בתחילת החודש הבא יושק קו טיסות ישירות מישראל לסמרקנד. שגרירת אוזבקיסטן בישראל, פֶרוּזָה מַחְמוּדוֹבָה Feruza Makhmudova, חושפת שחברת התעופה האוזבקית הפרטית Qanot Sharq תפעיל טיסה שבועית מטשקנט לנתב"ג וחזור לסמרקנד.
הצי של חברת קאנוט כולל 4 מטוסים, שניים מדגם איירבוס A320 ועוד שניים מדגם A321neo. בנוסף, חברת התעופה הלאומית אוזבקיסטן אייר תוסיף ב26 למרץ עוד טיסה שבועית לישראל, ותגיע ל4 טיסות שבועיות.
השגרירה פרוזה מנהלת מגעים עם חברות התעופה הישראליות אל על וארקיע שגם הן יפתחו קו טיסות ישירות למולדתה. לדבריה, ארקיע מגלים ענין רב בפתיחת הקו, אבל טרם נקבע מועד לתחילת הפעלתו. המשמעות היא שהיצע המושבים בקוים לאוזבקיסטן יכפיל את עצמו ואף יותר.
חלק מפס הקול שליווה את ילדותנו הוא השיר "משפטו של האמיר" שחיבר חיים חפר ושר ניסים גרמה. השיר נפתח במלים "בבוכרה היפה, בעירי ברוכת השמש". גדלנו בידיעה שבוכרה היא יפה, אבל לא יכולנו לבקר בה מאחורי מסך הברזל של ברית המועצות. כיום זה אפשרי. אוזבקיסטן נחשבת מדינת תיירות מבוקשת בעיקר בזכות הארכיטקטורה העתיקה המיוחדת של ארמונות מצופים פסיפסים בגווני כחול, כיפות בצבע טורקיז, ומגדלים "מינרטים".
המגדלים נבנו במקור לשמש מעין מגדלורים לשיירות גמלים בעת סופות חול ואבק. אוזבקיסטן היא שילב נדיר של עושר תרבותי מגוון מאוד, היסטוריה מרשימה, ארכיטקטורה מיוחדת, אוכלוסיה מכניסת אורחים, ואקלים נח. זו מדינה קרובה, ופחות יקרה ממדינות אירופה. כאשר השגרירה פרוזה מתארת את נפלאות ארצה, היא מחייכת ועיניה נוצצות כמו נערה מאוהבת.
היא מספרת בגאווה שממשלת אוזבקיסטן מבצעת פרויקטים גדולים לקידום התיירות. החשוב שבהם הוא בניה של נמל תעופה חדש ומודרני בסמרקנד שנחנך לאחרונה.
בנוסף, לאחרונה פתחו בסמרקנד מרכז תיירות בשם "עיר הנצח" Eternal City, שבו ירוכזו הרבה אטרקציות ושירותים לתיירים למתחם אחד בשטח 17 דונם. זה מעין מוזיאון פתוח. הבתים שם נבנו בעיצוב ארכיטקטוני עתיק בהשראת בתים וכיכרות ציוריות המתוארות בספרים עתיקים. בסמטאות עיר הנצח פתחו סדנאות רבות של אמנים, גלריות, חנויות, מסעדות אותנטיות רבות ומלונות. אומני רחוב מציגים מופעיהם. כאן יכולים התיירים לחוות את המורשת המפוארת בת מאות שנים של דרך המשי.
אוזבקיסטן שוכנת על "דרך המשי" שהיתה נתיב הובלת סחורות בין הודו וסין במזרח ובין אירופה במערב. המסלול מקצה לקצה נמשך 6,500 ק"מ, ומסע לכל אורכו ארך 200 יום.
במקומות שיש מסחר, אפשר למצוא גם יהודים. הרובע היהודי העתיק של בוכרה נקרא "מַחָלָה" (במלעיל). רחוב היהודים נקרא סארפון SARRAFON. ניתן לראות בו בתים יהודיים בני 300 שנה עם דלתות מגולפות וקורות תקרה יפות.
יהודי בוכרה המקוריים מייחסים עצמם לגולי שבטי נפתלי ויששכר בתקופת השבי האשורי, ואומרים שהפסוק "וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ סְבִיבֹות אֱלִישָֽׁע" (מלכים ב' יז/ו) כתוב על בוכרה.
