איך נראתה המנורה במשכן ובבית המקדש, ואיך זה קשור לתיירות דתית?
בפרשת השבוע "ויקהל" מספרת התורה על יצירת כלי המשכן ע"י בצלאל. את בניית המנורה מתארת התורה "וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ, שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנוֹרָה מִצִּידָּהּ הָאֶחָד, וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנוֹרָה מִצִּידָּהּ הַשֵּׁנִי". איך נראתה המנורה שהדליקו אבותינו במשכן במדבר ובבית המקדש בירושלים?
על כך יש מחלוקת גדולה. יש הטוענים שקני המנורה היו מעוגלים, ואחרים אומרים שהקנים ניצבו ישרים בצורה של משולש. הבה נצלול לעומק המחלוקת הזו לאור היבטים תיירותיים.
מנורה מעוגלת
כל יהודי שמגיע לטיול ברומא הולך לבקר גם בשער טיטוס. השער הזה הוקם כדי להנציח את נצחון טיטוס וכיבוש ירושלים לפני כאלפיים שנה. טיטוס הביא מירושלים שבויים יהודים ואת כלי המקדש, והעבירם בתהלוכת הנצחון שלו בכניסה לרומא. בחלק הפנימי של שער טיטוס אנו רואים מצד שמאל תבליט של השבויים מובילים את מנורת המקדש והחצוצרות. המנורה בשער טיטוס היא עם קנים מעוגלים. האומן שעשה את התבליט דייק מאוד, לפי "כפתוריה ופרחיה" שהוא הוסיף לקנים בדיוק כמתואר בתורה. לפיכך מקובל לחשוב שקני המנורה במקדש היו עגולים כמו בתבליט הזה. סמל מדינת ישראל נקבע לפי המנורה המעוגלת הזו משער טיטוס.
בדור שלנו התגלו עשרות ממצאים ארכיאולוגיים שתומכים בגרסת הקנים המעוגלים. למשל, התגלה מטבע מתקופת המלך החשמונאי אנטיגונוס, שגם בו מנורה עם קנים עגולים. אנטיגונוס חי בתקופה שבית המקדש היה קיים, והוא בוודאי ביקר במקדש וראה את המנורה במו עיניו. האם היה מצייר על המטבע שלו מנורה אחרת?
ועוד- בחפירות ברובע היהודי בירושלים התגלה בית של כהן שכנראה עבד בבית המקדש, ועל קיר ביתו מצאו ציור של המזבח והשולחן ושל המנורה עם קנים מעוגלים. בשכונת רחביה התגלה 'קבר יאסון', שהיה יהודי עשיר, ועל אחד מקירות הקבר מצאו חריטה של 5 מנורות מעוגלות. מדענים מתארכים את החריטה ל40 שנה לפני חורבן הבית. ברמת הגולן נמצאו שרידים של בתי כנסת, וחלקם מוצגים לראווה ברחבת הכניסה לבית הכנסת במושב נוב. על משקופי דלתות מבזלת מוטבעות מנורות מעגולות.
בחפירות ארכיאולוגיות ב'חורבת עוצה' ליד כביש עכו-עמיעד מצאו חותם חרס בן 1500 שנה, שבחזיתו חרוטה מנורה עם שבעה קנים מעוגלים. מימצאים קדומים נוספים של מנורות נמצאו בא"י, כמו בבית הכנסת 'שלום על ישראל' ביריחו, בבית שערים, בכפר נחום ועוד. כולן מעוגלות. לאור המנורה בשער טיטוס והמימצאים הרבים מקובל שלמנורה היו קנים מעוגלים.
מנורה ישרה משולשת
באדיבות עיתון כפר חבד
אבל מצד שני, הרמב"ם קובע שקני המנורה היו ישרים. בכתב היד של הרמב"ם בפירושו למשנה במסכת מנחות, הרמב"ם מצייר בעצמו שרטוט של המנורה עם קוים ישרים (פרק ג' משנה ז'). בנו של הרמב"ם כותב במפורש שהקנים צריכים להיות ישרים כמו שצייר אביו, ולא בעיגול.
