סמרקנד היא מהערים היפות באוזבקיסטן ואולי בעולם כולו. לא בכדי היא אחת מיעדי התיירות המבוקשים. השנה צפויים לבקר בה 7 מיליון תיירים. באמצע החודש הבא יערוך ארגון התיירות של האו"ם UNWTO את העצרת הכללית שלו בסמרקנד. לאחרונה פתחה חברת התעופה SHARK QANOT קו ישיר מנתב"ג לסמרקנד, וכעת גם אנו יכולים לטוס לשם. בעיר יש כ500 מלונות ואכסניות וצימרים לאירוח.

בין אריחי קרמיקה כחולה לצלילי תפילה רחוקים, סמרקנד התגלתה לי כמו תיבת אוצר שנפתחת לאט.
בשעת בוקר מוקדמת, כשהשמש רק החלה לשטוף באור זהוב את כיפת מדרסת טיליה-קורי, נעמדתי בלב כיכר רג’יסטן, ודימיתי את עצמי לסוחר מן המאה ה־15 שעצר כאן לשתות תה ולהביט בכוכבים.
זו עיר של שכבות – של שושלות וכיבושים, של קברים עתיקים ושווקים ססגוניים, של שירה ושתיקה.
הניקיון שלה כמעט פרובוקטיבי, כאילו מישהו מטאטא את הרחובות באהבה.
בין מדרסות, מסגדים ובתי כנסת חבויים, גיליתי הדים לעבר יהודי שנשמר בזיכרון האבן ובפסיפסים של התפילה.
וסמרקנד, כמו אישה יפה שאינה יודעת עד כמה היא יפה, מזמינה אותך לשוב, שוב ושוב.
סמרקנד היא העיר השניה בגודלה באוזבקיסטן וחיים בה 650,000 תושבים. ההיסטוריה שלה בת אלפיים שנה והחלה בתקופת הרומאים. נשתמרו בה מבנים עתיקים שהופכים אותה להיות אטרקציה תיירותית וגם אתרי מורשת רבים מוכרים על ידי אונסקו. אחד הדברים שמשכו את תשומת לבי היה הניקיון. ברחובות ובגנים לא מושלכים ניירות וסיגריות, והעיר נראית נקיה ומצוחצחת לעומת ערים ישראליות.
למי שחושב על טיול לאוזבקיסטן אני ממליץ להקדיש לפחות יומיים לביקור באטרקציות האהובות עלי בעיר:
1 כיכר רֵגִ'יסְטָן

במרכז העיר נמצאת כיכר רג'יסטן (בעברית: מקום החול) שהיתה הלב של העיר העתיקה. היא מוקפת בשלש מדרסות מפוארות שפונות אל הכיכר המרכזית. "מַדְרַסֶה" זו המילה הערבית ל"מדרשה" או "בית מדרש". המדרסות בכיכר נבנו במאות ה15 וה17. החלק החיצוני של כל מדרסה בכיכר נראה דומה אך הפנים בכל אחד מהם שונה מאוד. מבחוץ עיצוב עם אריחים יפים בכחול, תכלת ולבן שמאורגנים לעיטורים גיאומטריים, וכולם רוצפו על רקע לבני טרקוטה. לכל מדרשה כיפה עם כחול עז, לבן ורוזטות. לפני המדרגות היורדות לכיכר רג'יסטן בנויה מרפסת תצפית. כאשר אנו צופים ממנה לכיכר, מדרסת אוּלוּג בֶּג תהיה לשמאלנו, מדרסת שֶר-דוֹר לימיננו, ומדרסת טִילְיָה-קוֹרי במרכז.
האולם המרכזי של מדרסת טיליה-קורי (בעברית: מכוסה בזהב) הוא מסגד שקירותיו וכיפתו מצופים זהב. כדאי להסתכל פה על גומחת ה'מִיחְרָבּ' הפונה למכה, ונבחין שם במגיני דוד מוזהבים.

