למה ביקור בלובלין הוא גם מעין טיול שורשים עבורנו

לובלין עיר מיוחדת מבחינת תיירות דתית. כיום חיים בה מעט מאוד יהודים, אבל יש בה הרבה מאוד אתרי תיירות יהודיים. עד השואה היא היתה עיר ואם בישראל, בעלת השפעה גדולה על התרבות היהודית בכל העולם. יש משהו מיוחד בעיר הזו שגרם לגדולי התרבות היהודית לבוא לפעול דווקא מכאן. הנה סקירה של אחדים מהם:

המהר"ם שפירא

המנהיג היהודי הבולט במאה ה20 היה המהר"ם שפירא, ראש הישיבה ומייסד הדף היומי. ביום חמישי הבא, ט' אלול (12/9) מציינים 102 שנים להכרזה של ר' יהודה מאיר שפירא מלובלין על ייסוד הדף היומי. לומדים דף גמרא אחד בכל יום, ומסיימים את כל התלמוד הבבלי בשבע שנים וחצי. בסמוך לתאריך זה עורכים חגיגות סיום המוניות. מאות אלפי יהודים ברחבי העולם לומדים כיום דף יומי (ובהם גם אני), ולפיכך לובלין נוגעת לנו אישית.

בנין ישיבת חכמי לובלין לפני כמאה שנים

פרויקט נוסף של המהר"ם שפירא היה הקמת ישיבת חכמי לובלין. ישיבה גבוהה תרתי משמע, גם בגשמיות (6 קומות) וגם ברוחניות. תנאי הקבלה היו לדעת בע"פ 200 דפי גמרא. זו היתה הישיבה המבוקשת ביותר בעולם. בנין הישיבה קיים עד היום, ושופץ לשימוש כבית מלון. זהו מלון "אילן" שהוא 'מלון הבית' שלי בכל ביקור באזור מזרח פולין. (הכתובת: רח' לוּבַּרְטוֹבְסְקַה 85).

הקהילה היהודית המקומית הורתה לשחזר את הכתובות שעיטרו את החלק העליון של הישיבה, והשכירה את המבנה לאדם חרדי מישראל ששמו אילן. השם 'מלון אילן' מופיע רק בקטן מעל שער הכניסה בלבד. גם אולם בית המדרש שוחזר. אחד התענוגות שלי בפולין זה לשבת בבית המדרש הזה וללמוד את הדף היומי לבדי, או עם חברותא מקבוצת המטיילים שאני מדריך. גם חדרי 'אוצר הספרים' שלידו שוחזרו, ומשמשים כיום מוזיאון יהודי.

 אני אוהב את אווירת הקדושה שספוגה בקירותיו עד היום. אני שוכב על המיטה בחדרי וחושב על בחורי הישיבה שחיו פעם בחדר הזה, וכל אחד מהם ידע 200 דפי גמרא בע"פ. איפה אני ואיפה הם…

בקומת הקרקע והמרתף פועלת מסעדה כשרה היחידה בלובלין.

כל חייו נכסף המהר"ם שפירא לעלות לארץ ישראל, ובערוב ימיו החל להתעמק במצוות התלויות בארץ ובסדר זרעים. בחג שמחת תורה בשנת חייו האחרונה הלך להתפלל בבית הכנסת של החוזה מלובלין, בניגוד למנהגו בשנים קודמות. כשהתבקש להסביר זאת, השיב שבכל שנה הוא נוהג להתפלל 'הלל' של ליל חג הפסח בביכנ"ס זה, אך בגלל שבחג הפסח הבא הוא מתכנן להיות בארץ ישראל, לכן בא לכאן בשמחת תורה. כשבועיים לאחר שמחת תורה הוא נפטר בגיל 46, ולא הספיק לממש את רצונו לעלות ארצה. טמנו אותו בלובלין בבית העלמין היהודי החדש. בשנת 1958 הועלו עצמותיו לקבורה בהר המנוחות בירושלים.

ליד בנין הישיבה ניצב בית החולים היהודי.

