"משבר הקורונה בענף התיירות לא פגע בצפת, אלא אף היטיב עם התיירות שלנו". כך הכריז ראש העיר, שוקי אוחנה, בפני משלחת עיתונאים ובלוגרים שסיירו השבוע בצפת.
סגירת השמיים שמונעת מאיתנו לטוס לחופשה בחו"ל, גורמת לרבים לצאת בלית ברירה לחופשה אלטרנטיבית בגליל ובבירתה צפת. מלונאים ותיירנים בצפת מדווחים על תפוסה של 95% בקיץ הנוכחי, יותר מכל שנה אחרת. מוסיף שוקי אוחנה: "אנו רואים חשיבות בחיזוק התיירות והתרבות בצפת. בימים אלה מתקיים פסטיבל הסליחות, ובחודש יולי השקנו את פסטיבל הלאדינו הבינלאומי הראשון. בנוסף, אנו מחזקים את הפסטיבלים וארועי התרבות כמו פסטיבל הכלייזמרים".
את סיור העיתונאים ארגנו הילה גור ורחלי אברהם, ממחלקת שיווק תיירות פנים במשרד התיירות. הילה מסבירה שעובדי משרד התיירות מתמקדים בדרך כלל בטיפול בתיירות נכנסת, שחוסלה השנה בגלל הקורונה. לפיכך הוטל עליה לאגד את המשאבים האנושיים ואת התקציבים לעידוד תיירות פנים של ישראלים. במסגרת זו היא מפעילה גם סיורים לתקשורת, כדי לחשוף אטרקציות תיירותיות לקוראים הישראלים. הסיור בצפת השבוע היה הראשון בסידרה זו. אפילו אני, פריק של פסטיבל הכלייזמרים, שמבקר בצפת כמעט מידי שנה, הופתעתי לגלות בסיור אתרים שלא ידעתי על קיומם.
להלן סקירה של חלק מחידושים שצפת מציעה למטיילים. בצפת אומרים שראשי תיבות של העיר זה… "צָלמוּ פה תמונות!". לפיכך הכנתי כתבה מצולמת בעקבות סיור העיתונאים.
מרכז אסנט
במבנה יפה בן 300 שנה בקצה העיר העתיקה, שממנו נשקפים הר מירון ויערות הגליל, שוכן המרכז לתיירות חווייתית, ששמו אַסֶנט. מיקומו נבחר גם בגלל שבקרבתו יש אפשרויות חניה זמינות. עיקר פעילותו היא תוכניות סיור חוויתיות בין שעה לשלשה ימים, המיועדות למשפחות, לזוגות, ימי גיבוש ליחידת צה"ל ולמקומות עבודה, וגם תוכניות מיוחדות לבר מצוה. בבית אסנט יש גם חדרי אירוח בכשרות מהדרין, פופולריים מאוד בציבור הדתי.
צוות אסנט מציעים סיור בעיר העתיקה, סיור עששיות לילי, ומסלולי טיול שבהם משולבים סדנאות רוחניות לפי תורת הקבלה. ברוח ימים אלה מתקיימת במקום גם סדנה לתקיעה בשופר. יש שם גם הרצאות משעשעות על זוגיות ואהבה לפי הקבלה, אימון בחשיבה חיובית, וניגוני התעלות הנשמה בחוויה היהודית. כדי להדגים זאת, קיבל את פנינו במרתף הבנין נגן קלרינט בשם אודי, שציציות ארוכות משתלשלות ממכנסיו, ושמכונה "הכלייזמר התימני הראשון בעולם".
לאחרונה הם השיקו אפליקצית משחק "הקוד של עיר הסוד" שניתן להורדה לסמרטפון שלנו. זה משחק בסגנון חדר בריחה, שמתבצע בתוך סמטאות העיר העתיקה של צפת. במשחק, 'הקוד הסודי' של העיר צפת נעלם, ו'סבתא יוכבד' מגייסת את 'אלעד', 'שני', ואותנו למצוא את הקוד האבוד. שעה וחצי של חוויה מדהימה שכוללת שאלות טריוויה וכניסה למקומות ואתרים בעיר העתיקה. המשחק מתאים לכל המשפחה מגיל 6 ומעלה, ויכול לפעול בכמה מכשירים סלולריים במקביל.
מרכז אסנט פועל כבר כשלושים שנה, ועד עתה לא ידעתי על קיומו ופעילותו.