הגורסים שהקנים היו ישרים טוענים שגם רש"י קבע שהם היו ישרים. כך הם מסבירים את פירושו "יוצאים מצדיה לכאן ולכאן באלכסון” (שמות כה/לב). אבל יש השוללים הסבר זה בגלל שהמילה "אלכסון" ביוונית פירושה מעוגל, וידוע שרש"י ידע יוונית.
הרמב"ם חי כ1,200 שנה אחרי חורבן בית המקדש, ובודאי לא ראה בעיניו את המנורה במקדש. כנראה שאף את המנורה בשער טיטוס לא זכה לראות. לפיכך לא ברור לפי מה הרמב"ם קובע שקני המנורה היו ישרים.
אבל זה לא סיבה לפסול את גישת הרמב"ם, כי מאות שנים אחרי מותו נמצאו גילויים ארכיאולוגיים שמאששים גם את שיטתו. במזרח סוריה ליד הגבול עם עיראק ליד הכפר א-צלאחייה נמצא אתר התיירות דורה אירופוס. גילו שם גם בית כנסת עתיק עם ציורי קיר יפים של סיפורי התנ"ך. באחד מהציורים נראית מנורת המקדש עם קוים ישרים כשיטת הרמב"ם.
בית הכנסת הזה היה פעיל גם בימי בית המקדש. לא סביר שהרמב"ם ראה את הציור הזה ושרטט לפיו. ציורי הקיר היפים האלה הועברו למוזיאון הלאומי בדמשק, ובעלי דרכונים זרים שבינינו יכולים לראותם. בית הכנסת הזה פוצץ והושמד בקיץ 2014 על ידי לוחמי דאעש, במסגרת התקפותיהם על בתי תפילה שאינם מוסלמיים סוניים.
הגילוי המרתק האחרון הוא מלפני 7 שנים בעיר דוד. במסגרת מבצע פינוי וסינון עפר מהר הבית, מצאו חותם עתיק שבו חריטה של מנורה עם קוים ישרים, כדברי הרמב"ם.
המפנה הדרמטי במחלוקת על צורת המנורה התרחש לפני 40 שנה. בשבת פרשת "מטות מסעי" תשמ"ב נשא הרבי מלובביץ' דרשה על המנורה, ובה אימץ את שיטת הרמב"ם לגבי הקנים הישרים. הרבי אמר שהמנורות העגולות קשורות לגלות וחושך, ומזכירות את ההשפלה והצער שנעשה ליהודים מאותו שער טיטוס. מאז החלו חסידי חב"ד לנהוג להדליק נרות חנוכה רק על חנוכיות עם קוים ישרים. הם בונים מנורה "משולשת" עם קוים ישרים, גם להדלקות ציבוריות שעורכים שליח חב"ד בחנוכה בכיכרות מרכזיות בערים ברחבי העולם.
לשאלת צורת המנורה יש השלכות הלכתיות לא רק לעיצוב חנוכיות, אלא גם לייצור המנורה שאותה ידליקו בבית המקדש שייבנה במהרה בימינו. גם 'מכון המקדש' בירושלים התלבטו במחלוקת הזו. הרב ישראל אריאל חיבר ספר "מנורת זהב טהור" שבו הוא מקדיש פרקים אחדים למחלוקת דנן, ומציין שלבסוף החליטו להעדיף לעשות מנורה מעוגלת. המנורה שלהם נבנתה בדיוק במידות שבתורה, והיא מוצבת ברובע היהודי בתוך תיבת זכוכית המשקיפה על הר הבית.