החוזה מלובלין

במאה ה18 פעל בעיר "החוזה מלובלין" שהיה מחשובי האדמו"רים בעולם החסידות. שמו היה רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, והיה מתלמידי רבי אלימלך מליז'נסק. את הכינוי "החוזה" קיבל בזכות יכולתו המופלאה לקרוא מחשבות העומדים לפניו, ולחזות פרטים בעברם, שלפעמים אפילו הם שכחו. לכן רבים מאוד באו לבקש את עצותיו. השפעתו היתה עצומה על יהודים ועל גויים. ולראיה, עד היום במרכז הסמל של עיריית לובלין מצוירת עין, שמסמלת את החוזה.

תורתו החסידית היתה מבוססת על אהבה ליחידים הפונים אליו ולכל עם ישראל, ואהבת הבורא. שיטתו בחסידות היתה לקרב ולעודד את פשוטי העם. תלמידיו אהבו פחות את כמות הזמן שהקדיש לעניים ולעמי ארצות, על חשבון לימוד תורה איתם. לכן אחדים מהם פרשו מחצרו, והקימו חסידות אליטיסטית בעיירה פשיסחא. על הפרידה הזו כתב מרטין בובר את הספר "גוג ומגוג".

בשנת 1794 הקים החוזה בית מדרש גדול בקיבולת 180 איש, במתחם הרובע היהודי במורד שמצפון למבצר שבו התארח מלך פולין בביקוריו בעיר. בשולי המדשאה למרגלות המבצר אנו רואים פסל של אריה. שם בדיוק עמד בית המדרש של החוזה.

חסידיו נהגו לומר "לובלין היא 'ארץ ישראל', וחצר החסידות היא 'ירושלים'. בתוכה, בית המדרש הוא 'הר הבית', ודירת החוזה בקומה שמעליו היא 'העזרה'. החדר של החוזה הוא 'קודש הקודשים".

לאחר גירוש יהודי לובלין ב-1942 למחנות ההשמדה בלז'ץ ומיידנק, הורו הנאצים ליהודי מחנה מיידנק להרוס את אזור הרובע היהודי עד היסוד, ובכך לסיים מאות שנים של תרבות וחברה יהודית. לפני שנה פנו ראשי איל"ר (ר"ת: ארגון יהודי עולמי להשבת רכוש) WJR לפולנים בבקשה שיחזירו את השטח לצורך שיחזור בית המדרש, אך בינתיים אין תוצאות.

ממערב למצודה יש כיום כיכר שכאשר חוצים אותה מגיעים לרחוב שרוקה (Szeroka). על בית מספר 28 תלוי שלט בעברית, ביידיש, ובפולנית: "במקום זה בעבר חי ופעל יעקב יצחק הלוי הורוביץ, החוזה מלובלין תק"ה תקע"ה, ממייסדי החסידות בממלכת פולין".

 

בהקפות בשמחת תורה 1814 הוא שתה יותר מידי, עלה לקומה השניה, עמד על אדן החלון, ונפל (או קפץ) למטה. הוא לקה בשיתוק ובדיכאון, ולאחר עשרה חודשים נפטר בתשעה באב. הוא נטמן בבית העלמין היהודי בגבעת גְרוֹדְזִיסְקו.

קברו מהווה יעד עליה לרגל ליהודים רבים שמתפללים ליד מצבתו, ומניחים עליה ולרגליה פתקאות בקשה (קוויטלעך). על קברו בנו "אוהל" שחור עשוי רשתות בצורה של שני לוחות הברית.

על גדר בית העלמין היהודי הישן חרוטים שמותיהם של יהודים שנרצחו על ידי קוזאקים במאה ה-17. מפתח לבית העלמין אפשר לקבל בדלפק הקבלה של מלון אילן. כשנגיע לבית הקברות, כדאי לחפש גם את הקבר העתיק ביותר בפולין, של יעקב קופלמן שנטמן פה ב1541.