תצפית עמדה 7
מדריך הטיולים, זאביק פרל, לשעבר ראש העיר, הוביל אותנו לסיור מרתק בעיר בעתיקה. הסיור החל בתצפית מהרובע היהודי לעבר בית הקברות העתיק שנפרש מתחתינו. קבורים שם גדולי ישראל כמו האר"י הקדוש, רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, הרב אלקבץ, ועוד גיבורי תרבות יהודית. גם יהודי "עמך" קבורים שם, ביניהם רבים שעלו ארצה בערוב ימיהם כדי להיקבר באדמת ארץ הקודש.
בית הקברות חשוף לתצפית לא רק מהרובע היהודי, אלא גם מהרובע המוסלמי. בתקופת מלחמת השחרור רצו להביא לקבורה לוחמים שנפלו. אבל צלפים ערבים פגעו והרגו חלק מאנשי חברה קדישא ומהמלווים. לכן רבני העיר קידשו בית קברות "זמני" במורד ההר במקום שאינו חשוף למרצחים הערבים. בית קברות זה נהיה לבית הקברות הצבאי הרישמי של צפת.
באתר זה נמצאת גם "עמדה 7". זו היתה עמדת הגנה הקדמית של הרובע היהודי במלחמת השחרור ובפרעות 1939. היא שימשה את גיבורי האצ"ל בני צפת להגן על משפחותיהם ועל הרובע היהודי. בשנים האחרונות שופצה העמדה, ומשמשת אתר מורשת תיירותי.
בית הכנסת אבוהב
בשבתות שבהן התארחתי בעבר בצפת, אהבתי להתפלל שחרית ומוסף בבית הכנסת אבוהב המקסים, עם תקרת הכיפה הפנימית הגדולה ובימת הקריאה בתורה שצבועה בצבע כחול עז.
בסיור העיתונאים השבוע הופתעתי לגלות שרבי יצחק אבוהב, שעל שמו קרוי המקום, לא היה מעולם בצפת. אפילו לא יום אחד.
אז למה קוראים לו "בית הכנסת אבוהב"? לפני יותר מ500 שנה, חי בעיר אראגון בספרד, רבי יצחק אבוהב, מחבר "מנורת המאור", המכונה "גאון קסטיליה". הוא היה גם סופר סת"ם. אחד מתלמידיו עלה ארצה בגלל גירוש ספרד, והביא עימו לצפת ספר תורה שכתב רבי יצחק אבוהב. ספר עתיק זה הוא היחיד בעולם שנשמר כשר לקריאה עד ימינו. יש בעולם עוד ספרי תורה אחדים מתקופת גירוש ספרד, אבל כולם נפסלו במהלך הדורות בגלל שהאותיות דהו והקלף התייבש והתפרק. רק את ספר התורה של אבוהב עדיין מוציאים לקריאה בשלושה מועדים: ראש השנה, יום כיפור, ובחג מתן תורה.
בכותל הדרומי לכיוון ירושלים אנו רואים שלושה ארונות קודש גדולים. למה שלושה? כי במשך מאות השנים נתרמו לבית הכנסת ספרי תורה רבים, עד שארון הקודש המקורי התמלא. לכן הקימו לצידו עוד ארון קודש גדול יותר. כעבור עוד כ200 שנה גם הארון השני התמלא עד להתפקע, ושוב בנו ארון קודש נוסף. ברעידת האדמה שהתרחשה בשנת 1837, חרב בית הכנסת, ורק הכותל הדרומי הפונה לכיוון ירושלים, נותר בשלמותו. יהודי העיר ייחסו זאת לקדושתו של ספר התורה שכתב רבי יצחק אבוהב.
בית עבּוּ
בית משפחת עבו מוכר כמקום הרישמי לפתיחת חגיגות ל"ג בעומר מידי שנה. רבי שמואל עבו הגיע לצפת בשנת 1817 כקונסול צרפת, ועשה חייל גם במסחר. כשהתעשר, הוא שיקם את חלקת הקבר של רבי שמעון בר יוחאי במירון, וגאל את אדמות משמר הירדן ויסוד המעלה. לאות הוקרה ותודה, הקדישו לו רבני צפת ספר תורה שהיה שמור בביהכ"ס שבו נהג להתפלל.
