אונסקו, סוכנות החינוך והתרבות של האו"ם, הכריזה אתמול על הכרה בקהילות שו"ם בגרמניה כאתר מורשת עולמית. זו הכרזה חשובה מאוד לעולם היהודי כולו, ולא רק לתחום הגיאוגרפי הצר של מדינת ריינלנד פפאלץ בגרמניה. אפשר שבזכות הכרה של אונסקו יהפכו קהילות שו"ם להיות מוקד תיירות למורשת יהודית, במיוחד לציבור הדתי.

שו"ם זה ראשי תיבות של הערים שפירא, ורמייזא ומגנצא, שנקראות כיום Speyer (שפייר), Worms (וורמס), Mainz (מיינץ). הן שוכנות במרחק של פחות משעת נסיעה מפרנקפורט לכיוון דרום מזרח.

כדי לעמוד על טיבה של הכרזת אונסקו, עלינו להכיר את הרקע: יהודים החלו להתיישב על גדות הריין כבר במאה השמינית, והקימו ישיבות חשובות ובתי דין רבניים, שנחשבו בימי הבינייםהמרכז הרוחני החשוב ביותר של העולם היהודי. כידוע, המרכז והלב של התרבות היהודית היה בירושלים, עד חורבן בית המקדש. לפני כאלפיים שנה עבר המרכז היהודי העולמי לבבל, שם היו ישיבות חשובות ושם נכתב התלמוד הבבלי. משם עבר המרכז התרבותי היהודי לספרד ולערי שו"ם, שם חיו חלק מהראשונים בעלי התוספות. לא בכדי זכו ערי שו"ם לכינוי "ירושלים על הריין". בהיסטוריה היהודית היו קהילות שו"ם בדורות ההם חשובות כמו ירושלים בזמן שבית המקדש היה קיים. וכמו בימינו, להבדיל, אוניברסיטת הרווארד לעולם האקדמי, או נאסאו לעולם התעופה והחלל.

רבינו גרשום "מאור הגולה" פעל במגנצא בראשית המאה ה-10, לצד רבי שמעון "הגדול", שכונה כך בשל גדולתו בתורה. שניהם היו מתלמידי רבי משולם בר קלונימוס, גדול הפוסקים בדורו. הוא חיבר סליחות ופיוטים רבים, שחלק מהם אנו אומרים גם בימינו בחזרת הש"ץ בתפילת שחרית לראש השנה, כמו "מלך עליון", ו"שמו מפארים עדת חבלו”, ועוד.

בשפירא פעלה ישיבה של רבי אליקים בן משולם. בוורמייזא פעלה ישיבה של רבי יצחק הלוי ורבי יעקב בן יקר, שרש"י מכנה אותו "מורי הזקן". אפילו רש"י הגיע בצעירותו מביתו בעיר טרואה שבצרפת ללמוד במשך 9 שנים בישיבה זו, שם ינק את תורתו לפני שחזר לצרפת ונהיה גדול ישראל בכל הדורות.

"זו מצבת רבינו רבי יעקב ב̇ר̇ יקר הנפטר לגן עדן בשנת ת̇ת̇כ̇ד̇ לפרט תהא נפשו בעדן"

הישיבה החשובה ביותר בשו"ם היתה ישיבת חכמי לותיר במגנצא, בראשות רבי אליעזר הגדול בן יצחק. מכל תפוצות הגולה נשלחו שאלות לרבני שו"ם שהורו ופסקו הלכות לכל יהודי העולם, וחלקם הודפסו בספרי שו"ת רבים שנלמדים עד ימינו בישיבות בישראל. רוב פסקי הדין של רבני שו"ם הם פסיקה תקדימית מחייבת עד ימינו בבתי דין רבניים בישראל.

בית הכנסת בוורמס מבחוץ

ומבפנים

למדינת ישראל עדיין אין חוקה בימינו, אבל ליהודי אשכנז כבר היתה מעין "חוקה", שנהיתה חלק מההלכה המקובלת. אלה "תקנות שו"ם" שנקבעו במאה ה13 ע"י גדולי הדיינים בדור ההוא, ביניהם רבנו דוד ב"ר שאלתיאל ("הרוקח"), רבנו יהודה ב"ר משה הכהן ממגנצא (הר"י כ"ץ, רבו של המהר"ם מרוטנבורג) ואחרים. לכן קהילות שו"ם הינן בין חמשת המקומות החשובים ביותר בהיסטוריה היהודית.

בשנת 1096 התרחשו בשו"ם "פרעות תתנ"ו" כאשר הנוצרים טבחו יהודים רבים במהלך מסע הצלב הראשון מאירופה לארץ ישראל. במגנצא שחטו הצליינים כמעט את כל הילדים היהודים בעיר. הטראומה של פרעות תתנ"ו נצרבה בתודעה היהודית. העם היהודי נותר כצאן ללא רועה, ורבים חשבו אז שבא הקץ על התרבות היהודית העולמית. חלק מהקינות שחוברו לזכר קורבנות הפוגרום אנו אומרים עד ימינו בתשעה באב לאחר מגילת איכה. תפילת "אל מלא רחמים" הראשונה נכתבה לזכר קורבנות פוגרום תתנ"ו, והנוסח שלה השתנה במשך הדורות לנוסח שבו אנו משתמשים כיום. הקהילות היהודיות בשו"ם נכחדו סופית בשואה.

מכל העושר הרוחני של קהילות שו"ם נותרו מעט מאוד שרידים גשמיים שאנו יכולים לראות בימינו. בשפירא נותר בית הכנסת שהוקם ב1104, ולצידו מקווה טהרה. בכניסה למקוה של וורמייזא, שבו טבל גם רש"י, ניצב פסל דמותו של רש"י. בוורמייזא ובמגנצא נשמרו בתי עלמין יהודיים. בבית הקברות ההיהודי העתיק בוומייזא ניצבת מצבת קברו של המהר"ם מרוטנברג, שכנראה תמשוך תיירים יהודים רבים.

אתרי מורשת יהודית אלה ראויים להיות אטרקציות תיירותיות לעם היהודי ובמיוחד לציבור הדתי. לא זכיתי לבקר ולראות אותם עדיין, אבל אני מקוה "לעלות לרגל" לשם בקרוב.

ראש עיריית וורמס, אדולף קסל, אומר: "יש לנו כבוד עצום לאתרים היהודיים. אנחנו משמרים אותם לטובת התייריים מישראל ומהעולם, המגיעים בהמוניהם בימים נטולי קורונה. אנחנו מאוד מכבדים את בית הכנסת, המקווה, בית העלמין, ושאר מוסדות הקהילה".

עלינו לשבח את ממשלת גרמניה שמטפחת ומשמרת לאחרונה את שרידי המורשת היהודית שלנו גם בשו"ם, ואת אונסקו על ההכרה בקהילות שו"ם כערש התרבות היהודית. הליך ההכרה באתרי מורשת עולמית הוא ארוך ומסובך, ונמשך שנים רבות של בדיקות ע"י ועדות שיפוט מיוחדות.

הצילומים באדיבות גולדי מילר מלשכת התיירות של גרמניה בישראל וויקיפדיה

 

 

WP2Social Auto Publish Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן