רש"י כותב בפירושו על "עוף ושמו 'חול' בלשון המקרא, ואינו מת לעולם" (סנהדרין קי"ח). בעולם הנוצרי עוף החול נקרא פיניקס, הוא ציפור האש הקדושה שמת בשריפה אך קם לתחיה מתוך האפר. הפיניקס נחשב לסמל של חיים לאחר המוות. ה"עופות" של דורנו הם חברות התעופה.

גם חברת התעופה ארקיע "נראתה כמו מתה" במשבר הקורונה, אך בחודש האחרון היא קמה לתחיה מתוך האפר. לא פשוט להתניע מחדש שום מכונה מושבתת, ובוודאי לא גוף מורכב כמו חברת תעופה. רק בפזמונים "פתאום קם אדם בבוקר, ומרגיש שהוא עם, ומתחיל ללכת".

רצינו להבין איך ארקיע עשו את זה, ולצורך זה ערכנו ראיון עם מנכ"ל ארקיע-אינטרנשיונל, מר עוז ברלוביץ, בן 43. גם עוז עצמו הוא סוג של מעין פיניקס. הוא נחשב מטאור בעולם התעופה. 20 שנה לאחר שהחל לעבוד כדייל בארקיע, התקדם עד לתפקיד המנכ"ל.

באוקטובר חזרה ארקיע לטוס למדינות ירוקות באירופה ולאילת.

שאלה: כעת רוב אירופה אדומה וסגורה לישראלים, איך זה משפיע על הקו שלכם לאילת?

עוז ברלוביץ: "כעת אנחנו מפעילים שתי טיסות יומיות לאילת. אנחנו מחכים להעלות את הכמות ל4 טיסות ביום, ובסופי שבוע ל5 או 6 טיסות ביום. זה לא תלוי בנו, אלא במתווה הממשלתי לפתיחת המלונות באילת, ולמגבלות הקורונה לאורחי המלונות. כשיחליטו בממשלה לפתוח את המלונות, מיד נגדיל את כמות הטיסות. כבר עכשיו אנחנו בשיחות עם רוב רשתות בתי המלון באילת".

ש: איך נראה משבר הקורונה מהפרספקטיבה של הנהלת ארקיע?

"הסגירה של שדה דב בחודש יולי והמעבר של שדה התעופה אילת לתמנע הכניסו את ארקיע למשבר. הזדרזנו להפעיל תוכנית הבראה, ופתאום אחרי שלשה חודשים- בום! פרץ משבר הקורונה עם סגר כמעט בכל היעדים שלנו. לא היה טעם להמשיך. הבעלים והדירקטוריון קיבלו החלטה להדמים את החברה לאפס.

במקביל, הנהלת החברה עשתה ימים כלילות להכין תוכנית ליציאה מהמשבר שכללה: א- הסכם הלוואה מהבנקים בערבות המדינה. ב- הסכם קבוצי חדש עם העובדים ליום שאחרי. ג- הסכמים חדשים עם מחכירי המטוסים. מטוס חכור אחד החזרנו לחברת MG Aviation בבעלות משפחת נקש, ונשארנו עם שני המטוסים החכורים האחרים של הבנקים. תהליך זה נמשך מספר חודשים".

ש: ארקיע מיוחדת גם בעובדה ש30% ממניותיה בידי העובדים. איך מתיחסים העובדים/הבעלים שלכם לחל"ת שנכפה עליהם?

"העובדים שותפים, והחברה יקרה לליבם. היחס האמוציונלי של העובדים לחברה מאוד חזק. הבעלים וההנהלה עשו ימים כלילות במאמצים להציל את החברה. גם ההסתדרות עזרה מאוד. גם האחים נקש, בעלי החברה, הכניסו את היד לכיס והזרימו לנו כסף. בזכות כל אלה החברה ניצלה.

