1. כדי לטוס לסיישל חייבים להציג בצ'ק אין בנתב"ג אישור Approval Travel Authorization ממשרד התיירות של סיישל. לצורך זה יש למלא טופס מיוחד באינטרנט בלינק זה, ולהעלות צילומים של טפסים ואישורים שונים. האישור מתקבל מיידית. עלינו להדפיסו ולהציגו בזמן הצ'ק-אין, יחד עם בדיקת קורונה שלילית שנעשתה עד 72 שעות לפני הטיסה. בלעדיהם לא ירשו לנו לעלות למטוס. כך נראה הטופס:
  2. יממה לפני החזרה לישראל יש למלא טופס דומה של "הצהרת נוסע" באתר ממשלת ישראל בקישור זה, להמתין לאישור באינטרנט, ואז להדפיס את האישור עם מספר סימוכין. בנמל התעופה של סיישל דורשים את האישור בכתב, ואינם מסתפקים כשמראים להם צילום מסך. כך נראה האישור:   
  3. מסמכים שיש להציג בביקורת הגבולות בכניסה לסיישל
  • דרכון שתוקפו לפחות לעוד 6 חודשים מיום הכניסה לאי
  • כרטיס טיסה חזרה מהאי
  • אישור ממלון או אכסניה להוכיח שיש לנו היכן להתארח בכל יום במשך הביקור באי
  • להראות שהבאנו מט"ח לפחות בשווי 150$ ליום. (לא נתקלתי בישראלי שנדרש להראות, אבל יש לדעת שזה החוק).
  • אין צורך להכין ויזה מראש. מקבלים אותה בשדה התעופה בנחיתה.
  1. תנאים מיוחדים לעידן הקורונה
  • בדיקת קורונה שלילית שנעשתה עד 72 שעות לפני ההמראה. אישור הבדיקה חייב להיות באנגלית. מי שעושים בדיקה בקופ"ח ומציגים תוצאות בעברית אינם רשאים לעלות למטוס.