בכל ל"ג בעומר בשעות הצהריים נוהגים להביא את ספר התורה הזה בשירה ובריקודים לרחבת הכניסה לבית עבו, שנהיתה תחנת חובה למטיילים בצפת. גדר האבן של הבית צבועה בלבן בוהק, ושער הברזל צבוע בצבע כחול צפתי.
מכאן היו ממשיכים בתהלוכה חגיגית עד להר מירון. במשך השנים נוספו לתהלוכה עוד ספרי תורה שהובלו מאחורי ספר התורה המיוחד, והצטרפו נגנים וכליזמרים, וחוגגים רבים. כעבור כ5 שעות, לקראת ערב, הגיעו לקבר הרשב"י ששופץ ע"י רבי שמואל עבו, התפללו מנחה וערבית, ואז הדליקו את המדורה המסורתית על גג הקבר. בל"ג בעומר האחרון ציינו 180 שנה למסורת הזו.
רוח צפת
מרכז סיור והדרכה 'רוח צפת' מציע חוויות למטיילים עצמאיים ולמשפחות. צוות המרכז יעניק לנו חוברת של משימות ומפה של העיר העתיקה, שתאפשר לנו להתנייד בין המשימות השונות. קבוצות מטיילים יוכלו ליהנות מלווי של להקות מקצועיות. בין התחנות נבקר בגלריות היצירה השונות, נלמד על הלבוש היהודי, סודות העיר העתיקה, אומנות ועוד.
מידי יום שישי בשבוע בשעה 11 לפנה"צ יוצאים סיורים בחינם לחוויה רוחנית בעיר העתיקה. בשבתות לאחר הקידוש וארוחת הצהריים מקיימת עמותת 'לבנות ולהבנות' סיור של 45 דקות אל סודותיה וקסמה של צפת העתיקה, בעידן תור הזהב של המאה ה-16. הסיור מעניק הצצה למנהרות התת קרקעיות וההיסטוריה של הישוב היהודי במאה ה-16 בצפת.
בתקופה זו של חודש אלול וחגי תשרי יוצאים גם סיורי סליחות מוזיקליים מרגשים בסמטאות צפת, מידי יום חמישי בעשר 10 ורבע בלילה. סיורים אלה בתשלום סימלי, וכך גם סדנת שופרות.
הסיור הלילי עובר בסמטאות העיר העתיקה, מתחת לחלונות הבתים, בהם ישנים בשעות אלה ילדים ומבוגרים. כדי לא להטריד את מנוחתם, המטיילים מקבלים אוזניות אקוסטיות לשמוע את דברי המדריך המנגן ואת שירתו. זאת כדי לקיים "זה נהנה וזה אינו חסר". ההקשבה באוזניות מאפשרת גם לטייל בריחוק חברתי החשוב בתקופה זו, כי המטיילים אינם חייבים להיצמד זה לזה ולמדריך כדי לשמוע אותו בבירור.
בגלריה 'רוח צפת' בעיר העתיקה מוצגים ונמכרים יצירות אומנות הקשורים בנופי צפת ובסימני הקבלה. שם גם זכינו לפגוש את ראש העיר. בקומה שמתחת לגלריה יש חנות להשכרת ביגוד אותנטי לצרכי צילום. זו אטרקציה מבוקשת מאוד לתיירים מחו"ל וגם למשפחות שבאות לחגוג בר מצוה בצפת.
קולינריה- מחלבת קדוש
בצפת יש גם היצע קולינרי עשיר. בעבר ביקרתי במחלבת המאירי, אבל בסיור זה גיליתי שבצפת פועלות עוד שתי מחלבות בוטיק. בפאתי העיר העתיקה הוקמה לפני כמאה שנה מחלבת קדוש, המייצרת סוגי גבינות לפי מתכונים סודיים של סב המשפחה. המחלבה הקטנה פועלת עד היום באותו מקום על ידי הנכד יואב קדוש.
במחלבת קדוש מתמחים בייצור סוגים שונים של גבינות צהובות מחלב עזים. אולם מוצר הדגל שבזכותו מפורסמת המחלבה הוא ה"גבינה צפתית". זו גבינה לבנה קשה ויבשה, מלוחה מאוד, שנשמרת לאורך זמן. מעדן זה משמש בעיקר כתוספת לאבטיח או פירות מתוקים, וגם לגירוד למאכלי גבינה שונים.