ערב המשבר העסקנו 530 עובדים, והוצאנו את כולם לחל"ת. גם המנהלים. גם אני. חלק מההנהלה המשכנו לעבוד בהתנדבות. לאחרונה, עם תחילת הפעילות החזרנו 75 עובדים בשיתוף עם ההסתדרות. נחזיר לעבודה עוד עובדים עם פתיחה של יעדים חדשים, והחזרת הקו לאילת ליותר משתי טיסות יומיות. בינתיים סגרו לנו שני קוים בינלאומיים, ואין כמעט לאן לטוס חוץ מלדובאי. כעת נראה שדובאי הולכת להיות תחרות לא פשוטה של אילת בעונות החורף".

הקו לדובאי

ארקיע מתהדרת בפרסומיה שהיא חברת התעופה הישראלית שתהא הראשונה להפעיל קו טיסות סדירות לדובאי. הקו לדובאי הוא פרויקט של עוז ברלוביץ, שביקר כבר 5 פעמים באיחוד האמירויות כדי לסגור את כל הקצוות להפעלת הקו.

שאלה: איך הצלחתם לארגן קו חדש כל כך מהר, ומתי הוא צפוי להתחיל לפעול?

עוז ברלוביץ: "מיד עם חתימת הסכם השלום עם דובאי נערכנו בחשיבה. עשינו סקרים שגילו שזה יעד מרתק חדש. מתברר שדובאי נחשבת ליעד החם של העונה. מיד פתחנו מרכזי הזמנות לדובאי, והודענו בתקשורת על טיסה ראשונה ב3 לינואר. קבלנו פניות רבות לא רק מלקוחות, אלא גם ממארגני קבוצות של אנשי עסקים, תיירנים, וועדי עובדים".

ש: בינתיים הקדמתם את הטיסה הראשונה ל20 בדצמבר. מה קרה? האם זה בהשפעת הכרזות אל על או ישראייר?

"לא. אם הייתי יכול, הייתי פותח את הקו היום. אבל יש המון עניינים בירוקרטיים מול האמירתים באישורי נחיתה, פטור מויזות, וגם פטור מבידוד בכניסה לדובאי ובחזרה לישראל. שאלת הויזות לישראלים נמצאת בישורת האחרונה, ונראה לי שעד דצמבר זה ייסגר. נשאר לסגור סידורי הבטחון ועוד עניינים פרוצדורליים. אנחנו עם האצבע על הדופק, ונמריא לשם ברגע שינתנו כל האישורים מדובאי ומישראל. גם המועד של 20 לדצמבר אינו סופי, ואולי נקדים אף אותו.

אנחנו הולכים להפעיל טיסות יומיות לדובאי. הטיסה קצרה. הלוך שעתיים וחצי, וחזור שלוש שעות ורבע. התזמון מעולה. המראה ב8 וחצי מתל אביב. בחזור המראה משם באחת וחצי זמן זמן מקומי, ונחיתה 5 וחצי זמן תל אביב.

אנחנו חושבים גם לפתוח שתי טיסות שבועיות לאבו דאבי, ולשלב בעיקר טיולים מאורגנים שמתחילים באבו דאבי ומסתיימים בדובאי או הפוך".

ש: וכמה זה יעלה?

עוז: לדובאי- $149 לכיוון, לא כולל מזוודה ובחירת מושב. התוספת למזוודה תהיה 35$, והושבה 10 עד 50 דולר תלוי סוג המושב והמחלקה.

ארקיע היא גם חברות נופש, ולא רק חברת תעופה. יש לנו מחלקה לטיולים מאורגנים ואנחנו משווקים גם חבילות נופש. עד משבר הקורונה ארקיע הטיסה כ100,000 נוסעים בטיולים מאורגנים מידי שנה. לאחרונה סגרנו עם אחד הספקים הגדולים באמירויות חבילות נופש ל3 לילות BB כולל טיסה, במחיר של 450$ לאדם. קצב ההזמנות הפתיע אותנו ואותם. יש מאות הזמנות לחבילות כל יום".

ש: וכמה זמן ימשך ה"בום" הזה? מה יקרה כאשר אירופה תיפתח מחדש בפני ישראלים?

