צילום: יאיר שגיא ושפרה מאור
"אורורה" זה השם הלועזי של הזוהר הצפוני. לפלנד הקרה מסתמנת כיעד החם לישראלים בחורף הנוכחי. בשבוע שעבר החלה חברת ישראייר לטוס ללפלנד, והצטרפנו לקבוצה הראשונה העונה של 'נתור' כדי לדווח לכם.
לפלנד שוכנת על חוג הקוטב הצפוני. שיא הטיול בלפלנד הוא צפיה בזוהר הצפוני. כאשר השמיים בלפלנד מתכסים באפלה עמוקה של לילה ארקטי, מופיע באופק מחזה שלא מהעולם הזה: מופע אור וצבע המרקד ברקיע כמו מחול של פיות קסומות. גוונים של ירוק זוהר, סגול עמוק, ולעיתים הבהוב של ורוד מסתורי, נראים כאילו מישהו מצייר בשמיים משיכת מכחול עדינה של קסם. אין לי מלים לתאר זאת מלבד השוואה לסרטים צבעוניים בהתעמלות אומנותית. או כמו מופע לייזר בשמיים, אבל איטי ועדין מאוד. המופע מתחיל בפסים ירוקים שהולכים ומתרחבים, עד שנראים כמו מסך או פרוכת של ארון קודש. זהו רגע שבו הזמן עוצר מלכת, והרוח הארקטית הקפואה מנשבת על הלחיים, מעוררת בנו צמרמורת, ונושאת עמה ניחוח של שלג טהור וקרחונים נצחיים. המראה מזכיר וילון מתבדר ברוח במרפסת, או שמלה צבעונית על חוט כביסה ברוח קלילה בלילה שקט. כמו הפסוק בתהלים "עוֹטֶה אוֹר[וֹרָה] כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה".
כאשר האורות מתחילים לרקוד, זהו רגע שגורם ללב לפעום בעוצמה, כמו פעימה של יראת כבוד למול אינסוף היקום. תחושת הקטנוּת אל מול עוצמת הבריאה משאירה אותנו ללא מילים, ולכן הצופים צועקים קריאות התפעלות ומוחאים כפיים. האור הנדיר שנשפך מלמעלה ממלא את הנשמה בתחושת פליאה והתרגשות. כל עצמותינו רועדות מקור כביטוי ל"הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם". זו חוויה מהממת שמהדהדת בכל תא בגופנו, כמו מנגינה שממשיכה להתנגן בלב הרבה אחרי שהיא מסתיימת.
הרוח מביאה איתה ריחות חדים ונקיים של אורנים רחוקים, של שלג טרי שזה עתה ירד, ושל אוויר כל כך צלול שהוא מרגיש כמעט כמו מים קרים על הפנים. באופק, מעבר לאורות הבוהקים, נשמע לעיתים רחוקות יללת רוח או פצפוץ עדין של קרח. החוויה היא כמו תפילה שקטה. הזוהר הצפוני מספר את סיפורו של היקום. המראה הייחודי הזה הוא תזכורת לעוצמת הטבע ולמסתורין שבו. יופיו של הזוהר הצפוני מביא איתו תחושת הוד והודיה, כמו לחוש את נוכחותו של הבורא בשמיים, שמהלכת קסם בלילות הארקטיים. הנשימה נעצרת בגלל היופי, וגם בגלל האוויר הקפוא שאנו שואפים לריאות. בתפילת שחרית לשבת אנחנו אומרים את הפסוק "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ", אבל כאן אנו ממש מרגישים זאת בפועל.
לא תמיד ליהודים היתה אורורה ושמחה, כי צריך מזל לצפות בזוהר הצפוני. הוא מופיע רק בחורף ורק בלילות צלולים וחשוכים לגמרי. קשה לראותו בשמי הערים עם זיהום אור מתאורת הרחוב והבתים. לא ניתן לראותו גם בשמיים מעוננים, ואפילו שמיים עוטי ערפל מפיקים אור לא נעים, שבגללו האורורה אינה מאירה. (וגם הנשמה).
מוזר לגלות שכוכב הצפון נראה בשמי לפלנד בדיוק מעל ראשנו. לא באזור שבו אנו רגילים לחפש אותו בישראל, כמו שלמדנו במסעות ניווטים בקורס קצינים בבה"ד 1.
