הערב תתקיים הילולת רשב"י גם באי גֶ'רְבָּה בתוניסיה. הילולת ל"ג בעומר מסורתית זו נחשבת השניה בגודלה בעולם אחרי ההילולה במירון. גם קבוצה של ישראלים זכו להשתתף השנה בהילולה זו.
בספרי טיולים מוגדרת תוניסיה "המדינה המהפנטת בעולם". זאת בזכות היותה צומת מפגש בין המסורת למודרנה. בעשור שעבר נפתחה תוניסיה גם לישראלים, אך התיירות הישראלית לתוניסיה ידעה עליות ומורדות. לפני הקורונה הגיעו אלפי ישראלים להילולה בג'רבה. שר התיירות התוניסאי בממשלה הקודמת, רֶנֶה טרבלסי, הוא יהודי שעודד השתתפות ב"זיארה" (כך נקראת ההילולה), שאליה הגיעו לפני הקורונה כ12,000 איש מרחבי תוניסיה ומחו"ל, יהודים וגם גויים. בשנת 2019 נבחר בתוניסיה ממשל שנחשב שונא ישראל, והוא הורה להגביל כניסתנו לארצו. כיום, תוניסיה אינה מאפשרת הנפקת ויזות לישראלים, חוץ מאשר לבאים להילולת ל"ג בעומר, וזאת בתנאי שהם חלק מקבוצה בפיקוח והשגחה של אנשי בטחון מקומיים. חברת אסי גלובל טורס מנתיבות, שמתמחה בטיולים כשרים, הצליחה לארגן כניסה של קבוצת ישראלים, שנמצאים בטיול בתוניסיה בשבוע זה.
הזיארה בג'רבה נמשכת 3 ימים. מיום ל' בעומר, יום פטירת רבי מאיר בעל הנס, ועד ל"ג בעומר, יום פטירת רבי שמעון בר יוחאי. בל"ג בעומר יוצאת תהלוכה מבית הכנסת אֶלְגְרִיבָה אל הרובע הקטן ובחזרה, במסלול סיבובי שאורכו 4 ק"מ. בראשה מובילים ספר תורה על עגלה מיוחדת. אלפי אנשים צועדים בתהלוכה מאחורי העגלה, רוקדים באקסטזה, שרים וצועקים בגרונות ניחרים, ונשים משמיעות צהלולי קוּלוּלוּלוּ. לאורך מסלול התהלוכה מתקרבות נשים לעגלה, ופורסות מעל ספר התורה מטפחות בד צבעוניות. לאורך המסלול תלויים דגלי תוניסיה. מוזיקה רעשנית בוקעת מרמקולים שמלווים את השיירה. כך זה נראה בביקורי לפני 4 שנים:
ביהכנ"ס אלגריבה הוא מבנה גדול ויפהפה שבתוכו קשתות אבן בצבעים של טורקיז ולבן. לפי המסורת, הוא הוקם לאחר חורבן בית המקדש הראשון ע"י פליטים מירושלים. הם לקחו איתם שרידי אבנים מהקירות ההרוסים של בית המקדש, ואחת מהן שימשה כאבן הפינה לבנין בית הכנסת הזה. אבני היסוד המקוריות, לרבות האבן מבית המקדש, נמצאות עד היום במערה קטנה מתחת לאחד מקירות בית הכנסת. יש אגדה לפיה עזרא הסופר הפציר בלויים להשאר בירושלים החרבה, וכאשר סרבו הוא קילל אותם שלא יסיימו את שנתם בגולה. ואכן מאז אין לויים בג'רבה. רק ישראלים וכהנים.
בית הכנסת המקורי נהרס ונבנה מחדש פעמים אחדות במשך הדורות, והמבנה הנוכחי נבנה במאה ה19 על חורבות קודמו שנבנה במאה ה16. מסביב לבית הכנסת נבנתה שכונה יהודית שנקראה "חַארָה צַגִירָה" (הרובע הקטן). ראש העיר הנוכחי שינה את שמות השכונות היהודיות לשמות מוסלמיים. בכניסה לרובע היהודי הוא הציב שלט "אל קודס בירת פלסטין- 3,900 ק"מ".