המדרסה של אולוג בג נחשבת אחת האוניברסיטאות העתיקות ביותר בעולם. מולה נמצאת 'מדרסת האריות' שבכניסה אליה יש בית מלאכה לשטיחים אפגניים. הוא הוקם על ידי שבט הפּוּשְטוֹן, שנחשבים צאצאי עשרת השבטים. מדרסת שר דור ("מדרסת האריות") נקראת כך בגלל הפסיפס בחלק העליון של שער הכניסה שלו, המכונה 'טיגלון'.
כדאי לחזור לראות את כיכר רג'יסטן גם בלילה, בגלל התאורה שמוסיפה עומק ואווירת קדושה מפעימה למקום המקסים הזה.
גם לכיכר רג'יסטן יש היבט יהודי. לפי אגדה מקומית, לאמיר של אמירות בוכרה היה יועץ יהודי. יום אחד שואל היהודי את האמיר מדוע הוא משקיע בסיוע לסמרקנד? הרי הנהר זַרָפְּשָן ימשיך להזרים מים מסמרקנד לבוכרה גם בלי העזרה. האמיר קיבל את העצה והורה להפסיק את הסיוע הכלכלי לסמרקנד.
כאשר זה נודע לשליטי סמרקנד, הם שלחו חוליית חיסול להרוג את היועץ היהודי. כשהגיעו לביתו הוא אמר להם שאם ישאירו אותו בחיים, הוא ילמד אותם את סודות ההנדסה והארכיטקטורה לבנות מינרטים ומבנים יפים ועמידים למשך דורות. אחרי שלשה חודשים של לימוד מרוכז, הם באו שוב להרגו. הפעם אמר להם שאם ישאירו אותו בחיים הוא ילמד אותם במשך שלשה חודשים את סודות הקרמיקה הכחולה, שצבעה לא ידהה לעולם. כשגמר ללמד אותם הוא ניסה לברוח, והם רדפו אחריו והרגוהו. זכרו נשמר לעולם באמצעות המבנים הגבוהים בכיכר רגיסטן שמצופים בקרמיקה כחולה.
2 המוזוליאום גור-א-אמיר

הגיבור הלאומי של האוזבקים הוא טימור לנג (הצולע) שבמאה ה15 כבש 27 ארצות והפך את אוזבקיסטן לאימפריה. טימור לנג קבור במאוזוליאום שהוא בנה לנכדו האהוב, ואחרי שנתיים קברו שם גם אותו. טימור לנג החל לבנות גם מוזוליאום לעצמו בעיר מולדתו, אך הוא נפטר בסמרקנד בחורף, ואי אפשר היה להעביר את גופתו בשלג הכבד. לכן קברו גם אותו במוזוליאום שבנה לנכדו.
המבנה היפה הזה שימש השראה לבניית הטאג' מאהל בהודו. קירותיו החיצוניים מעוטרים במוזאיקה מקסימה בגוונים שונים של כחול ותכלת, עם ערבסקות של ציורים ופסוקים מהקוראן. המבנה המרכזי היה גדול יותר מהנראה כיום, ונותרו ממנו רק היסודות. בשני הצדדים ניצבים מינרטים גבוהים. מעל המבנה יש כיפה עם 64 צלעות, לפי שנות חייו של מוחמד.


מבפנים הקירות והתקרה מצופים בזהב. בתקרה יש כיפה גדולה עשויה זהב טהור. המראה מרהיב! על הרצפה שוכבות מצבות אחדות, השחורה במרכז היא של טימור לנג, וסביבו מצבות של ילדיו ונכדיו. אפשר לחוש את ההיסטוריה כשנוגעים וממששים את המצבות. מתחת לרצפה יש מערת קבורה, שבה נטמנו עצמותיהם.
גם לכאן כדאי לשוב גם בלילה בגלל התאורה המהממת.
יש אגדה שאסור להטריד את מנוחתו של האמיר. בשנת 1941 היסטוריונים רוסיים פתחו את הקבר, כדי למדוד את עצמותיו ולברר אם אכן היה צולע. האוזבקים המקומיים מחו, אבל לא עזר להם מול השלטון המרכזי במוסקבה. למחרת פרצו הגרמנים ב"מבצע ברברוסה" לכיבוש רוסיה. האוזבקים אמרו לרוסים "אמרנו לכם!".
3 פסל האמיר טימור

בכיכר המרכזית ניצב פסל ברונזה גבוה של טימור לנג. מכאן הוא יצא למסע כיבושים שבמהלכו השתלט על 27 ארצות מהים התיכון עד הודו, ובכך יצר את האימפריה האוזבקית. לנג הפך את סמרקנד לבירתו,והוא נחשב אבי האומה עד היום. לאחר מותו בשנת 1405 התפוררה האימפריה העצומה שהקים, והאזור נחלק לנסיכויות בשלטון צאצאיו. במאה ה15 נכבש האזור בידי שבטי האוזבקים שהקימו את אמירויות בוכרה, חיווה וקוקנד.
4 מסגד בִּיבִּי חָאנוּם