  • לאחר שהות של 6 ימים בסיישל חייבים לעשות בדיקת קורונה נוספת (בחינם). השבוע עודכנה התקנה שזה לא חל על תיירים ממדינה ב"קטגוריה 1". כיום רק מדינת ישראל נמצאת בקטגוריה זו.
  • טופס "הצהרת נוסע" של משרדי הבריאות והתחבורה בישראל, שכולל שאלון על חשיפה אפשרית לקורונה. טופס זה יש להוריד מהאינטרנט בלינק זה, אח"כ להדפיסו ולהציגו בצ'ק אין.
  • צריך למלא מראש באינטרנט גם טופס הצהרת בריאות של הרשויות בסיישל, שעולה 45 דולר.
  • ביטוח נסיעות שמכסה גם בריאות וסיכוני קורונה.
  • לזכור לארוז גם מסיכות פנים בכמות המתאימה לתקופת החופשה. בשטחים הציבוריים במלון חייבים לחבוש מסכה, אם כי ברחובות רואים את רוב המקומיים ללא מסכה.
  • מה לארוז?
  1. בגדי ים, כדי שנוכל ליהנות גם מטבילה בחופים המהממים.
  2. נעלי פלסטיק לחופי הים. כי במים הרדודים אנו עלולים לדרוך על קיפודי ים, אלמוגים חדים, או סלעים משוננים שעלולים לשרוט ולפצוע אותנו.
  3. מסכת צלילה ושנורקל. אומנם אפשר לשכור ציוד בכל אתר צלילה, אבל המחירים שם יקרים בטירוף. חבל על הכסף.
  4. קרם שיזוף
  5. חומרים דוחי יתושים. כי יש יתושים גדולים באזורים מסוימים.
  6. מטריה. כי סיישל היא אזור טרופי ולפעמים יורדים שם גשמים גם בקיץ.
  7. פנס, כי אין תאורת רחוב ברוב המקומות.
  8. מתאם בינלאומי לשקע חשמלי, כדי להטעין את הטלפון ולצרכים אחרים. התקעים שלנו אינם מתאימים לשקעים שלהם.
  9. גליל נייר אלומיניום. כדי לעטוף דגים שנקנה בשוק, על מנת שטבח המלון יאפה לנו אותם בכשרות.
  10. עונות התיירות
  • מזג האויר בסיישל נעים מאוד, ובמשך כל השנה הטמפרטורות הן 25-30 מעלות. איי סיישל נמצאים כ300 ק"מ בלבד מדרום לקו המשווה, ואין שם עונות שנה כמו אצלנו. למעשה, יש שם רק שתי עונות "הצפון מערבית" ו"הדרום מזרחית", שמייצגות את כיווני הרוח. אבל אין שם רוחות סוערות, כך שאנחנו כתיירים לא נחוש בהבדלים.
  • למרות זאת, שיא עונת התיירות הוא מחודש מאי עד אוגוסט. אז גם המחירים בשיא. המועדים המומלצים הם מרץ עד מאי וספטמבר עד נובמבר.
  • עונת הגשמים היא מדצמבר עד פברואר. לפעמים יורדים גשמים קלים אף בקיץ, אבל הם לא ממטרים כבדים, אלא הגשם נפסק במהירות והשמיים מתבהרים שוב.
  • מחודש ינואר עד מרץ זול יותר לטייל בסיישל. מחירי המלונות והמסעדות צונחים בגלל העדר ביקוש, וכך גם מחירי הטיסות לסיישל וטיסות הפנים.
  • באי הצבים ובאי הציפורים יש הגבלות על כמות התיירים המורשים להיכנס. לכן עלינו לבקש מראש אישור לבקר שם, ולהציגו בעליה למעבורת או למטוס.
  1. אוכל
  • הקולינריה המקומית מבוססת על המטבח ההודי והקריאולי. עם בשרים ודגים על האש, וגם שיפודי פירות על מנגל. בבשר שלהם לא ניגע בגלל כשרות, אבל אין בעיה עם הפירות הצלויים או הטריים. גם לא עם דגים, למי שיודע לזהות את הכשרים שבהם.
  • הפאפיה והמנגו והבננות העבות יכולים להשביע אותנו. דוכנים למכירת פירות טריים וצלויים על האש נמצאים בכל פינה באיים.

  • מי שמקפיד על 'פת עכום' יכול להביא מהארץ קרקרים, וגם שימורי טונה.
  • השתדלו להימנע משתיית מים מהברזים. בקבוק של ליטר מים מינרליים עולה 21.5 רופי, שהם 3.50 שקלים.
  1. כסף
  • המטבע המקומי הוא רופי סיישלי שסימנו SCR או בקיצור: SR.
  • שערי המרת המטבע במועד כתיבת כתבה זו: שקל אחד שווה כ6 רופי, ודולר אחד שווה כ20 רופי. שטר של 100 רופי שווה כ16 שקלים, או כ5$. שערי המטבע משתנים קמעה מיום ליום.
  • איננו יכולים להשיג רופי בארץ, אבל אפשר למשוך רופי בכל מכשיר כספומט באי.
  • הופתעתי לגלות שחלק מהחלפנים שם מקבלים גם שטרות ישראלים.
  • כמעט בכל עסק מקבלים גם שטרות של דולר ויורו, ומכבדים כרטיס אשראי בינלאומי.
  • סיישל איננה יעד תיירותי זול. בוודאי בהשוואה לשכנותיה באפריקה.
  • החנויות נסגרות בשעה 6 בערב. קחו בחשבון.
  1. שעון

הפרש השעות בין ישראל לסיישל הוא שעתיים. הם מקדימים אותנו בשעתיים. כלומר, כאשר אצלנו השעה 8, אצלם כבר 10. עלינו להזיז השעון בהתאם.

  1. שפה

השפה המדוברת בסיישל היא קריאולית, שמבוססת על השפה הצרפתית בתוספת מלים בערבית ומלים מקוריות. כמעט כל המקומיים דוברים גם אנגלית וצרפתית, כך שלא תהיה לנו בעיה לתקשר איתם.