רבי צדוק הכהן מלובלין

אחד האדמו"רים החשובים בלובלין בסוף המאה ה19 היה רבי צדוק הכהן. הוא היה גאון בתורה, ומידי יום היה מסיים מסכת שלמה, ורק אח"כ מתיישב לאכול. ר' צדוק ידוע בלימוד זכות על ישראל ובראיית פנימיותם וטובם בלבד, לעומת היחס לחטא שהוא חיצוני, ולא מבטא את רצונו של האדם. מו"ר צבי יהודה הכהן קוק אמר: "עד שלא שקעה שמשו של רבי צדוק הכהן בלובלין, זרחה שמשו של מרן הרב קוק בארץ ישראל". אילו היה חי כיום, היה נחשב "מכוחותינו".

רבי צדוק הכהן חיבר ספרי קודש רבים בהם: 'צדקת הצדיק', 'תקנת השבין', 'רסיסי לילה', 'ישראל קדושים', 'שיחת מלאכי השרת', 'מחשבות חרוץ', ו'פרי צדיק'. בדורנו, ראש ישיבת הר ברכה, הרב אליעזר מלמד, הקים מכון שמוציא לאור מהדורות מעודכנות של ספרי רבי צדוק. ספריו נלמדים עד היום בעולם הישיבות, ובמיוחד בישיבות ההסדר ובישיבות הציוניות.

ר' צדוק היה בצעירותו ליטאי מהמתנגדים לחסידות. כשהיה בגיל 20 רצה להתגרש מאשתו, כי לחצה את ידו של קצין פולני בחנות של אביה. היא סירבה להתגרש, והוא החל ללמוד לעומק את הלכות "היתר מאה רבנים", ואף כתב ספר על גירוש אישה נגד רצונה למרות חרם דרבנו גרשום. במסעו לאיסוף חתימות רבנים, הגיע גם לאדמו"ר מאיביצ'ה, רבי מרדכי יוסף ליינר, מחבר "מי השילוח". בהשפעתו הפך להיות חסיד, ונשאר באיביצ'ה. בחצר רבו הוא הכיר את רבי יהודה לייב אייגר, נכדו של רבי עקיבא אייגר, והם נהיו חברותא וידידי נפש שנים רבות. כאשר נפטר האדמו"ר מאיביצ'ה, נסעו שניהם ללובלין, ור' לייבלה נבחר לכהונת האדמו"ר מלובלין. וכאשר נפטר ר' לייבל'ה, הוכתר תחתיו ר' צדוק כאדמו"ר מלובלין.

רבי צדוק הכהן הלך לעולמו בט' באלול ה'תר"ס (1900), תאריך שסוגר מעגל ומחבר אותנו גם ליום ייסוד מפעל הדף היומי. שני האדמו"רים החברים קבורים זה לצד זה בבית העלמין החדש של לובלין.

שער הכניסה לבית העלמין היהודי בלובלין

 

המהרש"ל

כבר במאה ה16 הוקמה בלובלין ישיבה גדולה. ראש הישיבה הראשון היה המהרש"ל, (מורנו הרב רבי שלמה לוריא). המהרש"ל היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז. ספריו "חכמת שלמה" ו"ים של שלמה" נחשבים לאבני יסוד בפרשנות התלמוד. הוא הקים בית כנסת במידות מיוחדות- אורכו ל"ו אמה ורוחבו ל"ב אמה, יחד "לולב". שרידי בית הכנסת ובית המדרש שלו נמצאים בפארק ליד המצודה.

צילום: איתמר לוין

יאשה עושה הנפלאות מלובלין

עוד דמות יהודית מפורסמת מלובלין, אף שלא היה רב. יאשה הוא גיבור הספר 'עושה הנפלאות מלובלין' שחיבר בשביס זינגר, זוכה פרס נובל.