בנוסף, מייצרים ומוכרים שם גבינה צפתית רכה מתובלת, לבנה, בולגרית, קממבר, ריקוטה וקשקבל ומגוון גבינות עיזים. יואב קדוש מפעיל את המחלבה, מדריך סיורים במחלבה, ומציע טעימות במבחר גבינות. אפשר גם לקנות שם מעדני גבינה, לאכול במקום או לקחת הביתה.
יקב צפת העתיקה
בשנת 2004 פתחו קרן ומשה אלון יקב בוטיק בתחתית בנין אשת"ם ההיסטורי. שם הם מייצרים יינות באיכות מעולה שזוכים לתשבחות והכרה בינלאומית. לפני 11 שנים נטעו כרם שבו הם מגדלים 4 זנים של ענבי יין. בכרם וביקב עובדים רק בני הזוג וילדיהם.
היקב משמש גם מרכז מבקרים שבו עורכים סיורים, הדרכות, וסדנאות יין למשפחות וקבוצות. אנחנו הגענו ליקב באמצע הבציר, ולכן פתחה קרן את המקום רק למעננו, בזמן שבעלה והילדים עובדים בכרם.
קבלנו הסברים על היינות, וגם טעימות. בביקורות מקצועיות של ייננים נכתב על היקב "האיכות גבוהה מהמחיר". וקרן מסכמת: "אנחנו זולים ביינות יקרים"
מנהרת הזמן 1948
בית אשת"ם שבתחתיתו שוכן יקב צפת העתיקה, היה הבנין האחרון בקצה הרובע היהודי, ומדרומו שכן הרובע המוסלמי. פעם פעלה שם מסגריה גדולה של "אש תעשיות מתכת", שראשי התיבות של שמה נתנו לבנין את שמו "בית אשתם". במלחמת השחרור התמקמו בבנין זה לוחמים שהגנו על הרובע היהודי. עד היום אפשר לראות על קירות הבנין סימני ירי של כדורים. המרצחים הערבים לא הצליחו לכבוש את הבנין כדי לחדור לרובע היהודי. ביום י"א באדר תש"ח, בעיצומה של ההתקפה הערבית על הרובע, נהרג מפגיעת צלף, פרג' יהושע אוחנה, בן צפת שהיה מפקד חוליית תת-מקלע סטן. על שמו נקרא יהושע (שוקי) אוחנה, ראש העיר הנוכחי של צפת.
אגדה צפתית פולקלוריסטית מספרת שבמלחמת השחרור נכנסו המוסלמים לבור מים עתיק בשטחם, וממנו חצבו מנהרה אל מתחת לבנין אשת"ם, במרחק של כמאה מטרים. תוכניתם היתה להכניס מתחת לבנין כמות גדולה של חומרי נפץ, ולפוצץ אותם באופן שיגרום לקריסת המבנה. מיד לעבור דרך מנהרה אל הפתח שייווצר בפיצוץ, ודרכו לחדור לרובע היהודי ולרצוח את תושביו ולבזוז את בתיהם.
לפי האגדה, גם פה החופרים עשו "עבודה ערבית" כדרכם, והחלק האחרון שבו נחצבה המנהרה קרס כחמישה מטר לפני קיר הבנין. הלוחמים היהודים הבחינו בבור שנפער מתחת לאפם, והבינו את המזימה. אחד מהם אזר עוז לצאת מהבנין, רץ לבור שנחשף, והשליך רימונים לתוך המנהרה. החופרים ששרדו את המפולת חוסלו מהרימונים שלו. בכך ירדה לטימיון (תרתי משמע) גם התוכנית הזדונית של הערבים, ויהודי צפת ניצלו.
במשך שנים רבות הסיפור הזה נחשב עוד פולקלור נחמד, פרי הדימיון של זקני צפת.
לפני שבועות אחדים התגלתה המנהרה במקרה, ואז התברר שזו לא היתה סתם אגדה. במסגרת עבודות לפיתוח התיירות שיוזם ראש העיר, הוחלט לשפץ גם את כיכר אשת"ם/שדה, ולהקים בשולי הכיכר עמדת תצפית לנוף הרי מירון. כמו בכל פרויקט כזה, עושים תחילה חפירות סקר ארכיאולוגי. בחפירות האלה אותרו מימצאים ארכיאולוגיים מימי האר"י במאה ה16, ומבנים קדומים אחרים, ושרידים מרעידת האדמה ב1837. ביניהם התגלתה גם מנהרה שנחפרה באמצע המאה העשרים. זו מנהרת הטרור שעליה סיפרו זקני צפת כל השנים.