ויקישיתוף
כאשר שואלים את החבדניקים איך הם יכולים להתעלם מהמנורה המעוגלת בשער טיטוס, הם משיבים שלא יתכן שזו מנורת המקדש האמיתית. כתוב בתורה שהמנורה עמדה על 3 רגליים כמו חצובה, ואילו למנורה בשער טיטוס יש בסיס משושה רחב ומדורג, עם ציור דרקון שזה סמל עבודה זרה. הרב הראשי, יצחק הרצוג, השיב שרגלי המנורה נשברו בדרך מירושלים, ולכן הצמידו למנורה בסיס של כלי אחר.
אז מי צודק במחלוקת הזו?
תיקו!
אפשר שהפתרון למחלוקת נמצא באי מלטה. בטיולים מאורגנים למלטה אני לוקח קבוצות דתיות גם לעיר רַבָּאט שמצפון לעיר הבירה וָולֶטָה, לראות את הקַטַקוּמְבּוֹת. אלה מערות במעבה האדמה, עם כעשרים כניסות במורד גבעה. בתוכן כ500 סרקופגים וכוכי קבורה דומים למערות בבית שערים, וגם הם מתקופת המשנה.
בקטקומבות במלטה נטמנו יהודים ולא-יהודים בסמיכות אלה לאלה. קברי היהודים מיוחדים בכך שרגליהם פונות לכיוון ירושלים, ולמראשותם אבן כמו כרית. על חלק מקברי היהודים רואים חריטה או תבליט של מנורה.
ארכיאולוגים מסבירים שהמנורות האלה סומנו להעיד שהמנוח זכה לקיים בחייו מצוות עליה לרגל לבית המקדש בירושלים. (כמו שאנו רואים בימינו על משקוף הכניסה בכפרים ערביים ציורים של האבן השחורה במכה, שמסמל שזה בית של מוסלמי שעלה לרגל למצוות החאג' שלהם). במלטה מדובר ביהודים שהפליגו לארץ ישראל, לעלות לרגל ולהקריב קורבנות בבית המקדש. בשובם למלטה שיתפו את משפחותיהם וחבריהם בחוויות, וציירו מה ראו שם. בקטקומבות אנו רואים מנורות מעוגלות וגם ישרות.
הקבר המעניין ביותר נמצא מתחת לכניסה מספר 14 ועליו ציורים של שתי מנורות, אחת מעוגלת ואחת משולשת עם קוים ישרים.
איך אפשר להבין זאת?
ההסבר הוא שבבית המקדש היו יותר ממנורה אחת. כתוב בתנ"ך ששלמה המלך עשה 10 מנורות. "וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר ה'. אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב, וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים, וְאֶת הַמְּנוֹרוֹת חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאל, לִפְנֵי הַדְּבִיר" (מלכים א פרק ז מח). ככל הנראה מנורות אחדות היו עם קנים מעוגלים ואחרות עם קנים ישרים. חלק מעולי הרגל ממלטה ראו בביהמ"ק מנורה מעוגלת, ואחרים ראו בזמן אחר מנורה משולשת. בחנוכת בית המקדש המנורות האלה הוצבו מימין ומשמאל, אבל לא ברור אם כולן נשארו שם גם אחר כך, או רק מנורה אחת הוצבה שם.
בספר 'מלחמות היהודים' כותב יוספוס פלביוס שאחרי שהרומאים שרפו את בית המקדש "יצא אחד מהכהנים ושמו יהושע בן תבותאי, אשר נשבע לו הקיסר להציל את נפשו אם ימסור בידו חלק מכלי הקודש, והוציא אליו מקיר ההיכל שתי מנורות זהב". עוד הוכחה שהיו מנורות אחדות.
מכל מקום, הנפטר המדובר ממלטה ראה את שתיהן זו לצד זו, או בפעמים שונות שעלה לרגל.
וכך זכינו ליישב את המחלוקת בשיטת הרבי שפסק לאשתו "גם את צודקת". והתיק"ו דלעיל הופך כאן לראשי תיבות של "תיירות יתרץ קושיות ובעיות".