אם כבר מגיעים לג'רבה, כדאי מאוד לטייל גם במקומות אחרים בתוניסיה. מנכ"ל אסי גלובל טורס, שי כהן, מציג את המסלול שבנה עבור הקבוצות שהוא שולח לתוניסיה:
שי כהן בסידי בו סעיד
הטיול בהדרכת סיגלית שטיין מתחיל בעיר הבירה תוניס. מבקרים בעיר העתיקה, שנקראת "מדינה". בכל עיר היסטורית יש 'מדינה' שזה האזור העתיק ובו גם השוק, ויש גם 'ריבאט' שזה מבצר. לשוטט בסמטאות של כל מדינה זה כמו לעבור בין השורות של של ספר היסטוריה. יש ערים עם מדינה נקיה ונעימה, ויש מקומות עם "מדינה של גהינום". בסיור במדינה של תוניס נבחין בסגנונות בניה שונים- אנדלוס, ערבית, רומית, ביזנטיון. המגוון הזה מעיד של השפעות של מדינות שאיתן התנהל מסחר.
מוזיאון בארדו נחשב השני בחשיבותו באפריקה. מציג את החיים האפריקאים-רומיים ואת המורשת ופסיפסים רומיים היפים בעולם. מדרום לעיר תוניס התגלו בחמאם ליף שרידים של בית כנסת עתיק מהמאה הרביעית לספירה עם פסיפס יפהפה.
מסלול הטיול כולל את בית העלמין היהודי בורג'ל, שבו פוקדים גם את מצבת קבריהם של רבי יעקב סלאמה, המקובל בידוע בקמעות, ושל רבי יצחק חי טייב. הוא היה מקובל ובעל מופת במאות ה18-19, שזכה להערצה בגלל שחולל ניסים כמו הורדת גשמים ופקידת עקרות. אימו כעסה על שהוא מקדיש כל זמנו לתורה ואינו מקים משפחה. יום אחד לקחה את כל כתבי היד שלו והעלתה אותם באש, בתקווה שיצא מהבית ויתחיל לצאת עם בחורות. תקופה מסויימת הוא הטביע צערו בטיפה המרה, אבל יצא מזה ונהיה רב ידוע ומכובד. לאחר פטירתו כתבו על מצבתו: "פ.נ. ר' חי טייב, מת בתאריך ט"ז אייר". יש אגדה שהרב טייב נגלה בחלום לקברן שלו, ודרש ממנו למחוק את המילה "מת" מהמצבה. החלום חזר מידי לילה. הקברן המוטרד הוסיף מעל השורה את המילה 'לא'. מאז הוא מכונה בשם "רבי חי טייב לא מת". הוא מונצח במקומות רבים בישראל בבתי כנסת וברחובות שנקראים על שמו.
מבקרים גם בבית הכנסת הראשי 'בית אל'. 
בית הכנסת הגדול בית אל בתוניס והמדרגות בכניסה (למעלה) וארון הקודש בקיר המזרח בתוך אולם התפילה (למטה)
מחוץ לחומת תוניס יש כפר בשם "בלאד אל-יהוד" אבל מזה שנים רבות אין גרים שם יהודים.
ליד הבירה תוניס שכנה בעבר הרחוק העיר קרתגו, שהיתה בירת האימפריה הפיניקית ששלטה במאה הרביעית בארצות הים התיכון. בגמרא מוזכרים שני אמוראים מקרתגו. בתלמוד הבבלי מופיע רבי יצחק דמן קרטיגנין. בתלמוד הירושלמי מצוטט פעמים רבות רבי אבא מקרטיגנא בדיונים במחלוקות בין רבי יוחנן וריש לקיש. השם המקורי של האימפריה הפיניקית היה קַרְתְּ חַדַשְתְּ שפירושו 'קריה חדשה', ומכאן המילה היוונית קרתגו. הפיניקים היוונים כבשו שטחים רבים כולל ארץ ישראל, במיוחד בתקופת שלטונו של חניבעל וצבא הפילים המפורסם שלו. קרתגו נחרבה על ידי הרומאים במלחמות על השליטה בים התיכון. בשכונת גארמט נמצאו מצבות יהודיות בבית הקברות.