ברומן זה, שעובד גם לסרט קולנוע, מתאר בשביס יהודי נוכל בעל כריזמה שהתחבב על רבים, רימה בכספים ובהבטחות שווא לנשים. סוג של סיימון לבייב כזה. בסוף, שקריו נחשפים והוא  פושט רגל וחוזר בתשובה. הוא מסתגר בביתו הקטן, ומתפרסם כיהודי קדוש ובעל סגולות. יאשה נכנס לאתרי התיירות היהודים בלובלין בזכות פסל בדמותו שממוקם בין בתים ברחוב גרודצקה. מידי שנה, בשבוע האחרון של חודש יולי, מתקיים בלובלין קרנבל הקוסמים העולמי, שמוקדש  לכבוד הקוסם מלובלין,

חשיבות הספר עבורנו איננו בעלילה ובגיבור, אלא בתיאור החי של חיי היהודים בלובלין. לכן אני ממליץ לקרוא אותו לפני שטסים לבקר בלובלין. בסיורים שאני עורך עם קבוצות ברובע היהודי של לובלין, אני מקריא להם קטעים מהספר.

בתי כנסת בלובלין

בלובלין פעלו כמאה בתי כנסת. בבניין בית הכנסת הגדול ברחוב יֶטֵצְ'נַה פעלו בתי הכנסת על שם המהרש"ל, על שם המהר"ם, ובית הכנסת הקטן "שבעה קרעים". ליד המדרון הדרומי של גבעת הטירה עמד בית הכנסת של שאול ווהל, שהיה מלך פולין ליום אחד. הנאצים הרסו את כולם, חוץ מביכנ"ס 'חברת נושאים' ובנין הישיבה, שהיו מחוץ לגטו היהודי.

כשהולכים מישיבת חכמי לובלין לכיוון שער קרקוב, אנו מגיעים לבית הכנסת "חברת נושאים" של אנשי חברה קדישא. הוא נקרא כך בגלל שהם נשאו את המתים. זה בית הכנסת היחיד בלובלין ששרד את השואה. הוא נמצא ברחוב לוברטובסקה 8. קל לפספס אותו כאשר חולפים על פניו. הוא נמצא בקומה השניה מעל חנות Obuwie.

בשנת 2008 נפתחה באולם "נושאים" התערוכה "Jesteśmy" ("אנחנו") שבה מוצגים תמונות ומעט ספרי תורה, ספרי קודש שהודפסו בלובלין, ותשמישי קדושה.

עוד אתרים יהודים

ללובלין יש היסטוריה עשירה, ואותנו מעניינת במיוחד ההיסטוריה היהודית שלה. הרובע היהודי של לובלין השתרע מעבר לחומה הצפונית של העיר העתיקה, בעיקר סביב הרחובות קרבייצקה (Krawiecka) ופודזמצ'ה (Podzamcze). ראוי ללכת לראות אבן על הכביש שעליה מסמן קו הגבול של הגטו. על קיר הבית לצידה כתוב שיר פולני, "חברים לספסל הלימודים" (Koleżanki) מאת יוליה הרטוויג, אודות שני תלמידים שנעקרים מביתם אל הגטו.

משם נלך לשוטט באזור הרובע היהודי. נכנסים אליו דרך "שער גרודצקה" (Grodzka), שנקרא גם "שער היהודים".

בשער גרודצקה פועל כיום תיאטרון NN, שבו מתקיימים מפגשים והרצאות ומסיבות בהקשר של יהדות לובלין לפני השואה. זהו מרכז תרבותי לשימור המורשת היהודית. יש בו תערוכה של תמונות ועדויות, שכדאי להיכנס ולראותם.

בין שתי מלחמות העולם היתה לובלין מרכז יהודי עם רשת בתי ספר, בתי דפוס עבריים, ויצאו בה גם עיתונים. פעלו בה גם 9 מפלגות, ביניהן מפלגת "המזרחי" של הציונות הדתית. המזרחי הקימו גם תנועת נוער בשם "צעירי המזרחי", שהיוותה הבסיס של תנועת בני עקיבא שלנו.

לפני השואה חיו בלובלין כ40,000 יהודים, ורק 1,200 שרדו. 15 מהם חזרו לגור בלובלין.

ברחוב Zimna יש כיכר אומשלאגפלאץ שבה אספו הנאצים את היהודים לקראת גירושם למחנות השמדה. יום הציבו אנדרטה לזכר המגורשים על כותל בצידי הכיכר.