כיום המתחם סגור לצרכי הבניה והשיפוצים, אבל כשיסתיימו העבודות, גם המנהרה ושרידי המבנים העתיקים יהיו פתוחים לקהל.
גן המצודה
במאה העשירית שלטו הצלבנים בארץ ישראל, והקימו מצודות לאורך הדרך מקהיר לדמשק. אחת המצודות הגדולות נבנתה בשנת 1102 על ההר שכיום בנויה עליו העיר צפת. אז ההר היה שומם. הצלבנים בחרו בהר הזה, בגלל שהיהודים נהגו להדליק גם עליו את המשואות שבאמצעותן הודיע בית הדין בירושלים לבני הגולה על קידוש החודש לאחר ראיית מולד הירח (ככתוב במסכת שבת). המצודה היתה גדולה מאוד, והכילה כאלפיים חיילים. בתקופה הממלוכית נבנו בתים מסביב למצודה, שהתרבו והפכו להיות עיר, ובמאה ה13 נהיתה צפת העיר החשובה ביותר של הממלוכים בא"י. בתקופה העותומנית שהחלה בשנת 1516 פרקו המוסלמים חלק מאבני המצודה לצורך בניית בתיהם.
במשך השנים הוזנחה המצודה, עד שחרבה ברעידת האדמה הגדולה בשנת 1937. על שטחה וסביבותיה הוקם פארק ציבורי יפהפה. קטע קטן מחומת המצודה שרד, ואפשר לראותו בשולי הפארק, כ30 מטר מימין לכניסה. בראש השנה נוהגים יהודי צפת להגיע לגן המצודה לתפילת "תשליך", משום שמכאן אפשר לראות את הכנרת.
מרכז הקבלה
בסיור העיתונאים פגשנו בגן המצודה את מנהל ומייסד מרכז הקבלה, איל ריס, להכרות עם החוויה התיירותית-קבלית של צפת. שם הוא העניק לנו חוויה בלתי נשכחת של מדיטציה קבלית קצרה. היה מרתק ומרגש.
זה מרכז מבקרים לתיירות בינלאומית וישראלית. בתקופה זו הם עורכים סיורי סליחות רוחניים שנחשבים אטרקציה ייחודית לישראלים. במרכז הקבלה נמצא בבניין עתיק משוחזר בלב צפת העתיקה. המרכז פתוח בכל יום, ובו חדרי סדנאות ופעילות, גלריות, סרטים, מרפסת נוף וארועים פנורמית עם נוף מרהיב
המרכז מארח כ-50,000 איש בשנה לתכניות תיירותיות ברמה גבוהה ובשפות רבות. התכניות נמשכות בין שעה למספר ימים וכוללות: ריטריטים, טיולים, הרצאות וסדנאות, אמנות ויצירה תכניות wellness רוחני, ועוד.
מלון וילה גליליי
פתחתי כתבה זו בציון העובדה שמלונאים בצפת "חוגגים" את תקופת הקורונה. מלון הבוטיק וילה גליליי אחד המלונות שזוכה השנה לתפוסה כמעט מלאה, יותר מכל השנים שעברו. הוא שוכן על הר כנען, במבנה שהוקם בשנת 1932 ועבר שימור, ומשתלב בארכיטקטורה ובנופים המקומיים. במלון 24 חדרים מסוגננים כל אחד בשונה מחבריו. במלון יש חדרי ספא שמציעים מגוון טיפולים מפנקים גם למי שאינם אורחי המלון. זו הנאה אמיתית של נופש ורוגע, שלאחריה נחזור הביתה רגועים ושלווים ומאוזנים.
סיור העיתונאים התארח לארוחת צהריים במסעדת המלון, שנקראת "צְפַתָא". מסעדה בשרית בניהולו של השף גדי אולשנסקי, שמציעה מטעמים באיכות גבוהה מאוד. המנות מיוצרות מתוצרת הגליל, ולצידן מבחר יינות מיקבי האזור. מבחר דגים ובשרים טעימים מאוד. ללקק את האצבעות. התפריט עשיר מאוד, וגם המחירים. אבל הטעם שווה כל גרוש. המסעדה כשרה בהשגחת הרב שמואל אליהו. לאחר שנחשפתי לטעמים, זו תהא מעתה המסעדה שלי בצפת.