האטרקציה החשובה לישראלים היא מצבת קבר דניאל הנביא בסמרקנד. (יש בעולם עוד 6 מקומות שנחשבים מקום קבורת דניאל). המצבה באורך כ30 מטר נחשבת הארוכה ביותר בעולם. יש האומרים שכאן קבורה רק רגלו של דניאל. אגדה מקומית מספרת שהקבר אף גדל משנה לשנה.
כעשרה בתי כנסת פועלים כיום באוזבקיסטן.
בית כנסת בטשקנט
השגרירה פרוזה מחמודובה בפתח בית הכנסת בסמרקנד
בית הכנסת בבוכרה בן 500 שנה
בית הכנסת בגומבאז
יש עוד אתר תיירות שקשור אלינו בצורה פיקנטית. זה "מסגד ביבי-הונים". Bibihonim (כמובן, לא על שם ביבי שלנו).
מסגד "ביבי"
טשקנט נחשבת "עיר הלחם". בכל שכונה יהודית היתה מאפיה כשרה שיצרה לחם בסגנון פרטי משלה. ביריד IMTM האחרון ראינו מגוון של סוגי לחמים כאלה.
היהודים היו הילידים האותנטיים כיון שהגיעו לאזור הרבה לפני האסלאם, אבל תועדו רק החל מהמאה ה19. סימן ההיכר שלהם- הכיפות הבוכריות. היהודים נחלקו לשתי קהילות, אשכנזים ומזרחיים. האשכנזים הביאו את הדפוס, וגם את החילון. בתקופת השואה הגיעו לאוזבקיסטן פליטים יהודים רבים מאוד שברחו מפני הנאצים באירופה. אחרי השואה רובם חזרו לפולין ורוסיה או עלו לארץ ישראל. כאשר שערי רוסיה נפתחו בשנות ה80, עלתה רוב הקהילה היהודית לישראל. אחת השכונות הראשונות מחוץ לחומות ירושלים היתה שכונת הבוכרים, שהוקמה על ידי עשירי הקהילה היהודית המקומית.
רוב יהודי טשקנט עלו ארצה בשנים הראשונות לאחר נפילת מסך הברזל, וכ10,000 יהודים נותרו לחיות שם עד היום. "הקהילה היהודית היא חלק בלתי נפרד מאיתנו" אומרת השגרירה פרוזה. "המורשת שלכם היא גם מורשת שלנו. יש אצלנו 130 לאומים ומיעוטים, ואנחנו מתיחסים אל כולם באותה צורה". באוזבקיסטן אין אנטשמיות ולא היתה מעולם.
מצב היהודים באוזבקיסטן מתאים לפסוק מספר תהלים "ה' אוֹז[בקיסטן] לְעָמוֹ יִתֶן, ה' יְבַרֵך אֶת עַמוֹ בַּשָלוֹם".
משרד התיירות האוזבקי הכין תוכנית מיוחדת לישראלים וליהודים מהעולם. "אנחנו מעריכים מאוד שיתוף פעולה עם ישראל" אומרת הגברת פרוזה. "המבוגרים באים אלינו בעיקר לראות את הארכיטקטורה ואת האומנות במוזיאונים. אני רוצה לעורר ענין גם בצעירים הישראלים. לכן אנו מושכים אותם באמצעות מתקני ספורט אתגרי, טיולי סאפארי, מסלולי הליכה, וכדומה". במסגרת זו מציעה אוזבקיסטן גם תיירות חורף לחובבי סקי באתר Amirsoy Mountain Resort .
באוזבקיסטן חיים 36 מיליון נפש, ושטחה גדול פי 20 משטח מדינת ישראל. לפני משבר הקורונה בשנת 2019, ביקרו באוזבקיסטן 7 מיליון תיירים מכל העולם, מתוכם 12,000 ישראלים. את שנת 2022 הם מסכמים עם 5.2 מיליון תיירים מהעולם, ובתוכם גם כ10,000 מישראל. ישראלים פטורים מויזה לאוזבקיסטן למשך חודש מהנחיתה.
בתל אביב פועלת גם לשכת המסחר אוזבקיסטן-ישראל. אוזבקיסטן מייצאת לישראל פירות יבשים, טקסטיל, ומוצרים כימיים. היא מייבאת מישראל בעיקר טכנולוגיות השקייה וטפטפות. השגרירה משקיעה מאמצים בתחום שיתופי פעולה טכנולוגיים, בעיקר בIT. "יש אצלנו חברות סטרטאפ ואני מעודדת אותן ליצור קשרים עם חברות מקבילות בישראל".
האם תהיה אוזבקיסטן היעד התיירותי החם הבא של ישראלים?
התמונת באדיבות שגרירות אוזבקיסטן בישראל
