היום י"ד שבט, הוא יום הפטירה של ה"פני יהושע", רבי יהושע פאלק, מחשובי "האחרונים". רבים מגיעים מידי שנה במועד זה לציון שלו בפרנקפורט בטיסות מיוחדות מלונדון ואנטוורפן וגם מישראל. לפני הקורונה שמענו אף על טיסות צ'רטר מיוחדות מתנב"ג להילולה בפרנקפורט.
כל בן תורה מכיר את ה"פני יהושע", אבל יש צורך להכירו לאחרים. זה ספר בן 4 חלקים שמשמש תלמידי חכמים שלומדים גמרא בשיטת העָמְקוּת. הוא נחשב הספר החשוב ביותר של הלימוד והפלפול בעולם הישיבות, גם בישיבות בני עקיבא וישיבות ההסדר. הפני יהושע היה מצאצאי רש"י, והוא מבאר את סוגיות הש"ס לפי דרכם של זקניו רש"י ובעלי התוספות. בזמני ה"סדר" בתקופת הלימודים בישיבה, בכל פעם שהתקשיתי להבין תוספות, או כשגילית סתירה בין שני תוספות, פתחתי את הספר 'פני יהושע' שיישב את הקושיות בסגנון בהיר שאפילו אני הצלחתי להבין.
"השרף מקוצק", רבי מנחם מנדל מורגנשטרן זצ"ל, כתב על הפני יהושע: "רבינו זצ"ל הפליא מגדולת בעל פני יהושע, שקודם שהתחיל לחבר ספרו, למד את הש"ס ל"ו פעמים".
רבי יהושע פאלק חיבר עוד ספרים רבים פחות מפורסמים, וכיהן ברבנות בקהילות חשובות כמו לבוב, ברלין, ופרנקפורט. הוא נפטר בוורמייזא בי"ד שבט תקט"ז 1756, ונטמן בבית הקברות של פרנקפורט.
אפילו עד ימינו ממשיך הפני יהושע להשפיע על נושאים אקטואליים, כמו, למשל, "סעיף הנכד" בחוק השבות. הפני יהושע כתב על סוגיית הגבעונים, ועסק גם בגיור של אנשים שהציגו זהות בדויה. דבריו צוטטו בימינו בפסקי דין של בית הדין הרבני הגדול בתביעה של אתיופים שדרשו להכיר בגיורם שהיה מבוסס על הונאת הרבנים.
כאמור, אמש והיום פוקדים רבים את מצבת קברו בבית העלמין היהודי הישן של פרנקפורט.
חדי העין שמים לב שאני כותב "מצבת קברו" ולא "קברו" ממש. כי מקום קבורתו המדויק אינו ידוע כיום. ידוע שהוא נטמן בבית העלמין בפרנקפורט, ומצבתו זוהתה בבירור. אבל במלחמת העולם השניה הפציצו האמריקאים את פרנקפורט, ופצצות אחדות פגעו גם בבית הקברות היהודי, וריסקו מצבות רבות. גלי ההדף העיפו מצבות לכל עבר, וגם את מצבת הפני יהושע.
בפרשת השבוע קראנו אתמול: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ, כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת־עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם" (שמות יג/יט). בהשראת הפסוק הזה החלו בשנות ה60 אנשי הקהילה היהודית בפרנקפורט ללקט העצמות והמצבות, ולסדר את ההרס בבית העלמין היהודי. את המצבות השלמות העמידו מחדש בטורים ישרים וצפופים בחלק המזרחי של בית הקברות בצד השמאלי של שער הכניסה, אבל לא בהכרח במקומן המקורי.
מצבות אחרות הציבו על גדר הבטון בצידה הפנימי. במרכז בית הקברות אנו רואים ערמות קטנות של שברי מצבות, ואולי בעתיד ינסה לשחזר את המצבות המקוריות מחלקי הפסיפס העצום הזה.
בצד הדרום מערבי, במרחק של כ50 מטר מהשער, קיבצו את המצבות החשובות. מצבת הפני יהושע היא החשובה שבהן. לידו העמידו את מצבת רבי פנחס הלוי הורוביץ 'בעל ההפלאה' שהיה רבה של פרנקפורט במשך 33 שנים מ1771 עד פטירתו בשנת 1805, ונטמן פה בבית הקברות.
מימין מצבת הפני יהושע ומשמאל מצבת בעל הפלאה
בצעירותו הוא למד אצל הגאון מווילנה, גדול המתנגדים לחסידות, אך בהמשך נהיה חסיד מתלמידי המגיד ממעזריטש.