בשרידי רובע ביירסה אפשר להתרשם איך חיו לפני אלפי שנים. שם נמצאים גם מרחצאות האנטונין שמהם נותרו עמודים אחדים שנותנים מושג על גודל המקום ועושרו בעבר. בשולי הרובע נמצא גם מוזיאון קרתגו ביירסה. מבקרים גם בשתי בזיליקות ובנקרופוליס פוני, ובשכונת הווילות הרומיות שנבנתה בסגנון רומאי.
באתר הטופה בקרתגו מצאו שרידי אלפי ילדים שהוקרבו קורבן לאלים. משפחות אצילות היו מקריבות את בכוריהן על ידי חיתוך הגרון, ואז שורפות את הגוף. יש שם גם שרידי ילדים שמתו בנסיבות טבעיות, וגופותיהם הוצעו לאלים על ידי משפחתם.
המסלול של אסי גלובל טורס עובר גם בכפר האמנים סידי בו סעיד, שמזכיר את יוון עם הווילות הלבנות והכחולות. רק הדלתות המגרביות הצבעוניות מזכירות לנו שאנחנו בצפון אפריקה. הכפר שוכן על צוק שממנו ניתן להשקיף על קרתגו. הנוף ממנו עוצר נשימה. מתישבים באחד מבתי הקפה ולוגמים מהמשקה הלאומי תה עם בוטנים.
על חופי מפרץ חמאמאת בין ג'רבה לתוניס נמצאת העיר סוסה, שהיתה בה קהילה יהודית גדולה. את הנוף של המדינה והמסגד אפשר לראות מהריבאט. בשולי הקסבה ניצב מינרט מתומן, המעוטר בפסיפס אבנים כחולות וירוקות. במפרץ חמאמאת היו בסיסים של שודדי ים, ביניהם גם שודדי ים יהודים. היום זה נחשב עיסוק שלילי, אך לאחר גירוש ספרד זה נחשב פעילות לגיטימית נגד הספרדים.
רב העיר, יוסף אל מערבי, כונה "השייח מערבי" ונקבר בבית העלמין היהודי העתיק. במלחמת העולם השניה ביקשו הגרמנים להרוס את בית הקברות. טנק גרמני דרס מצבות אחדות, אבל הוא נתקע ומנועו שבק בדיוק כשהגיע למצבה של רבי יוסף מערבי. בית העלמין ניצל. הטנק הזה נשאר שם עד לפני כשנתיים.
בקרבת סוסה נמצאת הבירה הרוחנית של תוניסיה קירואן שמכונה "עיר 300 המסגדים". התברכה במסגדים מפוארים ובמאוזוליאום מרשים מהמאה ה14. בתקופת מרד בר כוכבא בארץ ישראל, פרץ "מרד הגלויות" גם בקירואן. מנהיג המרד המקומי היה יהודי בשם אנדריאס, ורוב חייליו היו לא יהודים. הרומאים חיסלו את המרד בברוטליות אכזרית.
קירואן היתה מרכז היהודי חשוב בתקופת הגאונים. פעלה בה ישיבה מפוארת, ובין הגדולים שעמדו בראשה או למדו בה נכללים הרי"ף (רבי יצחק אלפסי), רבנו חננאל (שאת פירושיו לגמרא למדנו בישיבות) רב נסים גאון, רבי חושיאל בן אלחנן.
במפקד אוכלוסין בשנת 1947 נמנו בתוניסיה כ100,000 יהודים. כמעט כולם עלו לישראל או היגרו לצרפת לאחר תקופת השלטון הצרפתי. כיום חיים בתוניסיה כאלפיים יהודים בלבד, מחציתם בג'רבה.
