היום מתחילה לצאת לדרך הרכבת האוירית לאומן, שאליה יטוסו כ30 אלף איש להתפלל את תפילות ראש השנה ליד קברו של רבי נחמן מברסלב. מה שהחל אחרי נפילת מסך הברזל עם קומץ של כמנין מתפללים, הפך בעשור האחרון למנהג נפוץ של כשלושים אלף מתפללים מידי שנה. רשות שדות התעופה נערכה השנה להטסת 100 אלף נוסעים לאומן.

בראש השנה לפני שנים פגשתי במלון ירושלמי את רעיית עורך-הדין של חסידות ברסלב, שהגדירה עצמה "אלמנת אומן". היא הסבירה בחיוך שכך נקראות נשים שבעליהן נוסעים לאומן בחג לבדם, ומשאירים את נשיהם וילדיהם כמו אלמנות ויתומים. ליצני הדור אומרים ש"אלול" זה ראשי תיבות של "אָנִי לְאוּמָן – וְאִשְתִי לְהוֹרֵיהַ".

הנהירה לאומן נמצאת במחלוקת רוחנית וגם במחלוקות גשמיות.

בגשמיות

עיקר הזעם הוא על המחירים הגבוהים של טיסות לאומן לראש השנה. כידוע כרטיסי טיסה למזרח אירופה עולים ברוב ימות השנה כ400 דולרים. אז למה לפני ראש השנה קופץ מחירם ל800 עד 1,200 דולרים?

הנושא אף עלה לדיון בכנסת, שבו דרש חה"כ מיקי זוהר להוריד את המחירים, ואף איים לפנות לממונה במשרד האוצר על המונופולים וההגבלים העסקיים. אבל למיטב ידיעתי עדיין לא עשה זאת.

יש מעט מועד סוכנויות נסיעות שמארגנות את הטיסות לאומן בראש השנה, ונראה לכאורה שהן מתאמות מחירים בניגוד לחוק, כדי למקסם את הביקוש העממי להגיע לשם. פניתי אליהם בבקשה לקבל הסכרים ותגובות, אך נדחיתי. כולן התחמקו, ואחד מהן אף ענה בחוצפה ובחזירות.

בעיה לוגיסטית נוספת היא השיעור העצום והבלתי נתפס של מזוודות שהולכות לאיבוד בדרך לאומן. ברוך קנפלי אמר בדיון בכנסת שכאלף (!!!) מזוודות שנשלחות לאומן לא מגיעות ליעדן. בבדיקה שלו גילה שסוכנויות הנסיעות מוכרות לא רק כרטיסי טיסה לאנשים אלא גם למטענים. יש ארגונים ששולחים לאומן מחזורי תפילה ומזון, ואלה מקבלים עדיפות בתאי המטען של המטוסים. תחילה מעלים את המטענים האלה, ורק אחר כך את המזוודות של הנוסעים. פעמים רבות אין בבטן המטוס מקום לכל המזוודות, אז לא מעלים אותן לטיסה בכלל. המזוודות נשארות בנתב"ג, ונשלחות בטיסות הבאות בימים הבאים. אותן מזוודות שלא נדרשות על ידי הנוסעים בירידתם מהטוס, נערמות בערימה מחוץ לטרמינל, ומעמסות על משאית שמעבירה אותן לאומן. כשמגיעים נהגי המשאיות לאומן הם משליכים את המזוודות בערימה בכיכר ובצד הכביש. שם חשופות המזוודות לגשם ומתלכלכות בבוץ עד שיבואו בעליהן לקחתן. לא תמיד יודעים הנוסעים שהמזוודה שלהן הגיעה לאומן באיחור יום הוא יומיים. יש מצבים שאנשים לוקחים בטעות או בזדון מזוודה שאינה שלהם, וידועים מקרים שגויים מקומיים באים בלילות וגונבים חלק מהמזוודות שבערימות הנטושות האלה. התוצאה: כאלף מזוודות הולכות לאיבוד מידי שנה.

אריה פרנקל, דובר אל-על למגזר הדתי, אומר שאל-על מפצה כחוק על כל אובדן של מזוודה של נוסעיה. בנוסף, מסביר דובר אל על כי מחיר הכרטיס אכן גבוה מהרגיל, אבל הוא מוצדק כיון שהוא כולל עלויות אוכל ולינה ברוב המקרים.