מזג האוויר בלפלנד בתקופה זו הוא קר מאוד ויכול להגיע לעשרות מעלות מתחת לאפס. אבל אל תתנו לאתגר הביגוד להטריד אתכם. בלפלנד אומרים "אין מזג אויר גרוע – יש לבוש לא מתאים". לכן, לאחר הנחיתה של כל קבוצה מאורגנת, לוקחים אותנו למרכז הצטיידות שמזכיר לנו את הבקו"ם. שם משאילים חליפות אוברול חרמוניות, כפפות, מגפיים וציוד שעוטף אותנו מכף רגל ועד ראש. הקור אינו חודר את חליפות השלג הללו אפילו במינוס 20 מעלות. בדקתי.
הזוהר הצפוני זה האטרקציה העיקרית "מלכתחילה", ואם אנו כבר מגיעים ללפלנד בגללה, מציעים לנו "בדיעבד" עוד אטרקציות מידי יום. "יום" זה מושג הפכפך בלפלנד, כי הימים קצרים מאוד בעונת החורף. בשבוע שעבר הנץ החמה היה בערך ב9 בבוקר, והשמש החלה לשקוע ב2 וחצי אחר הצהריים. לא הבנתי מתי הם מדליקים נרות שבת ומתי עושים הבדלה.
יום אחד מוקדש לנסיעה במזחלת כלבים, שמעניקה חוויה שכאילו נלקחה מהאגדות. הכול מתחיל בשקט הלבן שמסביב. מרחבים אינסופיים של שלג נוצץ שמתמזג עם קו האופק, והקור הצלול שחודר בעדינות לנשימה. כלבי האסקי הרתומים למזחלות הינם חביבים וידידותיים מאוד. כשאנו מתקרבים למזחלות, הכלבים מכשכשים בזנבם בשמחה, נובחים וקופצים בהתרגשות, ומרטיטים את השקט בנביחות מלאות התלהבות, מוכנים לצאת לדרך. כמו שכתוב: "יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אוֹרַח". כי הם יודעים שעוד מעט יוכלו לצאת לריצה שהם אוהבים כל כך.
ברגע שהמזחלת מתחילה לנוע, תחושת החופש ממלאת את הגוף. הרוח הארקטית מצליפה בעדינות בפנים, ומביאה עימה את ריח השלג הנקי ואת הקולות של הריצה הקצבית, נשימות הכלבים, החריקה הקלה של המזחלת, ותחושת החיבור בין האדם לטבע הפראי. המזחלת נעה במהירות בשביל צר באמצע היער, בין עצי אשוח שענפיהם עטופים בשלג לבן. אבל אנו רואים רק את הצמרות שלהם, הנראות כמו שיח בגובה 2-3 מטר. הגזע שלהם שקוע בשלג בעומק של יותר מ5 מטרים. זהו רגע של ריגוש טהור. תחושת הרוח על פנינו, הצליל של התנועה בשלג, והחום שזורם בלב, כל אלה הופכים את הנסיעה במזחלת לחוויה בלתי נשכחת. כיף גדול, וחיבור של אמת לטבע הקסום של לפלנד.
לכל מזחלת רתומים 6 כלבים מלאי כוח ושמחה, רצים בהרמוניה מושלמת. מתברר שכל צמד מהכלבים מאולף למטרה שונה. זוג הכלבים הראשון הם המנווטים. מאחוריהם זוג כלבים שיודעים לשמור על איזון המזחלת כאשר הכלבים שלפניהם פונים פניה חדה. הכלבים בזוג השלישי הם בעלי רגליים חזקות מאוד, והם הנושאים ברוב הנטל של גרירת המזחלת.
גם ההליכה בשלג שמכסה את הקרח על האגמים מיוחדת במינה, כאשר בכל צעד אנו שוקעים כמעט עד הברכיים בשלג הבתולי. איוושת השלג הנרמס תחת מגפינו, מזכיר לנו צליל הליכה על גרגרי סוכר שנשפכו על רצפת המטבח. קולות החריקה העדינה של השלג תחת המגפיים שלנו מוסיפים לתחושת החוויה. הקור מתגנב דרך הכפפות ונושך בקצות האצבעות, אך הרגע שווה את הכול.
