בנסיעתא
דשמיא

ותוליכנו לשלום

תיירות ולייף סטייל לציבור הדתי

טקס זכרון בת"א לרצח העם ברואנדה

"יש דימיון בין העם היהודי לעם הרואנדי. שני העמים סבלו משואה ומרצח עם, ושניהם הצליחו להשתקם מהפשעים נגד האנושות". כך הכריז שגריר רואנדה בישראל, ג'וזף רוּטַבָּנָה, בטקס יום הזכרון לרצח העם ברואנדה לפני 25 שנה. הטקס נערך אמש במרכז רבין בתל אביב, בהשתתפות שגרירים רבים ואנשי משרד החוץ הישראלי. לטקס הגיע במיוחד גם השגריר החדש של ישראל ברואנדה, רוני אדם.

80% מתושבי רואנדה הם משבט ההוּטוּ, והמיעוט שייכים לשבט הטוּטְסִי (15%). בני טוטסי נחשבים חכמים יותר, והם גבוהים ויפים יותר. פעם שני השבטים היו עם אחד מאוחד, אבל השלטון הקולוניאלי הבלגי הפריד ביניהם ויצר מעמדות. בעבר היו מתיחויות ומאבקים ביניהם שהגיעו לכדי מלחמות אזרחים. השיא היה בשנת 1994. אמצעי התקשורת הממלכתיים פתחו במסע תעמולה ודה-לגיטימיציה לטוטסי, וכינו אותם "תת אנושיים". השנאה והמתח הגיעו לשיאים. מזכיר את התעמולה הנאצית בגרמניה לפני השואה.

ב6 לאפריל 1994 התרסק ליד הבירה קיגאלי מטוס שעליו היו נשיאי רואנדה ובורונדי. התקשורת הממלכתית האשימה את הטוטסי בהפלת המטוס. למחרת ניסתה ראש הממשלה להרגיע את הרוחות בשידור. בדרכה לאולפני הרדיו היא נרצחה. בתגובה אספו חיילי המשמר הנשיאותי משבט הוטו מנהיגים של שבט הטוטסי, ורצחו אותם. אח"כ נכנסו לכנסיה בקיגאלי, ורצחו שם 1,200 איש וילדים ביריות. כך החל רצח עם. מנהיגי ההוטו קראו לבני שבטם לרצוח את שכניהם הטוטסי. רוב הרוצחים השתמשו בסכיני מצ'טה, ומעטים בירי בנשק חם וברימונים. כלי הנשק סופקו על ידי הממשלה, שגם ליבתה את הרוחות בהסתה. במשך 100 ימים נרצחו כמיליון איש, כמעט כולם טוטסים, ומעטים מהם בני הוטו מתונים שהתנגדו לאלימות של אחיהם. אח"כ היו שהאשימו את ישראל שציידה את הרואנדים בנשק ששימש לרצח העם. 25 שנה חלפו מאז.

טקס הזכרון בתל אביב לרצח העם ברואדנה נפתח בהדלקת נרות. השגריר רוטבנה הדליק את הנר הראשון, והזמין את עמיתיו השגרירים להדליק עוד נרות. אח"כ עברו הקהל לאולם סמוך.

השגריר ג'וזף רוטבנה נשא נאום זכרון והספד לקורבנות רצח העם. נאומו נפתח בדקת דומיה של הקהל לזכר הקורבנות. השגריר אמר שהרצח של הטוטסי היה תוצאה של מסע השמצות ארוך שגרם למעשי הרצח, ושלאחריהם שימש להצדקת הזוועות. "צריך לשמר את הזכרון ואת ההתנגדות לרצח, ביחד עם אחדות העם ברואנדה" אמר השגריר. "ממשלת רואנדה החליטה להדגיש את האחדות במסגרת עבודות הריפוי והשיקום מהשואה שלנו".

התגובה הבינלאומית לרצח העם ברואנדה היתה קטנה מידי ומאוחרת מידי. השגריר סיפר שברואנדה נערכים מידי שנה טקסי זכרון ומצעדים לזכר רצח העם. בשנה שעברה האו"ם קבע את התאריך 7 לאפריל כיום השנה הבינלאומי לזכרון רצח העם ברואנדה. לכן החליטו לציינו גם בישראל ובמקומות אחרים בעולם.