תלמיד אחר של המגיד ממעזריטש, רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, כתב לו במכתב לאחר שחרור מהכלא בפטרסבורג: "מי אנכי כי באתי עד הלום… ונפשי יודעת מיעוט ערך נפשי עלי, להתייצב במקום גדולים כמותו ירבו בישראל. אך מקום גדולתו שם ענוותנותו וענותו תרבני, ורחב לבי בעלותי על לבי חיבה יתירה הנודעת לי ממר שהוא רבה דעמיה שיחיה מימי קדם בק"ק מיעזריטש וק"ק ראוונא ונמניתי במנין שלו וזכיתי לקבל ברכתו סלה מדי שבת בשבתו". באותו מכתב מבקש האדמו"ר הזקן מרבי פנחס הורוביץ שיתפלל עליו. בתחילת המכתב הוא מכנה אותו "אור ישראל וקדושו, בוצינא קדישא חסידא ופרישא, הרב הגאון המפורסם מופת הדור זיוו והדרו, איש אלוקים קדוש יאמר לו".
על מצבתו הניצבת ליד מצבת הפני יהושע חרוט: "פה נטמן הגאון הגדול המפורסם יחד בדורו רשכבה"ג החסיד ועניו ראש גולת אריאל נפטר ונקבר ביום ב' ד' תמוז תקס"ה, רב פעלים מקבציאל, העמיד תלמידים הרבה והרביץ תורה בישראל, כבוד מוהר"ר פנחס הלוי איש הורוויץ זצ"ל, ה"ה אב"ד דקהילתנו, אשר האיר כל פני הגולה בחיבוריו הקדושים, ספרי הפלאה, ספר כתובה וספר המקנה חכמתם בחוץ תרונה, תהלתו מלאה הארץ, גודר גדר ועומד בפרץ…".
בפינה בחלקת הצדיקים עומדת המצבה הקטנה והצנועה של ר' מאיר אנשל רוטשילד, מייסד השושלת של המשפחה העשירה.
באותה חלקה עוד כעשר מצבות של עוד רבנים ומנהיגים. עוד צדיקים שנקברו כאן:
ר’ נתן אדלר, רבו של החת”ס
רבי אברהם ברודא בעל "חדושי גאונים", "חדושי הלכות", "אשל אברהם" ועוד.
הרב מאיר בן יעקב הכהן שיף בעל "חידושי מהר"ם שיף"
רבי צבי הירש הלוי הורביץ בעל “המחנה לוי”
רבי נתן מז מפראנקפורט זצ”ל בעל "בנין שלמה"
רבי אברהם אביש מפראנקפורט זצ”ל
במרחק כ30 מטר בהמשך נצבת מצבה מחודשת של הרבנית ריזלא סופר, אימו של החתם סופר. המצבה המקורית ניתצה לרסיסים בהפצצות, אז תלמידי החת"ס בנו לה מצבה חדשה זהה למקורית, לפי צילומים שנשמרו.
אבל המיקום המקורי המדויק אינו ידוע. לכן הוסיפו לרגליה שלט אבן עליו כתוב "מקום קבורתה מוחזק בסביבות מקום זה". את מצבת הרבנית ריזלא נוהגות לפקוד נשים רבות, בעיקר עקרות ומעוכבות שידוך. היא בולטת בגלל פתקאות הקוויטלעך הרבות שמונחות עליה.
את בית הקברות מקיפה גדר אבן. כאמור, בצידה הפנימי הטמיעו מצבות ושברי מצבות.
על צידה החיצוני הפונה לרחוב הדביקו 1,300 קוביות מתכת בגודל 6 על 4 ס"מ, שעל כל אחת שם של יהודי מפרנקפורט שנרצח בשואה.
כך אנו מוצאים על הגדר גם קוביות לזכר אנה פרנק ואימה שנולדו בפרנקפורט וגורשו מאמסטרדם.
ישראלים רבים מגיעים לפרנקפורט בדרכם לחופשה ביער השחור או לטיול בערי שו"ם, ואנשי עסקים ישראלים מגיעים למרכז הירידים הבינלאומי של פרנקפורט. לאלה אנו מציעים להקדיש גם שעות אחדות לבקר בבית הקברות היהודי. הכתובת: Battonnstraße 47 , השער פתוח משעה 11 עד 2 אחה"צ. בשעות אחרות אפשר לקבל את המפתח בהשאלה במשרדי המוזיאון היהודי הסמוך. טלפון לתיאום: +49 69 21270790 או במשרד בית העלמין החדש, ברחוב Eckenheimer Landstr. 238