לא רק לנו יש 'ביבי'. גם בסמרקנד יש מסגד גדול בשם 'בִּיבִּי חֲנוּם'. כמובן שזה לא על שם בנימין נתניהו, אלא על שם האישה האהובה ביותר על אמיר טימור מבין כל נשותיו הרבות.
יש שתי גרסאות למקור השם. לפי אחת, כאשר היה טימור לנג במסע לכיבוש הודו, אשתו הורתה לבנות את המסגד לקיים בו קבלת פנים כשיחזור כמנצח. לפי גרסה אחרת טימור בעצמו בנה את המקום לכבוד אשתו. במשך מאות שנים זה היה המסגד הגדול ביותר באסיה, והוא יכל להכיל 10,000 מתפללים. למקומיים היה פתגם "רק כיפת השמיים יכולה להתחרות בכיפת ביבי חנום, ורק שביל החלב יכול להתחרות בקשתות שלו".
5 קבר הנביא דניאל

על גדת הנהר יש קבר שמיוחס לדניאל הנביא. יש אגדה שכאן קבורה רק רגל של דניאל הנביא. הכובש טימור לנג התקשה לכבוש את פרס, והוסבר לו שכוחו העצום של דניאל הקבור בשושן הוא ששומר על הפרסים. טימור ציוה לחפור את הקבר של דניאל, ולהביא לסמרקנד את עצמותיו. השחר עלה לפני שהם הספיקו לחפור את כל הקבר, אז הם הוציאו רק עצמות שוק ורגל אחת, וברחו לסמרקנד.
בקרבות הבאים ניצח הצבא של טימור, בזכות עצמות דניאל. טימור הורה לקבור אותן ולבנות מצבה "מכובדת וגדולה", כדי שלא ידעו שרק רגל אחת קבורה כאן. בונה המצבות הבין את המילה "גדולה" כפשוטה, ובנה מצבה באורך 18 מטר. המקום הפך קדוש גם למוסלמים.

ליד קבר דניאל שתלו שתיל שהביאו עם העצמות. הוא גדל להיות עץ שנקרא "עץ המשאלות". על ענפיו היבשים תלו המקומיים ממחטות בד צבעוניות והביעו משאלה. מי שתפילתו ומשאלתו התקבלה, היה חייב להקריב איל ולחלק את בשרו לעניים. רק לאחר מכן מותר לו לחזור לעץ ולהתיר את המטפחת שתלה שם.
בשנת 1993 העץ התייבש, ונאסר לתלות עליו בדים. כעבור 3 שנים הוא חזר ללבלב לאחר שנזיר רוסי התפלל מתחתיו.
6 בית הכנסת גוּמְבָּז

למעשה, יהודים הגיעו לסמרקנד כבר לפני אלפיים שנה עוד לפני המוסלמים, המונגולים והאוזבקים. לפי אחת הגרסאות, היהודים הם שנתנו לסמרקנד את שמה, שמשמעותו "שומרון העיר".
פעם היתה בעיר קהילה יהודית של כ15,000 נפש, שרובה התגוררו ברובע היהודי שנקרא "מַחְלָה". עם קריסת ברית המועצות, עלו ארצה כמעט כל בני הקהילה. כיום נותרו בה רק 7 משפחות יהודיות.

מבתי הכנסת הרבים שהיו במחלה עדיין פעילים רק שניים. בית הכנסת העתיק "גומבז" (הכיפה) קרוי כך בגלל שבמרכז התקרה יש כיפה גדולה שמזכירה את בית הכנסת הגדול בתל אביב. היא צבועה תכלת. הקירות מצופים עץ עם תחריטים יפים עד גובה 2 מטר, ומעליהם תבליטי אבן שחלקם מוזהבים. ארון הקודש נמצא במיקום לא שגרתי, בפינת קיר החזית. רוב הספסלים מסודרים עם הגב לקיר. בית הכנסת גומבז פעיל כיום רק בשבתות.
7 מצפה הכוכבים של אוּלוּג בֶּג

אולוג בג היה נכדו של טימור לנג, וגם הוא כיהן כסולטן. בניגוד לסבו שהיה ידוע באכזריותו, היה הנכד איש שלום והשכלה. הקדיש חייו למדעי המתמטיקה והאסטרונומיה. בשנת 1428 הוא הקים מצפה כוכבים ענק שהיה המשוכלל ביותר בעולם המוסלמי. זה היה מבנה עגול בן 3 קומות, בקוטר יותר מ40 מטרים, עם חלונות זכוכית מלוטשים בעובי וסגנון שונים.