בכיכר אחרת בעיר בנו גם אבן זיכרון לזכר קורבנות השואה המקומיים. (הכתובת: בין רחוב ראדי דלגטוב ורחוב האנקי סביאצקי).

בחלק הפנימי של שער גרודצקא אנו יכולים לראות שאריות של שלט באותיות עבריות, שעומד מעל חנות של יהודים שפעלה כאן.

בלובלין יש יחס מיוחד לציורי קיר ולגרפיטי, כמו בערים אחרות בפולין. בין הקירות הרבים המעוטרים בציורי גרפיטי אנו יכולים לראות גם קיר שלם שעליו כתבו שיר ביידיש שתרגומו:

                                                             לאן זה נעלם?
                                                             איפה הבית?
                                                             איפה הילדה הזאת?
                                                             אלה שאני כל כך אוהב
                                                             כאן בחבורה הזו
                                                             כאן בבית

ברחוב אוליינה Olejna אפשר לראות בבתים אחדים שבהן נשארו סוכות לנצח. עוד הוכחה לחיים היהודיים העשירים שהיו כאן. פעם היו הרבה סוכות כאלה שבלטו מבתים ברובע היהודי.

 

אתרים כלליים

זוכרים את הבדיחות על חכמי חלם? יש עיר כזו בקרבת לובלין. חלם (Chełm) שוכנת באזור ציורי על נהר הבוג (Bug) ומפורסמת בזכות מערות הגיר. במסורת היהודית התפרסמה חלם כבירת הטיפשות. מעין נגטיב של חכמי לובלין השכנה. אבל האמת היא שחלם היתה ועודנה עיר נורמלית ממוצעת. כמעט כל עיר יכולה להחשב "טיפשה" בהשוואה ללובלין. גם בחלם היתה ישיבה חשובה.

לובלין נחשבת עיר תיירות כללית, גם למבקרים לא יהודים. פרובינציית לובלין נחשבת גם גן עדן למטיילים, במיוחד לתיירים דתיים. שם צומחים היערות יָאנוֹבָה וסוֹלְסְקָיָה. היא עשירה בעמקים ציורים יפהפיים, נהרות מרהיבים, ויש בה גם מסלולי הליכה ומסלולי אופניים. לובלין מתהדרת במסורת רב-תרבותית מפוארת בת כ-700 שנים ובאדריכלות עתיקה מרשימה. כ-70% מהמבנים נשמרו בצורתם המקורית, מרביתם מתקופת הרנסאנס.

טירת לובלין: אחד מסמלי העיר. לטירה היסטוריה ארוכה המוצגת כיום במוזיאון העיר הנמצא במקום. טיפוס אל ראש הטירה מספק נוף פנורמי עוצר נשימה. כאן נחתם במאה ה16 הסכם היסטורי לאיחוד של פולין וליטא.

בית העירייה הישן: מאחורי חומות לובלין נמצא בית העירייה הישן המושך מיד את תשומת הלב. אחת האטרקציות במקום היא העיר התת קרקעית הנפרשת על פני שלוש מאות מטרים מתחת לבנייני העיר העתיקה.

העיר העתיקה: רובע העיר העתיקה משלב ישן עם חדש בהרמוניה. רחובות צרים ומרוצפי אבן בעיצוב שמחזיר את המטיילים אל ימי הביניים. נוכל לראות בו מבנים אדריכליים מדהימים מימי הביניים ותקופת הרנאסנס. כיום פועל הרובע בעיקר כמרכז בילוי עכשווי, המציע שלל בתי קפה, דוכני רחוב, מסעדות מגוונות ואפשרויות אירוח.

ואם נשאר לנו עוד זמן, כדאי לבקר גם במחנה ההשמדה מיידנק שבנו הנאצים הגרמנים בלובלין.

לובלין שוכנת בדרום מזרח פולין, פחות משעתיים נסיעה מוורשה, בקרבת הגבול עם אוקראינה.

 התמונות באדיבות עיריית לובלין, איתמר לוין ויעקב מאור