קוריאנים רבים מלמדים גם תלמוד ותנ"ך בכל הרמות. השגריר הקודם של דרום קוריאה בישראל אמר לפני שנים אחדות שבקוריאה יש תלמוד כמעט בכל בית. הגזים קצת. גם ה"תלמוד" בקוראנית אינו ממש גמרא, אלא רק אגדתות בנוסח הספר "עין יעקב". אבל זה הרבה יותר ממה שמקובל בעולם הרחב. סיבה נוספת לאהבת היהודים היא שאול אייזנברג, שהציל את הכלכלה הקוריאנית.
בעיר הבירה סיאול חיים כעשרה מיליון תושבים. יש לה היסטוריה ומסורת עתיקים, לצד חיים מודרניים. בוסאן היא העיר השניה בגודלה והיא זוכה לתנועת תיירות גדולה בזכות ההיסטוריה שלה. היא גם יעד פופולרי להרבה כנסים בינלאומיים מקצועיים. ג'ג'ו הוא האי הגדול בקוריאה, הוא נמצא בקצה הדרומי של המדינה. יש בו חופים יפים עם שלל פעילויות ספורט ימי שהופכים אותו פופולרי לתיירים. גם בזכות צוקים ומערות ומפלים שהוכרו כאתר מורשת של אונסקו.
בקוריאה יש 13 אתרי מורשת עולמית של אונסקו. ביניהם מקדש אאיינסה Haeinsa שבו פסל של בודהא חצוב בסלע ההר, ושבעים ביתנים עם פגודות יפות. סיאקגוראם גרוטו Seokguram Grotto הוא אתר מיוחד שבו שילבו מרתק של ארכיטקטורה, מתמטיקה, גיאומטריה, אומנות ודת. הוא ידוע כיצירת המופת של תקופת הזהב בסילה.

קוריאה מתנאה בנופי טבע מרהיבים. הפופולריים מביניהם נמצאים באי ג'ג'ו. יש שם כל סוגי הטבע- איים, הרי געש, מפלים, חופים, מערות, יערות, ופארקים גדולים. המקום זכה להגדרה של שמורת טבע ביוספרית, פארק גיאולוגי עולמי, ומורשת טבע עולמית. זה המקום היחיד בעולם עם שלשת התארים האלה.
בקוריאה יש סגנון בניה שנקרא האנוק Hanok. זו בניה בסגנון מסורתי של חומרים טבעיים של עץ ואדמה, ובלי מסמרים וברגים. יש להם שיטת חימום במבנה אונדול Ondol שבו הם מניחים שכבת אבנים וסלע מתחת הרצפה. כאשר מחממים בחורף את האבנים, חומם מתפזר בכל הבית ויוצר אויר נעים.

בכפר המקסים נמסנגול Namsangol בצפון סיאול אפשר לראות בתים ישנים בסגנון האנוק. ליד העיר אנדונג Andong יש עוד כפר שרובו בנוי בסגנון זה, והוא זכה להכרה כאתר מורשת של אונסקו. אתר התיירות הפופולרי ביותר לחובבי ארכיטקטורה הוא ג'אוניו Jeonju שיש בו יותר מ700 בתים ישנים במסורת האנוק
לקוריאנים יש ביגוד מסורתי בשם הנבוק Hanbok שלבשו מידי יום עד לפני כמאה שנים. היום נוהגים ללבוש אותו רק במסיבות ובאירועים חגיגיים. ישנן חניות בגדים שמשכירות שמלות וחלוקי הנבוק לתיירים ולמקומיים. סגנון הנבוק מקובל גם בבניית שערים לבתים ולמקומות ציבוריים עם כניסה חופשית.

חובבי היסטוריה וארכיאולוגיה ישמחו לבקר בארמונות עתיקים כמו ארמון גיאונגבוקונג Gyeongbokgung שהיה הארמון המלכותי של שושלת ג'וסיאון החל משנת 1395. כיום יש בכניסה טקס מרשים חילופי משמרות של חיילי המשמר המלכותי בכל יום בשעות 10 לפנה"צ ו2 אחה"צ.
כדי להתנסות בפולקלור קוריאני טיפוסי כדאי לבקר בכפר יונגינג Yonging שבו מתקיימות הופעות מיוחדות של שירה וריקודים וסיפורי מעשיות, כולם מהתקופה של שלטון בני ג'וסיאון. שם נוכל להתנסות גם בשייט על סירות נהר מסורתיות, לראות אומני נגרות עץ במלאכתם המיוחדת, סדנת במבוק לייצור קערות וסלים, וגם צביעת בדים בסגנון קוריאני מסורתי.
בקוריאה יש גם מנזרים בודהיסטים רבים, אחדים מהם בני 1,700 שנים. מקצתם מוכנים לארח זרים לסוג תיירות ייחודי הקרוי Temple Stay, ליום אחד או יותר. יש בהם נזירים הדוברים אנגלית ומוכנים ללמד את האורחים יוגה ומדיטציה בודהיסטית Cham Seon.