אנחנו מוסיפים שאל על מבצעת רק חלק מהטיסות לאומן ערב ראש השנה. רוב הטיסות מתבצעות בחברות צ'רטר וחברות תעופה אחרות שנשכרו רק לצורך הרכבת האוירית, ביניהן ישראייר, WIND ROSE, ארקיע, אייר אוקראינה, YAN AIR, DART LIMITED, אטלס ג'ט. רוב החברות האלה אינן מתייחסות בכלל לפניות של נוסעים שאיבדו מטען בטיסה שלהן. סוכנויות הנסיעות שמכרו את כרטיסי הטיסה שולחות את המתלוננים אל חברות התעופה. אלה מתעלמות או שולחות את המתלוננים בחזרה את מי שמכרו להם הכרטיס, וחוזר חלילה.

ברוחניות

לאחרונה פרסם הרב ד"ר יואל בן נון קריאה פומבית "אל תסעו לאמן!". לדעתו נטישת המשפחה דוקא בחג ראש השנה היא חילול מיותר של קדושת החג. "נשמתו של רבי נחמן בוכה על הטעות של נטישת המשפחה. זו עבירה במזיד". כותב הרב בן נון. לפני שנתיים שמענו קריאה דומה גם מפי הרב אבינר.

גל התיירות לאומן בראש השנה הוא תופעה חדשה יחסית. איך עלינו להתייחס אליה?

בעד:

כל מי שזכה להתפלל באומן בימים הנוראים מספר בהתרגשות על חווית התעלות רוחנית של קדושה עצומה.

מקור המנהג לפקוד את הקבר ברה"ש כתוב בספר "חיי מוהר"ן" (קכ"ו): "ואמר שעל ראש השנה הוא רוצה שיהיו כל אנשי שלומינו כולם כאחד אצלו, איש לא יהיה נעדר". כמו שאנחנו מחפשים עו"ד טוב שייצג אותנו בבימ"ש, כך נחשב הרבי מברסלב "פרקליט צמרת" שיכול להציל אותנו ביום הדין.

"בתורת הקבלה יש ענין של 'מציאת האבדה' הפרטית של כל אדם. בקברי הצדיקים הם עוזרים לנו למצוא את עצמנו, ולגלות איך הקב"ה מתנהג איתנו באמת" מסביר הרב דן לוינזון, ראש בית המדרש 'נהר-דעה' לתורת ברסלב (וחתן הרב פרומן ז"ל). "מי שקשוב לעצמו, נפתח שם וחוזר מואר כולו. זה נכון לכל יהודי, גם לחילוניים. אפילו אדם שחושב שהוא רחוק מהיהדות, באומן הוא מתהפך בתוך תוכו ומגלה את עצמו". לדבריו, באומן הנשמה עוברת מעין "איתחול", כמו שעושים בסמארטפון 'שחזר הגדרות יצרן'.

נגד:

מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל אמר (במוצ"ש פרשת 'שופטים' תשס"ז): "בראש השנה כל יהודי צריך להיות עם בני משפחתו, ולא לנסוע לקבר הצדיק. תדעו לכם, כל יהודי טוב שהוא בר דעת, ליל ראש השנה מקדיש אותו למשפחה. כולם אוכלים יחד ושותים יחד ושמחים יחד. זה שהולך לאומן עושה 'ושמחת באומן' במקום 'ושמחת בחגך'. איזה דברים אלה? לא יעזוב את ביתו וילך למקום אחר. זה לא הדרך שלימדו אותנו רבותינו".

גם הרב קוק זצ"ל אסר על יציאה לחו"ל לצורך השתטחות על קברי צדיקים ('משפט כהן' סי' קמז). הרב קוק הסביר שמקור המנהג הוא שיהודים מארצות סמוכות לא"י היו באים להתפלל על קברי התנאים והאמוראים הטמונים בארץ. אבל אין לנסוע מא"י לקברי צדיקים בחו"ל.

ישנם עוד המון פסקי הלכה ושו"תים שמהם ניתן להבין שאסור לצאת מארץ ישראל כדי לפקוד קברי צדיקים בחגי ישראל. יש פוסקים שאוסרים תפילה להקב"ה דרך "אמצעי" כמו קבר צדיק, ובוודאי שאסור להתפלל אל הצדיק, במקום להתפלל לה'.