השגריר רוטבנה גילה כי חלק ממנהיגי הרוצחים חיים כיום בשלווה ונחת במדינות אפריקאיות שכנות ובמדינות אירופאיות. "אני קורא לקהיליה הבינלאומית לחוקק חוקים נגד אפליה ונגד רצח עם, וגם להסגיר לידינו את הרוצחים. אני קורא לקהילה הבינלאומית להציע צדק לקורבנות ולמשפחותיהם השכולות".

השגריר הצביע בנאומו על נקודות דימיון בין ההסטוריה היהודית וההסטוריה של רואנדה. "לפני 75 שנה סבל העם היהודי מרצח עם. לאחר השואה כל העולם הכריזו "לא עוד!". אבל עברו 50 שנה ושוב התרחש רצח עם. הפעם אצלנו ברואנדה. העם היהודי הצליח להשתקם מהשואה, והיום מדינת ישראל היא בעלת כלכלה חזקה ובין המדינות המובילות בעולם בטכנולוגיה. גם רואנדה החליטה להיות כמו ישראל, ואנחנו משקיעים היום בחינוך ובביטחון. אנחנו שתי מדינות קטנות שהצליחו לבנות כלכלה מודרנית. אנחנו נעזרים בישראל בתחומי חקלאות, מים וסייבר. בשבוע שעבר נפתחה שגרירות של ישראל בבירת רואנדה".

"כולנו צריכים להתפלל "Never Again", והוא סיים את נאומו במלים בעברית "לעולם לא עוד!".

אפשר שאפילו השגריר בעצמו אינו יודע עד כמה הוא צודק בהשוואה של מדינתו למדינת היהודים. בסרטון שהציגו בטקס נראו ילדים שמספרים שאיבדו הורים ואחים ברצח העם. דבריהם הזכירו לי את סיפורי הוריי ניצולי השואה. הילדים הרואנדים אף השתמשו באותן מלים ששמעתי מאימי ז"ל, שהיתה בת 11 כשפרצה השואה. עבורי זו היתה חוויה מצמררת!

גם לפני רצח העם הרגישו בני הטוטסי כמו היהודים באירופה במאות הקודמות. האוניברסיטאות ברואנדה היו סגורות פני סטודנטים טוטסי. גם מקצועות ומקומות עבודה היו חסומים בפניהם.

בטקס הוצג גם סרטון שכלל קטעים מנאום של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בביקור ברואנדה בשנת 2015. נתניהו ביקר במוזיאון הזכרון לרצח העם בקיגאלי, ודיבר בכאב על התמונות במוזיאון ועל מראה הילדים הקטנים שנרצחו. כמו כן הוקרן קטע מנאום של נשיא רואנדה כיום, פול קָגָמֶה, בפני ועידת אייפאק בוושינגטון. בצעירותו היה פול קגמה מנהיג המרד נגד ממשלת ההוטו בתקופת רצח העם.

בטקס נשא דברים גם נציג בכיר ממשרד החוץ של ישראל. בדבריו ציין את הצמיחה הכלכלית המרשימה של רואנדה, שעומדת על צמיחת התל"ג של 5-7 אחוזים לשנה. בישראל אנו יכולים רק לחלום על צמיחה כזו. בתקופת הבחירות הנוכחית יש לנו מה ללמוד מרואנדה. יש שם שיוויון לנשים, ושני שלישים מחברי הפרלמנט הן נשים. בנוסף, יש בפרלמנט שלהם מכסות גם לנציגים צעירים ולנציגי הנכים. בדומה לשיריונים שיש ברשימת הלליכוד לכנסת לנשים, לנציגי עולים חדשים, צעירים, ואזורי ספר. אלא שברואנדה הכמויות גדולות יותר מאשר אצלנו.

 

מאמרים נוספים
שתפו מאמר זה:
דילוג לתוכן