בשנת 1945 זכו הקוריאנים בעצמאות מיפן, והחלו מאבקים פנימיים בין הקומוניסטים בצפון לאחיהם בדרום. בשנת 1950 הצטרפה ארצות הברית למאבקים והחלה מלחמה שגבתה כשני מיליון קורבנות. בסופה אחרי 3 שנים התפלגה הארץ לשתי מדינות, קוריאה הצפונית וקוריאה הדרומית. אחרי המלחמה החלה הכלכלה הדרום קוריאנית לצמוח בקצב מהיר, ובתוך עשורים אחדים נהייתה אחת מעשרים המדינות המפותחות ביותר בעולם, עם תל"ג של יותר מטריליון דולרים.

מעניין לבקר גם באזור המפורז DMZ בגבול בין קוריאה הדרומית לצפונית. הצד הדרומי נהיה גן עדן לחיות בטבע. אחד היעדים שם הוא 'מנהרת המסתננים 'שתוכננה למעבר של 30,000 חיילים צפון קוריאנים בשעה. אורכה יותר מקילומטר וחצי, והקוריאנים הפכו אותה כיום לאתר תיירות.

אתר מלחמתי נוסף הוא תחנת ג'אנגדאן Jangdan שבה חונה קטר רכבת שהופצץ במלחמת קוריאה, ונחשב אחד מסמלי המלחמה. שם נמצאים גם הפארק הלאומי פיונגווה pyeonghwa Nuri. פיונגווה זה "שלום" בעברית. לצידה גם גשר החירות והחופש.
הספורט הלאומי של קוריאה הוא טייקוונדו Taekwondo, שמבוסס על רוח של שלום ואנושיות וכבוד למתחרים האחרים. ספורט דומה לג'ודו עם ערכים. יש אצטדיונים מקורים מיוחדים לספורט הזה, ובמקומות רבים אפשר לראות הופעות של שחקני טייקוונדו או אימונים שלהם. יש גם מקומות שמציעים קורס מזורז של הספורט הזה.

תעשיית הבידור הקוריאני צומחת גם מחוץ למדינה באינספור סרטים, דרמות טלויזיוניות, ובעיקר K-Pop. קיי-פופ הוא סגנון מוזיקלי ייחודי המשלב בתוכו את הסגנונות: מוזיקה אלקטרונית, היפ הופ, פופ, רוק ו-R&B. מוזיקת הקיי-פופ הפכה לתת-תרבות פופולרית בקרב בני נוער ומבוגרים בכל רחבי העולם. יש במדינה הרבה בתי ספר ללימוד ריקודי קיי-פופ לתיירים וגם אופני הקלטה לשירים אלה.
בקוריאה הפיקו את סדרת הדרמה הטלויזיונית "משחקי הדיונון" שהוקרנה בכל העולם וגם בישראל. אפשר לבקר באתרים שבהן צולמה הסדרה, וגם להתנסות להיכנס לדמויות השחקנים. חוויה מרתקת במיוחד למשפחות עם ילדים בוגרים ונערים.

בקוריאה יש ליגה מקצוענית לספורט אלקטרוני E-sport. גם גיימרים ישראלים יכולים לחוות את הריגושים באולמות משחק מיוחדים לצורך זה. יש אולמות עם זירה שבה משחקים 5 גיימרים מול 5 אחרים בזירה, שמוקפת במאות צופים שרואים את המשחק בזירה וגם על מסכי ענק מעל השחקנים. בליגה זו יש גם משחקי גמר, חצי גמר, רבע גמר, וכיוצא בזה.