יום אחר בטיול מוקדש לנסיעה בכרכרות רתומות לאיילי הצפון. זו החיה היחידה שמסוגלת להתקיים בקור העז ששורר פה. המקומיים משתמשים באיילי הצפון לצרכים רבים. לשינוע ונסיעה- האיילים הינם כמו סוסים וחמורים אצלנו. ללבוש- פרוותם משמשת ליצור מעילים מחממים ומגפיים. למאכל- בשרם נאכל כמו בשר בקר אצלנו. אייל הצפון הוא בהמה טהורה, אבל איפה מוצאים שוחט בלפלנד?…
יום אחר מוקדש לרכיבה על אופנועי שלג. דוהרים במהירות בשבילים מושלגים בתוך יערות הטַיְיגָה ("יער אינסופי" במונגולית) של עצי אשוח ואורן. ענפיהם עטופים בשכבת שלג עבה. נוסעים ביער במהירות שמקפיצה את האדרנלין בדם שלנו. יוצאים מהיער למרחבים לבנים, שלג מאופק עד אופק לכל רוחב העין, כמו בציורים בספרי אגדות לילדים. עיקר ההנאה זה כאשר עוצרים להפסקת תה באמצע האגם הקפוא. כאשר אנו מדוממים מנועים, מופיעים מסביב אווזי בר שמחפשים מזון. מזכירים לנו את אווזי הבר בסדרת הטלוויזיה על מסעותיו של נילס הולגרסון. כשאנו חונים במרכז האגם הקפוא, פתאום משתרר שקט מוחלט. שלווה אלוהית. בדיוק ההיפך מהפקקים בכביש גהה ליד גבעת שמואל.
בטיולים אלה אל היערות מחוץ לעיר אנו רואים בקתות ובתים במרחק רב זה מזה. קירותיהם בנויים מגזעי עץ עבים. הגגות מכוסים שכבה עבה של שלג. מראה של גלויה. בחזית אחדים מהבתים רואים גם סולם נשען על הגג, כנראה לצורך פינוי השלג הכבד מהגג. אבל לא הבנתי למה הם משאירים אותו שם, ולמה דוקא בחזית הבית. ייתכן שזה סוג של 'פרס ניחומים' שמציעים המקומיים למי שלא הצליחו לראות את הזוהר, שלפחות יראו את "הסולם"…
אחת החוויות המיוחדות ללפלנד היא הפלגה באוניה שוברת קרח. כשהספינה מרסקת את שכבות הקרח העבות של הים הקפוא, שומעים את גושי הקרח נשברים בקולות עמוקים ומלאי עוצמה, כאילו כדור הארץ עצמו נאנח. זה נשמע כמו ריסוק קליפה של ביצה קשה, אבל בווליום חזק. רעש הקרח הנסדק משתלב ברעש מנועי האוניה. סביב הספינה נפרש נוף של שממה לבנה אינסופית.
במהלך ההפלגה עוצרת האוניה, ואנו מוזמנים לרדת ולצעוד על המשטח הקפוא מעל הים. הקרח חורק תחת רגלינו. פתיתי שלג צפים באוויר, ותחושת ריחוף בתוך תמונה חיה. ואז מגיע רגע השיא של טבילה בבריכה של מים קפואים שיצרו המדחפים מאחורי הספינה. מלבישים אותנו בחליפת ציפה כתומה, בתוכה יש תחושה של הגנה בתוך המים הקפואים שמחבקים אותנו אליהם בנשימה קרה. אנו צפים בשכיבה על הגב, מביטים בשמיים הרחבים, וחשים את הקרח סביבנו. כאשר טבלתי במים, בחוץ היתה טמפרטורה של 12 מעלות מתחת לאפס. אבל בתוך החליפה ההרגשה היתה רק קרירה. זו חוויה שמרוממת את הנפש, מזכירה כמה אנחנו קטנים. התחושה שאחרי הטבילה היא של ניצחון אישי על הקור והפחד, עם התחדשות אנרגיה שמלווה ברצון להישאר עוד רגע במפגש המופלא הזה עם הלבן העצום. זו לא רק הרפתקה. זו חוויה שמחברת את הגוף, הנפש והיקום סביבנו ליצירה אחת מושלמת.
חוויה מרגשת נוספת היא ביקור בתוך מלון הקרח Snow Village. המלון נבנה מחדש בתחילת כל חורף, ונמס ונעלם בסוף האביב ותחילת הקיץ. כל הקירות והריהוט עשויים מקרח. עשרות אמני פיסול מגיעים מרחבי העולם לקשט אותו בפסלונים ותחריטי קיר מהממים.
יש שם גם מסעדה שהכיסאות והשולחנות חצובים בקרח, ואנחנו מוזמנים לשבת ולאכול משהו חם. אפילו קפה רותח מוגש שם. יש שם גם בר עם רחבת ריקודים.
והשיא הוא סוויטות לינה, שבמרכז ניצבת מיטה עשויה קרח, ועליה מזרנים וכלי מיטה. תחת השמיכה לא קר. חוויה בלתי נשכחת.