הרב יואל בן נון אומר שאפילו רבי נחמן בעצמו -אילו היה חי כיום- היה מתנגד לעליה ההמונית לאומן. בתחקיר לכתבה זו למדתי הרבה מכתבי הרבי מברסלב, שביקר בארץ ישראל וכתב על קדושת ארץ ישראל, והתנגד ליציאה מא"י. הוא אף ציטט את הרמב"ם שאוסר יציאה מא"י (הל' מלכים, פ"ה ה"ט). הרבי כתב גם על הגמרא במסכת כתובות (דף קיא ע"א), שמתירה לצאת מא"י רק לצרכי פרנסה ונישואין.

חסידי ברסלב דוחים גישה זו ואומרים "מקומו של רבי נחמן הוא בבחינת ארץ ישראל, ובכן ממילא אין איסור יציאה מארץ ישראל לשם". אבל זה לא מדויק, כי בספר "ליקוטי עצות" (פסקא כ') כתב הרבי דברים אלה על כל קברי הצדיקים.

לעומתם, רב מחסידי ברסלב (שחפץ בעילום שמו) אומר: "מקור המנהג הוא בספר "חיי מוהר"ן", שלא נכתב ע"י הרבי אלא ע"י תלמידו ר' נתן מנעמירוב. ספר זה הוא לקט זיכרונות של חסידים שיצא לאור 64 שנים לאחר פטירת הרבי. בפסקא קס"ב הוא מביא מה ששמע מפי ר' נפתלי "שהיה אחד משני עדים נאמנים שנכחו בעת שמוהר"ן ביקש שיבואו אנשים לבקר את קברו". כלומר, זו עדות-שמיעה של עדות-שמיעה אחרת. כדרך אגדות-עם, אולי גם כאן מישהו הגזים ושיבש מה ששמע. יתכן שהרבי לא אמר את הדברים, וכנראה לא רצה שחסידיו יעזבו את ארץ ישראל".

החסיד הבקיא בתורת ברסלב מוסיף: "כשהרבי אמר בפסקא קכ"ו "שיהיו כולם אצלו", הוא התכוון רק בימי חייו ולא לאחר מותו. בנוסף, כנראה שהתכוון רק לחסידיו שהתגוררו בקרבת העיירה ברסלב, ולא לאלה הגרים במרחק רב. אין תימוכין שהתכוון גם לעיירה אומן שבה נקבר. גם אין ספק שהרבי היה אוסר על כהנים מחסידיו להיכנס לבית הקברות".

ואכן, גם בין חסידי ברסלב המקוריים כיום יש רבים הנמנעים מלצאת לאומן, והם מתפללים בבית כנסת ברסלב בירושלים.

כל אחד יחליט כרצונו.

טיפים לדרך

אם בכל זאת אתם רוצים לטוס לאומן, הנה כמה טיפים מעשיים איך מגיעים לאומן ואיך מתארגנים שם?

1 טיסה– רכבת אווירית של טיסות סדירות וטיסות צ'רטר ממריאות בימים אלה מנתב"ג לקייב ולבורסיפול, ומשם יש אוטובוסים לאומן.

2 לינה– המחירים נעים בין 130-400 דולרים לכל החג, תלוי באיכות ובמרחק מהקבר. המחירים הזולים הם עבור לינה באוהלים עם מיטות קומתיים, הבינוניים עבור מיטה בדירה של מקומיים, והיקרים יותר במלוניות. יש המביאים מהארץ אוהל קטן, ומקימים אותו בקרבת הציון.

3 מקום תפילה– בביהכ"נ הגדול באומן יש מקומות ישיבה בתשלום מראש. בחוץ יש עשרות מניינים חינם בסגנונות שונים. ביניהם גם כמה מנינים בנוסח בני-עקיבא.

4 אוכל– הרוב מביאים אוכל מישראל. במתחם יש מסעדות וחנויות מזון. יש גם ארוחות המחולקות בחינם. רבי נחמן מברסלב נגלה בחלום למיליונר אמריקאי חשוך ילדים, ואמר לו: "אם תדאג לחסידים שלי לאוכל ברה"ש – אני אדאג לך לילדים". לפני שש שנים הוא פתח באומן מבצע "הכנסת אורחים", והוא ואשתו נפקדו בילדים. מאז מידי שנה הוא מקים אוהלי ענק שבהם מוגשות חינם ארוחות טעימות מאוד.