מטיילים עם ילדים ישמחו לבקר גם בפארק השעשועים הענק Lotte World בסיאול שנחשב הגדול בעולם עם שפע של מתקנים ברמות אתגר שונות. פארק אברלנד Everland נמצא בגיונג'ידו Gyeonggi-do.
השופינג הוא חלק מהתרבות הקוריאנית. יש המון שווקים למקומיים שהפכו להיות גם אטרקציות תיירותיות. החשובים שבהם: מתחם דונגדהאמון Dongdaemun שבו מבחר עצום של טקסטיל ואופנה. שוק נמדהמון Namdaemun שבו מוצרי אלקטרוניקה חדשניים וגם אביזרי אופנה. וכדאי לבקר גם בשוק גיונגדונג Gyeongdong שבו דוכנים רבים של תבלינים ומוצרי רפואה אוריינטליים מסורתיים. כמובן שיש גם שפע של קניונים מודרנים, חלקם ענקיים.

בין הפסטיבלים המעניינים בקוריאה ניתן למנות את פסטיבל פריחת הדובדבן שנערך בצ'אנגוון Changwon בתחילת אפריל מידי שנה. פסטיבל הסרטים מתקיים בסתיו בעיר בוסאן Busan. שנחשבת ה"הוליבוד" של עולם הקולנוע במזרח אסיה. פסטיבל הבוץ הוא מהמוזרים שרואים בעולם. מתקיים בבוריאונג Boryeong מידי שנה מאמצע חודש יולי עד אמצע חודש אוגוסט, ומושך לא רק מקומיים אלא גם תיירים רבים. כמוהו גם הפסטיבל הבינלאומי לריקודי מסכות. להקות ריקוד מכל העולם מגיעות לפסטיבל שנערך באנדונג Andong בתחילת חודש אוקטובר.
ג'ונג'ו נחשבת בירת המסורת התרבותית והאומנותית של קוריאה. נעים לשוטט בעיר לבושים בהאנוק ששכרנו באחת חנויות (או שקנינו) ולהתמזג באווירת היסטוריה העתיקה שאופפת את המקום. בדרום נמצאת עיר הנמל מוקפו Mokpo למרגלות הרי יודל. יש שם רכבל מהעיר התחתית אל ראש ההר, ובנסיעה ניתן לראות נוף מקסים של העיר העתיקה ושל הים הדרומי.
בקוריאה חיים מעט יהודים, רובם חיילים אמריקאים שמוצבים שם, או חיילים משוחררים שהחליטו להשאר באי. אין קהילה מסודרת, אבל היהודים מתארגנים לחגוג יחדיו חלק מחגי ישראל. בתי כנסת (Chapel) יש רק בבסיסי הצבא האמריקאי. למעשה זה כנסיה ולא בית כנסת. בקבלת שבת ובשחרית של שבת מכסים את המזבח והצלב בוילון, ומביאים לשם ארון קודש על גלגלים. בית כנסת רגיל אפשר למצוא רק בבית חבד.
אוכל כשר בקוריאה ניתן לאכול ולקנות במסעדת בית חבד בסיאול, וניתן להזמין גם מנות ארוזות או כריכים לאכול במלון או במקומות אחרים. הכתובת: Itaewon-ro 49-gil Yongsan-gu. הטלפון: +82 10-7730-3770. חנות כשרה נוספת נמצאת בבנין הקהילה היהודית בכתובת: 744-17 Hannam-Dong, Yongsan-Gu. הטלפון: 82.2.793.3728
בקרוב עומדת להיפתח גם מסעדה כשרה בשותפות של היונג פארק, בעל משרד הנסיעות SOUL TRIP, ושל נוה כליל החורש, ישראלית מקומית שעובדת כמדריכת תיירים. הם זכו בברכה של הרב שמואל אליהו מצפת להצלחת המסעדה.

רב העיר צפת מברך את יוזמי המסעדה הכשרה. מימין נוה כליל החורש, ומשמאל Hyung Chae Park
נוה מסבירה שהמסעדה שלה תהא שונה מבית חבד, בכך שאצלה יגישו אוכל קוריאני טיפוסי צמחוני וכשר, לעומת בית חבד שמגיעים בעיקר אוכל יהודי לחובבי געפילטע פיש. חוץ מזה בקוריאה יש המון מסעדות צמחוניות וטבעוניות בלי חשש למאכלי בשר או שרצים מהים, אז גם מטיילים דתיים יכולים להסתדר שם.
התמונות באדיבות KTO, לשכת התיירות של קוריאה.









