בפרשת השבוע שלנו "לך לך" אנו קוראים על המסע של אברהם אבינו לארץ ישראל. תחנתו הראשונה בארץ ישראל היתה באזור שכם, שם התנחל כמו תושבי אלון מורה ויצהר בדורנו. בישוב אלון מורה מציינים מידי שנה בשבת זו את הקמת היושב והתחזקותו.
התורה עוסקת בתיאור נדודי אברהם אבינו ומעשיו מאז מגיע לארץ ישראל, אבל ממעטת לעסוק במקום ממנו יצא ובתיאור המסע שלו. פרשת "נח" מסתיימת בפסוק: "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן". אנחנו יודעים היטב היכן היא "כנען" הנזכרת בתורה. אבל היכן היא "אור כשדים"?
ובכן, ישנם בעולם שני מקומות שמתהדרים בהיותם אור כשדים המקראית. לפי גירסה אחרת זו העיר השומרית "אור" במרכז עיראק. אבל הדעה המקובלת יותר היא שאור כשדים האמיתית נמצאת בשטח העיר שַנְלֵאוּרְפָה (Şanlıurfa) במזרח טורקיה, בחבל אנטליה. זה שם חדש יחסית, שנתנו הטורקים בשנת 1984 לעיר שנקראה בשם אוּרְפָה (Urfa) במשך אלפי שנים. שנלאורפה שוכנת כ80 ק"מ ממזרח לנהר פרת, וחיים בה כמעט שני מיליון תושבים. בעיר גרו גם בעבר יהודים שנקראו "עדת האורפלים", שנחשבים צאצאי הגולים מיהודה בחורבן בית המקדש הראשון. אליהם אחזור בסוף כתבה זו.
חוקר היהדות, הרב יצחק כרמלי, חקר ובדק ואף נסע לראות את אור כשדים ולהביא לנו צילומים משם.
באורפה יש אתרי תיירות שיכולים לעורר ענין אצל כל מטייל דתי. העיר נשקפת מגבעה שמתנשאת במרכזה, ובה יש שרידים של "מבצר נמרוד". נמרוד היה נכדו של נח, שיסד והקים את הערים אורפה ונינווה. המקומיים קוראים לעמודים שנותרו במבצר "כס המלוכה של נמרוד".
יצחק כרמלי על שרידי חומת מבצר נמרוד
אתר התיירות החשוב ביותר הוא "מסגד אברהם" שנקרא בערבית "ריזבאניה איברהים היילולה" (Rizvaniye Mosque). המסגד נבנה בשנת 1170 מעל מערה קדומה. המוסלמים מאמינים שאברהם אבינו נולד במערה הזו, ולכן בנו מסגד מפואר לכבודו. בדת המוסלמית מסגד זה קדוש למוסלמים כמו מערת המכפלה בחברון, שבה נקבר אברהם אבינו. מסגד זה נחשב אחד מהמקומות הקדושים ביותר לאיסלאם, ותיירים מוסמלמים מכל העולם נוהרים לעלות אליו לרגל.
בתוך המסגד יש גם באר עתיקה. בעולם הנוצרי טוענים שזו הבאר שלתוכה הושלכה המגבת של ישו. לכן כבר בתקופה הרומית בנו שם כנסיה, אבל המוסלמים הרסו את הכנסיה ובנו את מסגד הזה על חורבותיה.
אתר התיירות השני בחשיבותו עבורינו הוא "בריכת אברהם" (Balıklı Göl) הסמוכה למסגד אברהם.
בסוף פרשת נח (בראשית י"א/28) מביא רש"י מדרש אגדה שמספר שתרח, אביו של אברם, היה סוחר בפסלים לעבודה זרה. בנו הצעיר אברם הכיר כבר בילדותו באלוהינו שבשמיים. יום אחד הילד אברם ניתץ את כל פסלי החימר שהיו בבית הוריו באור כשדים. תרח התלונן על בנו בפני נמרוד השליט, ונמרוד הורה להשליך את הילד לכבשן האש. לפי האגדה אברם ניצל, אבל המדרש לא מפרט לנו כיצד ניצל.
כרמלי גילה שגם המוסלמים מאמינים במדרש הזה, אלא שיש להם תוספת קטנה. הם מאמינים שהשם עשה נס לאברם והפך את האש למים, ואת הגחלים וגיצי האש הפך לדגים.
