לקראת חגי תשרי הבעל"ט, מעלה ערן שמיר מנכ"ל לביא תעשיות רהיטים, לסדר היום הציבורי את סוגיית בית הכנסת המונגש. היות ובית הכנסת הינו משמעותי במיוחד בחיי הקהילה, ראוי שיהיה נגיש לכל אדם שרוצה לבוא להתפלל בציבור.
ערן מציע טיפים להקל על הנגישות:
ראשית, בכל בית כנסת צריך שתהיה רמפה (כבש) המאפשרת להגיע עם כיסא גלגלים.
שנית, המעברים חייבים להיות ברוחב של 90 ס"מ לפחות, כדי לאפשר מרחב תנועה גם עם כסא גלגלים.
שלישית, דלתות בית הכנסת חייבות להיות רחבות, וחייבות להיפתח בקלות. במעברים יש להקפיד על תאורה הולמת.
בלביא תעשיות רהיטים מדגישים שיש לייצור גם מקומות ישיבה עם מעמד קדמי ושמאחוריהם אין כיסא. זאת כדי שבחלל שנוצר ניתן יהיה למקם כיסא גלגלים. וכאשר אין צורך בכסא כלכלים, יניחו שם כסא נפרד שניתן להזזה ולפינוי.
חשוב שמקומות הישיבה לבעלי המוגבלויות יהיו בקצה הספסל ולא בשורה האחרונה, כדי שבעלי המוגבלויות יוכלו להתמקם במקומות שונים בתוך בית הכנסת.
בעת תכנון ארון הקודש, יש לקחת בחשבון שמתפללים רבים רוצים בזכות לפתוח את ארון הקודש. לפיכך כדאי לתכנן את המדף עליו ממוקם ספר התורה, באופן ששליפתו תאפשר להוציא מהארון את ספר התורה בקלות.
כאשר מתכננים את במת הקריאה עדיף לייצר שולחן בעל מנעד גובה גמיש שניתן להתאימו לבעלי המוגבלויות, בהתאם לגובה.
חשוב לאפשר לבית הכנסת להיות מקום נגיש, מזמין ומרכזי בחיי הקהילה ולעבור את החגים באופן מושלם.