בתוך החלל הפנימי היתה מסילה פרבולית מהרצפה עד התקרה, שעליה נעה מראה על גלגלים, שהיתה מכוונת לחלון מיוחד בשיפולי הגג.

אולוג בג גם חישב את זמני זריחת השמש, ליקויי חמה ולבנה, מדד את אורך השנה, וקבע את נטיית כדור הארץ. החישובים שלו נמצאו מדויקים בהשוואה לחישובים בימינו, עם הפרש של 6 שניות בלבד למחזור השמש. וזאת הוא הצליח לעשות 200 שנה לפני המצאת הטלסקופ הראשון, ו400 שנה לפני שנשלח לחלל הטלסקופ הלוויני האבל.

בשנת 1908 גילו ארכיאולוגים את החלק התחתון של מסילת המראה של המצפה, ובנו מעליה מבנה לשמירה. מולה בנו מוזיאון עם הסברים על אולוג בג ועל משמעות גילויו. במורד הגבעה ניצב פסל של אולוג בג, שממנו יוצא שביל מרוצף אל המצפה.
8 מרכז התיירות סמרקנד החדשה

בקצה סמרקנד בנו בשנת 2019 מרכז לתיירים על שטח של 2,600 דונם, שכולל בתי מלון יוקרתיים ופשוטים עם 2,500 מיטות, ועוד צרכי תיירים. בנו שם גם מרכז ירידים וקונגרסים עם 20 אולמות שיכולים להכיל 3,500 מבקרים.
האטרקציה שם היא "העיר העתיקה החדשה" על שטח 110 דונם. חפרו שם תעלת מים טבעתית, ועל האי שנוצר במרכזה בנו מדרחובים ומבנים בסגנון הבניה העתיק של סמרקנד עם הפסיפסים על הקירות החיצוניים, ועם צריחי מנרטים וכיפות כחולות וירוקות. הכל כמו המקור אבל קטן יותר. המבנים האלה מאכלסים מסעדות וחנויות בוטיק לבגדים ונעליים. המקום הפך להיות מרכז בילוי לצעירים ולמשפחות מקומיות, שבאים לבלות בו בערבים ובסופי שבוע.
9 בית הקברות היהודי

בית העלמין מחולק לאזור בוכרי ולאזור אשכנזי. מול הכניסה רואים מצבת זכרון שעליה חקוקים שמות של עשרות חיילים יהודים בצבא רוסיה שנפלו במלחמת העולם השניה. לצידם פסל גבוה של האם השכולה הבוכיה על בניה.

האזור של הבוכרים מטופח מאוד, שבילים מרוצפים וערוגות ומדשאות, בין המצבות עצי נוי שמטילים צל. המצבות משיש שחור שעליו חרוט גם דיוקן הנפטר. בצד השבילים יש גם ספסלי ישיבה.

אבל הפאר הזה מסתיים במרחק כמאתיים מטר מהשער, ושם מתחיל אזור הקבורה של האשכנזים. שם אין שבילים או מדשאות ועצים. במעלה הגבעה רואים מצבות אבן פשוטות שקשה לקרוא את הטקסט עליהן. הן שוכבות בשטח צחיח ויבש.
10 השוק הגדול SIYOB BAZAR

בזאר סִיוֹבּ הוא הפופולרי ביותר בסמרקנד. יש בו מכל טוב, ירקות ופירות, בגדים, גם מספר בתי מרקחת וחנויות מזכרות. יש בשוק מוצרים שראויים לתשומת ליבנו. ליד הכניסה יש דוכנים של מלונים ואבטיחים. המלונים כאן ענקיים, גדולים יותר מאבטיח שלנו. טעמם מתוק מאוד. כדאי לטעום.
כדאי לחפש ולטעום גם את כדורי יוגורט יבש. הם מהוים מעין "פיצוחים" של האזבקים. כדורי היוגורט בגדלים שונים, החל מגוּלָה קטנה ועד כדור פינג פונג. הם בטעמים שונים של מליחות וחריפות.

אסור לפספס את ביתני החלבה שמציעים טעימות של חלבה בטעמים של פיסטוקים או שוקולד ודבש.
הכותב היה אורח של שגרירת אוזבקיסטן בישראל ומשרד התיירות של אוזבקיסטן