בישראל יש ללפלנד דימוי של יעד חורפי בלבד. בעונת הקיץ אין אורורה ואין שלג שעליו מתבססות האטרקציות התיירותיות. אומרים אצלנו שבקיץ לא מגיעים הרבה תיירים בגלל היתושים באגמים הרבים שנוצרים אחר הפשרת השלגים. לפיכך, ארבעת חודשי החורף צריכים לפרנס את ענף התיירות הלפלנדי בכל השנה. זה ההסבר לכך שהמחירים שם גבוהים. כשבקרתי בלפלנד לאחרונה הופתעתי לגלות שיש שם גם תיירות קיץ מפותחת, שאיננה מוכרת בישראל.
יהדות
בכל טיול לחו"ל אני מחפש אידישקייט ואתרים יהודיים. לפלנד משתרעת על פני האזורים הצפוניים של המדינות פינלנד, שבדיה, נורבגיה, ורוסיה. למרות היעדר נוכחות יהודית באזור יש היבטים יהודיים גם בלפלנד. בתורת החסידות מדברים על "מדבר הקרח" שבתוכו נדרשים החסידים למצוא "נקודת האור". הרעיון שמקומות נידחים וקפואים הם כר פורה לרוחניות, עולה בכתבי רבי נחמן מברסלב שהדגיש את ההתבודדות בטבע כחלק מעבודת השם.
כיום אין בלפלנד קהילה יהודית או בתי כנסת, וגם אין מסעדה כשרה. אוכל כשר מוגש רק לקבוצות שומרי מסורת של חברת 'קשרי תעופה', שהכשירה מטבח אחד במלון Scandic Polar למשך חודש פברואר בלבד. מנהל ההדרכה בחברת ישראייר-נתור, דודי מרדכי, מגלה שגם ישראייר עומדת להציע טיולים כשרים ללפלנד בשנה הבאה.
אבל בינתיים שומרי כשרות יכולים להסתדר בלפלנד. המאכל הלאומי שלהם זה מרק דגי סלמון או מרק ירקות, שמבשלים אותם בכלי ייעודי. אפשר להביא מהבית כלים חד פעמיים, או לקנות כאן קערת מרק מסורתית עשויה עץ, שנקראת "קוֹפֶּלְקָה". לבקש שימזגו לנו מהמרק לקופלקה הפרטית שלנו שלא נגע בה שום דבר טרף. בכל מסעדה ומלון מוגשים גם סלט ירקות טרי, תפוחי אדמה מבושלים או פירה, וגם גזר מבושל או מאודה.
ידוע מהספרות שבתקופת מלחמת העולם השנייה ניסו יהודים משבדיה ונורבגיה לברוח מהשלטון הנאצי צפונה ללפלנד. חלקם מצאו מקלט אצל משפחות סאמיות (הילידים של לפלנד), שידועים במסורת הכנסת אורחים. יש עדויות על מסעות רגליים מפרכים בנופים הקפואים ועל ניסיונות לשרוד בתנאים קשים תוך כדי שמירה על המסורת.
יש בלפלנד אתר סקי גדול בשם LEVI. נסעתי לשם כדי לחקור את הרקע "היהודי" שלו, ולברר אם רמי לוי קנה אתר סקי במסגרת פרוייקט המלונאות שלו בשותפות עם שלום חיים. חשבתי שהאתר הוקם ע"י אחד מהיהודים שהגיעו לכאן בבריחתם מהנאצים. אבל מתברר שמקור השם זה קיצור של הר לֶוִיטוּנְטוּרִי (Levitunturi) הסמוך. מלבד אתר סקי, יש שם גם מתקני שעשועים כמו קרטינג שלג וגלישת אבובים שיכולים לשעשע ילדים שמגיעים לטיולי משפחות.
השבוע הסתיים מחזור ראשון מתוך 8 של חברת ישראייר בקבוצות ללפלנד. מנהל ההדרכה של ישראייר, דודי מרדכי, אומר שבמחזורים הבאים נותרו רק מעט מאוד מקומות, וגם שמחיר הטיולים המאורגנים של ישראייר ללפלנד הם הזולים ביותר בישראל. דודי כבר החל לעבוד על אפשרות לטיולים כשרים ללפלנד בחורף הבא. אם כתבה זו עושה גם לכם חשק לטייל ללפלנד בחורף הנוכחי או הבא, פנו אל מחלקת ההזמנות של ישראייר בטלפון 03-5115591, ודברו עם קרן.
ועד אז תבורכו בפינית בברכת "Hyva peyva" שפירושה "שיהיה לכם יום טוב".
הכותב היה אורח של חברת התעופה ישראייר וחברת נתור