  1. לינה ואירוח
  • בסיישל יש בתי מלון בכל רמות המחירים. הריזורטים היקרים מהממים, אבל יש גם אכסניות במחיר 30 יורו ללילה בלבד. אפשר ללון גם בדירות Airbnb.
  • החוק המקומי אוסר קמפינג, לינה באוהלים או בשקי שינה בחוץ, או בקראוונים ממונעים.
  • תעריפי המלונות באתר בוקינג-קום יקרים יותר מהשוק. מטיילים בעלי ניסיון מחפשים באתר בוקינג מלון שמתאים לצרכיהם, ומתקשרים ישירות למחלקת הזמנות של המלון. המלון ישמח לחסוך את העמלות הגבוהות לבוקינג, ולהתחלק איתנו בהפרש.

  •  בתקופת הקורונה רשאים ישראלים להתארח רק במלונות מוגדרים. זאת בגלל שממשלת סיישל מנסה לצמצם את הסיכון להדבקה בקורונה, באמצעות תקנה לצמצם למינימום את הקשר בין תיירים אורחים לבין האוכלוסיה המקומית. רשימת המלונות לישראלים משתנה מעת לעת, ואפשר לראותה באתר משרד התיירות של סיישל
  • מומלץ לקנות חבילת נופש שבה סוכן הנסיעות ישבור את הראש, וידאג במקומנו למציאת מלון מתאים לנו וגם לתקנות המיוחדות.
  1. חשמל
  • זרם החשמל בסיישל הוא V240 כמו בארץ.
  • שקעי החשמל שלהם כמו באנגליה, ואינם מתאימים לתקעים שלנו. יש להביא מְתָאם בינלאומי.

  1. תחבורה
  • תחבורה ציבורית מסודרת יש רק באיים מאהה ופרלי. כרטיס נסיעה באוטובוס עולה 7 רופי (שקל וקצת). תדירות הנסיעה לא קבועה, ולפעמים האוטובוסים מלאים עד אפס מקום ולא יעצרו בתחנה שלנו.
  • בתקופת הקורונה התחבורה הציבורית מיועדת רק למקומיים, מחשש שתיירים ירחיבו את שרשרת ההדבקה.
  • הדרך היקרה להגיע ממקום למקום היא לשכור מונית לנסיעה אחת או למשך כל היום. תעריף המוניות הרשמי הוא 24 רופי לק"מ. אבל מי מודד קילומטרים? הנהגים מעגלים את המחיר למעלה או למטה, לפי התרשמותם ממידת הפראייריות של התייר שנוסע איתם. מקובל שנסיעה בתוך העיר ויקטוריה עולה למקומיים 150 רופי. אל תסכימו לשלם יותר.
  • הדרך הנוחה ביותר לנוע ממקום למקום היא באמצעות רכב שכור. מחירי השכירות הם 50-80 דולר ליום. המחירים זולים יותר למזמינים דרך האינטרנט כשבועיים מראש.
  • ברוב המכוניות השכורות אין גיר אוטומטי, אלא מוט הילוכים ידני.
  • ליטר בנזין עולה 21.5 רופי (3.60 שקלים). רוב תחנות הדלק נסגרות ב6 בערב, ובלילה קשה מאוד למצוא תחנת דלק פתוחה. עלינו להיערך בהתאם.
  • הנהיגה בסיישל היא בצד שמאל, מורשת מתקופת השלטון הבריטי. לפיכך כשאנו עומדים לחצות כביש, עלינו להסתכל תחילה ימינה לראות אם מתקרב רכב, ולא להביט רק שמאלה כמו שאנו עושים בארץ. האינסטינקט שלנו לפעול להיפך.
  • מהירות הנסיעה בסיישל היא איטית יותר ממה שאנו רגילים בישראל. המהירות המרבית בשטח עירוני היא 40 קמ"ש, ומחוץ לעיר 60 קמ"ש. המקומיים לא ממהרים לשום מקום. שוטרי התנועה דוקא כן ממהרים לתת דו"ח למי שעובר על המהירות המותרת.
  • רוב הכבישים צרים ומפותלים, ואין בהם שוליים או מדרכות. הולכי רגל פוסעים על הכבישים. סעו בזהירות.

