לכבוד שמחת תורה אנחנו שמחים להביא לקוראינו סיפור מרגש על ספר תורה מיוחד, שגילה חוקר היהדות יצחק כרמלי באי הנידח סָאוּ מִיגֶל.

סאו מיגל הוא אחד האיים בקבוצת תשע "האיים האזוריים", שנקראים בפורטוגלית Azores. אי אפשר להתעלם מהדימיון לשפה העברית. מדובר בתשעה איים געשיים באוקיאנוס האטלנטי, בין אירופה לארה"ב, במרחק 1,500 ק"מ מליסבון. האיים שייכים לפורטוגל.

עיר הבירה של האיים האזוריים היא פּוֹנְטָה דֶלְגַדָה. במאה ה-19 חוותה פונטה דלגדה את השיגשוג הכלכלי הגדול בתולדותיה. העיר הייתה נמל לייצוא פירות הדר לבריטניה, ועסקים רבים בבעלות זרים פעלו בעיר. בשנת 1818 רבים מהם היו בבעלות יהודים. באותה תקופה פעלו בעיר חמישה בתי כנסת. הגדול והעתיק ביניהם היה בית הכנסת "שער השמים" במרכז העיר. בית כנסת זה נפתח בשנת תקצ"ו, 1836 למניינם. לפני 3 שנים, בד' אייר תשע"ה (2015), שוחזר ביהכנ"ס ונחנך מחדש ע"י העיריה, כדי לשמר את זכרון הקהילה היהודית שהיתה בעיר.

בתקופת מלחמת יום הכיפורים אפשרה פורטוגל למטוסים אמריקאים להשתמש בשדה התעופה של פונטה דלגדה כבסיס תדלוק מטוסי "הרכבת האווירית" לישראל, לאחר שמדינות אחרות סירבו לסייע. גם בשנה שעברה ארצות הברית השתמשה שוב באיים האזורים כבסיס תדלוק גם בהטסת מטוסי ה-F35 לישראל.

בעולם התיירות מפורסמים האיים האזוריים בזכות הלויתנים הגדולים שנראים בחופי האיים לעיתים תכופות. תיירים ישראלים ממעטים להגיע לאיים האזוריים. אחד מהיחידים מהציבור הדתי שהגיעו לשם הוא החוקר והעיתונאי ר' יצחק כרמלי, שאף גילה שם ספר תורה מיוחד במינו.

הספר התגלה בתוך ארון קבורה כחול במרתפי הארכיון של האיים האזוריים. תולדותיו וסיפורו מרגשים במיוחד:

בשנת 1977 טיילו שני נערים במערה בהר לחופי האוקיאנוס. בחושך בפנים הם הדליקו אבוקות. לאורן הם גילו יריעות עור, שעליהם כתובות שורות שחורות בשפה לא ברורה להם. הם הביאו את מה שמצאו לבית הספר, ומורה קתולית זיהתה שמדובר בספר תורה יהודי.

אחרי שנים אחדות נרכש ספר התורה ע"י קצין יהודי ששירת שם בצבא ארה"ב, ושמו מרווין פלדמן. אחד מהעובדים המקומיים בבסיס, שידע שהוא יהודי, הציע למכירה את ספר התורה. קפטן פלדמן קנה את הספר והתחיל לחקור את תולדותיו. התברר שהספר נכתב לפני יותר מ-200 שנה, לפי הזמנת הנגיד המרוקני-בריטי ר' מיימון אבוחבוט ז"ל. הספר כתוב בכתב ספרדי "וועליש", והאותיות שמורות וכשרות גם כיום למרות הגיל המופלג של הספר. כאשר חנכו את בית הכנסת "שערי שמיים" במאה ה19, ר' מימון הכניס את הספר לבית הכנסת. שנים רבות זה היה ספר התורה הכשר היחיד באי, עד שנוספו לארון הקודש עוד ספרי תורה. כנראה ספר התורה הזה נגנב מתישהו מארון הקודש בבית הכנסת, והוחבא בתוך המערה, עד שהנערים מצאו אותו במקרה.

קפטן פלדמן הזמין לספר מעיל (מנטאל'ע) בצבע תכלת כהה, וגם פרוכת כחולה, בצבע תואם את צבע קירות ותקרת בית הכנסת. הוא הכניס את ספר התורה לבית התפילה ("צָ'אפֶּל") שהיה בבסיס הצי האמריקאי בפונטה דלגדה. בתי תפילה בבסיסים אמריקאים משמשים בד"כ גם כבתי כנסת יהודיים וגם ככנסיות לנוצרים. יש להם ארונות קודש מיוחדים שמסתובבים על ציר. בחזית פרוכת ודלתות לארון הקודש היהודי, ובגב הארון צלב גדול. מסובבים את הארון לפי השימוש.

כשהונח הספר בבסיס הצבאי לא היה בעל-קריאה שיקרא בו. כומר צבאי יודע עברית ששירת בבסיס היה קורא בשבתות את פרשת השבוע בספר התורה. במשך הזמן השתחרר קפטן פלדמן מהשירות הצבאי, וחזר לארצות הברית. את ספר התורה שלו הוא השאיר בבסיס.

במועד לא ידוע נסגר גם הצ'אפל בבסיס הצי, או שהבסיס כולו נסגר. ספר התורה הוכנס לארון מתים קטן של ילדים, והועבר לארכיון עירוני של פונטה דלגדה. שם גילה אותו החוקר יצחק כרמלי.