"אני מאמין שזה ימשיך להיות יעד מבוקש לעונות חורף, גם בשנים אחרי שהעולם יתגבר על הקורונה. אנשים רוצים לצאת לחופש גם בעונות החורף, אבל לישראלים אין אפשרויות נופש של סיטי-ברייק, וחוף, ומזג אויר טוב, במרחק טיסה קצר. ישראלים שרוצים להתאוורר בחורף טסים למזרח הרחוק ולחלק הדרומי של כדור הארץ. מעכשיו דובאי מציעה לנו אפשרות לחופשת חורף או אפילו לנופש וויקנד שמשלבת נופים, אתרים, קניונים, מגדלים, חוף ים, ומלונות ברמת שירות מאוד גבוהה. ולא צריך להרחיק ליעדים במרחק 10 שעות טיסה".

פעילות באירופה ותוכניות לקוים חדשים

תחום התעופה הוא מורכב מאוד, ותוכניות העבודה נעשות במשך כשנה מראש. הכנת קו חדש כרוכה בהמון משימות ביניים, כמו קביעת זמני המראה ונחיתה ("סלוטים") מול רשויות שדות התעופה, שיריון נתיבי טיסה מול רשויות הבקרה האוירית בכל מדינה, שירותי קרקע של הסעדה וטיפול במטוס בחניתו בשדה זר, הזמנת מלונות לנוסעים ולאנשי הצוות, שכירת אוטובוסים ומדריכי טיולים לקבוצות, ועוד ועוד. לכן עולם התעופה דורש יציבות. קשה עד מאוד לעבוד בתנאי נדנדה של מדינות שנפתחות ונסגרות בקצב מהיר לפי מצב הקורונה. כלפי חוץ נראה שארקיע מתמודדים לא רע עם המגבלות האלה.

שאלה: ארקיע חזרה לפעילות כבר בתחילת אוקטובר, אך בשבועיים האחרונים נחתו עליכם מכות חדשות. איך הפעילות שלכם ביעדים קיימים?

עזו ברלוביץ: "שני היעדים החמים שלנו בחודש האחרון היו בלגרד ואתונה, ואת שניהם סגרו לנו בסוף השבוע האחרון. בלגרד היתה היעד החם ביותר. סרביה היתה מדינה שאין צורך להגיע עם בדיקה. ואין בידוד כשנוחתים וגם לא כשחוזרים ממנה. התחלנו עם שתי טיסות שבועיות, והביקוש היה כה גדול שגרם לנו לעבור לטיסה יומית. הצלחנו למכור מטוס שלם בכל יום. בלגרד ואתונה נכנסו לסגר בימים האחרונים, ואמש גם סלוניקי נכנסה לסגר. אף אחד כבר לא טס לשם.

כך נשארנו רק עם יעד אחד- רודוס. הרחבנו את הטיסות לרודוס. ואנחנו מקוים שעוד מדינות ייפתחו לתיירות. ישראל הופכת להיות ירוקה, הבעיה שבצד האירופי זה הולך להיות הפוך. אנחנו לא מסונכרנים".

ש: איך אתה מצליח לתכנן ולהפעיל את החברה בשוק הפכפך שכזה?

"ממשבר הקורונה למדנו שני דברים:

ראשית, התכנון ביעדים באירופה הוא קצר טווח.

שנית, למדנו להגיב מהר לתנאי שוק משתנים. כלומר, כאשר סגרו מדינה אחת ופתחו אחרת, למדנו מהר להעביר אופרציה שלמה של מטוסים ושירותי קרקע ליעד חדש שהוא ירוק. כעת אנחנו כבר מתורגלים במעבר בין מדינה שנסגרת למדינה שנפתחת".

ש: אילו עוד יעדים חדשים על הכוונת שלך לעתיד הקרוב?

"אנו מחכים לפתיחה של קפריסין, וערוכים כבר עכשיו להפעיל לשם טיסה יומית. לפני המשבר היינו המוביל הישראלי הכי גדול ללרנקה ופאפוס. אנחנו נמצאים בקשר עם כל הספקים המקומיים לשירותי קרקע, מלונות וטיולים.

בנוסף, אנחנו נערכים להפעיל מחדש את הקוים להודו, לגואה ולקוצ'ין, שנחלו בשנה שעברה הצלחה מדהימה. כאשר נוכל לטוס מעל סעודיה ונקצר את הטיסה משמונה שעות לחמש וחצי שעות, נוכל להוזיל את מחירי הכרטיסים, ואז ההצלחה של יעדים אלה תהיה גדולה עוד יותר מבעבר. אנחנו מתכננים גם יעד חדש בצפון הודו. הבעיה שהודו אדומה בינתיים, אבל אני לא מחכה לרגע האחרון. עובדים על זה כבר עכשיו.

בנוסף, יש לנו תוכניות ורעיונות לפתיחת יעדים חדשים גם לאפריקה".

ש: לאן באפריקה?

"חושבים על רואנדה ועוד כמה מדינות אפריקאיות שאני לא יכול לחשוף בשלב זה".

ש: איך? הרי המטוסים שלכם טובים לטיסות לאילת ולקפריסין, לא למרחקים כאלה?

"בשנה האחרונה רכשנו מטוסי אירבוס מדגם A321neoLR שיכולים לטוס 8 שעות. הם חסכוניים מאוד בעלות מושב/ק"מ, ובכך מאפשרים לנו טיסות ארוכות במחירים זולים".

מיזוגים ורכישות לחברת תעופה גדולה

ש: בעבר היו מגעים לגבי מיזוג של ארקיע עם ישראייר, שנבלמו ע" הממונה על ההגבלים העיסקיים במשרד האוצר. האם משבר הקורונה גרם לשינויים בסוגיה זו?

"זה לא התחום שלי, אבל ידוע לי שכל הזמן יש שיחות בין הבעלים שלנו לבעלי ישראייר. המבנה של שתי החברות ושל השוק השתנה לאור מצב הקורונה. אני חושב שמיזוג הכרחי לשמור על האינטרסים של הצרכן ושל הבעלים.

ש: איך אתה מעריך את הסיכויים?

"פיפטי – פיפטי".

ש: מה יהיה תפקידך הבא במסגרת המיזוג עם ישראייר או עם אל על?

"לא דיברו איתי".

ש: והאם היו"ר החדש של אל על, דוד ברודט, דיבר איתך? יש שמועות שהוא הקים ועדת איתור מנהלים והוא עוסק בצייד ראשים. האם פנה גם אליך?

"לא!"

ש: האם ברודט גישש אצל חבריך בהנהלת ארקיע?

"לא יודע".

בעוד אנחנו מדברים, נכנס במקרה לחדר ירון אמזלג, מנכ"ל ארקיע. עוז ברלוביץ היפנה אליו את השאלה ששאלתי, וירון התחמק בנימוס, והשיב תשובה לא נחרצת וברורה. זה היה שלשום. אתמול נודע שירון אמזלג פרש מניהול ארקיע, ובמבט לאחור זה מסביר את התחמקותו מתשובות.

עוז ברלוביץ עובד בחברת ארקיע כבר 22 שנה. בשנת 1998 החל לעבוד כדייל, והתקדם בעקביות עד שכעבור 10 שנים התברג לניהול הבכיר של החברה. במקביל לעבודתו למד מנהל עסקים באוניברסיטת בר אילן לתארים ראשון ושני, וכיום הוא גם מרצה בחוג הזה.

עוז ברלוביץ מספר: "עשיתי הכל בארקיע. הייתי דייל, מנהל מחלקת דיילים, מנהל תחנת שדה דב, מנהל תפעול, עד שיום אחד קבלתי טלפון מאבי נקש "תעבור לשיווק". אחרי ניהול מוצלח של מחלקת השיווק, קידם אותו אבי נקש לתפקיד מנכ"ל פעילות בינלאומית. עוז הוא מהמנכלים הצעירים בעולם בתפקיד כזה. בחור צעיר ומבטיח, שעתידו עוד לפניו. ולפנינו.

אולי עליו נאמר הפסוק "השם עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום"…