כיום נמצאת סמוך למסגד אברהם "בריכת אברהם" שלפי המסורת המוסלמית זו מימיה הם המים מהנס שמתואר במדרש. הבריכה מטופחת, ודגי קרפיון משייטים בה להנאתם. הדגים שבבריכה נחשבים קדושים, וחל איסור מוחלט לדוג אותם. להאכיל אותם, מותר. במקום הזה מוכרים לתיירים ולמאמינים צלוחיות קטנות עם מזון להאכלת דגים.
יהדות באורפה
יש חוקרים שטוענים שאופרה היא למעשה העיר קלירוהי שנזכרת בתורה כעיירת גבול של ארץ ישראל. כתוב: "וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע" (בראשית י/19). תרגום אונקלוס כותב ש"לשע" היא קלירוהי. ראוי לציין שרוב החוקרים חושבים אחרת, ולדעתם קילרוהי הם המעיינות החמים שבצד המזרחי הירדני של ים המלח, שנקראים כיום עין א-סולטן.
באורפה התקיימה קהילה יהודית גדולה במשך כאלף שנים, שמנתה בשיאה כאלף יהודים. יהודי העיר נקראו "עדת האורפלים". סידורי התפילה של יהודי אורפה שונים קצת מאלה שלנו. הם מכילים את התפילות שחוברו בתקופת המשנה, אבל תפילות מאוחרות יותר שחוברו בתקופת בית שני אינן מודפסות בסידורים שלהם. מכאן מסיקים החוקרים שיהודים אלה נחשבים צאצאי הגולים מיהודה בחורבן בית המקדש הראשון.
כ2,500 שנים התקיימה באורפה קהילה יהודית גדולה, וכנראה גם משגשגת. ניתן להתרשם כך ממה שנשאר מבית הכנסת הגדול של העיר. בין אתרי התיירות בעיר ישנו גם מסגד "סאאלאטין איובי ג'אמי". הבנין הזה היה פעם בית הכנסת הגדול של יהודי אורפה.
בשנת 1896 רוב היהודים בעיר עשו "לך לך" לארץ ישראל, במסלול דומה לזה של אברהם אבינו ולוט. באותה תקופה היו באורפה פרעות של מוסלמים בראשות הסולטאן עבדול חמיד השני נגד הארמנים. בגלל הטבח הארמני הזה החליטו גם רוב היהודים לעזוב את המקום המסוכן. בדרכם לירושלים הם התעכבו בסוריה בעיר חאלב, וחלק מהם נשארו שם שנים רבות. רוב האורפלים התישבו בירושלים ובטבריה, והקימו שם קהילות ובתי כנסת שבהם מתפללים עד היום בנוסח המיוחד שלהם.
למעלה: בית הכנסת האורפלי ברחוב בצלאל בירושלים . למטה: השלט מעל הכניסה
בראשון לציון קיימת "שכונת האורפלים". יהודי אורפה החסונים שעלו לירושלים, גוייסו לעבוד בבציר הענבים בכרמים שסיפקו ענבים ליקבים של הברון רוטשילד ראשון לציון. בשנים הראשונות הם הגיעו לראשון לציון רק לעונת הבציר, שבסופה חזרו לבתיהם בירושלים. משפחת סולימן רכשה מהאיכר יצחק מרקוביץ' 7 מגרשים במזרח ראשון לציון. שם הקימה את ביתה, ואח"כ הזמינה עוד בני קהילתם לבנות את בתיהם במזרח העיר. כך נוסדה שכונת האופרלים.
כיום לא חיים יהודים באורפה עצמה, מלבד תיירים דתיים שמגיעים לעיר בזכות ההיסטוריה היהודית שלה. עשרות היהודים שנשארו בעיר נאלצו להתאסלם לפני כארבעים שנה.
תולדות "אור כשדים" וסיפר העליה של הקהילה היהודית המקומית נרמזים בפסוק מתוך ההפטרה של פרשת השבוע: "וָאֶקַּח אֶת אֲבִיכֶם אֶת אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל אֶרֶץ כְּנָעַן" (יהושע מא/8). ויש הנוהגים להפטיר: "וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ, זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי. אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי אַתָּה בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ" (ישעיהו מא/9). זכו יהודי אורפה שנבואה זו התקיימה גם בהם.
צילומים: יצחק כרמלי, ויקישיתוף