  • על הכבישים מסומן קו הפרדה לבן רציף. זה לא אומר שאסור לעקוף. אין בסיישל סימני הפרדה מקווקוים כמו אצלנו.
  • לטיולים בתוך האיים הקטנים עדיף לשכור אופניים ליד מזח העגינה של המעבורת, או בלובי המלון שבו התארחנו. המחיר הממוצע הוא 100רופי ליום (כ16 שקלים).
  • הדרך המקובלת ביותר להגיע מאי אחד למישנהו היא בספינות מעבורת. ההפלגה ממאהה לפרלי אורכת כשעה, ומפרלי ללה-דיק כרבע שעה. בד"כ יש לו"ז קבוע להפלגות, אבל בתקופה זו של הקורונה הזמנים גמישים ומשתנים לפי כמות הנוסעים.
  • אפשר גם לטוס בטיסות פנים של אייר סיישל. למשל, הטיסה ממאהה לפרלי נמשכת רק רבע שעה. כרטיס הטיסה עולה 1,900 רופי (כ315 שקלים) לכיוון.

  • העשירים שבינינו יכולים לשכור מסוק של חברת ZilAir, ולהאריך את הדרך לפרלי כדי לעבור מעל אזורים יפהפיים לחופי מאהה ופרלי.
  1. תקשורת
  • כל המלונות בדרגת 5 כוכבים מעניקים שירות WiFi חינם.
  • יש מגוון רחב של כרטיסי סים מקומי בחבילות שונות. המחירים יקרים יחסית למחירי סים שאנו מכירים מאירופה או ישראל. אני ממליץ לקנות רק חבילה מינימלית של 3GB שעולה כאלף רופי (165 שקלים), לצרכי תקשורת בסיסית. את רוב התקשורת הכבדה נעשה בחינם במלון.
  • אפשר לקנות גם סים זול יותר במחיר החל מ 24 רופי (4 שקלים) לשבוע במהירות 50MB, או ב49 רופי (8 ש') לשבועיים במהירות 150MB. אבל הנפח הזה אוזל מהר, במיוחד למי ששולחים ארצה תמונות וסרטונים מהחופשה.
  • בסיישל פועלות שתי חברות סלולר, עם חבילות תקשורת מגוונות אך זהות. מומלץ לא לקנות סים מקומי בשדה התעופה לאחר הנחיתה, כי שם מציעים רק את החבילות היקרות ביותר. בחנויות בעיר אפשר לקנות מבחר גדול יותר של חבילות, גם זולות יותר.
  1. בטחון אישי
  • בסיישל יש מעט מאוד פשיעה, וראיתי שוטרים מפטרלים בחוסר מעש באתרי התיירות והחופים. אבל כדאי בכל זאת להיזהר מכייסים וגנבים.
  • מרבית הגניבות הן בפריצות למכוניות חונות ליד החופים, לכן חפצים יקרי ערך עלינו להשאיר בכספת במלון, ולא במכונית.
  • היו תקופות שגם תיקים של תיירים נעלמו בחוף, כאשר בעליהם נכנסו למים לשחיה. יש חשש שזה יחזור, לכן כדאי להשאיר "שומר מאהל".
  1. בריאות
  • אין בסיישל מחלות טרופיות כמו מלריה וקדחת צהובה, למרות שהם חלק מאפריקה. אולם מי שמגיע לסיישל ממדינה נגועה, חייב להראות אישור על חיסון.
  • הסיכונים לבריאות הם רק התייבשות וכוויות שיזוף. לכן עלינו לשתות הרבה מים (או בירה), ולהביא מהארץ קרם שיזוף.
  • באיים הקטנים המים בברזים אינם ראויים לשתיה. באיים הגדולים המים טובים, חוץ מהאי לה-דיק שהמים בו "כבדים" ופחות טעימים. עדיף לשתות מים מינרליים.

 

 

כתיבת תגובה

WP2Social Auto Publish Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן