בנתב"ג נערכים לחידוש תנועת הנוסעים. הנהלת נתב"ג נמצאת בקשר עם משרדי הבריאות והתחבורה ועם גופים רפואיים רגולטוריים בעולם, ומבצעת יישומים שעומדים בדרישות לצמצום סיכוני תחלואה. נתב"ג נהיה הטרמינל הראשון בעולם שעומד בתנאים המחמירים של "אזורים ירוקים". הנה תיאור צעד אחר צעד של מה שמחכה לנו בנתב"ג לפני הטיסה הבאה:

הדרך לחו"ל מתחילה עוד לפני שמגיעים לשדה התעופה. את הצ'ק-אין עלינו לעשות בעצמנו בבית ולהדפיס באמצעות האינטרנט את כרטיס הטיסה וכרטיס העליה למטוס. בנוסף, אם מדינת היעד שאליה אנו טסים דורשת אישורים רפואיים מיוחדים, עלינו להכינם מראש ולהביאם איתנו לשדה התעופה.

כשאנו מגיעים לשדה התעופה, רואים לפני דלתות הכניסה לאולם היוצאים שתי עמדות חדשות. בעמדה המרכזית בודקים את הדרכונים וכרטיסי הטיסה שלנו. נוסעים שיש בידם כל המסמכים מקבלים צמיד בצבע כתום זוהר, ומתבקשים לענוד אותו. במקום הזה אנו נפרדים מהמלווים שלנו. אנשים בלי צמיד אינם מורשים להתקדם אל פנים אולם היוצאים בטרמינל.

מתקדמים צעדים אחדים, ולפני דלתות הכניסה עוברים דרך עמדה נוספת של בדיקות חום. בעמדה זו יש מצלמה תרמית משוכללת שמצלמת מאות אנשים ברחבת הכניסה. כאשר מתקרב אדם עם חום גבוה, המצלמה מפעילה אזעקה, ומסמנת את האדם עם החום הגבוה. מפעילי העמדה צריכים למנוע ממנו אפשרות להיכנס לטרמינל, אף אם יש בידיו כרטיס טיסה.

כשעמדתי ליד עמדה זו, ראיתי שעשרות אנשים עוברים בלי בעיה. מפעיל העמדה הדגים לנו איך נראית ונשמעת התראה. הוא לקח כוס קפה חם, הצמיד למצחו, וצעד מהכביש לעבר הרחבה. המצלמה הגיבה מיד באזעקה. וסימנה אותו במסגרת אדומה. כך זה נראה על המסך:

כיום יש רק עמדת צילום אחת בשער 32 בכניסה לטרמינל. דובר רש"ת, עופר לפלר, אומר שעמדות כאלה יוצבו בכל השערים בכניסה לטרמינל, ובכניסה לרחבת מקבלי הפנים. כמו כן יוצבו מצלמות תרמיות כאלה גם בכניסה לטרמינל מכיוון המטוסים הנוחתים.

רק אחרי העמדות האלה אנו נכנסים לתוך הטרמינל, ומזהים בו שינויים. במסלולי התורים לפני עמדות הבידוק הבטחוני ולפני התור לדלפקי הצ'ק-אין הודבקו על הרצפה מדבקות להזכיר ולסמן שמירה על מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם. כך זה נראה:

         

על הספסלים למנוחה הממוקמים בצידי האולם שמו שלטים שמונעים ישיבה צמודה של אנשים.

מכונות שטיפת הרצפה החדשות הן רובוטיות, ומנקות את האולם בלי מפעיל צמוד. זאת כדי להקטין עוד את המגע האנושי. שינוי נוסף אינו נראה לעין, והוא במערכת מיזוג האויר. במיזוג החדש הוסיפו שלשה פילטרים חדשניים לסינון חיידקים ווירוסים.

כאשר אנו מגיעים לעמדת הבידוק הבטחוני, רואים מחיצה שקופה גדולה שמפרידה בין המאבטחים ובין הנוסעים. בעבר לא ראינו מחיצה כזו מותקנת על דוכן המאבטחים.

מי שטס עם טרולי וכבודת יד בלבד יכול להמשיך הישר לתוך הטרמינל להמראות ולבידוק כבודת היד. מי שמביא מזוודות לתא המטען של המטוס, עליו להמשיך לעמדות הצ'ק-אין. העמדות המוכרות באולם היוצאים משמשות מעכשיו אך ורק למשלוח מזוודות וכבודה. דיילות הקרקע אינן עוסקות עוד בכירטוס ובהושבה במטוס. את זה היה עלינו לעשות לבד בבית. גם על דלפקי הצ'ק אין הוצבו מחיצות שקופות שמפרידות בין הנוסעים ובין הדיילות.

על כל דלפק יש בקבוק אלכוג'ל לחיטוי ידי הנוסעים. עובדי ניקיון מחטאים ללא הרף את המדפים בצד החיצוני של דלפקי הצ'ק-אין, במקומות שבהם הנוסעים נוגעים בידיהם.

מנכ"ל נתב"ג, שמואל זכאי, מסביר: "אירופאי שרוצה לצאת מארצו יכול לעלות על רכבת או לנסוע במכונית מארץ לארץ. לישראלים הדרך היחידה לצאת מהארץ היא בטיסה מנתב"ג. סגירת נתב"ג היא למעשה מצור אווירי על המדינה כולה. לפיכך אנחנו מתארגנים להסרת המצור האוויר הזה, תוך צמצום סיכוני תחלואה למינימום האפשרי".

שמואל זכאי אומר שבכל מדינה נקבעות תקנות שונות לנוסעים שמגיעים מחו"ל. יש מדינות שאוסרות כניסת זרים לתחומן, ויש גם מדינות כמו ישראל שדורשות בידוד של שבועיים לכל אדם שנכנס לארץ. לדעתו דרישות כאלה הן הרס ענף התעופה האזרחית. "איש עסקים לא יבוא לישראל לפגישות של יומיים, אם יחייבו אותו להיות בבידוד שבועיים לאחר הנחיתה. גם לא תיירים שרוצים לטייל שבוע אחד".

משרדי הבריאות והתחבורה בישראל נמצאים בקשר עם מקביליהם בחו"ל לנסות לקבוע רגולציה ודרישות תקן משותפות. יש התקדמות מבורכת במגעים עם ממשלות קפריסין ויוון על תקנות משותפות בכניסה לארצות אלה.

מוסיף שמואל זכאי: "יש מדינות שהתגברו על הנגיף כמו ישראל ומדינות עם תחלואה נמוכה, ובהן צריך להגמיש את הדרישות. למשל, בלרנקה ובאילת יש התפשטות זעומה ודומה של הנגיף, אז למה בטיסה ללרנקה יש דרישות חמורות יותר מאשר טיסה לאילת?". מר זכאי מוסיף דוגמאות נוספות של מדינות עם תחלואה נמוכה, ומדגיש את סלובניה והמדינות הבלטיות ואיי סיישל שכבר הודיעו על פתיחה של שעריהן לתיירים, ללא חובת בידוד בכלל.

שאלנו האם זה מסמן את תחילת החזרת התיירות למצב הקודם?

זכאי: "אני רוצה לשדר אופטימיות, אבל אני ריאלי. נראה עליה בתנועת נוסעים, אבל לא נחזור להיקפי תנועה כמו לפני מגיפת הקורונה. למשל, בחודש יולי אשתקד היו בנתב"ג 600 תנועות ביום. אני מקווה שבחודש יולי הקרוב נגיע ל100 תנועות ביום".

בינתיים נתב"ג נראה מוביל בהתארגנות בעולם. שמואל זכאי מספר: "עמיתים מנהלי שדות תעופה בעולם אומרים לי בטלפון ובמיילים: אנחנו רוצים אתכם, הישראלים. אתם הצלחתם להיות הראשונים להשתלט על הנגיף, וכעת אתם הראשונים להתאים את שדה התעופה הבינלאומי שלכם למצב החדש".

One thought on “כך נראה נתב"ג בעידן הפוסט קורונה”
  1. מניין היהירות לספר שאנחנו מובילים? בסינגפור, בטאיוון בהונג קונג ובכל שדה קטן באסיה יש מצלמות טרמיות משנת 2003 והן כבר מזמן מוכנות לפתיחת השמיים. כדאי גם לבדוק איך שדות התעופה במפרץ הפרסי נערכות, הן משיגות את ישראל בשנות אור. אנחנו אלופים בלשכנע שאנחנו מובילים. קצת צניעות לא תזיק מר זכאי.

כתיבת תגובה

WP2Social Auto Publish Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן